מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 08, 2018 12:51 am

סעדיה כתב:
איש טלז כתב:שמעתי אריכות מחכם אחד
דשורש המחלוקת אם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דפליגי בהא ר"י ור"ל, תליא במחלוקתם אם חצי שיעור אסור מה"ת דלשיטתו ל"ש שסוף העשיה תגדיר מחדש את העשיה מתחילתה ולכן ע"כ שאוסר אף החצי הראשון ועיין

viewtopic.php?t=24062&start=200#p274067


ומיהו החכם אליו התכוין הרב מטלז?

האם בס' המידות לחקר ההלכה מדה ד,
או אולי להורות נתן חי"ד סי' לג,
או שמא משנה הלכות ח"ג סי' קסג.
או מי?

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' נובמבר 17, 2018 6:51 pm

בשו"ע שתית כל המסובין מכוס הקידוש מצטרף למלוא לוגמיו ועי"ש במשנ"ב ובאפיקי ים ב ב ובערוך השולחן שם קישר זאת להא דמצינו ששתית כל המסובין מצטרפת דדמי ללחם הפנים דאכילת כל הכהנים מצטרפת ועיין

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' נובמבר 20, 2018 9:49 pm

שו"ת תשב"ץ ח"א סימן פ"ג, וע"א אי לא משקר במילתא דעבידא לאגלוי מתורת שני עדים הוא דמהימן דאנן סהדי בהכי וע"פ ידיעתינו אנו דנין כי אנו היודעים ועדים שזה אמת הוא ובמילתא דאתחזקא לדידן דהכי הויא שפיר מקריא העדאת עדים כדמוכח בפ"ק דב"מ בההיא דרבי חייא קמיתא דאמרינן התם והא הכא דאנן סהדי כיון דתפיס וכו' והשוו שם בעלי הגמ' דעתנו זאת להעדאת עדים דוק ותשכח

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' נובמבר 23, 2018 12:11 am

ט"ז שו"ע רצו' דל"א מיגו לאפטורי משבועה כמו בחזקה דלא אלזינן אחר חזקה ורוב היכא דאיכא לברורי וה"נ איכא לברורי [וכ"ה בתורי"ד בב"ק קז] ואכ"מ

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' נובמבר 23, 2018 12:17 am

שו"ת מהרי"ט סימן קנא' שדן אי בספק שבועה מצי הנתבע לומר קים לי כהשיטות שפוטרני מן השבועה כמו דמהני לומר קים לי בממון או"ד כמו דל"מ מיגו לאפטורי משבועה ה"נ לא מהני קים לי עכ"ד

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' נובמבר 24, 2018 9:34 pm

הר"ן סוף שבועות הביא מתלמידי הרשב"א דל"ש גלגול שבועה אלא היכא שטען את טענת הגלגול ביחד עם עיקר הטענה שנתחייב עליה שבועה אבל כל שנתחייב לו שבועה ואח"כ בא לגלגל דברים אחרים והוכיח לה ממודה במקצת שענינו כעין גלגול שחזינן דאחר טענה אינו מגלגל שבועה עכ"ד

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' דצמבר 18, 2018 9:04 pm

תשובת הרמ"א לג' האם שייך לחייב ערב באופן שאינו יודע כמה הוא משתעבד והוכיח זאת משעבוד נכסים [מוכח שזה דומה לא רק בגדר השעבוד אלא גם בסיבת השעבוד ואכ"מ]

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' דצמבר 18, 2018 9:05 pm

מאירי יומא ס' דעגלה ערופה אין בה מעילה משום דהוי כחטאות המתות ואכמ"ל

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' דצמבר 28, 2018 10:53 am

אור זרוע ח"ב סימן שפו' שדן לגבי ארון הקודש העשוי בבנין אבנים בתוך החומה אם יש בזה קדושה ודן דאין בזה משום תשמישי קדושה ודימה לע"ז שאינה נאסרת במחובר וקבר שאינו נאסר במחובר והוסיף כההיא דר"פ בנהנה מן ההקדש דאף חטא האמור במעילה בתלוש מן הקרקע דמי עכ"ד הרי שדימה מהא דאין מעילה במחובר דמה"ט אף במחובר אין בזה איסור תשמישי קדושה [וע"ע כלי חמדה פרשת ראה ובראשי בשמים או"ח ל'] צא ולמד גדר מעוט המחובר שאין בו מעילה ואכ"מ

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' ינואר 15, 2019 10:33 pm

ראב"ן בב"מ תנן מי שחשוד ונתחייב שבועה דאוריתא שכנגדו נשבע ונוטל, ואם אמר שכנגדו אני מאמינו בשבועה השביעוהו ויפטור מאי, מי אמרינן מידי דהוי אקאו"פ דפסול לעדות וכי קבלי' קבלי' וסמכינן אעדות הכא נמי ל"ש או לא, ונראה לי חשוד על השבועה חלוק ב' פנים, האחד מועל בשבועה והשני משחק בקוביא ומפריחי יונים ומלוי רבית והדומה להם, ומועל בשבועה לא דמי למקבל פסול לעדות דפסול לעדות לא מעל בעדות להעיד שקר דאי הוי לא מצי מועיל לקבלי' דתנן החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו, אלא בגזלן וכיו"ב דעוברין על דת משום חימוד ממון מיירי, דאמרינן כיון דמחמידי ממון שקלי שוחדא ומסהדי, הילכך כי הימנוה הימנוה, אבל מועל בשבועה שכבר מעל בה אע"ג דהימנוה לא קא מהימן הוא, אבל משחק בקוביא ומלוה ריבית והדומין להן שלא מעלו עדיין בשבועה נראה לי דדמי לקבלת פסול לעדות דאי הימנוה הימני', ומשביעין לי' שבועה הנוהגת בזה"ז שאינה חמורה בכל כך ליענש עלי' כל העולם, אבל שבועה שהיתה נוהגת בימי חכמים שהיתה חמורה שנפרעין ממנו ומכל העולם נראה לי דלא היו משביעין אותו אפילו כי הימנוה דלא ליענשו עלי', עכ"ל
[למדנו מדבריו דהא דברצה התובע להשביע חשוד מהני לאו משום דכל ענינו דחשוד משום דאין מוסרין לחשוד אלא משום דמהני שיקבל את שבועתו כקבלת פסולים ואכ"מ בחידוש זה]

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 22, 2019 4:16 pm

תבואות שור סימן יד.png
תבואות שור סימן יד.png (20.09 KiB) נצפה 16988 פעמים


ובאותו הסימן עומד התבו"ש על דמיון נוסף, האיבעיות של הגמ' בחולין ע. לגבי קדושת בכור כאשר נולד רובו במיעוט אבר או חציו ברוב אבר, מופיעות ממש באותה הצורה בזבחים דק"ה לגבי פרים הנשרפים.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 27, 2019 11:35 pm

לעיל הבאתי את שיטת האו"ז במס' ר"ה (הובא בהג"א שם, וכך נקט שם הרמב"ן במלחמות בשם רה"ג, וכן הגר"א או"ח סי' ס), שהפלוג' האם מצוות צריכות כוונה תלויה בפלוג' התנאים בחולין האם מהני טבילה ושחיטה בלי כוונה. [הדימוי צ"ב, והרמב"ן בחולין מאריך לחלק].

גם הבאתי את מש"כ מהר"ח או"ז להוכיח מהסוג' בחולין של כוונה בשחיטה וטבילה, דמהני גם כוונת אחרים. והיינו דאפילו אם האשה הטובלת אינה מכוונת להיטהר, והכוונה לעיכובא, מ"מ מהני כוונת חברתה בשבילה, אף שחברתה לא נקפה אצבע במעשה הטבילה. ומהר"ח או"ז למד מזה גם לגבי שימור מצה, ועוד.

אם נצרף את שני החידושים, לכאו' יוצא לגבי הדין של מצוות צריכות כוונה, שיועיל כוונת אחר. דהיינו אם ראה אדם את חבירו שתוקע בשופר בסתמא ואינו מכוין לשם מצוה, יכוין 'בשבילו' ותקויים המצוה.

מפליא.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 30, 2019 10:55 pm

שערי ישר שער ג פרק כו
ועפ"י מה שנתבאר ענין זה של איסור גורם, הנה מה דפליגי תנאי ואמוראי בדין זה וזה גורם נראה לי דכיון דאין בדבר הנגרם שום חלק ותערובות ממש מן האיסור עצמו רק שבא בגרמת דבר האסור, י"ל בכה"ג דהוו שני גורמים גורם איסור וגורם היתר, דהאיסור הוא רק חצי גורם, גורם זה אינו יכול לפעול שום דין על הנגרם דחצי גורם לא חשוב גורם, או אפשר לומר להיפוך דחצי גורם כגורם שלם חשיב כיון דעכשיו בא השבח ע"י גורם איסור דאם היה נחסר כח זה לא היה בא התועלת הנרצה, וכעין שמצינו בשנים שעשו במסכת שבת דף צ"ג ע"א דממעטינן מקרא בשנים שעשו, ובלא"ה חשבינן כאילו כל אחד עשה דבר שלם, יעו"ש, וכעין שכתב הסמ"ע חו"מ סימן קע"ו סקט"ו דבשור לחרישה חולקים בשוה דכל החלקים מצטרפים, ואי אפשר לזה בלי זה הוי כאילו כל אחד מביא את השבח. יעו"ש. ועל דרך זה פליגי אם חשוב כל אחד כגורם שלם או להיפוך דחצי גורם אינו כלום.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ה' ינואר 31, 2019 5:39 am

עושה חדשות כתב:לעיל הבאתי את שיטת האו"ז במס' ר"ה (הובא בהג"א שם, וכך נקט שם הרמב"ן במלחמות בשם רה"ג, וכן הגר"א או"ח סי' ס), שהפלוג' האם מצוות צריכות כוונה תלויה בפלוג' התנאים בחולין האם מהני טבילה ושחיטה בלי כוונה. [הדימוי צ"ב, והרמב"ן בחולין מאריך לחלק].

גם הבאתי את מש"כ מהר"ח או"ז להוכיח מהסוג' בחולין של כוונה בשחיטה וטבילה, דמהני גם כוונת אחרים. והיינו דאפילו אם האשה הטובלת אינה מכוונת להיטהר, והכוונה לעיכובא, מ"מ מהני כוונת חברתה בשבילה, אף שחברתה לא נקפה אצבע במעשה הטבילה. ומהר"ח או"ז למד מזה גם לגבי שימור מצה, ועוד.

אם נצרף את שני החידושים, לכאו' יוצא לגבי הדין של מצוות צריכות כוונה, שיועיל כוונת אחר. דהיינו אם ראה אדם את חבירו שתוקע בשופר בסתמא ואינו מכוין לשם מצוה, יכוין 'בשבילו' ותקויים המצוה.

מפליא.

אין הדמיון עולה יפה.
בשחיטה לא משנה אם ראובן שוחט או שמעון שוחט, ממילא יש מקום לומר שאפשר לצרף מעשה של ראובן עם מחשבה של שמעון.
בתקיעת שופר שראובן בעצמו צריך לתקוע או לשמוע, הוא הדין שהוא בעצמו צריך לכוין.

וכן מבואר בשו"ת הרשב"א ח"א סי' כ"ו בשם רבנו יונה.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 06, 2019 6:51 pm

מוסר אחר מוסר, רוכל אחר רוכל, מרבה בחבילה.

מרדכי מסכת בבא קמא פרק שור שנגח את הפרה רמז נה
נראה בעיני אם ידוע שכבר מסר בעל הסעודה את ראובן [*לשופט] ואת נפתלי אוכל לחמו ומשרתו טרם יבא שמעון [*למסרם] לשופט ושוב בא שמעון ומסר גם הוא כעוקב אחר מנאף דשמעון פטור מידי דהוה המרבה בחבילות דבלאו איהו [נ"א לא] הוה אזיל מאי קעביד (*וכמה) [*וכמו] כופף קמתו של חבירו בפני הדליקה דבלאו איהו הוה מטיא ליה ברוח מצויה דמאי קעביד הכי נמי כבר ברי הזיקא כתוא מכמר מכיון דנפל למכמר התפול פח (*לארץ) [*על הארץ] ולכוד לא ילכוד [*כ"ש] הכא (נמי) בנדון זה ברור הוא שהחוב שהיה לו לראובן על השופט מופסד היה ושמעון קמחא טחינא טחן דמיקלא קלייה כבר המוסר הראשון ואוקמינהו עילויה ושמעון לאו מידי עבד לענין ממון שהפסיד [*ראובן].

חפץ חיים רכילות - באר מים חיים כלל ד
ולכאורה דין זה דומה למאי דאמרינן בב"ק (דף י') והאיכא מרבה בחבילה ע"ש, ועיין בתוספות שם בד"ה מאי קעביד וז"ל: בכולה שמעתין צריך לומר מאי קעביד טפי מאחריני וישלם כל אחד חלקו וכו', ובא אחר והשלימו לעשרים כולם חייבין אף על גב דבלאו איהו הוה מתה, מיהו בזה צריך לדקדק וכי בשביל שהשליך עץ אחד לתוך אש גדולה וכו', אלא לחופר בור י' ובא אחר והשלימו לי"א, ועי' בהרא"ש שם שפירש מאי קעביד ופטור לגמרי וכן פירש הנמוקי יוסף, ועיין בשו"ע ח"מ בסימן שצ"ו ומבואר שם שיש שתי דעות בזה, ועיין בביאור הגר"א שם שהתוס' והרמב"ם והרשב"א מסכימים לדעת אחת דכולן חייבין, וקושית התוס' מיהו יש לדקדק וכו' תירץ הרשב"א דלא אמרו מרבה בחבילה אלא שיש בה לילך ולהזיק, כמו בחופר בור עשר ועשרים, ולכך חייב השני כמו הראשון כיון דע"י חבילתו לבד היה בא ג"כ ההיזק, הא לאו הכי דומה להשלים לי"א, והרא"ש והנמוקי יוסף סבירא להו דהשני פטור לגמרי. והוא הדין בעניננו, לדעת התוספות והרמב"ם והרשב"א כיון שע"י סיפורו של השני לבד ג"כ היתה נכנסת שנאה בלבו של שמעון על אותו פלוני כמו ע"י הראשון, גם עליו יש לאו זה.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ישנו » ד' פברואר 06, 2019 7:04 pm

עושה חדשות כתב:מוסר אחר מוסר, רוכל אחר רוכל, מרבה בחבילה.

מרדכי מסכת בבא קמא פרק שור שנגח את הפרה רמז נה
נראה בעיני אם ידוע שכבר מסר בעל הסעודה את ראובן [*לשופט] ואת נפתלי אוכל לחמו ומשרתו טרם יבא שמעון [*למסרם] לשופט ושוב בא שמעון ומסר גם הוא כעוקב אחר מנאף דשמעון פטור מידי דהוה המרבה בחבילות דבלאו איהו [נ"א לא] הוה אזיל מאי קעביד (*וכמה) [*וכמו] כופף קמתו של חבירו בפני הדליקה דבלאו איהו הוה מטיא ליה ברוח מצויה דמאי קעביד הכי נמי כבר ברי הזיקא כתוא מכמר מכיון דנפל למכמר התפול פח (*לארץ) [*על הארץ] ולכוד לא ילכוד [*כ"ש] הכא (נמי) בנדון זה ברור הוא שהחוב שהיה לו לראובן על השופט מופסד היה ושמעון קמחא טחינא טחן דמיקלא קלייה כבר המוסר הראשון ואוקמינהו עילויה ושמעון לאו מידי עבד לענין ממון שהפסיד [*ראובן].
.

דברי המרדכי תמוהים מאוד, מה עניין זה למרבה בחבילה, במוסר אחר מוסר השני באמת לא עשה כלום, שהרי השלטון כבר הולך להוציא את הממון מהנמסר, והשני לא עביד מידי אלא עקימת שפתיים בלבד, משאי"כ במרבה בחבילות למעשה האש של השני הזיקה, אלא שהיא לא מיוחסת אליו כי הנזק היה קורה בלעדיו.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ישנו » א' פברואר 24, 2019 11:01 pm

בית יוסף יו"ד קי"ג ח כתב:ניפוח בפה מועיל בבישולי גוים דחשיב כגופו וראיה מפרק כיצד הרגל (ב"ק י"ז:) גבי חצי נזק צרורות דחשיב חציו וניפוח הפה חשיב כגופו כמו דמייתי התם (יח:) מתרנגול שתקע בכלי זכוכית וכו' ובודאי דכגופו דמי דאם לא כן הוי קנסא כדפריך רבא ואי לאו כגופו דמי ליפטריה וקיימא לן דממון הוא וכיון דכגופו דמי ומדינא אפילו נזק שלם בעי לשלומי אי לאו הלכתא אמאי לא יועיל בפה כמו ביד

כח עליון
הודעות: 561
הצטרף: ה' דצמבר 08, 2016 8:08 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי כח עליון » ג' פברואר 26, 2019 9:20 pm

מאירי שבת ז. בסוגיא דזרק וטח בפני לבינה
ואף על פי שעכשיו בזקיפתה נמצא רחבה גבהה וגבהה רחבה ונמצא שאינה רחבה ד' נעשה כשפודין של מתכת


מאירי שבת ח. בסוגיא דזרק כוורת
דוקא בשהוציאה או זרקה דרך קומתה אבל דרך רחבה הואיל ועכשיו אין גבוהה עשרה חייב ואף על פי שבתחלת עירובין אמרו נעשו כשפודין של מתכת אפי' לקולא יראה לדעתם בזו שכל שאינה דרך קומתה בטל ממנה תורת רשות

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' פברואר 28, 2019 11:08 pm

שו"ת חיי אריה יור"ד סימן יד' מביא מהגרי"ס זצ"ל דאף דאיתא בביצה ממונא לא בטיל היינו דווקא בתחומין דתליא באיש הפרטי של הבעלים אבל גבי ריבית שהאיסור תליא רק בממון של יהודים אולי דמי לממון גבוה דבטיל עין יבמות פא ומעילה דכא ע"ב [היינו היכא שאין האיסור תלוי בבעלות מסוימת הרי"ז כנבילה שבטלה ואכ"מ דבפשוטו הקדש בטיל הוא מחמת שעיקרו הוא דין יור"ד ואכ"מ]

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' פברואר 28, 2019 11:12 pm

גמ' בב"מ צט' לדעת שמואל איכא חילוק בין תשלומי גזל לתשלומי מעילה וע"כ אע"ג דהגוזל חביצא דתמרי משלם מט' לנגזל בתשלומי מעילה משלם חמישים וע"ז מקשינן דהא חזינן דמדמי הקדש להדיוט גבי זה נהנה וזה לא יחסר וא"כ איך שייך לחלק בתשלומין [וי"ל הדמיון בזה ואכ"מ]

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 05, 2019 12:40 am

קהילות יעקב חולין סימן כ.png
קהילות יעקב חולין סימן כ.png (161.81 KiB) נצפה 16656 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 14, 2019 12:00 am

עושה חדשות כתב:כתבתי בעבר על אויר שאין סופו לנוח וקלוטה כמי שהונחה.
היום ראיתי במהרי"ט אלגאזי בכורות ג-לה שפשיטא ליה לדמות הנידון בחולין ד"ע האם כותלי בית הרחם מקדשים את הבכור או אויר בית הרחם, לאיבעית הגמ' באויר שאין סופו לנוח.
והוא פלא.

ז"ל -
בעי רב אחא נפתחו כותלי בית הרחם מהו, אויר רחם קא מקדש והא איכא או דילמא נגיעת רחם קא מקדש והא ליכא ופסק הר"ם [שם הי"ט] דהוי ספק בכור. ויש לחקור דמאי קא מבעיא ליה, דמ"ש משאר דברים דתלויין בהגעת הדבר במקום ההוא והאויר חשיב כמונח ממש, דהא לענין חצר דחצירו של אדם קונה לו בין לענין קנין ובין לענין גט וכיוצא לזה, קי"ל דכל שהגיע הדבר בהחצר באויר החצר חשיב כמונח וקני, כמו שמתבאר במתני' בפרק הזורק (דף ע"ט ע"א) היתה עומדת בראש הגג וזרק לה גט כיון שנכנס לאויר הגג הרי זו מגורשת, וכן מתבאר בכמה דוכתין, וכן לענין כלי דקי"ל כליו של אדם קונות לו אמרינן בפרק השוכר את הפועל (דף ע"א ע"ב), דמכי מטא לאוירא דמנא קנה יעו"ש, וכן לענין קדושה דמאי דקי"ל [זבחים פג, א] דהמזבח מקדש ואם עלו לא ירדו, כתב הר"ם בפ"ג מהל' פסולי המוקדשין דין י"ב דאויר המזבח כמזבח, וכתב מוהריק"ו דאף דבגמרא לא נפשטה הבעיא מ"מ נפשטה ממקומות אחרים יעו"ש, וכן לענין כלי שרת כתב הר"ם בפ"ד מהלכות מעשה הקרבנות דין ט' דאויר כלי הרי הוא ככלי יעו"ש, ועיין במה שהאריך בזה הרב מ"ל בפי"א מהלכות שגגות דין ד' לענין אויר עזרה כעזרה יעו"ש, באופן דבכל המקומות אמרינן דכל דבר שנקנה ומתקדש ע"י הנחה ונגיעת המקום, אוירו חשיב כמונח בו ממש, וא"כ הכא מאי קא מב"ל, הא י"ל דאף דהעיקר הוא דנגיעת הרחם מקדש מ"מ אויר הרחם כנוגע ברחם חשיב ופשיטא דמקדש. ולעיקר בעיית הש"ס י"ל דהא אמרינן בפ"ק דבב"מ (דף י"ב ע"א) דמבעיא ליה לרבא בזרק ארקני בפתח זה ויצא בפתח אחר אי אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא דלא איפשיט, וא"כ יש לומר דמטעם זה קא מבעיא ליה הכא, כיון דהכא הוי אויר שאין סופו לנוח הוא, שהולד דרך העברה עובר דרך אויר כותלי הרחם לצאת לאויר העולם דכל כה"ג אויר שאין סופו לנוח הוא, ומבעיא ליה לענין בכור כעין בעיא דרבא דהתם אי אויר שאין סופו לנוח אי כמונח דמי או לא.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ישנו » ה' מרץ 14, 2019 7:17 am

ואם כבר
ב"ק כ. מתגלגל מהו, וכת' הנחל"ד שם:
ושיטת התוס' הנה היא מבוארת בדבריהם, אך לענ"ד היא דחוקה מאוד אם מצד הסברא ואם מצד הלשון, דמצד הסברא לא ידעתי כלל מאי מספקא ליה בזה כיון שהלקיחה והאכילה הוא הכל ברשות הניזק, א"כ אמאי לא יתחייב, אי משום דהיה מתגלגל והולך וסופו היה לנוח ברשות הרבים מ"מ עתה היא אכלתן בחצר הניזק, ואף דגבי דרסה על הכלי ונתגלגל למקום אחר ונשבר קי"ל דבתר מעיקרא אזלינן ודיינין ליה כשבור על שם סופו משום שסופו לישבר, מ"מ לענין יציאת הרשות דחשיב ליה כאילו כבר יצאה מרשותו וכאילו מונח ברשות הרבים דמי לא מסתבר כלל הך מילתא. וגדולה מזו אמרו בב"מ (יב, א) בעי רבא כו' אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא, וקבעי למפשט מהא דבמתנה אעפ"י שרץ אחריהן ואינו מגיען, וקדחי מתגלגל קאמרת שאני מתגלגל דכמונח דמי, הרי דאפילו לזכות בשל אחרים חשבינן מתגלגל כמונח ברשותו וזכתה לו חצרו אף שסופו להתגלגל מתוך רשותו, דהא קבעי למפשט עלה מהא דרץ אחריהן ואינו מגיען, ואפ"ה חשבינן ליה כמונח וזכתה לו חצירו ביש דעת אחרת מקנה אותו, א"כ הרי הדברים ק"ו לענין שלא לצאת מרשותו בדבר שהוא שלו דמתגלגל ודאי דכמונח דמי ולא דיינינן ליה על שם סופו. ועוד דטפי איכא לדמויי הך דידן לרץ אחריהן ומגיען, דהא גם הבעל הבית עצמו היה יכול לעכבן שלא לצאת מרשותו כמו שעכבתן הבהמה בפיה ובכה"ג אפילו בהפקר קני, וא"כ כל שכן שלא תצא מרשותו בהכי, וזהו קושיא עצומה לשיטתם

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 20, 2019 2:36 pm

חידושי ר' מאיר שמחה מסכת חולין דף סט עמוד ב
אתמר יצא שליש כו' מכאן ולהבא קדוש כו' ואזדו לטעמייהו כו' ורובא דרך רחם נפיק. דע כי אין לדמות עניני חכמים וגדרי התורה זה לזה, דלכאורה היה נראה כיון דנולד רובו תו הוי לידה ומתקדש כולו מכאן ולהבא, א"כ היה נראה תו דאם יצא דרך דופן שליש והדר יצא שליש דרך רחם מתקדש כולו, דכיון דכי נפיק רובא דרך רחם הוה ותיכף מתקדש בבכורה. דוגמא למה דאמרן לעיל (י"ט א) הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש כשרה, כי נפקא חיותא בשחיטה, ה"נ כי נפיק לאויר העולם באופן דמקרי ילוד היינו להשלמת רובו ברחם הואי. אבל הגדרים אינם דומין, וסברה הגמרא דרוב ברחם בעינן ולא מצטרף אם יצא קצת דרך דופן כלל, ואף אם כבר יצא דרך רחם מקצת ודרך דופן מקצת לא אמרינן דכבר נולד ותו לא מהני, רק בזה תלוי דרבה סבר מכאן ולהבא קדוש ולכך ביצא שליש דרך דופן קדיש ברובו דבתר כן, ולרב הונא דסבר למפרע קדוש בכה"ג דיצא דרך דופן אינו קדוש.
ולכאורה מה מדמי, הא ענין אחר הוא אם סוף לידה מקדש. וראיתי לגדול אחד בפירושו להרמב"ן הל' בכורות פ"ג שעמד בזה, אך לא עמד על אמיתת הדברים, דפירושו כך דכלל גדול יש לנו בהא דמירוח עו"ג פוטר וגלגול עו"ג פוטר וכי"ב הוא אם באופן שהוא ברשות עו"ג בשעה שמביאתו לידי חיוב כשהוא ברשות ישראל, אמרינן דהוא כבר נפטר. והכא נמי לרב הונא דסבר למפרע הוא קדוש, א"כ חלה קדושתו עליו בשעה שמתחיל לצאת מקצתו הראשון [לבתר כי נפיק רובו אגלי למפרע שכן הוא], א"כ ה"ה שבזה השעה יצא דרך רחם רובו, אבל לרבה דמכאן ולהבא מתחיל קדושתו, א"כ בשעה שיצא דרך דופן לא אמרינן דכבר נפטר דכיון דביציאתו דרך רחם אינו מתקדש בזה, ה"נ לא מיפטר בזה, ודוק ופשוט בס"ד.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 26, 2019 10:22 pm

בבא מציעא דף צג עמוד א -
שומרי פירות אמר רב לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה קסבר משמר כעושה מעשה דמי ושמואל אמר לא שנו אלא שומרי גיתות וערימות אבל שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה קא סבר משמר לאו כעושה מעשה דמי מתיב רב אחא בר רב הונא המשמר את הפרה מטמא בגדים ואי אמרת משמר לאו כעושה מעשה דמי אמאי מטמא בגדים.

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

הודעהעל ידי במסתרים » א' אפריל 07, 2019 10:33 pm

סתימה לשבת ולטומאה
שבת קמו ב כתב:ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה: אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לשמר אבל לחזק אסור
היכי דמי לשמר היכי דמי לחזק א"ר חסדא למעלה מן היין זהו לשמר למטה מן היין זהו לחזק
רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר והיכי דמי לחזק כגון שניקבה למטה מן השמרים
א"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' אפריל 10, 2019 5:25 pm

מרדכי פרק כל שעה תקע' דן במצה שנאפתה בתנור שאפו בו חמץ שאפילו נאפו בבת אחת מותרים ורק אם נגעו זה בזה אסורים ודימה להא דלחמי תודה היה חלק חמץ וחלק מצה והיו נאפים בתנור אחד דלא מוזכר בשום דוכתא דהוי בשני תנורים שונים עכ"ד
[והדמיון פלא דמצה וחמץ הנידון הוא בריח האיסור אבל בלחמי תודה הנידון הוא דבעי מין חמץ ומין מצה ומ"ש זל"ז ואכ"מ בישוב ד"ז]

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 10, 2019 5:35 pm

איש טלז כתב:מרדכי פרק כל שעה תקע' דן במצה שנאפתה בתנור שאפו בו חמץ שאפילו נאפו בבת אחת מותרים ורק אם נגעו זה בזה אסורים ודימה להא דלחמי תודה היה חלק חמץ וחלק מצה והיו נאפים בתנור אחד דלא מוזכר בשום דוכתא דהוי בשני תנורים שונים עכ"ד
[והדמיון פלא דמצה וחמץ הנידון הוא בריח האיסור אבל בלחמי תודה הנידון הוא דבעי מין חמץ ומין מצה ומ"ש זל"ז ואכ"מ בישוב ד"ז]

viewtopic.php?f=27&t=9073&p=254393&hilit#p81610

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 12, 2019 10:51 am

שו"ת בית הלוי חלק א הקדמה
והנראה להסביר דבתחילה אמר לי' דעם הארץ לא יחיו לעתיד לבוא כיון שאין לו אור תורה אף על גב דמקיים שארי מצות מ"מ הא קי"ל תשמישי מצוה נזרקין ותשמישי קדושה נגנזין דדבר שנשתמש בו קדושה נתקדש לעולם וגם אח"כ שנפסק אותו התשמיש מ"מ נשאר הדבר בקדושתו ותשמישי מצוה מיד שנגמרה המצוה פסקה הקדושה מהחפץ ומש"ה הת"ח גופו הוי תשמיש קדושה שעוסק בו בתורה וכמש"כ בספר נפש החיים ומש"ה נשאר הגוף בקדושתו ואותו הקדושה שבגוף מחי' אותו לע"ל וכמאה"כ כי טל אורות טלך דהאור דהיינו התורה שנקרא אור כדכתיב ותורה אור הוי טלך היינו טל של תחיה אבל ע"ה אף על גב דקיים מצות הוי גופו רק תשמיש מצוה ולא נשאר בגופו שום רושם קדושה שיחיה עי"ז וזהו שאמר אינם חיים דודאי מקבלים שכר טוב על המצות בעולם הנשמות אבל עצם הגוף לא יחיה לע"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 15, 2019 8:41 pm

שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן תמא
א) בהא דטומטום [בהנ"ל] אינו מוציא אפי' מינו הקשו ז"ל דהא ספק ספיקא הוא שמא התוקע זכר ואם תמצא לומר נקיבה שמא גם השומע נקיבה:
ב) ונראה ליישב ואמינא מילתא חדתא. שאם הטומטום אינו יודע לתקוע ואינו מוצא מי שיתקע לו רק טומטום. אינו מחוייב לשמוע ממנו. כיון דהוי ספק ספיקא שלא יעשה מצוה בשמיעתו שמא הוא נקיבה. ואם תמצא לומר זכר שמא התוקע נקיבה ולמה ישמע. ואף דאהני לי' שמיעתו ששוב לא יהי' מחוייב מכח ספק ספיקא כנ"ל. משום זה אינו מחוייב לשמוע. דומה לזה כתב המרדכי [בהל' קטנות סי' תתקמ"ד] דמותר ללבוש בשבת טלית בלי ציצית דאין איסור על הבגד רק שגורם שיהי' מחוייב לעשות ציצית ולא יקיים. והא לא איכפת לן כיון שבין ילבש בין לא ילבש לא יקיים מצוה. אין נפקא מינה אם אינו מחוייב או מחוייב ולא יקיים. וכן לדור בשבת בבית בלא מזוזה. וכן כתב הב"ח [יו"ד סי' רפ"ח] שאם אין לו מזוזה מותר לדור בבית בלא מזוזה מטעם הנ"ל. הנה מוכח מדבריהם שאין איסור במה שמביא עצמו לידי חיוב ולא יקיים [וע"ע אבנ"ז יו"ד סי' שפ"א]. וכל שכן שאינו מחוייב להוציא עצמו מחיובו כשלא יקיים מצוה. וא"כ בשמיעת טומטום מחבירו טומטום כיון שספק ספיקא שלא יקיים מצוה אין עליו חיוב בזה. ודו"ק היטב:

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 21, 2019 6:15 pm

לעיל הובא ענין "ראוי לבילה" בכמה דוכתי, כעת ראיתי בגמ' ב"ב קנו: "תניא רבי מאיר אומר ר' אליעזר אומר בחול דבריו קיימין מפני שיכול לכתוב אבל לא בשבת", וברשב"ם ורגמ"ה שם פי' שזהו מענין "כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו".

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מאי 04, 2019 9:12 pm

חידושי ר' מאיר שמחה מסכת עירובין דף כה עמוד א
העושה מחיצה ע"ג מחיצה אמר רב חסדא בשבת הועיל בנכסי הגר לא קנה. יתכן קצת דרב חסדא לטעמיה בגיטין (כ' א) דאמר שם רב חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת ר"י ורבנן דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם כו' מעביר עליו קולמוס ומקדשו כו', ופירשו בתוספות (שם י"ט א) דכיון דהכתב השני חדשה כוונה לשמה או קדוש השם תו הוי כתב מעליא, אבל כשאין מחדש כתב השני כלום לא הוי כתב לכו"ע יעו"ש, כן הכא כיון דלענין היתר טלטול בעי שיהא מוקף לדירה ואיהו חדש במחיצה השניה דכוון לעשותה לשם דירה הוי חידוש וחשיבה מחיצה לענין שבת. אבל לגבי נכסי הגר כיון דבלא זה מינטר לא הוי חזקה שלא חידש לענין השדה לתועליותיה כלום.
ולרב ששת נראה לחלק, דתמן לא מנכר הכתב התחתון רק הכתב העליון וכיון דנתחדש כוונה או לשמה מועיל לאחשובי אותו כתב, אבל כאן דמחיצות התחתונות קבועות וקיימות ונשארות ניכרות לא הועיל במה דהקיף לשם דירה, ומשו"ה בעשה מחיצה על שפת התל מועיל כיון דמעיקרא לא הוי מחיצה רק מתורת גוד אסיק דאינו ניכרת לכן הוי ככתב ע"ג כתב היכי דכתב שני לשמה, ודוק.


צפנת פענח הלכות גירושין פרק ג הלכה ד
וכל גט שכתבו כו'. עיין בה"ה, והנה באמת דברי הגמ' צ"ע הא כתב על גבי כתב לא הויא כתב כלל ומש"כ שם התוס' דמתקן דהוה לשמה צ"ע דכיון דאינו כתב כלל מה מהני לשמה, אך בעירובין ד' כ"ה ע"א גבי הך דעושה מחיצה ע"ג מחיצה אמרינן שם לר"ח דבשבת הוה מחיצה מחמת כיון דמחיצה העומדת מאליה הוה מחיצה, והנה גבי לשמה מבואר בהך דגיטין דף כ"ג דגם עומד ע"ג כשר וה"נ הכתב השני לא גרע מאם אחד כותב ואחר עומד ע"ג, אך זה רק לר"ח לשיטתיה אבל אנן לא פסקינן שם בעירובין כן ולכך פסק רבינו דאינו גט כלל וא"ש.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 05, 2019 1:41 am

ראב"ן שאלות ותשובות (בתחילת הספר) סימן ח
ועוד תנן דאין דיחוי באיסורא, דתנן [מנחות נ"ד ב] כזית פיגול נותר וכזית חלב שהניחו בחמה ונתמעטו אין חייבין עליהן משום פיגול נותר וחלב הניחן בגשמים ותפחו חייב עליהם משום פיגול נותר וחלב, אלמא אף על גב דנדחה כשנתמעט כשחזר ותפח חזר לאיסורו וחייב, הכא נמי האי שכר שנתערב שלא בזמן איסורו ובטל כשיגיע זמן איסורו חוזר ואוסר.

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תפו
ובירקות כו'. כמ"ש תוס' ביומא ע"ט א' ד"ה כותבת בשם הירושלמי צריך למעך חללה וכמ"ש בפ"ב דעוקצין עלי בצלים כו' אם יש בהן חלל כו' כמו פת סופגנין כו' ע"ש. ושם בשר העגל כו'. אבל במנחות נ"ד מסקינן דבשר העגל שנתפח מדרבנן וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' אבות הטומאה ובפי"ד מהל' מ"א ולכאורה נראה לי דהא דרבה שם שינוייא הוא לשנויי דלא תיקשי על ר"ל אבל למסקנא כיון דסלקא ר"ל בלא"ה בתיובתא לא צריך לדחוקי ולומר מדרבנן וגם לומר דאין דיחוי באיסורין ובר"פ המצניע סלקא באבעיא אם יש דיחוי או לא ואף שהכ"מ בשם הרי"ק נדחק בזה וגם מתורץ קושיית תוס' דמנחות שם ד"ה דמעיקרא כו' וגם לכאורה נראה הסוגיא בכמה מקומות דיש דיחוי ברפ"ג דטהרות הרוטב כו' וש"מ אבל הר"ש והרע"ב כת' בפ"ג דטהרות מתני' ד' דאין דיחוי ונקטו השמעתין כפשטיה וגם הרמב"ן והרשב"א בר"פ המצניע דחקו לתרץ קושיית תוס' דמנחות הנ"ל ולא דחו אותה מהלכה אין בידי להקל נגדם למעשה.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 07, 2019 2:45 pm

צויין לעיל על קידושין-הקדש לעיין בקר"א סנהדרין, ההפניה הנכונה היא קרן אורה יבמות כג.
-
הגר"א באו"ח מציין על המנהג לא לתקוע בשופר בער"ה, את איסור אכילת מצה בער"פ כבועל ארוסתו וכו'.
ועל מנהג הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת הוא מציין את אמירת הלל בלילי פסחים בביהכנ"ס.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 16, 2019 11:02 pm

אור שמח הלכות מאכלות אסורות פרק יד הלכה יד
ועלה בדעתי דכל הדין דמאכילין אותו הקל הקל תחלה הוא רק על המאכיל אבל האוכל הוא המסוכן בעצמו אינו צריך לדקדק בזה. דוגמא למה שכתבו המחברים גבי רודף דניתן להצילו בנפשו, דאם יכול להצילו באחד מאיבריו דאסור להרוג אותו, ובכ"ז הנרדף בעצמו אינו צריך לדקדק בזה, כמו שהובא במשנה למלך סוף הלכות חובל. ואתי שפיר לשון משנתנו (שם פ"ב ע"א) מאכילין כו', ופוק חזי לשון הגמרא (ברכות ס' ע"א) מכאן שנתנה רשות לרופא כו', ולא אמרו דנתנה רשות לחולה להתרפאות עצמו, דהחולה עצמו אינו מצווה שלא להתרפאות במה שאין לו רשות, יעוין ברמב"ן פ' בחקותי, אמנם לשון הברייתא ביומא (שם פ"ג ע"ב) בהך דמי שנשכו נחש כו' לא יאכל עד שיעשר לא משמע כן ודוק.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 31, 2019 10:35 am

שו"ת שאגת אריה (ישנות) סימן ל
ועוד ק"ל מאי טעם לדבר דאם נתכוין לבטל את הראשונו' נפסלו דכיון שנעשו בהכשר היאך איפשר לבטלן ולפוסלן כיון שאין בהן שום פסול כי מבטלן איהו מאי הוי וכי ס"ת או תפילין ומזוזה שנכתבו בהכשר כדינם וכי איפשר להוציאם מהכשירן ע"י ביטול ויהיו נפסלין מכאן ולהבא ע"י שיבטלן הא לא שמענו ואי איתא להא מילת' לא אישתמיט שום תנא או אמורא להשמיענו חידוש גדול כזה. ונראה לי דהרמב"ם לטעמיה דס"ל גבי גט כה"ג שלאחר שנכתב כדינו בהכשר יכול לבטלו ולפוסלו ואינו חוזר ומגרש בו שכ"כ בפ"ו מהלכות גירושין השולח גט ביד השליח וביטל כו' לפיכך אם היה הגט ביד הבעל וביטלו כגון שאמר גט זה בטל הוא אינו מגרש בו לעולם והרי הוא כחרס הנשבר ואם גירש בו אינה מגורשת וכן אם פירש בעת שביטלו והוא ביד השליח ואמר גט ששלחתי הרי הוא בטל מלהיות גט אינו מגרש בו לעולם ע"כ. הרי דס"ל ז"ל דאע"פ שנכתב הגט כהלכתו אם מבטלו אח"כ בטל לגמרי ואינו חוזר ומגרש בו לעולם. וה"נ אף על פי שציצית הללו נעשו ונתלו בבגד זה כהלכתן אם מבטלן מתורת ציצית בטלין לעולם ונפסלו וא"א להם לחזור להכשירן עוד.

[יסוד הדמיון וההשוואה נמצא כבר בתוס' ושא"ר שהתקשו מה שייך לבטל את הגט, וכי אפשר לבטל ס"ת הנעשה לשמה].

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 31, 2019 10:37 am

עושה חדשות כתב:הגר"א באו"ח מציין על המנהג לא לתקוע בשופר בער"ה, את איסור אכילת מצה בער"פ כבועל ארוסתו וכו'.
ועל מנהג הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת הוא מציין את אמירת הלל בלילי פסחים בביהכנ"ס.

ועל פסקו מלמות של ל"ג בעומר מציין הגר"א את ט"ו באב.

ע"ע - viewtopic.php?f=51&t=45837#p546831
בסוף ההודעה הראשונה.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 31, 2019 10:38 am

רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף יח עמוד ב -

והיה אומר ה"ר יעקב מאורלינ"ש ז"ל שאע"פ שתוספת שבת די בכל שהוא אפ"ה אם הוא מוסיף הרבה יותר בכלל תוספת הוי וחייב עליו אף על פי שאפשר לומר שאינו אלא מדרבנן אפ"ה אסור לעשות בו שום דבר כמו תוספת כל שהוא וכיוצא בזה אמרו לענין תרומה (ע"ז ע"ג וכ"מ) שאע"פ שחטה אחת פוטרת כל הכרי אפ"ה (תרומות פ"ד מ"ה) אם תרם הרבה הכל דיינינן ליה תרומה.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 02, 2019 12:33 am

עושה חדשות כתב:ב"ח יו"ד סי' קכב -
... ולפי זה הוא הדין נמי בכלים שלנו שהוא ספק ספיקא תולין להקל. כן כתב גם ה"ר פרץ בהגהת סמ"ק ומביאו רבינו סוף סימן צ"ד וכן פסק באגודה פרק אין מעמידין (סי' לב) אבל באיסור והיתר הארוך כלל ל"ג דין י"א על שם מהר"ש מניישטא"ט כתב דדוקא בכלים של גוים דאין לו תקנה בשאלה תלינן לקולא אבל בכלים שלנו דאית ליה תקנה בשאלה אם אינו יודע נקנסיה ע"כ. וסברא זו אשכחן לה גבי טומאה פרק בתרא דקידושין (פ א) דבדבר שאין בו דעת לישאל אפילו ברשות היחיד ספיקו טהור וכן כתב בהגהת שערי דורא סימן נ"ט (ס"ק ב) על שם מהר"ש ...

כמו שהקולא של סתם כלים אינם בני יומן נאמרה רק בכלי גוי כי בכלי ישראל קונסים אותו על שאינו יודע, כך גם החילוק בהל' ספק טומאה בין יש בו דעת לישאל או לאו.


אבן האזל הלכות אישות פרק י
ובמה שהרחיב והעמיק בגדרי אבדל"ש ואח"כ בטעמא דאבדל"ש באתי רק להעיר שבטעמא דאבדל"ש דיש לומר דהוא גזה"כ אבל ע"כ יש בזה קצת טעם, דבקרא לא נאמר יש בו דעת לישאל רק דילפינן מרומיא דקראי דוהבשר ומחלקינן בין יבדל"ש לאבדל"ש וצריך קצת טעם לזה, והדר"ג לא ביאר לגמרי אלא שכתב דשיילינן להאדם אבל עכ"פ לא ביאר הנ"מ מאם יש ממי לשאול או מאין ממי לישאל, ונראה לבאר באופן שכתבו התוס' בב"ק דף מ"ו לחלק בדין ברי ושמא בין הי' לו לידע או לא הי' לו לידע, ואף דשם הוא משום דחשדינן לי' שיודע מ"מ יש לומר ג"כ כאן בעיקר הספק דהיכי דיש ממי לישאל והוא אומר איני יודע מוכח דיש קצת אמתלא לומר שנגע והוא מסתפק בעצמו ואינו זוכר דאם לא הי' אצלו שום ריעותא הי' זוכר, ולכן הוי זה ריעותא ולא מהני חזקת טהרה בס"ט ברה"י, אבל אם אין ממי לישאל רק שאנו מוצאין שני דברים ברה"י ואנו באין מעצמנו לחדש חששא דשמא נגע הטהור בהטמא ובזה איכא חזקה בלא ריעותא.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 06, 2019 8:56 pm

זבחים כט.
תנו רבנן ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו אמר רבי אליעזר כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר או אינו אלא באוכל מזבחו ליום שלישי אמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסל אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה וכיון שראו סתרו אף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שהוכשר שיחזור ויפסל.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 175 אורחים