מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 23, 2022 12:06 am

עושה חדשות כתב:יש כמה יסודות מהחזו"א, חלקם מפיו וחלקם מפי כתבו, והגרח"ק זצ"ל נקט דהדברים שייכים זל"ז.
א. מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וצ"ע למה מגילה ל"ה בכלל תורה, וי"ל דאתי שֵם מקרא מגילה ומפקע שֵם ת"ת.
ב. הח"ח כתב דבדיבור לשה"ר יש גם עבירת ביטול תורה, והחזו"א ס"ל דשֵם עוון לשה"ר מפקיע שֵם ביטול תורה.
ג. מלאכות שבת מפקיעים זה את שמו של זה. ולכן כל מכה בפטיש אינו בונה, וכיו"ב.
ד. אבות נזיקין מפקיעים כנ"ל, ואם יש מזיק שהוא גם שור וגם בור, אז שמו העיקרי מפקיע את שמו המישני.
ה. בקיום מצוות השבת העבוט, לא נכלל קיום של שאר מצוות באדל"ח.
ו. הגרח"ק העיר בזה למה שֵם שבועת העדות אינו מפקיע מזה שֵם שבועת ביטוי.
לעיל בהמשך האשכול הובאו עוד דברים בזה, וכעת מצאתי ענין דומה משמיה דהחזו"א בס' מנחת יהודה להגרמי"ל זצ"ל גיטין דמ"א, ז"ל - כשיצא לי לדבר בענין זה עם מרן בעל חזו"א זללה"ה וכו' והצעתי למרן ז"ל להסתפק לפי שי' התוס' דליהנות הנאה של כילוי הוא איסור דאורייתא, והרי בכל אכילת תרומה לזר יש כילוי התרומה, האם הוא עובר על שני עבירות אכילת תרומה וכילוי התרומה, וענה לי דכיון דהתורה קבעה איסור מיוחד על זר שלא לאכול תרומה נכלל בזה גם מה שהוא מכלה באכילתו את התרומה ול"ש שיהי' איסור בפ"ע של הנאת כילוי, רק במקום שהשימוש הוא שלא בדרך אכילה בזה חדשה תורה דאסור לזר ליהנות הנאה כזו שהוא דרך כילוי התרומה עכ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 27, 2022 8:53 pm

רש"ש מקוואות ו,א (וכעי"ז במשנה אחרונה)
בהרע"ב ד"ה בזמן שהיא מעמדת. כשבא לטבול בעוקא כו'. אולי צ"ל במערה. וכה"ג אר"י לענין סוכה תחת סוכה בפ"א דסוכה.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 30, 2022 10:30 pm

שו"ת בית יהודה או"ח סי' יט
בס"ד בעזר המלמד לאדם דעת שנת תפ"א ביום ו' בשבוע ח' ימים לחדש אב הנה עבר עלינו איש אלהים קדוש הוא שליחא דרחמנ' החכם הכולל כמה"ר חיים יעקב נר"ו ומצאתי בתוך כתביו כתבי הקדש כמה חדושים וכמה פלפולים והנני בא לישא וליתן במקצת מתשובותיו וזה החלי בס"ד. תחלה נסתפק מהר"ח נר"ו במי שרגיל לקרות מסכת שבת בכל יום שבת ואח"כ נדר לקרות י"ח פרקי משנה על הסדר בכל יום ואירע לו שלימוד י"ח פרקי' בא לו ללמוד ביום שבת בכ"ד פרקים של שבת אם עולים לו לכאן ולכאן או לא ורצה מהר"ח נר"ו לפשוט זה הספק ממה שהעלה מהר"י סג"ל ז"ל דאין אדם יוצא ידי חובתו מתנות לאביונים ממעות מעשר דתקנתא דרבנן הוי דבר שבחובה וקי"ל דדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ה"נ בנדר הקריאה אינו פורע חובו מחיוב שיש עליו ע"כ... עוד הביא מהר"ח נר"ו ראי' להפך דיכול לפטור עצמו בקריאה אחת ממ"ש בעל שלטי הגבורי' בענין מי שהתענה תענית חלום בשבת דקי"ל דצריך למיתב תעניתא לתעניתיה אם ביום א' שאחר השבת אירע תעני' חוב' בלא"ה אפ"ה עולה לו וא"צ לתשלומי תענית אחר וא"כ ה"נ קריאה א' עולה לו לשתים ע"כ... ואין להביא ראיה דבקריאה א' יוצא י"ח שניהם מדין האבילות דאם מת לו מת א' בבקר וקברוהו ונתחייב באבילות א' ואח"כ מת לו אחר באותו יום ונקבר בו ביום האבילות א' עולה לשניהם... ומיהו יש להביא ראיה מדין התקיעות דאיתא בס"ס תקפ"ח היה זה צריך פשוטה א' וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה א' מוציאה את שניהם ע"כ אלמא אף על גב דאיכא תרי חיובי דתרי גברי יוצאין בתקיעה א' ה"נ בתרי חיובי דחד גברא דיוצא בקריאה א'... ועוד ראיה מדין הנטילה דאית' טא"ח סי' קס"ה העושה צרכיו ורוצה לאכול אם אינו רוצה ליטול אלא פעם א' לאחר ששפך פעם אחת ומשפשף מברך אשר כו' ומבואר שם הטעם בב"י דנטילה א' עולה לו לכאן ולכאן ה"נ קריאה אחת עולה לו לכאן ולכאן... וא"ת והא איתא בסימן ז' ס"ג מי שהטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת צריך לברך ב' פעמים אשר יצר ואמאי לא נימא דברכה א' עולה לו לכאן ולכאן ה"נ נימא לכאורה דאין קריאה א' עולה לו לכאן ולכאן... ועוד יש סמוכות ראיה מהא דכתב הב"י בסי' רפ"ב בשם שיבולי הלקט שאם יארע לאדם אונס שלא בא לבית הכנסת כל ז' ימי השבוע ולא שמע ברכו יאזין מפי העולין לס"ת ז"פ ברכו ויוצא י"ח ע"כ והרי התם יש עליו ב' חיובי' חיוב ברכו דימות החול וחיוב שמיעת הברכות דהעולין לס"ת ואעפ"כ עולין לו לכאן ולכאן ה"נ בנ"ד. ועוד קצת ראיה מדאיתא בפי"א דמנחות א"ר יוחנן אפי' לא קרא אדם אלא ק"ש שחרי' וערבי' קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' ומביאו הגה"ה בטי"ד ריש סי' רמ"ו והתם הא יש עליו כבר חיוב מצות ק"ש בבקר ובערב ואף על פי כן נפטר מחיובו השני דחייב בת"ת בקריאת ק"ש דקריאה א' עולה לו לכאן ולכאן הכלל העולה דאין זה פקפוק בס"ד דיוצא י"ח נדרו בקריאה א' וכמסקנת מהר"ח נר"ו.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 02, 2022 1:08 pm

אליה רבה סי' מב
שמעתי בשם זקני הגאון זצ"ל דמותר להפך רצועה של תפילין וליתן הקצה שלמטה למעלה בבתים, והביא ראיה מפרש"י פרשת ויצא [בראשית כח, יא] זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, והא עדיין הקנאה לאיזה צד יונח האבן, אלא שאין קפידא בזה.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 29, 2022 12:10 am

טור או"ח סי' תעה - ועושין בהן סימן לידע איזו ראשונה ואיזו שניה ואיזו שלישית כדרך שהיו עושין בקופה שתורמין בהן הלשכה שהיו כותבין בהן אב"ג לידע איזו נתרמה ראשונה שממנה לוקחין תחילה ה"נ עושין מצוה ראשונה באותה שנעשית ראשונה הילכך מברכין על הראשונה המוציא ועל השניה על אכילת מצה ומהשלישית כריכה ואם החליף אחת בחברתה לא עיכב.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 02, 2023 8:38 pm

זבחים יח:
אמר ר' ירמיה מדיפתי מרושלין שלא סילקן תנאי היא דתניא וכו' מרבה אני בעלת חמש שיש בכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע ותניא אידך על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש ארבע ולא חמש מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר יתר כמאן דאיתיה דמי ומר סבר כמאן דליתיה דמי.

האויצרניק
הודעות: 322
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי האויצרניק » ד' ינואר 18, 2023 11:16 am

עשה ציצית ארוכה וע"י הקשירה נעשה קצר יותר מהשיעור הביא ביאוה"ל מהפמ"ג שאינו כשר וביאר דבריו:

"...דכל זמן, שהוא עוסק עדיין במצוה לעשות שליש גדיל אף דהוא רק לכתחילה מיקרי עדיין שלא נגמרה המצוה ולא נוכל להקרא עתה על הציצית שם גרדומין וגרע זה משאם היה עושה רק חוליא אחת ואח"כ נקטע חוט אחד. וכדמות ראיה לזה מהא דאמרינן שבת קל"ג ע"ב כ"ז שהוא עוסק במילה בשבת חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין פירש על ציצין המעכבין חוזר על ציצין שאין מעכבין אין חוזר ושם הלא הוא לענין להקל וכ"ש הכא לענין להחמיר וצ"ע למעשה.

כעי"ז כ' בסי' תרל"ח (ביאוה"ל ד"ה ואם) שאם עשה סוכה ד' דפנות הוקצו כולם למצווה אע"פ שלהכשר סוכה סגי בג' דפנות, כיון שעשה ד' הוקצו כולם ודימה לציצין שאינן מעכבין

וכן צריך לבאר סברת רש"י בחולין (ל:) שאע"פ שסגי ברוב סימנים בשחיטה, מ"מ אם שחט כולו ונעשה פסול בחלק האחרון נפסלה השחיט

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 19, 2023 11:30 pm

פסקי הרי"ד ב"מ סו.
ואי בעי תימ' מתני' דאמ' ליה קנה מעכשיו. פי' כשאמ' לו אם לא אביא לך מעות עד שלש שנים הרי היא שלך זו היא אסמכתא דלא קניא, מפני שתלה המכר באם לא יביא לו מעות, שאם לא יביא לו מעות הוי מכר, ואם יביא לא הוי מכר, וכיון שהמכר תלוי באם והאי אם הוי אסמכתא לא הוי מכר, אבל כשאמ' לו שדי מכורה לך מעכשיו אם לא אביא לך מעות עד שלש שנים, ואם אביא לך יהא בטל המכר חל מיד, ואם יביא המעות רוצה שיתבטל נמצא שאין המכר תלוי באם, אלא ביטול המכר תלוי באם, והילכך כיון שלא הביא לו ולא נתבטל המכר קיים, הוא שהתנאי היה בא לבטל המכר והרי לא נתקיים התנאי והמכר הוי מכר, אבל כשתלה המכר על תנאי אף על פי שנתקיי' התנאי כיון שאותו התנאי היה אסמכתא אין המכר מתקיים בקיום אותו התנאי שאין תנאי של אסמכתא חשוב לקיים המכר.
וכיוצא בזה חילקתי בפ' המגרש בתנאין דגט בין כשהתנה אדם לאשתו לעשות, ובין כשהתנה שלא לעשות, שכשהתנה שלא לעשות כגון שלא תשתי יין כל ימי חיי פל' שלא תלכי לבית אביך כל ימי חייו, שהגט הוא גט מיד והתנאי יבוא לבטל הגט שרינן לה להינשא מיד, ולא אמרי' תמתין כל ימי חיי אותו פל' או אביה, שמא תשתה יין או שמא תלך לבית אביה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין, אלא מתירין אותה לינשא מיד ולא חיישי' שמא תעבור על תנאה וייבטל הגט, אבל כשהתנה עליו לעשות, כגון הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבה שתי שנים וכיוצא בו, כיון שקיום הגט תלוי בקייום התנאי ואינו גט עד שיתקיים התנאי, אסורה להינשא עד שלא יתקיים התנאי, שאין הגט קיים עד שיתקיים התנאי.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 22, 2023 5:41 pm

קובץ הערות סי' סג -
דף פ"ט [ע"א] אין תורמין מן הטמא על הטהור. ובתוס' שם [ד"ה אין] כתבו טעמים רבים ע"ז. והנה מבואר בנזיר (י"ז ע"א) בנזר והוא בבית הקברות, אם התרו לא תינזר אין צריך שהייה, והטעם מבואר שם, דהוי כמו מטמא נזיר, דאין חילוק באיסור טומאת נזיר אם עושה לנזיר שיהיה טמא או לטמא שיהיה נזיר, וא"כ הכא בתרומה שאסור לטמאותה, אין חילוק בין עושה קודש שיהיה טמא או טמא שיהיה קודש, ובקורא שם תרומה על הטמא הוא כמטמא תרומה [ויש לחלק דבתרומה האיסור משום הפסד. נ.]

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 23, 2023 6:22 pm

השל"ה - בענין הנחת הטלית, ראוי שאותן ציציות שבאו ראשונה בצד ראש שיהיו לעולם לצד הראש, כיון שזכו להיות למעלה אין ראוי שירדו ממעלתן. ועל כן נוהגים לעשות עטרת תפארת להיכר שהוא חלק הראש, שלא יחליפנו ולא ימיר אותו עליונים למטה ותחתונים למעלה. וראיה לדבר ממאי דאמרינן בירושלמי (שבת פי"ב ה"ג) והביאו ר"ן במסכת שבת פרק הבונה (קג א), גבי מה שאמרו חכמי המשנה ז"ל (שם) שכותבין קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו. זה לשונו שם, אמר רבי אמי, 'והקמת את המשכן כמשפטו' (שמות כו, ל), וכי יש משפט לעצים. אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן בצפון לעולם, וכן בדרום ינתן בדרום, לפיכך רושמין עליהם שלא יחליפו וכו'. וכעין זה מצאתי במהרי"ל בהלכות סוכה איך שראה שרבו מהר"ש היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה א' ב' ג', כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה, עכ"ל (עמק ברכה).

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 25, 2023 11:19 pm

נתיה"מ סי' צז -
אם משכנו הוא בעצמו עובר בלאו - - - ונראה דבעיסקא שהוא פלגא מלוה ופלגא פקדון, דבעד פקדון ודאי דמותר לתפוס, דהא החוב לא בא מחמת הלואה, דכשנשתמש או הוציאו לצרכו גזל הוא בידו, וכחוב הבא מחמת גזילה דמי, רק בעד הפלגא מלוה אסור לתפוס. אמנם, כשתופס חפץ אחד ששוה בעד הכל, אין בו איסור, דעיקר התפיסה הוא משום פלגא פקדון, אף שאפשר לו לתפוס חפץ קטן בעד הפלגא פקדון ותופס בכיון חפץ גדול כדי שיהיה בידו גם נגד הפלגא מלוה. וראיה לזה מב"מ דף ל', בהא דבעי התם, שוטחה לצורכו ולצרכה מאי, ופשיט מהא דהכניסה לרבקה ודשה כשירה, בשביל שתינוק ותדוש פסולה, ומשני, שאני התם דכתיב אשר לא עבד בה, מ"מ, ע"ש. הרי מוכח, דבמקום דליכא גזירת הכתוב, מותר כשמכוין בשביל דבר המותר ובשביל דבר האסור.

וראה מש"כ ע"ז בנחל יצחק סי' צז ובאהבת חסד פ"ז סק"ב.

תורת המן
הודעות: 498
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: השוואות...

הודעהעל ידי תורת המן » א' פברואר 26, 2023 4:55 am

עושה חדשות כתב:הואיל ואישתרי אישתרי / הואיל והותרה הותרה / כיון דעל על / ועוד...

רשימה חלקית...
....

אוסיף אחת, והוא השוואה מחודש מאד:
נשמת אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיט:
ועוד שהרי חלב אי לאו דכתב קרא להיתר הו"א דאסור כדאיתא בבכורות דף ו' ע"ב אי משום דדם נעכר ונעשה חלב או משום דהוי כמו אבר מן החי ע"ש, ועכ"פ יש בו איסור גמור ואפ"ה התיר רחמנא, וא"כ אמרינן הואיל ואישתרי אישתרי, דוגמא כדאיתא ביבמות דף (ג') [ז'] ע"ב, הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו, וכדאיתא נמי בבכורות דאי לאו גמל גמל לאסור הו"א דחלב טמאה נמי מותר, והיינו משום דכבר הותר איסור אחד דהיינו דם או אבר מן החי, הותר נמי איסור טומאה ולכן צריך קרא לאיסור אבל הכא מותר.

ומשו"ה אין בחלב איסור חמץ בפסח, דכל חלב באמת אסור הוא, אך כיון דאשתרי אשתרי.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 05, 2023 5:11 pm

חי' רבינו מאיר שמחה ב"מ דף סה ע"א
ולולא דמסתפינא מחוכא, אמינא איפכא, דניחזי במוכר ע"מ כשיהיו לו מעות יחזירם לו א"כ באופן שלא יחזיר לו המעות הוי מכר ושפיר אכיל פירות של השדה רק באופן שיחזיר לו מעות יהי' הלואה והוי הפירות רבית [ועיין היטב שו"ת ריב"ש סימן ש"ה], וכן מי שעשה לחבירו שדהו מכר עבור חובו אם יפרענו קודם ג' הוי הלואה, ואם לא הוי מכר למפרע, נמצא דהרבית אינו בספק ואינו על צד אחד, רק שהלואה הוא על צד אחד שיכול להיות שזה אינו הלואה כלל רק מכר, אבל באופן שהוא הלואה שקיל רבית קצוצה וזה אסור מן התורה, אבל הך דמשכן לו בית הלא ההלואה אינו בצד אחד, רק שעל כל האופנים הוי הלואה רק שהרבית בצד אחד א"כ אין זה רבית קצוצה שמלוה על רבית בספק התלוי בידי אדם [כמו"ש תוספות לעיל ס"ג] והסברא ברורה.
ודוגמא לזה תמצא במגרש אם תצא בפתח תחילה הוי גט, שמבורר הוא לשם כריתות שאם לא תצא בפתח הרי לא נכתב לשם כריתות כלל, אבל במגרש לאיזו שתצא מהן בפתח תחילה כיון דבין אם זו תצא בין אם זו תצא נכתב לשם כריתות, רק דאינו מבורר מי זאת האשה אשר נכתב לה גרע טפי, וכמו דפירשתי בחידושי באופן נפלא, עיין שם. כן אמינא כאן דבספק אם הלואה או מכר הוה רבית גמורה, אבל בספק אם יהיה כאן רבית או לא ודאי לא הוי רבית קצוצה כיון דהלואה הוא על כל האופנים, ובגדר האפשרי שיהיה הלואה בלא רבית, א"כ אין זה קציצה לומר שמלוה עבור רבית, ועיין בתוספות מגילה (כ"ז ב) מ"ש להיפך, והנלע"ד כתבתי, ודוק.

האויצרניק
הודעות: 322
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי האויצרניק » א' מרץ 05, 2023 7:27 pm

ביאור הלכה סימן כה
כתב הבה"ט אם הניח תפילין של יד וכשבא להניח של ראש קודם שהגיע הקציצה בבשר אחר שהגיע לאויר הראש הפסיק בדיבור אי אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא לענין זה עיין בהלק"ט ח"ב סימן מ"ב. ועיין בארה"ח שהשיג עליו בראיה ברורה דכל שלא הידק לא נגמר המצוה וכן כתב בספר עיקרי דינים בשם תפלה לדוד

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 07, 2023 2:27 pm

מנ"ח מ' שסב -
גם נראה אם נאמר דגגות ועליות לא נתקדשו הן בעזר' והן בירושלים נרא' דגם בבתי ערי חומה לא נתקדשו גגים ועליות דכלל הוא דגגות לא נתקדשו ולפ"ז לכל דיני בתי ע"ח כגון בית דנחלט אפשר דוקא בית ולא גג ולא עליה כיון דלא נתקדש כלל. אך בר"מ פי"ב מהלכו' שמטה כתב כל שהוא לפנים מן החומה כגון הגגות והמרחצאות כו' (ובמקצת ספרי הר"מ איתא הגנות והוא ט"ס עבש"ס) הרי הוא כבתים כו' מבואר דנתקדש אך מבואר שם מכל אשר בעיר דיש ריבוי ע"ז היינו לענין בית דיוחלט אבל אפשר לשאר דברים דבע"ח כגון לשלוח מצורע אין הגגין ועליות נתקדשו וגם לענין מקרא מגלה אפש' לספק בהגגים והעליות ואכ"מ.
ועי' חשוקי חמד מגילה י:

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 19, 2023 12:02 am

ז"ל הרמ"א יו"ד סי' רעו - כתב שם אלהים אחרים לשם קדושה, אינו פסול, דהוי כמקדיש בעלי מומין למזבח, דאינן קדושים (ב"י בשם רשב"ץ).

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 23, 2023 9:46 pm

זבחים כט.
ת"ר ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו אמר רבי אליעזר כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר או אינו אלא באוכל מזבחו ליום שלישי אמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסל אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה וכיון שראו סתרו אף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שהוכשר שיחזור ויפסל.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 31, 2023 8:52 am

עושה חדשות כתב:בישול אחר בישול / סירוס אחר סירוס / מטיל מום בבע"מ / טוחן אחר טוחן

ספר הבתים:
יש מי שכתב מי שבשל בשר בחלב ובא אחר ובשלו פעם שניה חייב, כדרך שאמרו (שבת קיא ע״א) במחמץ אחר מחמץ ובמסרס אחר מסרס שהוא חייב. ויש מי שאמר שהשני פטור, כדרך שאמרו (בכורות לג ע״ב) במטיל מום בבעל מום שפטור. ויראה לי שאין לדמות זה לא למחמץ ולא למטיל מום, שהחיוב והפטור שלהם הוכיח מן הכתוב. אלא למה זה דומה למבשל בשבת, מבשל בשר בחלב חייב ומבשל בשבת חייב, כדרך שאמרו במבשל אחר מבשל בשבת שפטור, כמו שכתבנו בבית מנוחה (שערי המלאכות האסורות ביום השבת שער יא הכ"ב), כן הדין בבשול בשר בחלב.
וע"ע כאן - forums/viewtopic.php?f=17&t=21792#p213649

בתוספתא שבת פי"ד "מוללין על המלול ומציעין על המוצע ואופין על האפוי ומבשלין על המבושל", ובביהגר"א סי' שכא על ד' הרמ"א שכ' דמותר לטחון לחם הואיל דכבר נטחן הביא התוספ' הנ"ל והוסיף "וה"ה לכל מלאכה". וע"ע בד' התורי"ד והריטב"א שבת עג: לענין מעמר אחר מעמר, ובמחצה"ש ריש סי' רנב לגבי צביעה אחר צביעה, ובערול"נ מכות כא: על זורע אחר זורע. ובריבב"ן שבת קלז: כ"כ דלהרי"ד אין בורר אחר בורר לרבי אליעזר דהתם, וכ"ה בפסקי הרי"ד שם. וע"ע בט"ז סי' שכא סקי"ג גבי לישה אחר לישה. ובחזו"א או"ח סי' נז כ' "ענין אין טחינה אחר טחינה שהזכירו פוסקים אינו ענין לאין בישול אחר בישול", וכו', עי"ש.

מחיקה אחר מחיקה באיסור מחיקת ה', עי' שלטי גבורים שבועות סופ"ד.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 25, 2023 2:02 pm

רש"י גיטין לח:
גזברין מאי עבידתייהו - מה רשות יש להן בעבד הלא אין להן על הבעלים אלא מעות ואי קשיא לוקמה כגון דאמר הרי הוא קדוש לדמיו דעכשיו הוא קדוש לימכר ורשותו עליו למכור וכמקדיש קרקע ובהמה טמאה תריץ דכיון דשייך בגופו לשון קדושה דעם קדוש כי אמר הרי הוא קדוש לדמיו חיילה אגופו למיהוי בן חורין כדקיי"ל במתפיס תמימים לבדק הבית דאין יוצאין מידי מזבח בכריתות ובתמורה (דף לג:) הלכך על כרחך מתני' פליגא למימר דכי אמר הרי הוא קדוש לא לשון עם קדוש הוי אלא לשון הקדש לימכר בדמיו.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 05, 2023 11:05 pm

רשב"א ה,קפט
שאם אמר לו לשמעון תשאיל לי בהמתך, ויהודה אומר לו השאילה לו ואני אשכיר לך בהמה, שבהמה זו שכורה ללוי אינו פשוט בעיני. אלא אני אומר כי שאולה היא אצל לוי. ואינו דומה להשאילני והשאילך שנעשים שומרי שכר זה לזה. דהתם כשהמשאיל מקבל בעין שכר מן השואל עצמו שמשאיל גם הוא בשכר גם מה ששאל ממנו ואין כל ההנאה של שואל. אבל כאן שכל ההנאה של שואל אלא שאדם אחר מהנה את המשאיל למה יפטר השואל הזה מן האונסין, והלא כל ההנאה שלו היא,
ואתה שבאת לדמותה (למ"ש פ"ק דקידושין ו:) לתן מנה לפלוני ואתקדש אני לך. אינו דמיון כלל. דהתם בדין הוא שתהא מקודשת בנתינת המנה לזה נתקיימו התנאים והרי היא מקודשת מדין ערב. וכן בתן מנה לפלוני ויקנו לך כל נכסי. ואף כאן נתקבלתי השכר מיהודה נתחייב המשאיל ללוי מ"מ מדין שואל לא נפיק לוי ואינו כאילו הוא עצמו הוא השוכר.
ותדע לך דגרסינן בפרק איזהו נשך (דף סט:). אמר רבא שרי ליה לאיניש למיתב ד' זוזי לחברי ומימר ליה זיל ואוזיף זוזי לפלניא. מ"ט לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה. אלמא לא הו"ל כאילו זה מלוה מעותיו ברבית וכאילו קבלם מיד הלוה. ואל תשיבני דהתם דוקא לקולא ומשום טעמא דקאמר דלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה. דהא לאו למימרא שיהא דין הרבית קל מדינין דעלמא. אלא אדרבה משום חומר הרבית הוא שהוצרך ללמדנו זה. וה"ק שרי ליה למימר לחבריה הכי דאע"ג דהחמירה התורה בהלואת המעות שלא יתרבה בכך ולא יהנה ממנה שום הנאה ואפי' הנאת דברים מה שלא נאסר בענין אחר דעלמא. מ"מ לא החמירה אלא במה שיבא מלוה למלוה. ומשום דלא תחמיר בו אף בענין זה הוצרך להשמיענו זה.
ובתרומות ומעשרות ושאר מתנות כהונה ולויה אמרו בבכורות (דף כו:) ובכולן טובת הנאה לבעלים. כיצד ישראל שהפריש תרומה למכיריו מצאו ישראל אחר וא"ל הילך סלע זה ותנם אותם לבן בתי כהן מותר. ואם היה כהן לכהן אסור. ר"ש בן אלעזר אומר אומר אני אף מתנות כהונה. כיצד ישראל שהפריש מאתים זוז למתנות כהונה. מצאו ישראל אחר וא"ל הילך סלע זה ותן אותם לבן בתי כהן מותר. אלמא מי שנותן לחבירו כדי שיתן לו שישאיל או שילוה לאחר אינו כאילו נותן לו אותו המקבל או הלוה או השואל. והגע עצמך, אילו האומר לחבירו תן שדה זו לפלוני ואני אתן לך כך וכך ונתנו לו וטרפוה ממנו היתחייב באחריות אותה מתנה כאילו מכרה למקבל. זה ודאי אינו נכון ואף זה כמוהו.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 06, 2023 10:44 pm

צמח צדק (הקדמון) סי' ב
...ועתה רוצים מקצת נכבדי העיר לעשות מנהג חדש שכל עניני צרכי צבור לא יהיה מהיום והלאה על ידי כל פורעי המס קטן וגדול שם הוא כאשר היה עד עתה אלא על ידי אותן שיש להן מעלה שנותנים מס הרבה... ונותנים טעם לדבריהם מחמת שרוב צרכי הקהל הם עסקי הוצאות ממון ואיך יתכן שדעת העני תהא שקולה כדעת העשיר... יראה דלאו שפיר דמי למיעבד כך לדחות העניים הנותנים מעט. וראיה לזה הא דאיתא במתני' סוף מנחות נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח. ובעולת עוף אשה ריח ניחוח וכולי לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט וכו'. הרי מבואר בהדיא דמועט של עני שקול כנגד מרובה של עשיר...

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 07, 2023 3:11 pm

שו"ת הריב"ש סי' רעא
אבל הנוטל רשות מריש גלותא או מן הנשיא אינו כמו ריש גלותא או כמו נשיא אלא שנותן רשות מכח ריש גלותא או מכח הנשיא ושליחותייהו קא עביד. וכל שבטל כח ריש גלותא וכח הנשיא נתבטל הרשות. כדאמרינן בפרק כל הגט (כ"ט:) כלהו מכח מאן קאתו, מכח בעל. איתיה לבעל איתנהו כלהו. ליתיה לבעל ליתנהו לכלהו.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 09, 2023 9:27 pm

מנח"ש א,צא,ט
גם נראה דאף אם יחליט לעצום עיניו ולהוציא מהמקרר כל מה שצריך בעינים סגורות ולהשאיר אותו אח"כ פתוח, או מחליט לכסות תיכף את הנורה במכסה באופן שלא יוכל כלל ליהנות מההדלקה, דאף שמוכח דודאי לא ניחא לי' שהרי רק מפסיד ממון מההדלקה בלא שום הנאה אפי"ה נראה דאסור, והרי זה דומה למ"ש הבית מאיר באו"ח סי' שי"ז לענין מלאכת קושר דאף שמלאכה זו תלויה בדעת האדם אם לקיימא או לא, מ"מ אם בדרך כלל אין רגילים להתיר את הקשר כמו קשר של ציצית ותפלין וכדומה, לכן אף אם יכוין בשעה שקושר להתירו בו ביום וגם למעשה יתיר אותו במוצ"ש, כדי שיתברר שלא עשה מלאכה בשבת, אפי"ה לא אזלינן כלל בכה"ג בתר דעתו וחשיב קשר של קיימא וחייב חטאת, וה"נ גם כאן כיון שבדרך כלל כל הפותח דלת בימות החול ודאי ניחא לי' בהדלקת הנורה, וגם אם נאמר שמותר לפתוח בעינים סגורות הרי ודאי יהי' מותר מעיקר הדין לפתוח אח"כ את העינים וליהנות מהאור שהרי האיסור הוא רק עצם הפתיחה ולא ההנאה שלאחריה, ולכן כמו ששם אין מתחשבין בדעתו כך גם כאן הולכים רק אחר דרך כל העולם ולא בתר דעתו, ואף דחשיב משום כך כמלאכה שא"צ לגופה או מקלקל בהבערה, מ"מ חשיב שפיר כמדליק בידים שלא ע"מ ליהנות.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 14, 2023 5:28 pm

ש"ך יו"ד סי' רמב
אם היה התלמיד במרחץ קודם לרבו, ובא רבו לשם, א"צ לצאת - כן למד מהרי"ו בדינים והלכות סימן ל"ו מהא דכתב המרדכי (ונתבאר לעיל סימן קנ"ג ס"ג) דאם היה הישראל קודם במרחץ ואח"כ באו עובדי כוכבים שם אין צריך לצאת וצריך עיון דיש לחלק דדוקא התם דטעמא הוא כדכתב המרדכי שהוא בא בגבולו וזה לא שייך בכבוד רבו.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 14, 2023 5:32 pm

תשב"ץ ג,שכב
נתעוררת בענין לא תסוב נחלה ממט' למט' אחר מי שהי' לו בנות נשואות לשבט אחר ולא היו לו יורשין אחרים זולתי נקיבות ומת כי הבנו' הם עומדות במקום זכרים לירש אביהן הנה בחלוקת הארץ בדור ההוא תעבור נחלה משבט לשבט או תאמר שלא ירשו מורישיהם זה אינו כי משפט הירושה לא תשתנה ומה נעשה ללאו דלא תסוב נחלה ממטה למטה ע"כ תורף דבריך: דע כי הרמב"ן ז"ל נתעורר על זה ותירץ בזה... והתי' הג' הוא שלא תסוב נחלה הוא לאו לו' שאם באותו דור יש בנות נשואות לשבט אחר וימות אביהם או אחיה' ויהיו יורשות נחלה שאין בניהם ולא בנותיהם יורשי' אותם כדי שלא תסוב נחלה ממט' למטה ותתבטל ירושת הבעל בנכסיהם וזהו התי' הג': ודע כי במושב אחד היינו בבית הכנסת זה לי קרוב מ' שנה הרי"בש ז"ל והרב ר' יצחק בונאשתרוק ז"ל ואני הצעיר ואמר ר' יצחק כי הרמב"ן ז"ל עשה פשט כנגד התלמוד לבטל ירושת הבעל בזה והי' תמה הרב' כי לא נמצא כן בגמרא ואמרתי לו אל תתמה מזה כי כיוצא בו אמרו בגמ' כמו שאמרו שם (ב"ב קט"ז ע"א) ויאמרו ירושת פליטה לבנימין ולא ימחה שבט מישראל אמר ר' יצחק דבי ר' אמי מלמד שהתנו על שבט בנימין שלא תירש בת הבן עם האחים הרי שבטלו ירושת התור' כדי שלא תסוב נחלה ממטה למטה ועשו כן לבני בנימין לפי שלא נשארו מהם אלא מעט והארץ היתה גדול' והיתה העברה גדול' ממט' למטה. אז ענה הרב ז"ל מעולם לא שמעתי כזה. אמר ה"ר ר' יצחק בונאשתרוק ז"ל אני זוכר בו זה הפסוק נזכר בגמרא אבל איני זוכר על מה וכשבאנו לבית הכנסת לתפלת מנחה הודו לדברי ושבחוני ואתה יפה נתעוררת:

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' יולי 15, 2023 9:22 pm

משנה ברורה סי' רב - ואם אוכל הגרעין אחר שאוכל הפרי מסתברא דלכו"ע נפטר בברכת בפה"ע שבירך על הפרי משום דהוי טפל לפרי.
ובשעה"צ - היינו, אפילו לדעת הרשב"א דלא הוי כפרי, על כל פנים לדידה מתרבי גרעינין בערלה מדהוי טפל לפרי, וממילא בעניננו הלא בכל מקום קיימא לן דמברך על העיקר ופוטר הטפל, וכן מצאתי בספר שדי חמד בשם איזה פוסקים.

עזריאל ברגר
הודעות: 12987
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' יולי 15, 2023 10:11 pm

עושה חדשות כתב:משנה ברורה סי' רב - ואם אוכל הגרעין אחר שאוכל הפרי מסתברא דלכו"ע נפטר בברכת בפה"ע שבירך על הפרי משום דהוי טפל לפרי.
ובשעה"צ - היינו, אפילו לדעת הרשב"א דלא הוי כפרי, על כל פנים לדידה מתרבי גרעינין בערלה מדהוי טפל לפרי, וממילא בעניננו הלא בכל מקום קיימא לן דמברך על העיקר ופוטר הטפל, וכן מצאתי בספר שדי חמד בשם איזה פוסקים.

מבוסס על מה שבכמה מקומות השוו בין הלכות ערלה להלכות ברכת בורא פרי העץ, כגון בסוגיא דצלף בברכות.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 16, 2023 2:13 am

אפשר להביא ראיה מהלכות ערלה מה נחשב פרי ומה לא וכו', אבל החידוש הוא שהגרעינים שאין ברכתם בופה"ע בכל זאת יש להם דין טפל באופן שנאכלים אחרי הפרי, וזאת מכח טפילותם לדין ערלה, וזה צ"ב שהרי טפילות לענין ברכה הוא מושג אחר בכלל.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 16, 2023 11:30 pm

שער דעה קס,ג
אמנם אף בשלח לו קודם ההלואה ופירש על מנת שילוהו אם הוציא המלוה הרבית קודם ההלואה יש לדון בו טובא אי הוי ריבית קצוצה ויוצאה בדיינים או לא, דיש לדמותו להא דאמרינן בפרק בתרא דע"ז דף סב, ב לענין אתנן זונה נתן לה ואח"כ בא עליה אתננה מותר... הרי להדיא דבאתנן כיון שנתן לה קודם הביאה אף על גב דעל מנת ביאה ניתן לה לא הוי שכר ביאה, וא"כ הכי נמי לענין רבית י"ל דאף דהתורה אסרה ליטול שכר מעותיו מ"מ כשנתן לו קודם ההלואה על מנת שילוה לו לאו שכר מעותיו הוא אלא כמתנה בעלמא הוא ולא הוי רבית. אך בש"ס שם מוכח דלא אמרינן כן אלא בשקודם הביאה קדמה והקריבתו שכבר ליתא להאתנן בעולם, וע"ש בתוס' ד"ה אלא ה"ק ובר"ן שם (ל, ב מדפה"ר ד"ה גרסינן), וא"כ הכי נמי לענין רבית בעינן דוקא שאכל המלוה הרבית קודם ההלואה דכיון שנתן לו הלוה רשות להוציאם ואכלם קודם ההלואה לא חל עליו שם רבית והוי כמתנה בעלמא ואינו יוצאה בדיינים, וצ"ע לדינא. ודוק בכל זה.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 21, 2023 2:58 pm

מהרי"ט א,קטז
ועוד אני אומר שאפילו אם ידע בעל המעות שהלוה לישראל חבירו כל שהמעות משועבדין להקדש לא נאסר הרבית על בעל המעות שיש לדמות' לאותה שאמרו בשלהי ע"ז בההיא דלא ישכיר אדם מרחצו לכותי מפני שהיא נקראת על שמו והכותי עושה בו מלאכה בשבתות ובימים טובים ואמרי' אבל שדהו לנכרי שרי מאי טעמא אריס אריסותיה קעביד ופרש"י ז"ל אריסא הוא וקבלה עליה למחצה לשליש ולרביע ועליו מוטלת לעשות עד כאן. וכתב הר"ן בהלכות ומיהא שמעינן דכיון דיש לנכרי חלק בפירות השדה אף על פי שישראל נהנה ממלאכת שבת מותר דנכרי אדעתא דנפשיה קעביד והנאת ישראל ממילא אתי הילכך שרי. ומכאן אני למד לישראל שנתן מעות לנכרי בעסקא להתעסק בהם למחצית שכר והלוה מהם הנכרי לישראל ברבית אף על פי שבעל המעות יודע כשנתנם לישראל אפילו להנך רבוותא דאסרי היכא דידע שבא אחריות החוב על ישראל חבירו הכא שרי דכיון דהני זוזי משתעבד לנכרי המקבל למחצית השכר ואפילו כי ידע לא מצי מעכב מלהלות שהוא רוצה להשתכר באשר ימצא וכי קעביד אדעתא דנפשיה קעביד וכי היכי דבנכרי שאינו שותף התיר רש"י ז"ל בשלא ידע בשותף שרי אף כשידע. ובהקדש נמי כיון שהמעות משועבדין למה שיעדיפו יתר על ששה למאה לצורך ההקדש אף על פי שבעל המעות יודע שנתנום בהלואה לישראל מותר לו ליטול חלקו שהתנה דכי יהבי גזברים אדעתא דהקדש יהבי כדי שיהיה ריוח ההקדש יותר בטוח ואף על פי ששנו מדעת הבעלים הא קיימא לן במשנה אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 24, 2023 12:39 am

לעיל הובא קצת בענין כל הראוי לבילה וכו', כעת ראיתי בתש' הרשב"א א,תריא (והו"ד בב"י או"ח סי' לב) דאם נדבקו אותיות בס"ת סגי במה שיכול לגרד ולהפריד דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, (ועי"ש בב"ח דנס' כשאיסור שבת רביע עליו אולי ל"ח ראוי לבילה), אמנם החזו"א (ח,ה) כ' דאי"ז ענין לראוי לבילה ואין הדברים כפשטן וכו', [ובעלי הכללים כ' דל"א כל הראוי לבילה אלא היכא דנזכר בגמ', אבל יש אחרו' שחלקו ע"ז, עי'].

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 16, 2023 6:15 pm

האלף לך שלמה, השמט' סי' לה
והנה שוב ראיתי להחזיק דברי הרב והראשון נאמר אף דהמאשין נעשה ע"י אדם נראה דלא נחשב מעשה אדם דהנה נ"ל דאף האדם המגלגל העיסה בגלגל לא נחשב רק כחו ולא מעשיו ממש וראי' ממה דפליגי בפ"ג דסוכה אי לקיחה ע"י ד"א שמה לקיחה או לא וא"כ לא מבעיא למ"ד לקיחה אחת לא שמה לקיחה דמוכח דלא נחשב מעשה אדם ע"י ד"א אף למ"ד דשמה לקיחה היינו רק דדי בכחו דע"י כחו נמי הוי לקיחה אבל עכ"פ מעשה אדם ממש לא הוי וא"כ לפ"ז תינח אדם האדם מגלגל העיסה בידיו הוי רק חד כח אבל אם הוא מגלגל רק המאשין ועי"כ מסבבין הגלגלים ממילא ואין הגלגלים בידיו הוי רק כבר כחו והרי בפ"ב בב"ק מבעיא שם לר"א אם כח כחו הוי ככחו לסומכוס או לא ומוכח דכח כחו לא הוי ככחו.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 01, 2023 2:58 pm

חידושי דינין והלכות למהר"י ווייל סימן סז
לשון התוספ' פ"ק דב"ב והא דקבל מההוא טייעא דנדב שרגא לבי כנישתא בפ"ק דערכין אף על גב דהתם לא הוי שלום מלכות הוי טעמא משום דהוי כמו קרבן ואמרי' איש איש לרבות גוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל עכ"ל התוס' נ"ל מדקמדמי שרגא לקרבן ש"מ ישראל שנשתמד ונותן שעוה להדליק נר בב"ה אין מקבלין ממנו דאמרי' מכם ולא כולכם להוציא את המשומד:

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 04, 2023 8:52 pm

מג"א סי' קלח סק"ג - ויכוין שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב; ונ"ל דטובת עכו"ם אינה קרויה טובה כמ"ש התוס' פ"ד דסנהדרין וה"ה רעת עכו"ם עסי' תקצ"א ס"ה [מחצה"ש: דאין אומרים בראש השנה פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות של פורעניות, אבל פורעניות של גוים לית לן בה] ובתוס' ברכות דף ל"א.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 08, 2023 3:29 pm

חפץ חיים באמ"ח י - ונראה שדבר זה תלוי במה שמבואר בח"מ בסימן שפ"ח בהגה"ה, היה רואה נזק בא עליו מותר להציל עצמו אף על פי שעי"ז גורם היזק לאחר, ועי' בסמ"ע שם שכתב דאם כבר בא עליו אסור לסלק ממנו בזה, ומשמע מביאור הגר"א שם שהוא מסכים להסמ"ע, והכא נמי אם הוא רואה שנחלט לעת עתה חשדא אצל השואל עליו, אסור לו לגלות כדי להסירה מעליו ולתתה על חבירו, ועי' בביאור הגר"א שם, ואם אינו בגדר זה, מותר. ואעפ"כ דבר זה אינו מבורר אצלי היטב למעשה.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ספטמבר 09, 2023 9:49 pm

עושה חדשות כתב:
ארחו"ח הל' נט"י וכן בב"י סי' ז כתב:תשובה שאלה בשם גאון אדם שהטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת שצריך לברך ב"פ אשר יצר והביא ראיה ממ"ש ז"ל טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים
ולכאו' פשיטא לפ"ז שהחיוב הוא רק על פעמיים ולא עשרות ומאות פעמים. ולא ידעתי למה טעו בזה.


שו"ע או"ח קלה - אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת.
ובביהגר"א - אם בטלו כו'. כמ"ש בתפלה טעה ולא התפלל כו'.
משנ"ב - ואם בטלו כמה שבתות י"א דאין לקרות בשבת הבאה כ"א הסדרה האחרונה הסמוכה לזו וי"א דצריך להשלים בצבור כל הסדרות שביטלו ומביאור הגר"א משמע דס"ל כהדעה הראשונה.
ובשעה"צ - מדמדמה לה להשלמת התפלה, ושם הלא קיימא לן בסימן ק"ח דאין משלימין אלא תפלה הסמוכה לה.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 11, 2023 8:44 pm

שו"ת הריב"ש סי' רעו - ואי משום דמדאורייתא לית ליה זכיה כיון שהחכמים תקנו לו זכיה בעלמא והשוו בענין זכיה דין כותי לדין ישראל והפקר ב"ד הפקר הרי אין מעות אלו של ישראל ולא שקיל ישראל מישראל רביתא. והוה ליה כההיא דרב גידל (פסחים ז') דהמקדש בחמץ משש שעות ולמעלה דאין חוששין לקדושיו אף על פי שמן התורה הוי ממון גמור אלא כיון דרבנן אסרוהו לו בהנאה לאו ממון הוא ואין חוששין לקדושיו אפילו באסור ערוה החמורה.

עושה חדשות
הודעות: 12611
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 18, 2023 8:56 pm

עושה חדשות כתב:פנים מאירות ב,קכו הובא בגי' רעק"א לאו"ח סי' תקפא, ועי' שע"ת שם.
נשאלתי לפי המנהג שמי שמוחזק בתפלה בימים נוראים שאינו נדחה ואחד הי' מוחזק לתקוע בשופר ביום ראשון דר"ה ואחד היה מוחזק ביום שני לתקוע וחל יום א' דר"ה בשבת למי דוחין אי ראשון נדחה או שני נדחה נראה דדין זה תלוי בפלוגתא וחילוק המנהגים דהביא הלבוש באו"ח בסי' תרמ"ב דאין אומרים מערבית ביום א' דסוכות שחל בשבת ואז אומרים בליל שני מערבית של יום ראשון ובפוזנא אין נוהגין כן משום דהואיל דאידחי אידחי. וכתב המג"א דבסוכה דף נ"ה משמע דהשני נדחה דלא כמנהג פוזנא א"כ לפי מנהג פוזנא דאמרינן דהואיל אדחי אדחי ה"נ הואיל דאדחי אדחי אבל לפי המנהג העולם השני נדחה ה"נ זוכה הראשון במצוה.
וע"ע שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קא.

ספרים וועלט
הודעות: 1216
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ב' אוקטובר 02, 2023 3:21 am

רש"י מסכת חולין דף מה עמוד א ד"ה חוליא
חוליא - טבעת שמעתי ובעיני נראה שהן שלש טבעות כדאמרינן במנחות (דף לט) כדי שיכרוך וישנה וישלש הויא חוליא לגבי ציצית.

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי פולסברג » ב' אוקטובר 02, 2023 5:43 am

שו"ת פנים מאירות חלק ב סימן לג
ואגב דאיירינן בדיני מקומות בבה"כ אכתב מה שפסקתי הלכה למעשה בקהל אחד שבנו בה"כ חדשה ומכרו המקומות של בית הכנסת בעזרת אנשים ותחילה מכרו מקומות לצד מזרח שש מקומות לצד דרום הארון הקודש ושש מקומות מצד צפון הארון הקודש והתנו שלאותן י"ב מקומות יהי' להם קדימה לבחור בעזרת נשים מקומות החשובים ביותר ואח"כ יקנו שאר בני הקהלה ונפל מחלוקת באותן אנשים שקנו המקומות הנ"ל כי אותן אנשים שקנו מצד דרום רצו שיהי' להם קדימה לבחור במקומות בעזרת נשים יותר מאותן שקנו בצד צפון ואותן שבצד צפון רצו לומר דנהי דמי שקנה המקום ראשון סמוך לארון הקודש קודם למי שקנה אחריו מ"מ מי שקנה המקום הראשון לצד דרום יטיל גורל עם מי שקנה מקום ראשון בצד צפון וכן השני יטיל גורל עם השני וגם היה טענה לכל יושבי צד דרום ארון הקודש שיהיה להם קדימה נגד אותן שקנו מצד צפון ארון הקודש ופסקתי כיון דמצינו דלעולם ימין שהוא לצד דרום הוא חשוב יותר א"כ הראשון מצד דרום הוא חשוב יותר מראשון היושב לצד צפון ויש לו עילוי יותר ממנו אכן הראשון שמצד צפון הוא חשוב יותר מן השני שבצד דרום.

וראיה דאמרינן בפ' כיצד מברכין דף מ"א ע"ב ר"ח ורב המנונא הוי יתבי בסעודת' אייתי לקמייהו תמרי ורימוני שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא א"ל ר"ח לא סבירי ליה למר להא דאמר ר"י ואי תימא ר' יצחק כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה א"ל זה שני לארץ וזה חמשי לארץ וכתבו התוס' מ"מ היכא דאיכא חטה וזית אף על גב דשוים לארץ מ"מ מוקדם בפסוק לארץ קמא יקדים לבטלה א"כ ה"נ דראשון לימין ארון הקודש מוקדם לראשון לשמאל ארון הקודש וראשון לשמאל מוקדם לשני דימין ארון הקודש וע"ד זה יחלקו כולם ויזכה במקומות שבעזרת נשים והסכימו עמי הבית דין צדק:


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 116 אורחים