מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סעדיה
הודעות: 1605
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ב' ינואר 04, 2016 9:10 am

עושה חדשות כתב:עוד ראיתי שם בשם תש' אשכנזית, ולפנינו במהרי"ל סי' קלז, לגבי המניחין תפילין של רש"י ושל ר"ת,
ז"ל "והנוהגין כן טוב להניחן בבת אחת כי מקום יש בראש ובזרוע להניח ב' תפילין. ואם על כל פנים לא יוכל להניחם בבת אחת, נראה לברך על של רש"י הואיל ונהגינן כוותיה, ושל ר"ת אינם אלא לצאת ידי כולם. וכה"ג עבדינן בליל פסח דמברכינן אמצה לחוד כדרבנן והדר עבדינן כריכה בלא ברכה כהלל. וכן מאן דקרי מגילה בי"ד ובט"ו כתב הרמב"ם לברך בי"ד כרובה דעלמא אע"ג דהתם ספק גמור וט"ו חשיב לדידיה כמו י"ד, וכ"ש בנדון זה".
ולא זכיתי להבין את הקשר בין הדין לברך על מגילה בי"ד מחמת שזה הרוב, ובין לברך על תפילין דרש"י.

הוא מוכיח שכל מקום שיש ספק בקיום מצוה ויש הכרעה כאחד מהצדדים (יחיד ורבים/רובא דעלמא/סוגיא דעלמא) אף שההכרעה אינה חזקה כ"כ עד כדי שלא לחשוש לצד השני,
מ"מ אפשר לברך.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 09, 2016 11:41 pm

עושה חדשות כתב:ראב"ן ב"ק:
הקשה לי חתני ר' יואל הלוי הא דאמר בפ' כיצד הרגל [כ"ב ב] לא צריכה בגדי דחד ועבדא דחד אלמא מיתה לזה ותשלומין לזה פטור, ואמר נמי בפ' שור שנגח קמא [מ"ב א] אין אסון באשה יענשו יש אסון לא יענשו אף על גב דמיתה לאשה ותשלומין לבעל פטור, ובפ"ק דסנהדרין [י' א] אמרינן מיתה לזה ותשלומין לזה חייב בתשלומין. והשבתי לו כל היכא דחיוב מיתה קודם לחייוב תשלומין פטור מתשלומין כי הכא דהיצית בגופו של עבד ונתחייב מיתה ואח"כ נשרף [הגדי ו]הגדיש וכן הכה אשה ונתחייב מיתה ויצאו ילדיה דהם תשלומן, ואמר רבא [קי"ז ב] הרי שהיה רודף אחר חבירו להרגו שיבר את הכלים פטור דכיון דחייב מיתה על הרדיפה פטור מתשלומין של כלים שמשבר אלמא חייב מיתה והדר תשלומין אפילו [בשני] בני אדם פטור, והא דסנהדרין מיירי דתשלומין ומיתה באין כאחת על ידי הזמת העדים הילכך היכא דבאין לו מיתה ותשלומין באדם אחד פטור מן התשלומין דקים ליה בדרבה מיניה במיתה ואם בשני בני אדם דלא קם על זה שחייב לו תשלומין בדרבה מיניה חייב תשלומין. וה[ד]תניא [כתובות ל"א א] הגונב כיס בשבת עד היה מגרר ויוצא פטור שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחת, כיון דעל ידי הגניבה באת לו המיתה הוי כמו מיתה ותשלומין כאחד. והקשה לי חתני ר' שמואל שיחיה על פירוש זה הא דתנן בפ"ק דערכין [ו' ב] הגוסס והיוצא ליהרג לא נידר כו' ותניא בגמ' היוצא ליהרג שחבל באחרים חייב, אלמא אף על גב דמיתה קדים חייב. והשבתי לו מה ענין גיטין אצל פסחים, התם על העבירה שנתחייב בה מיתה לא נתחייב תשלומין ולהכי חייב לשלם, אבל בעבד וגדיש עבירה אחת הוא בשריפת העבד נשרף גם הגדיש הלכך פטור וכן ברדיפה שנתחייב מיתה נתחייב תשלומין הילכך פטור.

אגב, מה פשר הביטוי "מה ענין גיטין אצל פסחים"?


מקור הביטוי הוא בגמ' גיטין כה. "אמר ליה הושעיא ברי מה ענין פסחים אצל גיטין". (ועי"ש פנ"י חי' הרי"ם תפארת יעקב, ועוד)
והראב"ן משתמש בו בעוד מקומות, עי' בשו"ת בתחיה"ס סי' כד וסי' קז.
גם נכדו, הראבי"ה, כותב בלשון זו בסי' תכ.

בברכה המשולשת
הודעות: 14157
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: השוואות...

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ינואר 10, 2016 8:29 am

בספרי הראשון כתבתי בס"ד:

ככל הנראה כוונתו [של ר' אש"ל] מהצורך להגעיל או ללבן כלי חמץ לצורך שימוש בפסח (פסחים ל.-:), למרות שהחמץ הבלוע בכלי בוודאי כבר התייבש. מכאן עולה שדברי ר' אב"ן שם "מה עניין פסחים אצל גיטין", אינם רק מליצה בעלמא (כפי שהראה ר"ש אלבק בהערה כט, שם), אלא גם רמז לעניין חמץ בפסח.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 11, 2016 12:20 am

עושה חדשות כתב:מניח ב' תפילין / קני את וחמור

ז"ל הביאוה"ל סי' לד -
ואם יכוין סתמא בההידוק הזה שהוא רוצה בזה לקיים מצות תפילין ג"כ לא יצא בזה להרבה פוסקים כיון שאחד מהם אינו תפילין כלל [והרי זה דומה למקדש שתי נשים כאחת והיתה אחת שפחה או נכרית שאינה ראויה לקידושין דהרמב"ם ובעל הלכות סוברין דאף הראויה אינה מקודשת עיין באה"ע סי' מ"א בב"י ובשו"ע ס"ד ובחו"מ שם סק"ד וה' וגם הרא"ש מסתפק בזה כמבואר בב"י שם וגם הכא הלא בי"ש קאיירינן דרוצה לצאת ידי כל הדיעות]


במהרי"ט חו"מ סי' נב דן בשייכות שבין ההלכה דקני את וחמור לא קנה כלום, להלכה של עדות שבטלה מקצתה וכו' ונדר שהותר מקצתו. עי"ש.

ועי' אבנ"ז אבהע"ז סי' תמו, ורש"ש קידושין נא.

וע"ע תרוה"ד סי' שיח.

בעילום_שם
הודעות: 75
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 8:14 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי בעילום_שם » ג' ינואר 12, 2016 11:54 pm

אמן על ברכה - קיום השטר

ומפני שהאמונה יסוד כל התורה כולה תקנו לנו רז"ל בתפלה ובברכות לענות אמן, שהוא נגזר מלשון אמונה ומלשון הודאה שמקבל עליו דברי המברך ומודה בהם, וזהו שאמרו רז"ל: (שבועות לו א) אמן קבלה, אמן שבועה, אמן קיום, ועל זה אמרו: (נזיר סו א) גדול העונה אמן יותר מן המברך.
ובאור הענין: כי המברך מעיד בברכתו של הקדוש ברוך הוא שהוא מקור הברכה, והעונה אמן הוא מקיים השטר והוא העקר [ר' בחיי פר' בשלח, ע"ש גם לכל שני עדים שהשני מקיים הראשון].

בעילום_שם
הודעות: 75
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 8:14 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי בעילום_שם » ג' ינואר 12, 2016 11:54 pm

פטור מצטער מסוכה - למצטער מהימנעות מתספורת בימי העומר [רדב"ז ב-תרפז], וחולה המצטער לומר שנים מקרא [רדב"ז ג-תכה]

בעילום_שם
הודעות: 75
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 8:14 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי בעילום_שם » ד' ינואר 13, 2016 12:44 pm

גיטין ח: השוואה בין פלגינן דיבור לנאמנות לבין פלגינן דיבור לקניין [והאריכו אחרונים]
זבחים לא. השוואה בין צירוף חצאי שיעור במחשבת פיגול עם מחשבה אחרת באמצע לבין צירוף חצאי שיעור לטומאה עם מפסיק באמצע

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 20, 2016 12:11 am

תפילין מרובעות / ריבוע המזבח

ז"ל הביאוה"ל בסי' לב -
נתקלקל ריבוען וכו' דע דגדר קלקול ריבוע הבתים פשיטא לי דלא בעינן שיתקלקלו ברוב משך גובהן ואפילו במיעוטן סגי ואפילו אם עשאם גדולים מאוד ולא אמרינן דל מהכא היתרון וישאר שיעור תפילין בלי זה דומיא דיש מקילין בענין הקפת גויל אם יש שיעור אות בלא זה ואמינא לה מהא דקי"ל בזבחים ס"ב ע"א דריבוע המזבח מעכב וקיי"ל ג"כ דאפילו פגימת המזבח פוסל והוא מטעם ריבוע כדאיתא בתוספת סוכה מ"ט ע"א ד"ה שכל ולא בעינן דוקא שיפגם רוב המזבח אלא אפילו בכזית או בכטפח לכל מר כדאית ליה בחולין י"ח ע"א עי"ש בגמרא. ואין לומר דשם מטעם דיש שיעור למזבח משא"כ בזה דאין שיעור לגובה התפילין דז"א דשם הלא ג"כ קיי"ל דמדת קומתו אין מעכב כדאיתא שם בגמרא וא"כ אם לא היה עושה הגובה רק עד למעלה ממקום הסובב ושם היה עושה הקרנות ג"כ היה יוצא בדיעבד ואפ"ה כיון דעתה בנה בקומה הזו בעינן שיהיה למעלה מרובע כדמוכח בזבחים נ"ד ע"ד תוד"ה רב אמר וא"כ ה"ה בענינינו לענין תפילין. גם פשיטא לי דלאו דוקא אם נתקלקל במקום חודו של הזוית למעלה דה"ה אם נתקלקל ונפגם במקום אחר מדפני הבית מבחוץ עד שאבד ריבועו עי"ז וג"כ מהא דמזבח הנ"ל דפשוט דפסול פגימת המזבח הוא בכל מקום מדפנותיו ולאו דוקא במקום חודו ולפ"ז אם מחמת רוב יושנן של התפילין ניכר לכל שאחד מדפנותיו נכנס לפנים ואינו עומד במקום הראוי לו נראה דצריך לתקנם. גם פשיטא לי דע"י פגימה קטנה שנתהוה בהבתים כשיעור חגירת ציפורן ואפשר אפילו מעט יותר מזה לא אזל מניה עי"ז שם ריבוע ואפילו אם נאמר דבעת עשייה יש להסופר ליזהר אפילו בחסרון משהו באיזה מקום דעכ"פ אינו מרובע בשלימות מ"מ בדיעבד שנתקלקל לא אזל שם ריבוע ע"י חסרון משהו וראיה מהא דמשני בחולין י"ח הא באבנא הא בסידא פי' באבנא דכתיב אבנים שלמות פוסל אפילו בחגירת ציפורן אבל בסיד דלא כתיב בו שלמות לכך בעינן שיחסר שיעור חשוב כטפח או כזית עי"ש הרי דאף דלגבי מזבח דקי"ל דריבוע מעכב וגם שם צריך ריבוע גמור שיהא שוה אף באלכסונו וכדמוכח שם בזבחים ס"ב ע"ב מהא דכתיב סביב שיהא כל סביביו שוין וכדפירש"י שם ואפ"ה כשר בסיד אלא ע"כ דע"י פגימה כחגירת ציפורן לא אבד עי"ז שם ריבוע. ואפילו אם הפגימה קטנה שנתהוה בהתפילין היה במקום חודו של הזוית למעלה דאלת"ה לישני הא והא בסידא וכאן מיירי במקום חודו ואף דיש לבע"ד לחלוק דלגבי מזבח דגדול בשיעורו לא נחשב בו פגימה מועטת דליזיל מיניה עי"ז שם ריבוע משא"כ בענינינו מ"מ נלע"ד דהדין עמי דאלת"ה יחשוב ר"ח שם עוד פגימה שפוסלת בחגירת ציפורן כגון בריבוע התפילין ודומיא שכתב הט"ז בסימן תרמ"ה ס"ד ע"ש. כי מיבעיא לי עצם שיעור קלקול הריבוע עד כמה נקרא בענינינו דזה ברור דלא נוכל לומר לענין תפילין דוקא אם חסרון הריבוע היה בטפח כמו שפסק הרמב"ם שם לענין מזבח דכל התפילין אינם מחזיקין כך ואולי אם נתמעך הריבוע של התפילין מעט יותר מחגירת ציפורן נקרא בענינינו ג"כ קלקול הריבוע וצ"ע.

מבני עליה
הודעות: 186
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מבני עליה » ד' ינואר 20, 2016 2:39 am

עיק כתב:
עושה חדשות כתב:
עיק כתב:עד שחו"ר הפורום מביאים לחמם ממרחק, מספר ראבי"ה ותשובות ופסקים מחכמי אשכנז, הרי לשון הרמב"ם בהלכות סנהדרין ספ"ד:
"מי שאינו ראוי לדון מפני שאינו יודע, או מפני שאינו הגון, שעבר ראש גלות ונתן לו רשות, או שטעו בית דין ונתנו לו רשות - אין הרשות מועלת לו כלום, עד שיהיה ראוי; שהמקדיש בעל מום למזבח, אין קדושה חלה עליו."


לענ"ד זאת השוואה מליצית ולא השוואה דינית. הגע עצמך, אם היה הדין שקדושה חלה על בעל מום, האם דיין שאינו הגון היה דיין? ואם היינו מחפשים כאן השוואות מליציות, אז כמובן היה ראוי להביא "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" וכד'.
אבל ההשוואות המובאות, (לחם ממרחק...), המכנה המשותף המיוחד להם, שיש בהם השוואה הילכתית, לדינא או לסברא, למרות שבמבט ראשון (או גם שני...) אין כמעט קשר ביניהם, או עכ"פ אפשר לחלק בקל.

אינני מסכים. ה"כאילו" שנאמר לגבי כועס מראה שהכוונה להשוואה מליצית. כאן נראה מלשון הרמב"ם שמדובר בהשוואה הלכתית לכל דבר - ומנין לך שאם הדין היה שהמקדיש בעל מום למזבח חלה עליו קדושה, לא היה הדין גם לגבי דיין שאינו יודע לדון משתנה (הרי אין זה מופרך שמי שקיבל רשות לדון, מסיבה כלשהי, יהיה דינו דין)?
ובכלל, אין דרכו של הרמב"ם בהשוואות מליציות (מלבד בסופי הספרים כידוע, או בענייני מידות כמו הכועס שנזכר כאן).


הדיון יפה ונעים אולם הרמ"א (שכמדומני נקט במפתו פחות "ביטויים" מאשר הרמב"ם) הביא ביו"ד רע"ו ס"ב את דברי הב"י בשם הרשב"ץ דהמקדש בכתיבת שם אלהים אחרים לשם קדושת השם לא עשה כלום (לפסול) שהמקדיש בעלי מומין לגבי מזבח אינן קדושין. ובגליון מהרש"א שם הביא מתשובת יד אליהו שפלפל בדימוי ובשייכותו במקרה נוסף עיי"ש.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 20, 2016 8:25 pm

עיק כתב:
עושה חדשות כתב:עוד משהו.

כידוע יש דברים שהם אסורים מה"ת כעיקר האיסור, אבל יש להם פטור ממלקות וכד'. האחרו' השוו את זה לחצי שיעור, שאסור מה"ת אבל פטור עליו. וראוי לדון בכל מקום האם זאת רק דוג' לאיסור בלי העונש, או דהמכוון הוא דהוי חצי שיעור באיכות האיסור, דוג' חצי שיעור בכמותו. אם כן, יש לנו עוד השוואה, חצי שיעור בכמות / חצי שיעור באיכות.

עי' רמב"ם מאכ"א פ"ג ה"ו, (בפשטות כוונתו רק לדוג' בעלמא), מגיד משנה שם ח-טז, (נוטה יותר שזה חצי שיעור באיכות). ועוד...

המהרש"ל בשבועות פ"ב לכאו' השתמש בהשוואה הזו לנפק"מ, דלר"ש דמחייב מלקות על כ"ש ולא בעי כזית, ה"ה דמחייב על 'שלא כדרך'.

ובאחיעזר ח"ג סי' לא כתב: הרי נתבאר דמצד דין דם שבשלו אין היתר בדבר דלבד ד' הראשונים דיש בזה איסור תורה יש בזה ג"כ איסור נבילה, וחשש יוצא מן החי בדם הנפש, ומש"כ מעכ"ת לדון דהוה חצי שעור באיכות וכו' חידוש דין זה דחצי שעור באיכות לא שמענו, והשעור הוא רק בכמות".

ועין באנצ"ת טז ערך חצי שיעור בסופו "כעין חצי שיעור", שהביאו מקורות רבים לענין זה.


בהשגות הרמב"ן על סהמ"צ ל"ת שנג אומר שאין לוקים על חיבוק ונישוק הערוה ללא ביאה, כי אינו בלאו מן התורה אלא מדרבנן, ואף מן התורה יהיה לכל היותר דומה לחצי שיעור שאין לוקים עליו - "דכל דמתהני מאיסורא אסורה, כעניין בחצי שיעור". בפשטות מדובר כאן על חצי שיעור באיכות.



ועל זה הדרך כ' המהרי"ק בסי' קנב:

"נראה לע"ד דאפילו לדעת האומרים דהא דחתיכה עצמה נעשת נבלה דהיינו מדאורייתא אפי' בשאר איסורים דלאו בשר בחלב דהיינו דווקא לאיסור אבל לא למלקות מידי דהוה אחצי שיעור דאסור מן התורה לר' יוחנן ואין לוקין עליו דע"כ לא קא מפלגי על שאר הפוסקים דאית להו דחתיכה עצמה נעשית נבילה אינו מדאורייתא בשאר איסורים דלאו בשר בחלב אלא דווקא לעניין איסור אבל לעניין מלקות מודו להו".

אבל הצ"ע בזה דבשלימא חצי שיעור יש מקור בתורה לאיסורו, וילפי' ליה מקראי, אבל דינא דחענ"ן מהיכ"ת לן. וזה מביאנו אולי לידי השוואות אחרות, כגון דהוי כעין הדין דהואיל ונאסרה נאסרה, או קם דינא, או כיון דחייל תו לא פקע וגרדומין וכו'.

מבני עליה
הודעות: 186
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מבני עליה » ד' ינואר 20, 2016 10:18 pm

בעילום_שם כתב:גיטין ח: השוואה בין פלגינן דיבור לנאמנות לבין פלגינן דיבור לקניין [והאריכו אחרונים]
זבחים לא. השוואה בין צירוף חצאי שיעור במחשבת פיגול עם מחשבה אחרת באמצע לבין צירוף חצאי שיעור לטומאה עם מפסיק באמצע

אני מקוה שלא התחלת זבחים רק מדף כה, משום שההשואה בדין לאו מינה לא מחריב בה בין מחשבת חולין למחיצה בתנור שבדף ג. נראית לי מעוררת השראה לא פחות...

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 21, 2016 12:04 am

עושה חדשות כתב:תפילין מרובעות / ריבוע המזבח

ז"ל הביאוה"ל בסי' לב -
נתקלקל ריבוען וכו' דע דגדר קלקול ריבוע הבתים פשיטא לי דלא בעינן שיתקלקלו ברוב משך גובהן ואפילו במיעוטן סגי ואפילו אם עשאם גדולים מאוד ולא אמרינן דל מהכא היתרון וישאר שיעור תפילין בלי זה דומיא דיש מקילין בענין הקפת גויל אם יש שיעור אות בלא זה ואמינא לה מהא דקי"ל בזבחים ס"ב ע"א דריבוע המזבח מעכב וקיי"ל ג"כ דאפילו פגימת המזבח פוסל והוא מטעם ריבוע כדאיתא בתוספת סוכה מ"ט ע"א ד"ה שכל ולא בעינן דוקא שיפגם רוב המזבח אלא אפילו בכזית או בכטפח לכל מר כדאית ליה בחולין י"ח ע"א עי"ש בגמרא. ואין לומר דשם מטעם דיש שיעור למזבח משא"כ בזה דאין שיעור לגובה התפילין דז"א דשם הלא ג"כ קיי"ל דמדת קומתו אין מעכב כדאיתא שם בגמרא וא"כ אם לא היה עושה הגובה רק עד למעלה ממקום הסובב ושם היה עושה הקרנות ג"כ היה יוצא בדיעבד ואפ"ה כיון דעתה בנה בקומה הזו בעינן שיהיה למעלה מרובע כדמוכח בזבחים נ"ד ע"ד תוד"ה רב אמר וא"כ ה"ה בענינינו לענין תפילין. גם פשיטא לי דלאו דוקא אם נתקלקל במקום חודו של הזוית למעלה דה"ה אם נתקלקל ונפגם במקום אחר מדפני הבית מבחוץ עד שאבד ריבועו עי"ז וג"כ מהא דמזבח הנ"ל דפשוט דפסול פגימת המזבח הוא בכל מקום מדפנותיו ולאו דוקא במקום חודו ולפ"ז אם מחמת רוב יושנן של התפילין ניכר לכל שאחד מדפנותיו נכנס לפנים ואינו עומד במקום הראוי לו נראה דצריך לתקנם. גם פשיטא לי דע"י פגימה קטנה שנתהוה בהבתים כשיעור חגירת ציפורן ואפשר אפילו מעט יותר מזה לא אזל מניה עי"ז שם ריבוע ואפילו אם נאמר דבעת עשייה יש להסופר ליזהר אפילו בחסרון משהו באיזה מקום דעכ"פ אינו מרובע בשלימות מ"מ בדיעבד שנתקלקל לא אזל שם ריבוע ע"י חסרון משהו וראיה מהא דמשני בחולין י"ח הא באבנא הא בסידא פי' באבנא דכתיב אבנים שלמות פוסל אפילו בחגירת ציפורן אבל בסיד דלא כתיב בו שלמות לכך בעינן שיחסר שיעור חשוב כטפח או כזית עי"ש הרי דאף דלגבי מזבח דקי"ל דריבוע מעכב וגם שם צריך ריבוע גמור שיהא שוה אף באלכסונו וכדמוכח שם בזבחים ס"ב ע"ב מהא דכתיב סביב שיהא כל סביביו שוין וכדפירש"י שם ואפ"ה כשר בסיד אלא ע"כ דע"י פגימה כחגירת ציפורן לא אבד עי"ז שם ריבוע. ואפילו אם הפגימה קטנה שנתהוה בהתפילין היה במקום חודו של הזוית למעלה דאלת"ה לישני הא והא בסידא וכאן מיירי במקום חודו ואף דיש לבע"ד לחלוק דלגבי מזבח דגדול בשיעורו לא נחשב בו פגימה מועטת דליזיל מיניה עי"ז שם ריבוע משא"כ בענינינו מ"מ נלע"ד דהדין עמי דאלת"ה יחשוב ר"ח שם עוד פגימה שפוסלת בחגירת ציפורן כגון בריבוע התפילין ודומיא שכתב הט"ז בסימן תרמ"ה ס"ד ע"ש. כי מיבעיא לי עצם שיעור קלקול הריבוע עד כמה נקרא בענינינו דזה ברור דלא נוכל לומר לענין תפילין דוקא אם חסרון הריבוע היה בטפח כמו שפסק הרמב"ם שם לענין מזבח דכל התפילין אינם מחזיקין כך ואולי אם נתמעך הריבוע של התפילין מעט יותר מחגירת ציפורן נקרא בענינינו ג"כ קלקול הריבוע וצ"ע.

וכמובן, יש גבול להשוואות.

כי הנה הביאוה"ל בסי' לג כתב לגבי דין שחרות הרצועות -
ומסתפקנא אם מה"ת די בכל אחד עד כדי שיעורו והשאר הוא למצוה ולנוי בעלמא או דילמא כיון דהיא מחוברת כולה כחדא צריכה להיות כולה שחור וכו' וצ"ע

והיה מקום לדמות, כמו שהריבוע מעכב גם בגובה שאינו נצרך, כן תעכב השחרות גם באורך הרצועה במקום שאינו נצרך. אבל לא כן סבר הביאוה"ל.

ונראה החילוק, כי הגדרת הריבוע חלה על כל הבית, וממילא דאף חלק הגובה של התפילין (או המזבח) שאינו מעכב, עלול לקלקל את הגדרת הריבוע של הכל, משא"כ שחרות הרצועה היא ענין מקומי כל נקודה כפי שחרותה, (וכמו שנקטו רוה"פ דל"מ בזה רובו ככולו), ולכן החלק הארוך שאיננו מעכב בכלל, יל"ד שאיננו פוסל בחוסר השחרתו.

והנה המשנ"ב לא מסתפק על אותו חלק היתר של הרצועה, מה דינו כשנעשה ועובד שלא לשמה וכד', כי בזה ודאי י"ל "דל מהכא", וכל הנידון הוא על השחרות, שיש מקום לומר דהחלק היתר ג"כ יכול להשליך על הגדרת כל הרצועה. (ובאמת נראה דלהנך הסוברים דמהני רובו ככולו לשחרות הרצועות, אפשר לצרף למנין גם את אורך הרצועה היתר על החלק שלעיכובא. ודו"ק).

ומעת שבאנו להשוואת עניני "דל מהכא", ר"ל אימתי החלק שאיננו מעכב יכול לפסול כשנעשה בפסול, כבר נזכרנו בהשוואה שהופיעה בבית מדרשינו לעיל, כאן - viewtopic.php?f=17&t=24062#p241387, בין מזוייף מתוכו להולכה ע"י זר. ואפשר להוסיף עוד דוג' משי' רש"י לפסול שחיטה ע"י שהייה במיעוט בתרא, ועוד כהנה וכהנה.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 21, 2016 9:03 pm

לגבי פלוג' רב ולוי בחולין קח: גבי חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה,
כתב בספר איסור והיתר לרבינו יעקב ב״ר משה מבניולש פט״ז -
וללוי מצטרפין ללקות על בישולו, והוא הדין על אכילתו. ויראה לי דהלכתא כותיה דלוי, דהא קאי רבי יוחנן כותיה, דסבירא ליה חצי שיעור אסור מן התורה.

סעדיה
הודעות: 1605
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ה' ינואר 21, 2016 10:08 pm

עושה חדשות כתב:ונראה החילוק, כי הגדרת הריבוע חלה על כל הבית, וממילא דאף חלק הגובה של התפילין (או המזבח) שאינו מעכב, עלול לקלקל את הגדרת הריבוע של הכל, משא"כ שחרות הרצועה היא ענין מקומי כל נקודה כפי שחרותה, (וכמו שנקטו רוה"פ דל"מ בזה רובו ככולו), ולכן החלק הארוך שאיננו מעכב בכלל, יל"ד שאיננו פוסל בחוסר השחרתו.

והנה המשנ"ב לא מסתפק על אותו חלק היתר של הרצועה, מה דינו כשנעשה ועובד שלא לשמה וכד', כי בזה ודאי י"ל "דל מהכא", וכל הנידון הוא על השחרות, שיש מקום לומר דהחלק היתר ג"כ יכול להשליך על הגדרת כל הרצועה. (ובאמת נראה דלהנך הסוברים דמהני רובו ככולו לשחרות הרצועות, אפשר לצרף למנין גם את אורך הרצועה היתר על החלק שלעיכובא. ודו"ק).

נמצא,
שמיעוט הרצועה בחלק היתר אין שחרות מעכבת בה, ממנ"פ.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 24, 2016 11:33 pm

חולין קכא: לגבי שחיטה של ישראל בבהמה טמאה או של גוי בבהמה טהורה, והיא מפרכסת, דמטמאה טומאת אוכלין ולא טומאת נבילות, ומבע"ל אם מצילה את הבלוע מן הטומאה ואם הרובעה חייב,
ו"אמר אביי אינה מצלת על הבלועים שבתוכה דהא מטמאה טומאת אוכלין והרובעה חייב דהא אינה מטמאה טומאת נבלה".
ועי"ש במפרשים וכו'.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 25, 2016 8:25 am

תוספת כתובה / מוסיפין על העיר ועל העזרות

ריטב"א כתובות נד:
רצה לכתוב לא קתני אלא רצה להוסיף. פירוש דרצה לכתוב משמע שכותב לה מתנה וחיוב מדעתו ואינו מדין כתובה, אבל השתא דקתני מוסיף משמע שנעשה טפל לכתובה וכאלו הם דבר אחד, וכדאמרינן מוסיפין על העיר ועל העזרות שקדושת התוספת כקדושת העיר.

וכ"כ בשטמ"ק שם בשם מהד"ק דרש"י:
לפיכך נ"ל כלשון הנמצא בתשובות רצה לכתוב לא קתני אלא רצה להוסיף דכל להוסיף משמע כולה כתובה חדא מלתא היא כמו מוסיפין על העיר ועל העזרות ועל הלשכות דעבדי לה חדא קרתא רבתי חדא לשכה רבתי חדא עזרה רבתי אבל לכתוב משמע תרי מילי נינהו דהא כתיבה לחודה והא כתיבה לחודה ומדקתני להוסיף דעריב כלהו לחדא כתובה ש"מ דתנאי כתובה ככתובה דמי ונפקא מינה לכל הני אנפי.

ובמאירי שם:
אלא שלשון תוספת מורה להיות הנוסף דבר אחד עם הדבר שעליו הם מוסיפים אותו כענין שאמרו סנהדרין ב' א' מוסיפין על העיר ועל העזרה כלומר להיות כלה עיר אחת ועזרה אחת מכאן למדנו שהתוספת ככתבה.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 26, 2016 12:11 am

עושה חדשות כתב:עניני גרדומין

בבלי מנחות דל"ה:
אמר רב פפא גרדומי רצועות כשירות ולאו מילתא היא מדאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשירין התם הוא דתשמישי מצוה נינהו אבל הכא דתשמישי קדושה נינהו לא.

ירושלמי עירובין פ"ז:
כמה הן שירי עירוב כיי דמר ר' יוסי בשם ר' הושעיה אזוב שהזה בו פעם אחד כשר מיכן ואילך שייריים אוף הכא כן.

והנה החזו"א בסי' ג סק"ג כ' "נראה דדין גרדומין הוא אפי' נפסק קדם שלבש הטלית ואע"ג דקי"ל חובת גברא ועדיין לא שמשו הציצית למצותן מ"מ כיון דפסלה תורה עשוי מעצמו ובעינן עשי' דוקא עשייתן חשיבא, וכל שנקשרו כהלכתן ואח"כ נפסקו הרי הן בהכשר גרדומין, וכן אם נקרע הטלית וירדו הציצית למטה מקשר אגודל דמכשרינן כדאמר מ"ב א' בשעת עשי' אתמר, היינו עשי' ממש אף שלא לבש. ובאזוב צ"ע אי סגי במעשה האיגוד או צריך שיזה בהן", ושמעי' מהירו' הכא דבעי' שיזה בדוקא. וכן מבו' בירו' דבעי' דוקא הזאה ולא סגי בטבילה לחוד.

תוס' נדה דכ"ו:
ומה שהקשה ר"ת לא קשה מידי דהעושה כלי חרס אינו עושה אלא דבר חשוב אבל כלי שנתמעט כל זמן שראוי אינו מתבטל כמו גרדומי ציצית דבשירים סגי.

תורי"ד עירובין ד"ד:
אמר לך אביי סוף מבוי ה"נ תחלת מבוי אי הוי ארבע אמות אין ואי לא לא. פי' לעולם הקלו חכמים בשיריים. כדאשכחן גבי ציצית דאמרי' גרדומי תכלת כל שהוא וכדתנן נמי גבי אזוב בפי"א דפרה ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה גבעולין ושיריו שנים וגרדומיו כל שהיא ה"נ לגבי מבוי אף על גב דתחילתו בארבע אמות שיריו בד' טפחים.
וכמדומה שנתווכח החזו"א במכתביו עם הגרא"פ האם סוף מבוי זה סברא דאו'.

יראים סי' שצט:
ואם נכתבו האותיות כדינם ונמחקו או נקרעו מייתינן ינוקא דלא חכים ולא טיפש ואי קרי להו כמעיקרא שירי מצוה הן וכשירין.

והעיר בזה באחיעזר ח"ג סי' מו: ומשה"ק ע"ד היראים מהגמ' מנחות ל"ה דגרדומי מצוה לא מהני בתפלין דהוי תשמישי קדושה א"כ מכש"כ דלא מהני בגוף הקדושה - יפה תמה וכו' וכו' ובאמת ד' היראים צ"ע אם לא דנימא דגוף הקדושה מהני ומשוי גרדומים, אבל באמת ענין גרדומים הוא רק בדבר הצריך שעור כמו בציצית שצריכים שעור וכן באגודת אזוב שהתורה אמרה שיהי' בה אגודה, וכל שאין בה קלחים ובהם שלשה גבעולים ל"ש אגד, וכן בתפלין ורצועות לפי הס"ד דאף שבתחילה אין שעור זה מספיק אבל אחרי שכבר נעשה אינו מתבטל. ועי' בכיוצא בזה בתוס' נדה כ"ו בד"ה תחלתו שכ' ומשה"ק ר"ת דא"כ יהי' סופו חמור מתחילתו דאינו מקבל טומאה רק בד' לק"מ דהעושה כלי חרס אינו עושה אלא דבר חשוב אבל כלי שנתמעט כ"ז שראוי אינו מתבטל כמו גרדומי ציצית דבשיריים סגי יעוי"ש, הרי דהעיקר בזה בדין השעור אבל מה ענין זה לדין דכתיבה תמה דאין זה בגדר שעור, וכמו שאם נחסר האות לא יהי' הדין דגרדומים כמו כן לגבי דין דכתיבה תמה, והעיקר מה דמהני בזה מה שנפסק אח"כ הוא משום דמאי דבעי' וכתבתם כתיבה תמה הוא בשעת כתיבה ויעוי' בנמוק"י שם מה שמחלק בשיורי מצוה שזהו משום זה אלי ואנוהו. ויעוי' בהגהות הגאון מוהר"ד לוריא ז"ל מה שהאריך בזה והדברים צריכים באור לעת הפנאי.


עי' קוב"ש ח"ב סי' כד מש"כ בביאור החילוק בין תשמישי מצוה לתשמישי קדושה לענין דין גרדומין, וליישב ד' היראים הנ"ל.
ובתו"ד שם ציין לעוד דין של גרדומין המבו' בתרוה"ד ח"ב סי' נב לגבי אתרוג חסר, והובא ברמ"א סי' תרמט.
ז"ל התרוה"ד -
ותו נראה לחלק דל"ד נד"ד לחסר דר"ח דשרינן ביום טוב שני ובשעת הדחק, דההוא חסר איירי שנחתך ממנו או שחתך ממנו אפי' לכתחלה כדי לאוכלו ולטבול בו, ומניח השאר כדי לצאת בו י"ח כה"ג כשר, משום דשירי מצוה הוא. כדאשכחן נמי כה"ג דלכה"פ כשר בדיעבד, גרדומי תכלת וגרדומי אזוב משום דנשתאר מן הכשר. ונראה קצת הוכחה דדוקא משום ה"ט הוא, דאל"כ מאי טעמייהו דא"ז ואשירי דפסלי כל הפסולים ביום טוב שני חוץ מחסר? ואף על גב דדייקינן לה מתלמודא, קשה תלמודא גופיה מאי טעמא, הא נראה ומוסבר לכל שאין מום גדול באתרוג ממה שהוא שבור ומחוסר. אע"כ היינו טעמא משום דשירי מצוה הוא ובא מן הכשר, אבל מי שבא לחתוך מן האתרוג חתיכה אחת ורוצה לברך על אותה ההיא לאו שירי מצוה מיקרי אלא חתיכת אתרוג מיקרי. וה"ה כשבאין מתחלה לחותכה לחתיכות ולחלק ביניהם, כולן חתיכות אתרוג מקריין ולא אשכחן מצוה דכה"ג כשר וק"ל.

מבני עליה
הודעות: 186
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מבני עליה » ג' ינואר 26, 2016 11:44 am

עושה חדשות כתב:חולין קכא: לגבי שחיטה של ישראל בבהמה טמאה או של גוי בבהמה טהורה, והיא מפרכסת, דמטמאה טומאת אוכלין ולא טומאת נבילות, ומבע"ל אם מצילה את הבלוע מן הטומאה ואם הרובעה חייב,
ו"אמר אביי אינה מצלת על הבלועים שבתוכה דהא מטמאה טומאת אוכלין והרובעה חייב דהא אינה מטמאה טומאת נבלה".
ועי"ש במפרשים וכו'.

אכן חדשות גדולות עשית, להביא בדיון על דימויים מחודשים - דימוי מתבקש וברור לגמרי טומאת אוכלין ונבילה המגדירות שתיהן את חייה/מותה של הבהמה, לגבי שאר הלכות התלויות בזה.
ולכאורה כוונתך להצריך באור אמאי תליא להא מילתא בהא ולהא בהא, אך רש"י כבר פירש יפה דבאמת אזלינן לחומרא ולא מכרעינן חד צד טפי, והתוס' גם הם פירשו באופן שאין כאן שום דימוי מיוחד אלא אינה נבילה משום דחיה היא לכל דבריה.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 26, 2016 10:36 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:עניני גרדומין

בבלי מנחות דל"ה:
אמר רב פפא גרדומי רצועות כשירות ולאו מילתא היא מדאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשירין התם הוא דתשמישי מצוה נינהו אבל הכא דתשמישי קדושה נינהו לא.

ירושלמי עירובין פ"ז:
כמה הן שירי עירוב כיי דמר ר' יוסי בשם ר' הושעיה אזוב שהזה בו פעם אחד כשר מיכן ואילך שייריים אוף הכא כן.

והנה החזו"א בסי' ג סק"ג כ' "נראה דדין גרדומין הוא אפי' נפסק קדם שלבש הטלית ואע"ג דקי"ל חובת גברא ועדיין לא שמשו הציצית למצותן מ"מ כיון דפסלה תורה עשוי מעצמו ובעינן עשי' דוקא עשייתן חשיבא, וכל שנקשרו כהלכתן ואח"כ נפסקו הרי הן בהכשר גרדומין, וכן אם נקרע הטלית וירדו הציצית למטה מקשר אגודל דמכשרינן כדאמר מ"ב א' בשעת עשי' אתמר, היינו עשי' ממש אף שלא לבש. ובאזוב צ"ע אי סגי במעשה האיגוד או צריך שיזה בהן", ושמעי' מהירו' הכא דבעי' שיזה בדוקא. וכן מבו' בירו' דבעי' דוקא הזאה ולא סגי בטבילה לחוד.

תוס' נדה דכ"ו:
ומה שהקשה ר"ת לא קשה מידי דהעושה כלי חרס אינו עושה אלא דבר חשוב אבל כלי שנתמעט כל זמן שראוי אינו מתבטל כמו גרדומי ציצית דבשירים סגי.

תורי"ד עירובין ד"ד:
אמר לך אביי סוף מבוי ה"נ תחלת מבוי אי הוי ארבע אמות אין ואי לא לא. פי' לעולם הקלו חכמים בשיריים. כדאשכחן גבי ציצית דאמרי' גרדומי תכלת כל שהוא וכדתנן נמי גבי אזוב בפי"א דפרה ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה גבעולין ושיריו שנים וגרדומיו כל שהיא ה"נ לגבי מבוי אף על גב דתחילתו בארבע אמות שיריו בד' טפחים.
וכמדומה שנתווכח החזו"א במכתביו עם הגרא"פ האם סוף מבוי זה סברא דאו'.

יראים סי' שצט:
ואם נכתבו האותיות כדינם ונמחקו או נקרעו מייתינן ינוקא דלא חכים ולא טיפש ואי קרי להו כמעיקרא שירי מצוה הן וכשירין.

והעיר בזה באחיעזר ח"ג סי' מו: ומשה"ק ע"ד היראים מהגמ' מנחות ל"ה דגרדומי מצוה לא מהני בתפלין דהוי תשמישי קדושה א"כ מכש"כ דלא מהני בגוף הקדושה - יפה תמה וכו' וכו' ובאמת ד' היראים צ"ע אם לא דנימא דגוף הקדושה מהני ומשוי גרדומים, אבל באמת ענין גרדומים הוא רק בדבר הצריך שעור כמו בציצית שצריכים שעור וכן באגודת אזוב שהתורה אמרה שיהי' בה אגודה, וכל שאין בה קלחים ובהם שלשה גבעולים ל"ש אגד, וכן בתפלין ורצועות לפי הס"ד דאף שבתחילה אין שעור זה מספיק אבל אחרי שכבר נעשה אינו מתבטל. ועי' בכיוצא בזה בתוס' נדה כ"ו בד"ה תחלתו שכ' ומשה"ק ר"ת דא"כ יהי' סופו חמור מתחילתו דאינו מקבל טומאה רק בד' לק"מ דהעושה כלי חרס אינו עושה אלא דבר חשוב אבל כלי שנתמעט כ"ז שראוי אינו מתבטל כמו גרדומי ציצית דבשיריים סגי יעוי"ש, הרי דהעיקר בזה בדין השעור אבל מה ענין זה לדין דכתיבה תמה דאין זה בגדר שעור, וכמו שאם נחסר האות לא יהי' הדין דגרדומים כמו כן לגבי דין דכתיבה תמה, והעיקר מה דמהני בזה מה שנפסק אח"כ הוא משום דמאי דבעי' וכתבתם כתיבה תמה הוא בשעת כתיבה ויעוי' בנמוק"י שם מה שמחלק בשיורי מצוה שזהו משום זה אלי ואנוהו. ויעוי' בהגהות הגאון מוהר"ד לוריא ז"ל מה שהאריך בזה והדברים צריכים באור לעת הפנאי.


עי' קוב"ש ח"ב סי' כד מש"כ בביאור החילוק בין תשמישי מצוה לתשמישי קדושה לענין דין גרדומין, וליישב ד' היראים הנ"ל.
ובתו"ד שם ציין לעוד דין של גרדומין המבו' בתרוה"ד ח"ב סי' נב לגבי אתרוג חסר, והובא ברמ"א סי' תרמט.

ז"ל התרוה"ד -
ותו נראה לחלק דל"ד נד"ד לחסר דר"ח דשרינן ביום טוב שני ובשעת הדחק, דההוא חסר איירי שנחתך ממנו או שחתך ממנו אפי' לכתחלה כדי לאוכלו ולטבול בו, ומניח השאר כדי לצאת בו י"ח כה"ג כשר, משום דשירי מצוה הוא. כדאשכחן נמי כה"ג דלכה"פ כשר בדיעבד, גרדומי תכלת וגרדומי אזוב משום דנשתאר מן הכשר. ונראה קצת הוכחה דדוקא משום ה"ט הוא, דאל"כ מאי טעמייהו דא"ז ואשירי דפסלי כל הפסולים ביום טוב שני חוץ מחסר? ואף על גב דדייקינן לה מתלמודא, קשה תלמודא גופיה מאי טעמא, הא נראה ומוסבר לכל שאין מום גדול באתרוג ממה שהוא שבור ומחוסר. אע"כ היינו טעמא משום דשירי מצוה הוא ובא מן הכשר, אבל מי שבא לחתוך מן האתרוג חתיכה אחת ורוצה לברך על אותה ההיא לאו שירי מצוה מיקרי אלא חתיכת אתרוג מיקרי. וה"ה כשבאין מתחלה לחותכה לחתיכות ולחלק ביניהם, כולן חתיכות אתרוג מקריין ולא אשכחן מצוה דכה"ג כשר וק"ל.


המשך עניני הגרדומין:

עי' חת"ס יו"ד סי' רנו בענין גרדומין בלולב ושופר. והזכיר שם ענין גרדומין כלפי דין שיורי טהרה. עי"ש.
ובחי' חת"ס סוכה דל"ו הכשיר מנומר מחמת משמוש הידים מטעמא דגרדומין.
ובהג' הרד"ל במנחות שם ג"כ דן על שופר וכו' ומצדד לומר דמכשרי' דוקא בדרבנן, וכן צידדו הפוס' כהלבוש בהל' ציצית ועוד.
ובאבנ"ז או"ח סי' שטז דן האם יש דין גרדומים כלפי איסורים, לגבי בל יראה על שארית חמץ פחות מכזית.

אבל הא ודאי דהאוכל גרדומי כזית של איסור אינו חייב, וכן האוכל גרדומי כזית מצה ודאי לא יצא יד"ח, דסו"ס אין כאן מעשה אכילה.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 03, 2016 12:47 am

אין לי עסק בנסתרות, אבל הציטוט הוא מהב"י בהל' תפילין סי' כה, ז"ל -
והאגור (סי' לו) כתב וזה לשונו ואני המחבר מצאתי בספר הזוהר בפרשת פינחס מאמר דרבי שמעון בן יוחאי דאין לברך על שניהם אלא ברכה אחת וזה לשונו אמר רבי שמעון תפילין אינון על מוחא לקבל זכור ותפילין דדרועא שמאלא על לביה לקבל שמור ומה זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו אף הכא ברכה אחת לתרווייהו ולא צריך לאפרשא בשהייה בעלמא בין דא לדא כמה דאוקמוה ואני תמהתי על הני רברבי החולקים על רבי שמעון בן יוחאי אם היה שידעו מאמר זה ומכל מקום העולם נוהגים לברך שתים עכ"ל

י. אברהם
הודעות: 2792
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' פברואר 03, 2016 7:31 am

מצינו לפעמים (גם בראשונים) שיאמרו על כגון דא: לדמיון בעלמא נקטיה.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 03, 2016 8:38 pm

בגמ' עירובין דט"ו ובחולין דכ"ח ובראש' שם, מבו' נידון האם מחצה כרוב, ויש בזה נפק"מ למחיצות שבת וכלאים בפרוץ כעומד, וכן לסכך הסוכה, ולתנור שנשבר חציו לענין טומאה, ולמחצה ישראל שלא עשו פסח ראשון אם נדחים לשני, ולשחיטת חצי סימן, ולחצי קנה חתוך אם הוי טריפה.
והכל נתלה בנידון אחד האם מחצה על מחצה כרוב.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 04, 2016 12:06 am

ביאוה"ל סי' כה -
כתב הבה"ט אם הניח תפילין של יד וכשבא להניח של ראש קודם שהגיע הקציצה בבשר אחר שהגיע לאויר הראש הפסיק בדיבור אי אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא לענין זה עיין בהלק"ט ח"ב סימן מ"ב. ועיין בארה"ח שהשיג עליו בראיה ברורה דכל שלא הידק לא נגמר המצוה וכן כתב בספר עיקרי דינים בשם תפלה לדוד.

וז"ל הלק"ט -
שאלה א' הניח תפלה של יד וכשבא להניח של ראש קודם שתגע הקציצה בבשר אחר שהגיעה לאויר הראש הפסיק בדבור מבעיא אי אמרינן הכא כיון דסופו לנוח כמונח דמי או לא. עיין אם שייך בכה"ג קלוטה כמי שהונחה. ועיין פ' הזורק (צ"ז) ופ"ק דשבת (ד':) ובגטין פ' הזורק (דף ע"ט) כיון שהגיע הגט לאויר הגג ה"ז מגורשת ובפ"ב דזבחים דף כ"ה. אויר כלי ככלי דמי. ושם אויר שסופו לנוח כמונח דמי ובדף כ"ו אויר פנים כפנים דמי ושם ספ"ק דף ט"ו בעיא דנקטעה יד כהן קודם שהגיע דם לאויר המזבח ושם דף י"ט ע"א אם נכנסה לו רוח בבגדו והבדלתו מבשרו בשעת עבודה מהו והיינו שעבד עבודה קודם שנח הבגד ועיין חילוק דבר שנעתק והוא באויר דבהא איכא למימר שסופו לנוח אבל כשהוא בידו כגון בנ"ד י"ל דלא אמרי' בכה"ג שסופו לנוח.

וע"ע שו"ת בית שערים או"ח סי' כד.

ומן הראוי להזכיר לענין זה ד' הירושלמי בגיטין פ"ח -
רבי יעקב בר אחא רבי בא בר המנונא בשם רב אדא בר אחווה לענין שבת שכל שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן. אמר רבי יסא דלא דמיא גיטין מלמעלן ושבת מלמטן. גיטין אפילו לא נח. שבת עד שינוח. רבי אמי בשם רבי יוחנן והוא שירד לאויר מחיצות. ר' אימי בעא קומי ר"י מתניתא דרבי. דרבי עבד אויר מחיצה כממשו. אמר ליה דברי הכל היא הכא דגיטין ויתיביניה רבי אומר מקורה. ואת אומרת אינה מקורה. מה בין גיטין ומה בין שבת. אמר רבי אבא בשבת כתיב [שמות כ י] לא תעשה מלאכה. נעשית היא מאיליה. ברם הכא [דברים כד א] ונתן בידה ברשותה

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 04, 2016 8:49 pm

המשך השוואות בעניני קלוטה כמי שהונחה.
זבחים צג. -
ואמר רבה ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה דאמר העברת כלי על גבי מקום טמא כמונח דמי דתנן היה עומד חוץ לתנור ושרץ בתנור והושיט ידו לחלון ונטל את הלגין והעבירו ע"פ תנור ר"ע מטמא וחכמים מטהרין ובהא פליגי דר' עקיבא סבר כמונח דמי ורבנן סברי לאו כמונח דמי.

ובפיה"מ להר"מ פרה פ"י מ"ה כתב -
כבר בארנו באחד עשר דשבת דעת ר' עקיבה ושהוא סובר קלוטה כמו שהונחה, והמשיך שטתו כאן ואמר הואיל ועבר הלגין הזה על התנור טמא כאלו נח שם. וחכמים אומרין הואיל ולא נח על גבי מקום טמא הרי זה טהור.

ועי' קר"א בזבחים שם, ובפנ"י וחת"ס שבת ד"ד, חו"י סי' קנח, מקד"ד טהרות סי' נא, תוצאות חיים סי' ד וסי' ט.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 04, 2016 8:58 pm

כריתות ד"ח -
א"ל רב נחמן בר יצחק לרב פפא אימא לך משמיה דרבא הני תנאי במאי פליגי דר' יוחנן בן נורי מדמי להון לחטאת דמאן דחייב ה' חטאות עד דמייתי כולהון וסוף מכפר ליה ה"נ ל"ש ור"ע מדמי להון לטבילין דמאן דמחייב ה' טבילות כיון דטביל חדא זימנא איטהר ה"נ ל"ש.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 04, 2016 9:02 pm

עושה חדשות כתב:עוד השוואה:
ז"ל הראב"ן במס' ע"ז "ובין קדירה בת יומא ובין דלאו בת יומא האיסור שבלוע בה כמי שאינו דמי כל זמן שבלוע עד שיצא ולכשיצא אוסר, דכשם שטומאה בלועה כמאן דליתה דמיא ואינה מטמאה עד דנפקא כך איסור הבלוע לא אסר עד דנפיק, דהא חמץ בפסח אי מטמין ליה עבר בבל יראה ובל ימצא ואם הוא בלוע בקדירה לא עבר ומותר להשהותו עד לאחר הפסח וכי נפיק לאחר הפסח היתר הוא ואי הוה נפיק בפסח הוה אסר, ה"נ ל"ש. וא"ת א"כ דאיסור הבלוע כמאן דליתיה דמי אמאי אמרה תורה וכלי חרס אשר תבשל בו ישבר, לישהייה עד למחר ולישתרי דהא לא הותיר כלל דהבלוע כמאן דליתיה ולמחר הוי נו"ט לפגם ולישתרי. תריץ ולטעמיך יגעילנו או ילבינו ביומו, אלא העידה התורה על כלי חרס שאין בלעו יוצא מידי דפנו לעולם דעם פליטתו חוזר ובולע מיד ולא מועיל לא הגעלה [ולא ליבון], וכיון דהכי כי הוה מבשל ביה למחר היה מבטל איסור לכתחילה, ושמעינן מהכא דהא דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחילה דאורייתא הוא, ועוד דאין כאן ביטול כלל דהא אין בולעו יוצא מדפנו ומשום דנותר יש בו כרת אמרה תורה ישבר. אבל קדירה חולבת ושל בשר או קדירה של נבילה שהן איסור לאו הוי ככל איסורין שבתורה שאין אוסרין אלא בנו"ט".
ובשו"ת בתחילת הספר ס"ח כ' "ואם שמן של שביעית נתערב בשמן של ששית כל שהוא כשיגיע הביעור חייב לבער כולו כדקתני שביעית אוסרת בכ"ש במינה ואעפ"י שאין השמן של איסור בעין עכשיו ומתעורר ואוסר, הכא נמי גבי שכר ויין ושניהם היתר כשנתערב כשיגיע זמן איסור חמץ מתעורר השכר לאסור היין במשהו כדפסק רבא [פסחים ל'] הלכתא חמץ בין במינו בין שלב"מ במשהו. וכיון דאמרינן כשיבוא זמנו מתעורר ואוסר במשהו, אסור להשהותו עד לאחר הפסח כדאמרי' גבי שביעית דחייב לבער. ולא דמי לקדירות [שם] דמשהינן להו, דהתם ליתיה לחמץ בעין דהא מובלע בקדירה אבל הכא איתיה לשכר אלא דמיערב וכי מטא זימנה מתעורר. ומנא תימרא דשני בין בלוע למעורב, דהא טומאה בלועה אינה מטמאה וטומאה שנתערבה אמרינן לעיל דחוזרת וניעור, וכן כותח הבבלי וחומץ האדומי שהם איסור מעורב אמרינן דעבר עליה אי משהי לה, אבל קדירה שבלוע חמץ בתוכה לא עבר עלה".

אולי זאת השוואה כפולה, הרי הבלוע אינו נטמא ואינו מטמא, וה"ה דהבליעות אינם אוסרות ולא נאסרות. (וזה מזכיר את נידון הראש' המובא בפוס' ביו"ד סי' צח ס"ה דל"א חענ"ן על בליעות).

מבני עליה
הודעות: 186
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מבני עליה » ו' פברואר 05, 2016 2:36 am

עושה חדשות כתב:ז"ל הגמ' בברכות כה: דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אחר המטה קורא מיד לפני המטה מרחיק ארבע אמות רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו בית מאה אמה לא יקרא עד שיוציאם או שיניחם תחת המטה בעיין איפשיטא לן מתנייתא קשיין אהדדי איפוך בתרייתא מה חזית דאפכת בתרייתא איפוך קמייתא מאן שמעת ליה דאמר כוליה בית כארבע אמות דמי רבי שמעון בן אלעזר היא.

ופירש"י שם: מאן שמעת ליה וכו' - לא ידעתי היכן היא.

אבל רנ"ג שם כתב: מאן שמעת ליה דאמר כל הבית כולו כד' אמות דמי ר' שמעון בן אלעזר. עיקר דבריו של ר' שמעון בן אלעזר בתוספתא דעירובין (פ"ב) ובגמרא בפרק עושין פסין (דף כב א) אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בית ה' כורין אפילו בית י' כורין מותר שמעינן מיהא דר' שמעון היה מתיר לטלטל כל כי האי שיעור' מפני שתשמישו לדירה וכולו כד' אמות דמי ליה.

וכן הובא שם בפי' ת' רבינו יונה בשם ר"ח (וכ"כ עו"ר בשם ר"ח), ובשי' הרי"צ גיאות.

בתורא"ש וריטב"א שם הק' על הדמיון, ("איך נלמוד לקריאת שמע מטלטול שבת שזה אינו תלוי בזה כלל"), והמאירי הוסיף לענין פסק הלכה ד"מכל מקום אין מדמין מזו לזו", ובאו"ז סי' קל כ' "והשיב עליו מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק דלא שייכא ההיא להכא דטעמא דשמעתא משום דבעינא והי' מחנך קדוש".

ויל"פ.

אדאיירית בה, כתב בערוך השולחן או"ח ע"ט י"א דאף על גב דלכאורה משמע בעירובין (צב ב) דכל הקטנה נחשבת כמקום הפתח של הגדולה, ואם כן לא מהני הרחקת ארבע אמות, דכן הוא לענין שארי דינים שנתבארו שם. וראיתי מי שהקשה כן על רבינו הבית יוסף, שכתב בסעיף ג דהרחקה מהני בקטנה כשהצואה בגדולה, וכמו שכתבתי בסעיף הקודם. אך באמת דברי רבינו הבית יוסף צודקים, דוודאי פשטא דסוגיא דעירובין כן הוא. אך זהו למאן דסבירא ליה בסוף פרק שלישי דברכות דכל הבית הוי כארבע אמות.
ודבריו קשים לי, האם באמת למ"ד זה אסור גם לזרוע כלאים בהרחקה כדין בבית.

מבני עליה
הודעות: 186
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מבני עליה » ו' פברואר 05, 2016 2:49 am

אשרי דורנו שהרב עושה חדשות "עשה כל התלמוד כולו ככדור" (היש"ש על בעלי התוס') מדברי הראשונים בכל סדר וסדר. ועדיין שייר בתלמוד גופיה האי סוגיא:
נדרים עה: אמרו לו לר''א ומה מקוה שמעלה את הטמאין מטומאתן אין מציל על הטהורים מליטמא אדם שאין מעלה את הטמאין מטומאתן אינו דין הוא שלא יציל על הטהורין מליטמא שמע מינה לא חיילין אימא סיפא אמרו לו לר''א אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי לכשיטמא ליטהר שמע מינה חיילין אמרי רבנן לא קיימי להון בטעמיה דר''א והכי קאמרי ליה מאי סבירא לך אי סבירא לך דחיילין ובטלין תהוי כלי תיובתך אי לא סבירא לך דחיילין תהוי מקוה תיובתך
ת''ש אמר להם ר''א ומה זרעים טמאים כיון שזרען בקרקע טהורין זרועין ועומדים לא כל שכן ש''מ לא חיילין ורבנן לא דרשי ק''ו והא תניא יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ק''ו מכורה כבר יוצאה אינה מכורה אינו דין שלא תימכר .

י. אברהם
הודעות: 2792
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי י. אברהם » ו' פברואר 05, 2016 11:54 am

מצינו הרבה בראשונים ואחרונים שפירשו בכהאי גוונא דלדמיון בעלמא נקט.
הנה מעט דוגמאות.

רשב"א נדרים כו.
ולא שיהא זה ממש כי הא דרבי מאיר, דהתם כיון דאמר הרי זו תמורת עולה הויא לה מיד תמורת עולה, וכי הדר ואמר הרי זו תמורת שלמים מוציאה מתמורת עולה ורוצה שתהא תמורת שלמים, מה שאינו כאן, דהכא הא דאמר חוץ מאבא אסוקי מילתא הוא. אלא דמיון בעלמא הוא דמדמי ליה לתפוס לשון ראשון ולא שאנו תופסין בעיקר דבריו מה שאמר כולכם.


תוס' ר"י משירליאן ע"ז סז:
ואע"ג דבזרוע בשלה דהוי מין במינו, וטעם כעיקר אמין שאינו מינו קיימינן. אין זה אלא דמיון בעלמא שיש לנו להחמיר במין שאינו מינו כמין במינו, בזרוע בשלה דהוי מין במינו. כדקאמר עלה התם לחומרא גמרינן, דמדאורייתא בטיל ברוב, ואי בשאינו מינו הול"ל דבעינן בטעמא.


ר"ן ע"ז עג:
שאותו דבר שעומד במקומו חשוב יותר מן הבא עליו, ולפיכך כשהאיסור עומד במקומו ואפילו משהו אוסר את היין שבא עליו וכו', אבל כשהיתר במקומו והאיסור בא עליו ההיתר מבטל את האיסור וכו', וזה כענין ששנינו במקואות פ"ד דרביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה מפני שמי המקוה באין עליהן ואילו על פני המים אין השאיבה פוסלת אלא בג' לוגין עכ"ל.

ובמקוה טהרה (לבעל ערוגת הבשם) ס"ק קמג תמה עליו
מה מייתי ראיה מר' אליעזר, והא מדרבנן יש להביא ראיה איפכא. ותו אפי' לר"א אין הטעם משום ביטול כלל אלא משום דרביעית בתחלה מקוה הוא, וכמש"כ הר"ן גופיה בשבועות. ולכן כתב במקוה טהרה דהר"ן לדמיון בעלמא נקטיה.


שערי ישר שער ג פ"ט
ואע"ג דבזרוע בשלה דהוי מין במינו, וטעם כעיקר אמין שאינו מינו קיימינן. אין זה אלא דמיון בעלמא שיש לנו להחמיר במין שאינו מינו כמין במינו, בזרוע בשלה דהוי מין במינו. כדקאמר עלה התם לחומרא גמרינן, דמדאורייתא בטיל ברוב, ואי בשאינו מינו הול"ל דבעינן בטעמא.

י. אברהם
הודעות: 2792
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי י. אברהם » ו' פברואר 05, 2016 12:03 pm

נשמטו בטעות דברי השערי ישר [שער ג פ"ט]

הנה
ועד"ז יש לכוון דברי הגר"א ז"ל, ומה שציין לדמות לשני שבילין הוא רק לדמיון בעלמא, דהרי שם לא הותר רק בשני בני אדם וכאן מותר לאדם אחד לאכול בזאח"ז.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 08, 2016 8:49 pm

תוס' חולין קכג:
הא יותר מכדי אחיזה טהור ואמאי והא חלים - תימה לר"י דהיכי מדמה דין דיד להא דאיירי ביה לעיל וי"ל דנראה לו לדמות דכי היכי דאמרינן דעור הקרוע חשוב כמחובר הכי נמי נימא דעור המופשט ליחשב כמחובר ולהוי יד כאילו לא הופשט.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 09, 2016 12:42 am

תוס' יבמות קטו:
ומי חיישינן שמא פינן - תימה מאי קשיא היא מהאי דהא בממונא יש לחוש לעולם שמא פינן ולא נפיק ממונא מחזקתיה וי"ל דנראה לו לדמות כיון דרגילות לפנותם ואפי' הכי לא חיישינן שמא פינן לענין ממונא נמי מפקינן ליה מחזקה כיון דלא חיישינן אף על גב דרגילות הוא.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 10, 2016 9:11 pm

גמ' שבועות כא:
אמרו לו לרבי עקיבא היכן מצינו כו' ולא והרי נמלה בריה שאני והרי הקדש הא בעינן שוה פרוטה והרי מפרש מפרש נמי כבריה דמי

ובראש' ואחרו' ביארו בכמה דרכים את ההשוואה הלז, בין חיוב על חצי כזית מדין "בריה", ובין אם נשבע בפירוש שלא יאכל חצי כזית.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 14, 2016 9:21 pm

ובכלל, המושג "ברייה" מופיע כלפי כמה דברים, ויש לדעת את השווה והשונה ביניהם בד' הראש' והפוס'.

1. האוכל פחות מכזית איסור חייב אם אכל בריה.
2. בריה אינה בטילה ברוב, ובפשטות זה רק מדרבנן.
3. בריה פחות מכזית, מהני לגם לאכילת מצווה.
4. אין יד ושומר לטומאה בפחות משיעור מסויים, אבל בריה שאני.
5. בריה מהני במקום שיעור טומאה, (לד' רש"י חולין קיט:).
6. בריה מחייב בברכת הנהנין לאחריה אף שלא אכל כזית.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 15, 2016 9:02 pm

עושה חדשות כתב:ובכלל, המושג "ברייה" מופיע כלפי כמה דברים, ויש לדעת את השווה והשונה ביניהם בד' הראש' והפוס'.
1. האוכל פחות מכזית איסור חייב אם אכל בריה.
2. בריה אינה בטילה ברוב, ובפשטות זה רק מדרבנן.
3. בריה פחות מכזית, מהני לגם לאכילת מצווה.
4. אין יד ושומר לטומאה בפחות משיעור מסויים, אבל בריה שאני.
5. בריה מהני במקום שיעור טומאה, (לד' רש"י חולין קיט:).
6. בריה מחייב בברכת הנהנין לאחריה אף שלא אכל כזית.


סעיף 3 אינו ברור, דאמנם הפוס' הביאו את נידון התרוה"ד על בריה במצוות מרור, אבל יתכן דהוא אזיל שם בשי' הרא"ש שכ' דמרור מצ"ע אינו נצרך לשיעור כזית אלא רק משום הברכה על "אכילתו". וא"כ זה דומה לסעיף 6, אם כי יש לחלק קצת.
סעיף 4 מקורו בחולין קיט. (נשאלתי). אמנם לע"ע לא מצאתי בראש' ואחרו' שהשוו את זה עם שאר דיני בריה, וצ"ע.
סעיף 5 יל"ע היטב בד' רש"י, (אי גרסי' להו), ובד' המאירי שם.
מעניין שסעיפים 1-2-4-5 מופיעים בסמיכות במס' חולין.

השווה והשונה

יש מהראש' דס"ל דבריה של סעיפים 1-2 זה דוקא בבריית נשמה, אמנם כל שאר הסעיפים הוזכרו במפורש שלא בבריית נשמה.

ויש מהראש' דס"ל דבריה של הסעיפים הראשונים זה רק באסור מתחילת ברייתו ואין איסורו מחמת דבר אחר, ותנאי זה אינו שייך כלפי שאר דיני בריה בסעיפים האחרונים.

ויש דס"ל דענין בריה של סעיף 1 (וכתולדה ממנו גם סעיף 2) זה רק במקום שהתורה הוציאה את האיסור בלש' בריה, כגון לא תאכל גיד וכד', אבל חיטה של טבל ל"ה בריה כי לא כתיב בקרא לא תאכל חיטה אלא לא תאכל טבל. וא"כ כל שאר הסעיפים אינם דומים בזה. (אמנם לגבי סעיף 6 יש להזכיר מה שהביא בפנ"י מהירושלמי דבריה לענין ברכת הנהנין זה רק בז' מינים, וא"כ אולי חשיב דאחשביה רחמנא בהדיא כיון דכתיב חיטה שעורה וכו').

ולהלן אעתיק כמה ציטוטים המשווים ומחלקים. (רשימה חלקית).

הג' שערי דורא ממהרא"י סי' נ -
יראה דאם הוא שלם לגמרי רק שנפל ממנו קצת ע"י בישול כמה שרגילות הוא להתפרפר ודאי חשיב בריה וכי האי סברא משמע קצת פרק כיצד מברכין באשיר"י גבי ההוא דירושלמי דאמר אכל פרידה אחת של ענב או של רמון דחשיב כזית.
והו"ד בב"י סי' קא ועי' מנחת יעקב מ-יא. וצ"ע דהרי לגבי ברכה בעי' עכ"פ שיובא הפרי לפניו שלם עם הגרעין, וזה ל"ש לגבי אכילת איסור.

המכתם ברכות לח: -
אבל לפי הירושלמי אם אכל שלם שהוא כברייתו וכו' מברך עליו תחילה וסוף, דברי' חשיבא נמי לענין ברכה כי היכי דחשיבא בעלמא דאמרינן דברי' לא בטלה.

ראבי"ה סי' קז -
ואפי' [לרבנן] דר' שמעון דפליגי בחטה לענין מלקות לענין ברכה [מודו] דחשוב, רק שיהא שלם.

תרוה"ד ח"ב סי' רמה -
גם אכילת מרור אם אדם יכול לצאת ידי חובתו בקלח אחד עם העלין שלם כמו שהוא, אף על פי שאין בו כזית מטעם דבריה חשיבא ולא בעינן כזית, כההיא דירושלמי שהביא הרא"ש בפ' כיצד מברכין אפי' לא אכל אלא פרידה אחת של ענב או של רימון צריך לברך אחריו. ולע"ד הרי דברים ק"ו דאפי' ברכה דכתיב ביה אכילה בהדיא באורייתא, אפי' הכי חשבינן בריה פחות מכזית, כ"ש מרור דלא כתוב ביה אכילה כלל דיאכלוהו אפסח קאי.

רעק"א בגי' או"ח סי' תעה -
[מג"א סק"ה] דהא אין יוצאין בשרשים. אף דאוכל עוף טמא שאין בו כזית חייב משום ברי'. אף דאין עצמות שבו בכלל האיסור כיון דאכלו חייב על הבשר משום בריה מ"מ הכא א"א לאכול השרשים דהם רשות ומבטל למרור כדאמרי' במרור ומצה שאוכל ביחד היכי דא' רשות וכ"כ במחצית השקל.

רדב"ז ח"א סי' תב -
מי שאוכל ענבה אחת או פרידה של רמון אם מברך לאחריה וכו' אבל לגבי הדין נ"ל דאין צריך לברך אחריה כלל וכו' ותו דלפי שטתם נצטרך לומר שמי שאכל פרידה אחת של ערלה ילקה כמי שאוכל בריה של איסור שלוקה עליה בכל שהוא וכיוצא בזה לא שמענו.

פמ"ג סי' רי בא"א סק"ג -
בריה. עיין מ"א. וביו"ד [סימן] ק' [סעיף א] חטה של כלאי הכרם לא הוה בריה, אפילו הכי כאן מדרבנן הוא חשוב לברכה, ועיין מה שכתבתי בפריי שם בפתיחה להלכות תערובת בסופו [ד"ה אכתוב] וכאן אין להאריך בזה.

ושם בשער התערובת -
אכתוב כאן בקיצור השייך לא"ח. בסימן ר"י [ס"א] נסתפק המחבר בריה לברכה וכאן בסי' ק' לא נסתפק. ועיין בד' שיטות [חידושי הרשב"א ברכות] ל"ט משמע איסורין וברכה הא בהא תליא. ומ"מ אין קושיא על המחבר דהתם מחמיר מירושלמי כמ"ש הב"י שם. ועיין חות יאיר סימן ק"ס ודבריו מגומגמין, דמשמע שם דהוה מן התורה ואינו אלא מדרבנן ועיין לבוש סימן ר"י ס"ב. ומיהו שם י"ל דמעין ג' הוה דרבנן עיין סימן ר"ט [ס"ג]. ומ"מ וודאי משמע דספק הוא רק מדרבנן לכ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 15, 2016 9:06 pm

השוואות בירו', (ותלוי כמובן בפי' שם), נזיר פ"ו -
רבי אומר לחברייא הוו ידעין דאיתפלגון רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש אבר מן החי שחלקו ואכלו דברי הכל פטור מה פליגין בשחלקו בפיו ואכלו ר' יוחנן עבד פיו כלפנים רבי שמעון בן לקיש עבד פיו כלחוץ אמרין ליה את מה אמר אמר לון אנא אמרי לכון הרי עולם פליגין ואתון אמרין אכן אין כיני אפילו חלקו בחוץ ואכלו יהא חייב למה דרך אכילה היא נמלה שחלקה בפיו ואכלה תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי מיישא שאל לרבי זעירא ענבה שחלקה בפיו ואכלה תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמר ליה תמן דבר שיש בו איסור וטומאה מקום שבטלה טומאתו בטלה איסורו ברם הכא יש כאן איסור ואין כאן טומאה רבי בא בן רבי מלל בעי כזית מצה שחלקו בפיו ואכלו תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמר רבי יוסי בי רבי בון בכל מקום לא נהנה חיכו כזית רבנין דקיסרין אמרי רבי ניסא שאל פרידים של רימון של ערלה שחלקו בפיו ואכלו תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש מה אנן קיימין אי משום משקה כבר תנינן אין מטמא משם משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים רבנן דקיסרין אמרין תיפתר שבלען.

ועי' חקרי לב יו"ד סי' מג.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 15, 2016 9:07 pm

ועכשיו חידה:

היכן מוזכר "בסיס לדבר האסור" ולא לענין מוקצה?

סעדיה
הודעות: 1605
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ב' פברואר 15, 2016 9:23 pm

עושה חדשות כתב:ועכשיו חידה:

היכן מוזכר "בסיס לדבר האסור" ולא לענין מוקצה?

רש"י ע"ז ס. ד"ה ניקבה
ריטב"א חולין צ"ז:

וולעמת זה,רמב"ם הל' ע"ז פ"ז הי"ב

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 15, 2016 11:39 pm

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:ועכשיו חידה:
היכן מוזכר "בסיס לדבר האסור" ולא לענין מוקצה?

רש"י ע"ז ס. ד"ה ניקבה
ריטב"א חולין צ"ז:
ולעומת זה, רמב"ם הל' ע"ז פ"ז הי"ב

יפה. אני התכוונתי לזה, חולין דקכ"ה ופסחים דפ"ג -
אמר רב מרי בר אבוה אמר רבי יצחק עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור.

עושה חדשות
הודעות: 12635
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 16, 2016 8:57 pm

עושה חדשות כתב:תרוה"ד ח"ב סי' רמה -
גם אכילת מרור אם אדם יכול לצאת ידי חובתו בקלח אחד עם העלין שלם כמו שהוא, אף על פי שאין בו כזית מטעם דבריה חשיבא ולא בעינן כזית, כההיא דירושלמי שהביא הרא"ש בפ' כיצד מברכין אפי' לא אכל אלא פרידה אחת של ענב או של רימון צריך לברך אחריו. ולע"ד הרי דברים ק"ו דאפי' ברכה דכתיב ביה אכילה בהדיא באורייתא, אפי' הכי חשבינן בריה פחות מכזית, כ"ש מרור דלא כתוב ביה אכילה כלל דיאכלוהו אפסח קאי.

כך הבאתי לעיל במסגרת "השווה והשונה" בדיני בריה בכל התורה, אבל את הקטע הבא "פספסתי", כמה המהרי"ל מרחיק השוואה זו. ז"ל בתש' חד' סי' נב -
ההיא דירושלמי דאפרידה אחת מברך לאחריו ובאת לדמות לזה אכילת מרור, שגגה יצאת מלפני השליט, דרחוק זה מזה כמזרח ומערב. דלענין ברכה תלי בחשיבות ואיכא למימר דברי חשובי' הי' וראוי לברך ולהודות עליה, אבל מאי דהקפיד תורה אאכילה וסתם אכילה בכזית היכא ניפוק בציר מכזית. אף על גב דאוכל נמלה בכל שהו וכן חטה לר' שמעון שהיא כברייתא, היינו משום חשיבות דבריה אין צריך שיעור בעי זה האברים אי להם שיעור, אבל מצות דטעון שיעור אכילה לא מיקרי אכילה פחות מכשיעור

כוונתו בחילוק אינה ברורה לי כה"צ, ושיבוש הגיר' בדבריו תורם לזה את חלקו.


ועכ"פ אף המשנ"ב בסי' תעה תמה על הדמיון, ז"ל -
ולי נראה פשוט, דצווי התורה הוא לאכול מרור זכר לוימררו את חייהם, ובפחות מכזית לא חשבה התורה לזכר, ואם כן מאי מהני שהוא בריה והוא חשוב הלא על כל פנים בכל שהוא ליכא זכר, והתם שאני דמשום חשיבות הבריה חשוב להודות לה'.
ונידונו דברי המשנ"ב כאן - viewtopic.php?f=17&t=22015&hilit#p216356
ויש לתמוה בקצרה דכיון דהתרוה"ד נסמך על הרא"ש דהטעם להצריך כזית במרור הוא רק מצד לשון הברכה על אכילת מרור, אז מה שייך בזה החילוק של המשנ"ב.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 141 אורחים

cron