עושה חדשות כתב:לעיל בהמשך האשכול הובאו עוד דברים בזה, עי'.עושה חדשות כתב:יש כמה יסודות מהחזו"א, חלקם מפיו וחלקם מפי כתבו, והגרח"ק זצ"ל נקט דהדברים שייכים זל"ז.
א. מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וצ"ע למה מגילה ל"ה בכלל תורה, וי"ל דאתי שֵם מקרא מגילה ומפקע שֵם ת"ת.
ב. הח"ח כתב דבדיבור לשה"ר יש גם עבירת ביטול תורה, והחזו"א ס"ל דשֵם עוון לשה"ר מפקיע שֵם ביטול תורה.
ג. מלאכות שבת מפקיעים זה את שמו של זה. ולכן כל מכה בפטיש אינו בונה, וכיו"ב.
ד. אבות נזיקין מפקיעים כנ"ל, ואם יש מזיק שהוא גם שור וגם בור, אז שמו העיקרי מפקיע את שמו המישני.
ה. בקיום מצוות השבת העבוט, לא נכלל קיום של שאר מצוות באדל"ח.
ו. הגרח"ק העיר בזה למה שֵם שבועת העדות אינו מפקיע מזה שֵם שבועת ביטוי.
וכעת מצאתי ענין דומה משמיה דהחזו"א בס' מנחת יהודה להגרמי"ל זצ"ל גיטין דמ"א, ז"ל - כשיצא לי לדבר בענין זה עם מרן בעל חזו"א זללה"ה וכו' והצעתי למרן ז"ל להסתפק לפי שי' התוס' דליהנות הנאה של כילוי הוא איסור דאורייתא, והרי בכל אכילת תרומה לזר יש כילוי התרומה, האם הוא עובר על שני עבירות אכילת תרומה וכילוי התרומה, וענה לי דכיון דהתורה קבעה איסור מיוחד על זר שלא לאכול תרומה נכלל בזה גם מה שהוא מכלה באכילתו את התרומה ול"ש שיהי' איסור בפ"ע של הנאת כילוי, רק במקום שהשימוש הוא שלא בדרך אכילה בזה חדשה תורה דאסור לזר ליהנות הנאה כזו שהוא דרך כילוי התרומה עכ"ל.
בליקוטי גליונות מתורת החזו"א כתבו ללקט את הענין הנ"ל, מצו"ב