"ספר" על אינטרנט

[אשרי משכיל אל דל]

זוהי שאלה הלכתית באמת, האם כשמראים לזה חשיבות זה מורה היתר. או שכשמדברים על זה, זה דוקא מכניס את זה לפן ההלכתי ומוציא את זה מתופעות השליליות?
כי הרי גדולי ישראל התירו רק "בדיעבד", רק למי שצריך וכו'. ואף שהשאלות באו"ח ובחו"מ המתעוררים עם "המציאות" הזו של דורינו, חייבים לספר כזה, בכל זאת אולי עדיף שזה ישאר "בין כותלי בית המדרש".
[ראיתי בחנויות ספר "דרך האתרים", ספר שלם על האינטרנט בהלכה, שהגם שהראה לזה חשיבות, בכל זאת בחלק ההלכות שם כתב בחומרת החזקת אינטרנט שאינו מסונן. והספר מדבר למי שצריך את זה לצרכי עבודה. אך בכל זאת, אולי ספר כזה מעורר את מי שלא צריך להשתמש, להשתמש. או שמונע ממנו את החסמים הפנימיים, באומרו "כבר כתבו על זה ספר"].

[מחולת המחנים]

יש קונטרס בשם 'האינטרנט בהלכה' מאת הרב דוד ליכטנשטיין (ונתחבר ע"י חבר אברכים חשובים), מצורף.

האינטרנט בהלכה.pdf

(619.81 KiB) הורד 486 פעמים

[אשרי משכיל אל דל]

נפלא.

[גימפעל]

זוהי שאלה הלכתית באמת, האם כשמראים לזה חשיבות זה מורה היתר. או שכשמדברים על זה, זה דוקא מכניס את זה לפן ההלכתי ומוציא את זה מתופעות השליליות?
כי הרי גדולי ישראל התירו רק "בדיעבד", רק למי שצריך וכו'. ואף שהשאלות באו"ח ובחו"מ המתעוררים עם "המציאות" הזו של דורינו, חייבים לספר כזה, בכל זאת אולי עדיף שזה ישאר "בין כותלי בית המדרש".
[ראיתי בחנויות ספר "דרך האתרים", ספר שלם על האינטרנט בהלכה, שהגם שהראה לזה חשיבות, בכל זאת בחלק ההלכות שם כתב בחומרת החזקת אינטרנט שאינו מסונן. והספר מדבר למי שצריך את זה לצרכי עבודה. אך בכל זאת, אולי ספר כזה מעורר את מי שלא צריך להשתמש, להשתמש. או שמונע ממנו את החסמים הפנימיים, באומרו "כבר כתבו על זה ספר"].

בגישה של להשאיר 'בין כותלי בית המדרש' אתה יכול לצנזר את רוב השותי"ם.

[עדיאל ברויאר]

גם לרב ניר אביב יש ספר בנושא (באוצר יש רק את השו"ת שלו על אה"ע וחו"מ - ביכורי אביב)

[יעקב כהן]

גם לרב ניר אביב יש ספר בנושא

מעשה רשת

[אשרי משכיל אל דל]

ר' עדיאל, תבורך בכל מילי דמיטב.

[אשרי משכיל אל דל]

ספר דרך האתרים הנ"ל גם אפשר להעלות?

[מנצפך]

לא מצאתי דין ברור במקרה זה בקונטרסים הנ"ל:

הזמנתי מוצר מסוים באתר כלשהו בשבוע שעבר, והוא נשלח אלי למייל בליל שבת בשעה 2:30, המדובר בדבר שהוא הכין מיוחד בשבילי, האם מותר לי להשתמש בזה מיד, לאחר בכדי שיעשו, אסור לעולם?
ברור לי שהבעלים של האתר ומי שעסד על הכנת המוצר הוא יהודי, אך אני לא בטוח שהוא ישראלי.

[עלי גפן]

בכל זאת, אולי ספר כזה מעורר את מי שלא צריך להשתמש, להשתמש

על כל אדם ניתן לומר שהוא "לא צריך". כי הוא יכול לשבת בכולל מבוקר ועד ערב ולהתפרנס ממילגת הכולל, וכו' וכו'. מהיכי תיתי להתיר לו.

ומאידך גיסא, מעולם לא שמענו על היתרים לצורך פרנסה, רק אולי באחד שמנגן לפרנסתו בימי בין המיצרים, אבל היתר ממש "לצורך פרנסה"? אם מותר, מותר גם לאברך להנות ממנעמי החיים ולהשתמש באינטרנט לצורך הזמנת מוצרים, קניות יד שניה, מידע עשיר על כל ענין הזמין בחיפוש בגוגל, ותשלומי גז מים חשמל וכל דבר שיעלה על הדעת.

בכל אופן, דומני שצריך להפסיק לטמון את הראש בחול. תושבי בני ברק הזמינו בשנה האחרונה למעלה מ-80 אלף חבילות באינטרנט, כך עולה מנתוני דואר ישראל לסיכום שנת 2016. לפי נתוני בזק, 80% מתושבי בני ברק מחוברים לאינטרנט, וזה כמובן לא כולל את כל אלה שגולשים על השכן. כך זה בכל ריכוז חרדי בארץ. פלאפון כשר ביד ועוד טרף בכיס.

צריך לצאת בהסברה ניאותה על הצורך באינטרנט חסום, ללא כחל ושרק. ולהכשיר סינונים נורמליים ולא כאלה המסננים את הכל ומתסכלים את המשתמש.

[מנצפך]

אוי, סליחה,
ממש לא התכוונתי להקפיץ כאן שוב את נושא האינטרנט וחסימתו, ולראות איך כל הדעות וההשקפות שכבר הובאו בעבר באשכול הרב מקרלין ודומיו עולות כאן שוב רק בניסוח שונה ושמות ניקים שונים וחדשים שלא השתתפו בדיונים ההם,
בסה"כ חיפשתי מקום להעלות את שאלתי, ואולי היה עדיף לפתוח על זה אשכול חדש במקום לעורר דיונים נידושים מחדש,
מה אעשה, לא מצאתי אשכול אחר לדיונים הלכתיים המשתייכים לקטגוריה: האינטרנט בהלכה.

[ש. ספראי]

כשהאינטרנט היה בחיתוליו כתבתי חיבור בשם "מלאכת מחשבת" על הלכות הקשורות לאינטרנט.
שלחתיו למו"ר הגרח"ק והוא השיב שקיבל את החיבור, ניכר שאני מפלפל בחכמה, אך איני יודע מה זה אינטרנט....

מאז עברו מים רבים בנהרות האינטרנט וגם הגרח"ק כבר יודע משהו עליו. בכל מקרה, האינטרנט נאסר אז, תוך תקופה קצרה, לשימוש, והחיבור נגנז....

[ניים ושכיב]

לא מצאתי דין ברור במקרה זה בקונטרסים הנ"ל:

הזמנתי מוצר מסוים באתר כלשהו בשבוע שעבר, והוא נשלח אלי למייל בליל שבת בשעה 2:30, המדובר בדבר שהוא הכין מיוחד בשבילי, האם מותר לי להשתמש בזה מיד, לאחר בכדי שיעשו, אסור לעולם?
ברור לי שהבעלים של האתר ומי שעסד על הכנת המוצר הוא יהודי, אך אני לא בטוח שהוא ישראלי.

למה זו שאלה על אינטרנט?

הייתי ממליץ לברר אם הוא חילל שבת בהכנת המוצר.
במקרה שכן, אפנה אותך לאורחות שבת כה,ח.
במקרה שא"א לברר עיי"ש בסע' לג.

אצ"ל שלא הגעתי להוראה, ואין לסמוך על ההפניות.
וכמ"ש בסי' 1242:
בביתו של מוכסן אירעה תקלה: המוכסנית טעתה וטמנה את הפשטידה של שבת בקדירה של חלב. כשישבו לאכול והובררה הטעות, אמר המוכסן לחתנו "הלמדן":
פשטידה זו מה דינה?
הביא החתן ספר "חיי-אדם", דיפדף ודיפדף ופסק:
כשר!
למחר הלך "הלמדן" לעיר וסיפר דברים לפני הרב.
אמר לו הרב:
מה עילה מצאת להכשיר טריפה ודאית זו?
נעלב המכשיר והשיב:
תמה אני עליך, רבי, שאתה אומר כך. חזרתי "בחיי-אדם" על הלכות שבת, ולא מצאתי בכוּלן אפילו רמז לאיסוּר פשטידה. הרי, שכשירה היא לכל הדעות.
נאנח הרב והחזיר לו:
אין לך לא "חכמת-אדם" ולא "בינת-אדם"; הלואי ולא היו לך גם לא "חיי-אדם" ולא "נשמת-אדם"...