מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 14, 2020 1:18 am

עושה חדשות כתב:עוד משהו.
כידוע יש דברים שהם אסורים מה"ת כעיקר האיסור, אבל יש להם פטור ממלקות וכד'. האחרו' השוו את זה לחצי שיעור, שאסור מה"ת אבל פטור עליו. וראוי לדון בכל מקום האם זאת רק דוג' לאיסור בלי העונש, או דהמכוון הוא דהוי חצי שיעור באיכות האיסור, דוג' חצי שיעור בכמותו. אם כן, יש לנו עוד השוואה, חצי שיעור בכמות / חצי שיעור באיכות.
עי' רמב"ם מאכ"א פ"ג ה"ו, (בפשטות כוונתו רק לדוג' בעלמא), מגיד משנה שם ח-טז, (נוטה יותר שזה חצי שיעור באיכות). ועוד...
המהרש"ל בשבועות פ"ב לכאו' השתמש בהשוואה הזו לנפק"מ, דלר"ש דמחייב מלקות על כ"ש ולא בעי כזית, ה"ה דמחייב על 'שלא כדרך'.
ובאחיעזר ח"ג סי' לא כתב: הרי נתבאר דמצד דין דם שבשלו אין היתר בדבר דלבד ד' הראשונים דיש בזה איסור תורה יש בזה ג"כ איסור נבילה, וחשש יוצא מן החי בדם הנפש, ומש"כ מעכ"ת לדון דהוה חצי שעור באיכות וכו' חידוש דין זה דחצי שעור באיכות לא שמענו, והשעור הוא רק בכמות".
ועין באנצ"ת טז ערך חצי שיעור בסופו "כעין חצי שיעור", שהביאו מקורות רבים לענין זה.

ועוד רמב"ם, מאכ"א ז,טז - "יראה לי שכל אלו החוטין והקרומות איסורן מדברי סופרים ואם תאמר שהן אסורין מן התורה בכלל כל חלב וכל דם אין לוקין עליהן אלא מכת מרדות ויהיו כחצי שיעור שהוא אסור מן התורה ואין לוקין עליו".

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 15, 2020 11:54 pm

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תקטז
וטומאת מגע נמי איכא בכל הני מילי דאיכא למיגזר דבעי לבטוליה ואיכא למימר טומאה עוררת טומאה כי התם. אבל מדאוריתא פרחה לה טומאת מגע כיון דבטלה. אבל טומאת משא לא פרחה מינה דדמי לטומאת בית הסתרים דאיכא טומאת משא ולא טומאת מגע. ואיסור טעמו לא פרחה מינה אם מבשלה עד דאיכא ששים.

???

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 7:19 am

ב"ח יורה דעה סימן נג
שניה בעוף נמי אם נשמטו אגפיה טרפה כדעת בעל העיטור ולא מהניא לה בדיקה וכן פסק בסה"ת (סי' כא) ובסמ"ג (שם) ובסמ"ק (סי' רא דין נשמט קצב) והוא הדין בנשבר ממש במקום חבורו דלא גרע מנשמט וכן בנשבר סמוך לחבורו בגוף נמי נהגינן להחמיר כדעת יש אומרים שכתב רבינו והמסקנא בין האחרונים דמשערינן ברוחב אגודל מחבורו בגוף דזה אינו נקרא סמוך ואפשר דכיון דאשכחן (מנחות ל א) בריוח שנתנו חכמים בחומשים בין דף לדף דהוי כמלא רוחב אגודל לאו סמוך מקרי משם מצאו סמך לנהוג דברוחב אגודל לאו סמוך לגוף קרינן ליה ואפילו אינו ברוחב אגודל אלא בצמצום כשר.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 7:20 am

הלכות לולב לראב"ד
ואחר כל אלה הסמנין אם היינו מוצאין זמן קצוב ליבשות ותכלית הליחה כמה היה טוב שלא נצטרך לשקול הדעת וראית העין והכרעת האומד, כי אין כל הדעות וההכרעות שוות, וכמה מחלוקות יוצאות על ראיית העין ועל שקול הדעת, זה ישקול במאזני שכלו וזה ישקול במאזני שכלו, ופעמים שלא יגמר להם הדעת כי אם במחלוקות ולא תשוה להם ההכרעה, ועל כן אם נמצא זמן שנתנו חכמים ליבשות וכליון הלחות כמה היה הדבר נכון ללמוד וללמד ממנו לכולם בדרך אחד וזמן אחד, ואני רואה כי הדבר הזה נכון ללמוד אותו ממה שאמרו רבותינו ז"ל (ע"ז ל"ד א') בחרצנין וזגין של גוים שנאמר בהם לחין אסורין יבשים מותרין, ופירשו בהן עד כמה הן לחין עד שנים עשר חדש, אבל לאחר שנים עשר חדש מותרין מפני שהן יבשין וכבר כלתה הליחה שבהן.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 6:32 pm

סמ"ק מ' קנא -
וכל דבר שתחלתו עיסה ואחר כך נמלך לעשותו סופגנין מברכין עליו המוציא וחייב בחלה וטעון נטילת ידים, כי השלשה דינין אלו תלויין זה בזה.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: השוואות...

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' פברואר 18, 2020 6:37 pm

עושה חדשות כתב:סמ"ק מ' קנא -
וכל דבר שתחלתו עיסה ואחר כך נמלך לעשותו סופגנין מברכין עליו המוציא וחייב בחלה וטעון נטילת ידים, כי השלשה דינין אלו תלויין זה בזה.

זה כמעט גמרא בברכות, נטילת ידים זה ממילא מהמוציא

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 20, 2020 6:28 pm

קובץ שעורים, ביאורים בש"ש, סימן יא
דבכל ביטול ע"י תערובת בעינן ידיעה, וקודם שנודע התערובת לא בטיל. והטעם בזה נלע"ד, לפמ"ש הר"ן פג"ה לענין קבוע, דקודם שנתודע הספק אין כאן קבוע, משום דקבוע חידוש הוא, ואין לך בו אלא משעת חידושו ואילך. וזה מבואר בפ' מרובה לענין ע"ז דסובר רבא דאינו נפסל אלא מכאן ולהבא, משום דע"ז חידוש. ואף דהתם קיי"ל כאביי דלמפרע הוא נפסל, צ"ל לדעת הר"ן, דאביי סובר דע"ז לאו חידוש הוא, משום דמעידין על גופן של עדים, וכמבואר באחרונים בשם הטור. אבל בחידוש, גם אביי מודה דאינו אלא מכאן ולהבא, והיינו משעת ידיעה ואילך. וא"כ י"ל, לפי מה שביארתי לעיל דביטול אף שמהפך האיסור להיתר, מ"מ סיבת האיסור עדיין קיימת אף לאחר הביטול, וא"כ אפשר לומר דביטול נמי חידוש הוא ומשו"ה אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך והיינו משעת ידיעה, וא"כ אפשר לומר, דכשם דבעינן שיהא נודע התערובת, ה"נ אף שנודע התערובת אלא שלא נודע הביטול דהיינו שאין ידוע לנו אם ההיתר הוא רוב, נמי מיקרי קודם ידיעה, ולא בטיל.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 20, 2020 6:28 pm

ראבי"ה סי' תקסג (מרדכי שבת רעט)
ונראה בעיני שאם שכח ולא התפלל על הניסים בחנוכה ופורים אי נמי ענינו בתענית דאינו חוזר ... ומיהו כיון דנהיגי עלמא להזכיר וגם בירך על דעת להזכיר שויה עליה כחובה וחוזר. וראיה לי שפסק בהלכות גדולות דאפילו למאן דאמר תפילת ערבית רשות כיון שהתחיל להתפלל ושכח להזכיר של ראש חודש דחוזר דשוויה עליה כחובה, הכי נמי לא שנא. כן נראה לי.

חיים שאול
הודעות: 1145
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי חיים שאול » ו' פברואר 21, 2020 3:59 pm

ראתי השבוע במאסף אהלי טהרות שהראב"ן בכ"מ משווה את דין טומאה בלועה לאיסור שבלוע, וכד׳ שאי"צ למכור חמץ בלוע ולגבי בישול בכלי הבלוע בו איסור (ותרו"מ בבלוע בכלי), דכמאן דליתא
טומאה בלועה זה לא בגלל שמתבטל לכלי?

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 21, 2020 4:01 pm

חיים שאול כתב:ראתי השבוע במאסף אהלי טהרות שהראב"ן בכ"מ משווה את דין טומאה בלועה לאיסור שבלוע, וכד׳ שאי"צ למכור חמץ בלוע ולגבי בישול בכלי הבלוע בו איסור (ותרו"מ בבלוע בכלי), דכמאן דליתא
טומאה בלועה זה לא בגלל שמתבטל לכלי?


viewtopic.php?f=17&t=24062&p=336552&hilit#p336552

חיים שאול
הודעות: 1145
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי חיים שאול » ו' פברואר 21, 2020 4:12 pm

יש"כ, וכמדומני שר"י לנדו שם דן בדברי ר"ד דבילצקי בהערות לראב"ן שם בכ"מ

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 27, 2020 12:03 am

ראבי"ה חלק ב - מסכת מגילה סימן תקנח [הובא באו"ז ומרדכי וכו' ונזכר בשו"ע סי' תרפח]
תניא בתוספתא דמגילה היוצא בשיירא והמפרש בספינה קורין בארבעה עשר. וכן כתוב בהלכות גדולות לא אמרו להקדים אלא לכפרים. ויש מרבותי שאמרו אם אין בידם מגילה מוטב שיקראו ויקדימו ממה שלא יקראו כלל. וכן נראה בעיני, דגרסינן בירושלמי דמגילה תניא רבי נתן אומר כל החודש כשר לקרות המגילה מה טעם והחודש אשר נהפך להם וגומר אמר רבי חלבו ובלבד עד חמשה עשר, דאמר רבי אבהו ולא יעבור ולא יעבר כל החודש כשר לקרות המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה אבל סעודה אין עושין אלא בארבעה עשר וחמשה עשר ויהיו אילו לסעודה ואילו לקריאה. ואפילו קודם אחד עשר נראה לי, דקריאת <אחד עשר> לא תנן אלא לכפרים משום יום הכניסה, אבל להולכי דרכים לא, מדלא אמר רבי חלבו ובלבד מאחד עשר ועד חמשה עשר, שמע מינה כדפרישית. ותו ראיה, דגרסינן בפרק ראשון דפסחים אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אינו זקוק לבער <לאחר שלשים יום זקוק לבער>, ואמר רבא הא דאמרינן קודם שלשים אינו זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער, משמע מהתם דבתוך שלשים אפילו אין דעתו לחזור אף על גב דלית ביה משום בל יראה מקדימין זמן בדיקה ומיחייב ליבדוק. וההיא דתוספתא בשאפשר לו לקרות עמהם


לא הבנתי מה הביא מקור מבדיקת חמץ לקריאת המגילה, (והאם אפשר לקרוא מגילה כבר בט"ו בשבט).

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 27, 2020 12:36 am

מקור שמצינו תקנת זמן מיוחדת להולכי דרכים, שהרי בבדיקת חמץ ל' יום היא תקנת זמן מד"ס, דמדאורייתא חייב לבדוק (כל השנה) דוקא בשדעתו לחזור. אלא שבמגילה התקנה היא מתחילת החודש.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 01, 2020 12:52 am

הירושלמי בתרומות (מובא בר"ש מקוואות פ"ז) מקשה למה מי שלקות פסולים למקוה ומאידך מי שלקות של תרומה אסורים לזרים.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 18, 2020 2:29 pm

אבן האזל הלכות קריאת שמע פרק ב
ונראה ליישב קושייתו אחר דנבאר דברי רבינו יונה באופן אחר, דדבריו שם מחוסרין הסבר במה שחלק הך דינא דטעה בין פרק לפרק מספק קרא ק"ש וכתב דדוקא כשלא קרא כלל אינו חוזר וקורא דק"ש דרבנן אבל כשהתחיל לקרוא אפי' שמואל מודה שאם טעה יש לו לתקן כיון שהתחיל עכ"ל, ובאמת צריך ביאור דבמאי גרע היכי שהתחיל ויש לו ספק אם כבר אמר פרשה זו מהיכי שיש לו ספק אם אמר כל הג' פרשיות, ונראה דההסבר הוא כמו דאשכחן גבי מילה דכל זמן שלא סילק ידו חוזר על ציצין שאין מעכבין את המילה, ומכיון שסילק את ידו אינו חוזר עליהם ואפי' בחול לשיטת הרמב"ם בפ"ב מהל' מילה, ועיין בש"א סי' נ', ונראה דזהו נמי טעמא דמילתא גבי ק"ש, דהא דספק קרא ק"ש אפי' אי אמרינן דק"ש דרבנן ומספק אינו חוזר וקורא אינו אלא דין בדיעבד, דבדיעבד מכיון שיש אצלו ספק אינו מחויב לחזור לקרות, אבל עכ"פ הא אינו דין של לכתחלה, היינו אם יצוייר שיתחיל לקרוא ק"ש באופן שיוצא בה בתורת ספק ודאי אפי' אי ק"ש דרבנן אסור לעשות כן לכתחלה, וממילא גבי טעה בין פרק לפרק אפי' בחלק הק"ש שכבר יש לו ספק אם קרא או לא צריך לחזור ולקרוא דכ"ז שלא גמר הק"ש הרי זה דמיא ללא סילק ידו גבי מילה שיש לו לתקן אפי' ציצין שאינן מעכבין את המילה, דכמו דמחויב לכתחלה לחתוך אותם ה"נ כל זמן שלא גמר למול מחוייב לחזור עליהם דהוי כלכתחלה, וה"נ גבי ק"ש כ"ז שלא גמר כל הק"ש יש לו לתקן אפי' אי ק"ש דרבנן, אפי' חלק הפרשה שיש לו ספק שמא כבר קראה, כיון דעכ"פ לכתחלה צריך לצאת בתורת ודאי ולא בתורת ספק, וכ"ז שלא גמר הקריאה הוי כלכתחילה, כיון דאכתי מחויב בקריאה, וזהו ג"כ הסבר דברי הרשב"א בתשובה סי' ש"כ שהבאתי דבספק קרא ק"ש לדידן דק"ש דאורייתא חוזר וקורא כולה אף דמדאורייתא אינו אלא פסוק ראשון, ולפי"מ שכ' מיושב שפיר דעכ"פ מכיון שעל פסוק שמע ישראל צריך לחזור ולקרוא הרי על המותר הוי כמו ציצין שאין מעכבין את המילה דכ"ז שלא סילק ידיו חוזר עליהם, ולכתחלה ודאי צריך קריאת כל הק"ש בתורת ודאי.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 22, 2020 8:56 pm

רא"ש מסכת פסחים פרק י סימן ל

נהגו העם לעשות שלש מצות... ועושין להם סימן איזהו ראשונה ואיזה שניה ואיזהו שלישית כדרך שהיו עושין בקופה של לשכה שהיה כתוב בהן א' ב' ג' לידע איזה מהן נתרמה ראשונה שמצוה בראשונה. ומיהו אם החליף שניה בראשונה לא עכב כדאיתא במגילה פרק היה קורא (דף כא ב) ראשון היה קורא ארבעה פסוקים ושני שקרא ארבעה או שלישי ה"ז משובח.

[ואמנם משמע דמצוה בראשונה, וכ"ה לש' הטור, וכ"כ הריטב"א בהגדש"פ, ובמחזור ויטרי, וכו'. ועי' משברי ים כללי המצוות סי' יד].

ביליצר
הודעות: 1785
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ביליצר » ב' מרץ 23, 2020 6:29 pm

מצות כהן לוי ישראל סימן או סיבה
viewtopic.php?t=26745

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 24, 2020 2:12 pm

שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן רמ
...ולפי מה שכתבתי יש לומר דהנה בתוספות שם הקשו על רבא דאמר תוך ג' בעי הנחה ועל גבי משהו מברייתא דר' חלקי' בזורק מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע תוך ג' דברי הכל חייב. ותירצו דהתם איירי שהי' החפץ תוך ג' משיצא מתחת ידו דבמעביר לכולי עלמא תוך ג' לא בעי הנחה על גבי משהו. ביאור הדברים דקלוטה תוך ג' הדבר תלוי אם מתחילה הי' כמונח לא בטיל שם הנחה ממנו. אבל כשתחילה לא הי' כמונח לא חל עליו שם הנחה, כעין שחילקו התוספות פסחים (דף ו' ע"א) גבי ארנונא. וכן בש"ס כריתות (דף כ"א ע"א) גבי נפסל מאכילת אדם ועדיין ראוי לכלב. ועל כן כשבא מלמעלה מג' דתחילה לא הי' כמונח לא חל עליו שם הנחה במה שבא תוך ג'. אך בזורק תוך ג' דתחילה כשהי' בידו תוך ג' בודאי נחשב כמונח. דמעביר לא בעי הנחה על גבי משהו. לא בטיל מיני' שם הנחה כשיצאה מידו.

חוות דעת
הודעות: 155
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי חוות דעת » ד' אוגוסט 26, 2020 8:43 am

הרש"ש בגיטין דף לב. כתב לבאר הה"א של הגמ' שם דשליח שני לא יכול לבטל את שליח הראשון, על דרך שאמרו אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו עד שיהיה גדול בחכמה ובמנין

אשמח לקבל ביאור בהשוואה זו

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוגוסט 30, 2020 8:23 pm

תרומת הדשן ב,רלה -
אך מה שכתבת דאם היה נותן הבן לכהן היה יוצא בכך כמו בפטר חמור בדותא היא דא דבפטר חמור גופיה לא ידענא מהיכן דייקת דיוצא אם נותן הבכור לכהן דילמא לעולם צריך לפדות או לערוף והא דילפינן מהקדש היינו דא"צ דוקא שה אלא פודהו בשאר דברים כשיהיו אבל מ"מ פדייה בעי ואפי' אי מהני התם היינו משום דהחמור קדוש גופו בבכורה ואפי' בהנאה קודם פדייתו משא"כ בן בכור דיליף בהדיא מקרא דחולין גמור הוא למאי מבעיא ליה לכהן אי לעבד אין בן חורין נעשה עבד אי לבן הא לאו זרעיה הוא.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 29, 2020 10:15 am

רמב"ם סוכה ה,ג
סיכך בירקות שאם ייבשו יבולו ולא ישאר בהן ממש אע"פ שהן עתה לחים הרי מקומן נחשב כאילו הוא אויר וכאילו אינם.

רבינו מנוח -
ומכאן תשובה למכשירין סכך סוכה מאשירה ומעיר הנדחת.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 20, 2020 11:24 pm

ביאוה"ל סי' תרלד -
סוכה שאין בה שבעה וכו' - עיין מ"ב מש"כ בשם המגן אברהם דאם במקום אחד יש קרן [אחד משוך לפנים שאין בו ז' על ז' אסור לישב שם כיון שהמקום צר לו לשבת שם]... ולענ"ד דינא דמג"א דמיא למאי דאמרינן בשבת דף ז' דקרן זוית הסמוכה לר"ה כיון דלא ניחא תשמישתיה אינו מצטרף עם הרה"ר אף דליכא הפסק ביניהן וככרמלית דמיא וה"נ כיון דצר לו לשבת שם.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' נובמבר 16, 2020 4:27 pm

חכמת שלמה או"ח סי' שמה -
ויש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים. נ"ב, עיין בט"ז [ס"ק ב] מה שמפלפל אם הוי המחיצות בכלל הארבעה טפחים. וכבר כתבתי [לקמן סעיף יט] ראיה לדבריו דלשון ביניהם גם הם עצמם בכלל, ממה דאמרינן [ראש השנה יח, א] עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים וכו'. אמנם מה שהקשה הט"ז מן הש"ס נראה דאתי שפיר ולא קשה מידי, דהנה זה יהיה דומה למה דאמרינן בגיטין [עז, ב] דגיטה וחצירה באין כאחד, ולא אמרינן להיפוך הרי אם לא תתגרש גם החצר אינו שלה, רק דאמרינן דאזלינן בתר לטיבותא וחלים שניהם, כן הכי נמי בזה אמרינן דנעשה על ידיהן רשות היחיד וממילא הוא עצמו מצטרף. ולפי זה יש לומר כיון דבגיטה וחצירה באין כאחד הוי פלוגתא, ורבי אלעזר [שם ע"א] סבירא ליה דלא אמרינן גיטה וחצירה באין כאחד, ואם כן יש לומר דעולא סבירא ליה כרבי אלעזר דלא אמרינן גיטה וחצירה באין כאחד, וכן הכא נמי לא אמרינן דהרשות היחיד למטה ולמעלה באין כאחד, לכך אמר הטעם לאחרים הוא עושה לעצמו לא כל שכן, אבל לדידן דקיימא לן [אה"ע סימן קלט סעיף א] דאמרינן גיטה וחצירה באין כאחד, הוא הדין נמי בזה דהרשות היחיד למטה ולמעלה באין כאחד.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 28, 2020 6:26 pm

שערי תשובה או"ח סי' מב
...וצ"ע מה דנקט המג"א להפוך ראש האחר למעלה דמשמע שמהפך הרצועה הארוכה ממש שהרי אפי' בלא היפוך רק שבאותה הקצר של הרצועה הארוכ' במקום שנפסק' שם הוא רוצה לעשות הקשר נמי אסור כיון שלוקח הקצרה שהיה בה הקשר וקושר' למטה ה"ל הורדה מקדוש' ועכ"פ ממה שמסיים ואם אין הרצועה כו' משמע דאם אין קושר הקצרה למטה אין קפידא בהיפוך לבד ועיין בא"ר בשם זקינו הגאון מהר"ש שמתיר להפוך וראי' מהא דויקח מאבני כו' מ"ש שנעשו כולם אבן אחת. וקשה דעדיין יש קנאה באיזה צד מונח על האבן וע"כ דליכא קפידא בהכי וע"ש שכתב דמסימן יו"ד לא משמע הכי. ור"ל ששם ס"ק י"ד כתב בשם ל"ח ושל"ה בטעם העטר' שלא להפוך כו' ושם כתב שלפ"ז אין להקל ברצועה להפך אך מסיק שם להקל גם בטלית אם נקרע למעלה וכיוצא בזה ע"ש. וגם בהלק"ט ח"ב סי' נ"א שכתב בה"ט בשמו שמתיר ע"ש אינו מתיר רק מדינא. וכתב שם שהמקפידים לעשות סימן בטלית אפשר דלאלו יש קפידא גם בזה ע"ש. והראי' שמביא הא"ר בשם זקינו אינו ראי' כ"כ דכיון דמעשה נסים היו שמא לא היו בדרך דביקות זה בזה כ"א נעשה גוש א' בלול מכולם. אך בלא"ה אין ראיי' מדברי אגדה ואסמכתא בעלמא קאמר.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 01, 2021 5:09 pm

שבת קז:
אמר שמואל הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה חייב מאי טעמא אמר רבא בר המדורי אסברא לי לאו אמר רב ששת האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו הכא נמי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו.

רמב"ן -
דמדלדל עובר משום נטילת נשמה הוא חייב וה"ק אע"ג דהאי עובר לית ביה בדידיה נשמה כיון דגידולו תלוי בנשמת אמו העוקרו משום נוטל נשמתו ממנו דלאו מי א"ר ששת בגידולי קרקע כן דמאן דתלש כשותא מהיזמי שיניקתו תלוי בהיזמי כדאמרינן בעירובין פ' בכל מערבין דקטלי ליה להיזמתא ויבשה כשותא ומחייבו משום עוקר דבר מגידולו דהוא תולדה דקוצר ה"נ בבעלי חיים מחייב משום עוקר דבר מגידולו דהוא משום נטילת נשמה דומיא דחובל דהוא נטילת נשמה מאבר א' וסירכא דלישניא נקט.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 05, 2021 7:47 am

אור שמח הלכות מאכלות אסורות פרק יד (בהגה)
וכזה אמרתי דהא דקוצר חייב בשבת, אם היה נטיעה נברכת לארץ, והיתה גדילה משני קצותיה, וחתך צד אחד מן הקרקע, לא מחייב משום קוצר... ודמיא למלאכת הוצאה, דאם איגודו בפנים פטור (שבת צ"א ע"ב), או קרומיות שלה יוצאין למעלה מעשרה טפחים (שם ח' ע"א), דלא נעשה המלאכה בשלימותה, ולא נעקר לגמרי מן הארץ, דהוי עדיין מחובר, ומה דקליש הגידול לא איכפת לן.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 19, 2021 12:40 pm

ב"ק מד: והנזקין שלא בכוונה ר' יהודה מחייב ור' שמעון פוטר.
שטמ"ק; רבי יהודה מחייב ורבי שמעון פוטר רבי שמעון לטעמיה דסבר דבר שאינו מתכוון פטור ורבי יהודה מחייב ואף על גב דקיימא לן כרבי שמעון לענין פיטורי שבת יש מי שאומר בהא הלכתא כרבי יהודה דהא רבי שמעון ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה. ויש אומרים כיון דאמרו רבנן הלכה כרבי יהודה בעירוב מכלל דלית הילכתא כוותיה במקומות אחרים. רבינו חננאל זלה"ה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 17, 2021 9:08 am

שער הציון סימן תלג ס"ק ה -
והנה מדברי הפרי חדש והגר"א והלכות קטנות וחק יעקב משמע דאפילו לכתחלה יכול לבדוק בליל י"ג לאור הנר, אם רק מתכוין לשם בדיקה, אכן בספר חק יוסף פקפק על זה דאף דמצד הבדיקה אין קפידא בזה, מכל מקום יש למנע מזה, דיפסיד אז הברכה, לפי מה דקיימא לן כהרמ"א בסימן תל"ו דהבודק קודם הזמן לא יוכל לברך, [והוי דומיא דקיימא לן דערום לא יתרום משום שאינו יכול אז לברך].

אמנם החק-יוסף שם כ' דאם משייר חדר אחד לבדיקה בליל י"ד ניחא, כי אז אינו מפסיד הברכה. וצ"ע דבדין 'ערום לא יתרום' ודאי לא מהני אם משייר מקצת הפירות להפרשה אחרת בברכה. ועל כרחך שזה דמיון בעלמא לגבי הפסד הברכה.

ועי' שו"ת עמק התשובה ח"ג סי' כט.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 19, 2021 10:10 am

רשב"ץ במאמר חמץ -
וקודם ל' יום שא"צ לבער וצריך לבטלו כשיגיע הפסח, כתב הרב בעל המנהיג ז"ל כיון שיש לו חמץ ידוע צריך לברך על ביטול חמץ. ובעל הטורים ז"ל חלק עליו, שכיון שעיקר הבטול בלבו ואם חשב לבטלו בלבו סגי, לא מצינו ברכה על המחשבה, ונראה נכון. אבל אני אומר שאם תוך ל' יום דצריך לבדוק, צריך לברך כמו ליל י"ד, וצריך לבדוק גם לאור הנר, כדין אם חל י"ד להיות בשבת וצריך לבדוק ליל י"ג, שכל חיוב בדיקת ליל י"ד חל עליו, כי זהו זמנו.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 23, 2021 6:40 pm

משך חכמה שמות פרק טו -
עד יעבור עמך ד' וכו' יבואר עפ"י מה שנ"ל טעם דהא דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבוא וקדושה שניה קדשה לעתיד לבוא, משום דאמרו בפרק יש בכור לויה שנבעלת בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת וכהנת כיון דאיבעלה הו"ל כזרה, ואפילו קדושת לויה פקע ממנה ועיין שם בתוספות והוא כמו דאמרו בפרק אלמנה לכה"ג ס"ח והיא הנותנת כהנת דקדיש גופה פסיל לה, הא דלא קדיש גופה לא פסיל לה וכן אמרו כיו"ב בפרק כל כתבי מקום הכתב לא קא מבעי לי דכי קדוש אגב כתב הוא דקדיש אזלא כתב אזלא קדושתה, שלמעלה ושלמטה וכו' דמתחלה לשם חלק קדוש והשתא כשנמחק כתב נמי חלק. רש"י. ולכן אמרו כי ד' מתהלך בקרב מחניך זו מחנה הארון ונמצא דכיבוש ארץ ישראל היה ע"י הארון, כן הבהמ"ק היה ע"י גילוי שכינה, לכן כי חטאו ישראל פקע קדושתם לגמרי והוי כאילו לא נכבשו, אבל בית שני שלא היה כיבוש ע"י ארון שלא היה ארון ובבהמ"ק לא הוה שכינה כמו שאמרו חמשה דברים חסר בב"ש סוף פ"ק דיומא, א"כ לא הוי הקדושה ברום המעלה עד כי תפקע מהשממון והחורבן, לכן עדיין הן בקדושתן קיימין והוה כלויה שנבעלה בעילת זנות דלא נפקע קדושת לויה, וזה שאמר עד יעבור עמך ד' זו ביאה ראשונה, פירוש בפעם ראשון שעל ידי ד' גלוי שכינה והארון, עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה שהיתה בלא ארון ובלא גילוי שכינה ומשום זה לא זכר בה ד'. ולכן תביאמו ותטעמו בהר נחלתך שיהיו כנטוע לעולם, ומה יהיה קדושתו מכון לשבתך פעלת ד' למה יהיה מוכן למקדש ד' כוננו ידיך והוא מקדש שלישי אשר ירד בנוי ומשוכלל מן השמים כמו שכתב רש"י, סוכה דף מ"א. ולכן בבית שני כיון דאינו רק בגדר מכון לשכינת ד' הוה כמו גליוני ספר תורה וכמו קדושת לוים שהם רק נתונים לכהנים ולכן לא פקע קדושה מהן ויהיו נטועים לעולם וקדושה שניה קדשה לע"ל ודו"ק היטב.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 15, 2021 5:45 pm

תרומת הדשן א,נז -
שאלה; חתיכות דגים מונחות על לוח אחד, או בקערה, מפורדות זו מזו, כמו שרגילים להניח כך. ובשבת, כשבא לאכול מהם, רוצה לאכול מקצתן, ולשייר מקצתן לסעודה אחרת. היאך יברור אלו מאלו, שלא יבא לידי חיוב בורר? תשובה; ייראה דלא צריך לדקדק... אמנם נראה, דאפילו לפי זה לא חשיב ברירה אלא דווקא בשני מינים, ולא במין אחת כלל, דוודאי דווקא נקט התנא וכן כל המחברים שני מיני אוכלין... ומכל מקום שני מיני דגים לאו מין אחד מיקרי, דהא פסיק באור זרוע במסכת עבודה זרה, דמיני דגים חלקים בשמן מיקרי מין בשאין מינו לעניין ביטול, כל שכן להאי מילתא.

פרי מגדים א"א סימן שיט -
ומהו שני מינים, אפשר וויינקשי"ל שחורות ולבנות וכדומה מקרי שני מינין, עיין סימן רכ"ה אות יו"ד במ"א אם חלוקין בטעמן או בשמן לענין שהחיינו, הוא הדין כאן, וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 16, 2021 12:06 pm

ב"ב סה:
ת"ר המוכר את הבית מכר את הדלת ואת הנגר ואת המנעול אבל לא את המפתח מכר את המכתשת החקוקה אבל לא את הקבועה מכר האיצטרוביל אבל לא את הקלת לא את התנור ולא את הכירים ולא את הריחים ר' אליעזר אומר כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את הבור ולא את הדות ולא את היציע ת"ר צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה מני לא ר' אליעזר ולא רבנן הי ר' אליעזר אילימא ר"א דבית דלמא היינו טעמא דר"א סבר מוכר בעין יפה מוכר ורבנן סברי מוכר בעין רעה מוכר.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 24, 2021 8:57 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:ז"ל הראב"ן במס' ע"ז -
ובין קדירה בת יומא ובין דלאו בת יומא האיסור שבלוע בה כמי שאינו דמי כל זמן שבלוע עד שיצא ולכשיצא אוסר, דכשם שטומאה בלועה כמאן דליתה דמיא ואינה מטמאה עד דנפקא כך איסור הבלוע לא אסר עד דנפיק, דהא חמץ בפסח אי מטמין ליה עבר בבל יראה ובל ימצא ואם הוא בלוע בקדירה לא עבר ומותר להשהותו עד לאחר הפסח וכי נפיק לאחר הפסח היתר הוא ואי הוה נפיק בפסח הוה אסר, ה"נ ל"ש. וא"ת א"כ דאיסור הבלוע כמאן דליתיה דמי אמאי אמרה תורה וכלי חרס אשר תבשל בו ישבר...


ובשו"ת בתחילת הספר ס"ח כ' -
...ולא דמי לקדירות [שם] דמשהינן להו, דהתם ליתיה לחמץ בעין דהא מובלע בקדירה אבל הכא איתיה לשכר אלא דמיערב וכי מטא זימנה מתעורר. ומנא תימרא דשני בין בלוע למעורב, דהא טומאה בלועה אינה מטמאה וטומאה שנתערבה אמרינן לעיל דחוזרת וניעור, וכן כותח הבבלי וחומץ האדומי שהם איסור מעורב אמרינן דעבר עליה אי משהי לה, אבל קדירה שבלוע חמץ בתוכה לא עבר עלה

דהיינו, שהראב"ן מדמה איסור בלוע לטומאה בלועה.

והנה ז"ל התוספתא במקוואות -
נכנס לו חץ ביריכו ר' אומר אינו חוצץ וחכמים אומרים הרי זה חוצץ במה דברים אמורים בשל מתכת אבל בשל עץ הרי זה חוצץ ואם קרם עליו העור מלמעלה הכל מודים שאינו חוצץ שכל הבלועין באדם ובבהמה בחיה ובעופות טהורין
והר"ש שם פ"י מ"ח מבאר -
דלכך אינו חוצץ דכי היכי דלענין טומאה בטל אגב גופו כשקרם העור מלמעלה ותו לא מטמא ולא מיטמא לענין חציצה נמי בטל אגב גופו
ואף הראבי"ה בסי' תתקצא כ' -
פירוש, כי בלוע לעניין טומאה ולעניין חציצה שווין. דפ' בהמה המקשה מוכיח דכל בלוע הוה ליה כמאן דליתיה כלל בעולם שנתעכל ועדיף מבית הסתרים

ודו"ק.


לכאו' זהו ההסבר היחידי, למה מי שאוכל חמץ בער"פ, דקה לפני זמן איסורו, אינו עובר עליו ב'בל-יראה', וגם למה לא עובר עליו משום איסור הנאה שנהנה מן החמץ שבמעיו. והתירוץ הוא משום שבטל אגב גופו, כמו טומאה בלועה, חציצה בלועה, ואיסור בלוע בקדירה. לא כך?

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 10, 2021 12:35 am

עושה חדשות כתב:לעיל הובא ענין "ראוי לבילה" בכמה דוכתי, כעת ראיתי בגמ' ב"ב קנו: "תניא רבי מאיר אומר ר' אליעזר אומר בחול דבריו קיימין מפני שיכול לכתוב אבל לא בשבת", וברשב"ם ורגמ"ה שם פי' שזהו מענין "כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו".
האם יש באחרו' שביארו ענין זה, ומה שייך לכלל הידוע של ראוי לבילה, או אולי זה רק לשון מושאל.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 30, 2021 2:14 pm

האו"ש בפרק כג מהל' שבת כתב:בהגה"מ אות א' וכן מדאמר רב יהודא כו' מסיקין בכלים ע"ש.
ולפלא איך שייך זה לסתירה כיון שמבערו לגמרי ואף דאשכחן להירושלמי במקטיר אימורין דמחייב משום מבשל אע"ג שמבערן לגמרי יעוין פרק במה מדליקין הלכה ה'. הא מפרש תמן מה בישול יש כאן. מכיון שהוא רוצה בעיכולן כמבשל הוא. וטעמא. דאיברים שצלאן והעלן ע"ג המזבח אין בהן משום ריח ניחוח וצריך להיות נעכל ע"ג המזבח ובשרירי חצות עושה בהן עיכול. אבל כאן במבעיר שיקרא סותר לא שמענו והוי כמבעיר ספר האם נאמר דחייב משום מוחק. ולדוגמא אשכחן דשורף בעצמות אין בו משום שבירת עצם בפסח דשורף אינו שובר כמו כן אינו סותר לענין שבת. ויפלא. ויעוי' מגן אברהם סי' תק"א.
וטפי נראה דממית קדשים בידים לא יעבור משום מטיל מום בקדשים. והא דאמר רבא ע"ז דף י"ג משום דנראה כמטיל כו' מטיל מום לגמרי הוא כו' אין פירושו דרבא מתרץ על קו' הגמ' ונשוי' גיסטרא רק על הקו' הראשונה דאמאי בקדשים אינו עוקר פרסותיו מן הארכובה ולמטה. דאביי משני משום בזיון קדשים ורבא משני משום דנראה כמטיל מום. וע"ז פריך הגמ' מטיל מום מעלי' הוא. אבל הממית קדשים ועושה אותם גיסטרא דהוי נבילה דמטמאה מחיים זה לא הוי בכלל עושה מום בקדשים. וזה פשוט. ובשורף לגמרי שתהא מלאכה לענין שבת משום סותר או מוחק ודאי לא מסתברא ואכמ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 06, 2021 7:39 pm

מהרם מרוטנבורק אהלות פרק ה.jpg
מהרם מרוטנבורק אהלות פרק ה.jpg (39.48 KiB) נצפה 7641 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 07, 2021 7:45 pm

חפץ חיים לשון הרע - באר מים חיים כלל י ס"ק יא
אלא ודאי כמו שכתבנו, דכל היכי דיוכל לסבב התועלת מבלי שיצטרך לספר עליו, אסור מן הדין. והתם נמי הלא יש עצה בגורלות, וזה הוא שאמר לו הקדוש ברוך הוא וכי דילטור אני, לך הטל גורלות. וכענין זה מצינו ג"כ בשאר חלקי התורה ביבמות (דף כ' ע"ב) אם אתה וכו', ובב"ק (דף כ"ח ע"א) היה לו לשמטו עי"ש, וכגון ברודף שאם יכול להצילו באחד מאבריו ולא הצילו נחשב לרוצח עי"ז. וכה"ג בח"מ בסימן תכ"א סי"ג באדם הרואה אחד מישראל מכה חבירו ואינו יכול להצילו וכו' ומשמע אבל אם יכול להצילו בענין אחר ממילא נחשב חובל ממש, והכי נמי בעניננו כיון שהוא יכול לסבב את התועלת הזו דהיינו להציל חבירו בענין אחר, ממילא נחשב למספר לשה"ר ממש.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 08, 2021 7:52 pm

שו"ת מהר"ם מינץ סימן קיג
ראובן קנה אתרוג גדול ויפ' להידור מצוה בדמי' יקרי', ובא שמעון ומאבדה או פסלה או לקחה, שחייב לשלם לו ולקנות לו אתרוג אחרת. וראובן טוען חייב אתה לקנות לי אתרוג כמו הראשון, כי הידור מצוה בעינן. ושמעון טוען אקנה לך אתרוג קטן שאתה יוצא בו י"ח, איני מחוייב לקנות לך הידור. - - - נ"ל דהדין עם שמעון, דאיתא בפ' מרובה, בעי רבא, האומר הרי עלי עולה והפרי' שור ובא אחר וגנבו, מהו, מי מצי מיפטר נפשיה בכבש לרבנן, או בעולת עוף לרבי אליעזר כו', או דילמא אמר ליה אנא מצוה מן המובחר בעינן. והדר פשט גנב פוטר עצמו בכבש לרבנן כו', אף ע"ג דהפריש שור שדמיו יקרים משום הידור מצוה, מ"מ פוטר נפשיה בכבש. ה"נ אף על גב דקנה אתרוג יפה משום הידור, מ"מ פוטר נפשיה באתרוג קטן שיוצא בו ידי חובת'. (ועי' משנל"מ הל' מעה"ק טז,ז).


שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן אלף יד וע"ע תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו סימן שמו
במרובה (ע"ח ע"ב) גנב פוטר עצמו בכבש ומכאן יש ראי' לההוא מעשה שנעשה לפני הר' אליעזר אחי הר' ברוך באדם אחד שהיה שונאו של שר העיר ואמר ליהודי טול ד' זקוקים והתרצה לי פני שר העיר והתרצה לו שהיה אוהבו בב' זקוקי' ובא אותו ותבע ממנו ב' זקוקי' העודפי' ודן שלא הי' צריך להחזירו והביא ראי' מכאן מדגנב פוטר עצמו בכבש ש"מ [לאחר] דיוציא אותו ידי חובתו לא בעי טפי.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 05, 2021 5:02 pm

שו"ת הרמ"א סי' קיט - אשר שאלתם ממני אם מותר לפתוח או לנעול בשבת ספר הכתוב עליו מבחוץ אותיות כדרך שכותבין על הספרים מבחוץ שם הספרים. ואיכא למיחש בזה משום מוחק וכותב בשבת, דהרי כשפותח לא יכולין לקרות האות עוד עד שיחזור וינעלנו, עכ"ל שאלתך... ועוד נראה לי להביא ראיה להיתר מהא דמדמי התם בשמעתין ענין כתיבה לענין בנין, ואמרי' סוף כירה לענין מטה של טרסיים ומטה של גללניתא שהם מטות של פרקים שדרכן לפרקן ולהחזירן, שאם היו רפויין ואי אפשר בהן ליתקע דמותר להחזירן לכתחילה והוא הדין לפרקן, וכן לענין מנורה של חוליות דאם היתה רפויה שרי. ואפילו מאן דאסר מכל מקום אם היו החוליות מחוברים יחד ואינן מפורקים ופעמים מטים אותם ופעמים זוקפים אותם שרי, וא"כ ה"ה בנדון זה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יולי 06, 2021 6:35 pm

משך חכמה פ' מסעי
ובזה גילה סוד העיר מקלט, כי רציחה בשוגג היא טומאת הנפש, וכמפורש בשבועות דף ח, א, והישיבה בעיר מקלט הוי כעין טהרת המים - רחיצת הנפש. וטבילה כזאת מועיל לנפש המת, שאם מת עד שלא גלה - מגלין עצמותיו (מכות יא, ב). וטהרה לגמרי הוי כמו טהרה לתרומה, שצריך הערב שמש. כן הכא צריך הערב שמש, וזה מות הכהן הגדול, שזה הערב שמש האמיתי.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 189 אורחים