כדכד כתב:לכאורה האיסור להרוג אדם אחר כדי להציל את עצמו הוא לא מטעם קדוש ה' אלא מטעם מאי חזית דדמך סומק טפי ולמה לומר שגויים אינם מצווים בכך
כדכד כתב:אנא תלמודא ידענא דההוא דא"ל לרבא מרי דוראי אמר לי קטול לפלניא ואי לאו קטלינא לך א"ל רבא מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי
כדכד כתב:לא הבנתי
הדם של מי אדום יותר אינו ענין לקידוש ה'.
חייך קודמים נאמר גם בישראל שיציל עצמו אע"פ שלא יציל את חברו אבל זה לא מתיר לו להרוג בפועל ואין שום סברה לחלק בין גוי ליהודי בענין זה (אולי הפוך שעדיף להציל ישראל במחיר חייו של גוי כי דם ישראל אדום יותר אבל בודאי שלא להיפך)
כדכד כתב:חבל גם לכתוב שדנו בזה מבלי לכתוב מי כתבו מה והיכן.
היכן יש ברמב"ם הלכות קדוש ה'?
כדכד כתב:חבל גם לכתוב שדנו בזה מבלי לכתוב מי כתבו מה והיכן.
גוי שאמרו לו "עבוד עבודה זרה או שתיהרג" - מותר לו לעבור ולא ליהרג, משום שגוי אינו מצווה על קידוש ה' (רמב"ם מלכים י-ב). ובשפיכות דמים, שאמרו לו "הרוג את פלוני או שתיהרג" - נחלקו המפרשים: המהר"ש יפה כתב שגם בזה יעבור ולא יהרג. אך המשנה למלך כתב שכאן גם גוי יהרג ולא יעבור, משום שמקורה אינו מפסוק אלא מסברא, דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי, וסברא זו שייכת גם בבני נח (פרשת דרכים דרך האתרים דרוש שני, והביא גם את המהר"ש יפה. במחלוקתם דן בחידושי ר' שמואל פסחים יב-ה).
מענה איש כתב:מדוע בקש מאחרים שאוני והטלוני הרי הוא ידע שבשלו הסער הגדול הזה???
ספר חסידים - סימן תרעט
וכתיב שאוני והטילני אל הים, ולמה לא אמרו לו ליונה תשליך עצמך אל הים, אלא לא רצה להשליך עצמו. ועוד גוים היו בספינה, ומוטב שישליכוהו הם
רבי יונתן אומר, לא הלך יונה אלא לאבד עצמו בים, שנאמר 'שאוני והטילוני אל הים'. וכן תמצא (האבות) והנביאים היו נותנים עצמם על ישראל. במשה מה הוא אומר, 'ועתה אם תשא חטאתם. ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת' [שמות לב'] [ואומר] 'ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי' [במדבר יא'] בדוד מה הוא אומר, 'הנה אנכי חטאתי ועויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי' [שמואל ב' כד']. הא בכל מקום אתה מוצא (האבות) והנביאים מסרו נפשם על ישראל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 303 אורחים