האם פולארד צריך לברך הגומל

[מן הדרום]

יש לדון לפי המבואר בבה"ל סימן רי"ט על שבוי מחמת ממון או נפשות . ומעניינת תשובת בצל בצל החכמה חלק א סימן יט שאף במצבים מסוימים בשעה מסתפק

שאלה. רבים מבני קהלתנו הוכרחו בשנות המלחמה העולמית השני' לעזוב את בתיהם ורוכזו ע"י שלטונות הצבא הרומנית במחנות עבודה בכפרים שונים סביבות העיר לא הרחק ממנה, ולא היו רשאים לעזוב מקום עבודתם אם לא עפ"י רשיון מיוחד, אחר זמן פטרו אותם בע"ה לשלום לבתיהם. ונשאלה שאלה אם דינם כדין יוצאים מבית האסורים וחייבים לברך ברכת הגומל או דילמא אין מקום עבודתם נחשב בית אסורים ממש וא"צ לברך? ..(ג) אמנם יש לעיין לפימש"כ המג"א (סי' רי"ט סק"א) דחבוש בבית האסורים ויוצא אינו מברך אלא כשהי' חבוש על עסקי נפשות.. משא"כ עובדי מחנות ריכוז הנ"ל, לא היו אולי מופקרים בידי מפקדיהם עד כדי סכנת נפשות, וממילא שא"צ להודות כשנשתחררו ונצלו מ"מ הרי הרבה אחרוני' חולקי' על המג"א בזה ועיי' נתיב חיים שם שהעיד בסוף דבריו שכן עמא דבר לברך גם בחבוש על עסקי ממון ועיי' שע"ת שם סק"ב וכ"ה בא"ר שם. ועכ"פ בנ"ד שלא היו חבושים מחמת ממון, בודאי מכלל ספק סכנת נפשות לא יצאו כידוע לכל מזימתם הרעה כי לולא ה' שהפליא חסדו לנו הי' גורלם של אלה שעבדו במחנות עבודה בטרנסלבני' ורומני', כגורל אחיהם עובדי המחנות בשאר ארצות ח"ו, ובזה מסתבר שגם המג"א מודה ועיי' מחהצהש"ק שם. ומ"מ כיון שאחר שחזרו ממחנות העבודה לבתיהם הוכרחו עדיין לעבוד בעירם, ולא ברכו אז ברכת הגומל, גם כי לא ידעו מה יולד יום וגם מאחר שאלו שהוגלו לטרנסינסטרי' היו בודאי בסכנת נפשות ממש כידוע שרבים מאד נספו ומתו שם ר"ל והמעטים שזכו לחזור בודאי שמחוייבים לברך הגומל בשם ומלכות לכו"ע, ומוטב שאלה יברכו ויוציאו את הצבור יד"ח ברכה זו. חכמה על

[מן הדרום]

צ"ל מצבים מסוימים בשואה ,כמובן

[סתם יהודי]

אגב:
שם סיימו את מוסף לפני כחצי שעה.
וכששמע לפני כשעה וחצי את הפסוק הראשון של קריאת התורה, מן הסתם חשב לעצמו:
וַיֵּצֵא יהונתן מבור השבי, וילך חֵרוּתָה...

[צונאמי]

הוא לא היה בכלא בסכנת חיים.
אולי כשנכנס לכלא היה צריך לברך על שנשאר בחיים בחקירות וכו'.
(הוא יכול לטוס בכמה דולרים מעל הים ויברך...)

[חכם באשי]

צונאמי,
אילו היית יודע כמה נהרגים בבתי הכלא בארה"ב, לא היית קובע שהוא לא היה בסכנת חיים.

[יוסף פ]

אני לא יודע מה הולך שם, אבל אתה מתכווין שהיה חשש שרח"ל יהרגו אותו, או שהיה חשש שרח"ל יהיה חולה ולא יטפלו בו? או שסתם ימות בזקנה?

[נוה הלבנון]

אמנם ודאי לא היה חבוש על עסקי נפשות, אבל במצב בריאותי לקוי שאין מאפשרים טיפול הוגן יש ודאי חשש סכנה, ולא זו בלבד אלא היה החמרה מצד וע"י הטיפול של השובים.

ולבעלי הפתרונות, לא נראה לי שמאפשרים לו לעלות על מטוס.

[צונאמי]

צונאמי,
אילו היית יודע כמה נהרגים בבתי הכלא בארה"ב, לא היית קובע שהוא לא היה בסכנת חיים.

לא נראה לי שקיימת סכנת מוות באחד מהאסירים היותר מפורסמים בעולם, ובפרט אם היה בבידוד/מצולם
.

ולבעלי הפתרונות, לא נראה לי שמאפשרים לו לעלות על מטוס.

כוונתי לטיסה פנימית בתוך ארה"ב.

[מן הדרום]

ערוך השולחן כתב שמי ששוחרר בערבות לא צריך לברך, לפי מה שהבנתי הוא לא לגמרי משוחרר, אז אולי זו סיבה לא לברך?

[לייטנר]

צונאמי,
אילו היית יודע כמה נהרגים בבתי הכלא בארה"ב, לא היית קובע שהוא לא היה בסכנת חיים.

לא נראה לי שקיימת סכנת מוות באחד מהאסירים היותר מפורסמים בעולם, ובפרט אם היה בבידוד/מצולם
.[quote="נוה הלבנון"]

היו שנים שפולארד היה בבידוד, אך בוודאי לא כל השנים.
לצערי, עד שלא יעלה ארצה (ואולי גם אז...), הוא עדיין בסכנת חיים.

[צונאמי]

היו שנים שפולארד היה בבידוד, אך בוודאי לא כל השנים.
לצערי, עד שלא יעלה ארצה (ואולי גם אז...), הוא עדיין בסכנת חיים.

- אז ודאי שטרם הגיע הזמן לברך ,הגומל".
להיפך- כעת (מחוץ לכלא), הוא בסכנה יותר גדולה.

עכ"פ, הצד לברך הגומל הוא על היוצא מבית האסורין,
ולכאורה הוא לא היה בסכנת חיים שם.

[עזריאל ברגר]

בסדר ברכות הנהנין מבעל התניא, פוסק שגם "מי שהיה מעונה בכבלי ברזל" מברך הגומל, אף שלא היתה סכנת נפשות כלל.
אינני יודע אם אזיקי-מתכת נכללים בזה או לא.

[צונאמי]

נעמה גרין|רביעי כ"ז מנחם אב התשע"ה|12:53 12.08.15
שחרורו הקרוב של המואשם בריגול יונתן פולארד, הכלוא מזה כשלושים שנה בכלא האמריקני, מרגש את כל הציבור היהודי.

במשך השנים הרבו גדולי הדור בתפילה עבור שחרורו. לפני כעשר שנים שלחו גדולי ישראל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ולהבחל"ח מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, מכתב בקשה לנשיא ארצות הברית דאז, למען שחרורו.

מרן הגר"ח קנייבסקי ויונתן פולארד. עריכה: הידברות (צילום: יעקב נחומי / פלאש 90)

הבוקר (ד) מתפרסם בעלון "דברי שיח" בשם הגאון רבי חיים קנייבסקי שנשאל אלו ברכות על יונתן פולארד לברך עם שחרורו מהכלא. השואל ציין כי אמנם מסקנת ה'משנה ברורה הינה' כי מי שיוצא מבית האסורים אינו מברך "הגומל" כי אין בכך סכנת נפשות, אך פולארד, שנחלש וחלה בהיותו בכלא, האם עליו לברך ברכת הגומל.

תשובתו של מרן הייתה כי פולארד אינו צריך לברך הגומל, אלא רק את ברכת "הטוב והמיטיב".

על כך הוסיפו ושאלו את הרב קנייבסקי, שהרי לכאורה זמנו של פולארד היה קצוב מראש והוא ידע כמה שנים ישהה במאסר. משום כך אולי אינו צריך לברך כי אין זו שמועה טובה. על כך השיב הרב: "אף על פי כן נחשב בשורה טובה ויברך".

[הרב אבינר,
ראיון והוספת מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: כאשר פולארד ישתחרר סוף סוף מבית הסוהר אחרי שלושים שנה, האם יברך הגומל?

ת: בודאי. כדין היוצא מבית האסורים (שו"ע או"ח ריט א).

ש: אבל המשנה ברורה כותב בביאור הלכה (ד"ה חבוש) שמי שנאסר ולא היה בסכנה, לפי מנהג ספרד יברך, ולפי מנהג אשכנז לא יברך, והרי הוא אשכנזי, ובבית הסוהר באמריקה יש חוקים ולא הורגים סתם בן אדם?

ת: א. הוא כן היה בסכנה עקב טיפולים קשים מאוד שקיבל שם. ב. הוא היה עם כל מיני אסירים פושעים מועדים שבקלות רוצחים (פס"ת שם אות ד). ג. הוא היה כמה פעמים בסכנת נפשות עקב מחלה, וגם עתה הוא עדיין חולה מאוד.

ש: אם כן, ברור שעליו לברך…

ת: יתר על כן, כף החיים מביא לספרדים שיש פוסקים שעל שלילת החרות בעצמה, יש לברך הגומל כאשר יוצא לחופש, גם אם היה בתנאים מעולים (כה"ח שם סק"א). וגם לאשכנזים יש לברך אם קשרו אותו בכל מיני אזיקים וזה היה המקרה (פס"ת שם. אמנם הגר"ח קניבסקי אמר שאין לפולארד לברך הגומל כדברי המ"ב שם. עלון דברי שי"ח – פרשת ראה תשע"ה – גליון 131).

ש: יש לו לברך "ברוך מתיר אסורים"?

ת: א. ברכת מתיר אסורים אינה מוסבת על שחרור אדם ממקום סגור אלא על שחרור הגוף ויישורו לאחר שינה, שהיה אסור בזמן השינה ללא אפשרות של תנועה עצמית, ולכן גם היושב בבית סוהר כאשר קם ומתיישר משנתו חייב לברך ברכה זו. ב. רק מי שאין לו אפשרות להתיישר לאחר שינה, כגון תינוק לפי דעת הרמב"ם, אינו מברך ברכת מתיר אסורים ולא זוקף כפופים. אבל לדעת הגאונים גם במקרה זה חייב לברך שאר הברכות יחד כי אינו מברך על עצמו אלא על סדר העולם כולו (וכן השיב הג"ר גורן לחייל שהשתחרר מכלא צבאי צה"לי ושאל אם יש לברך מתיר אסורים. פסקי הלכות צבא עמ' 86).

ש: האם עלינו לברך הטוב והמטיב?

ת: כן. על בשורה הטובה שהוא משתחרר (שו"ע או"ח רכב א. וכן אמר הגר"ח קניבסקי. עלון דברי שי"ח – פרשת ראה תשע"ה – גליון 131).

ש: מתי לברך?

ת: כשהוא ישתחרר.

ש: למה לא עכשיו על הבשורה הטובה שישתחרר?

ת: עם האמריקאים אי אפשר להיות בטוח עד הרגע האחרון. כמובן גם עם כל העמים עלי אדמות, כיון שפיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר (תהילים קמד ח).

ש: כל אחד חייב לברך?

ת: מי שבאמת שמח מאוד, עיין בערוך השולחן (שם א).

ש: האם לברך ברוך מחיה המתים כאשר נפגוש אותו?

ת: לא. כי אנו יודעים שהוא בחיים, והברכה היא על אדם שלא שמענו עליו ויתכן שהוא מת.

ש: לברך שהחיינו כשפוגשים אותו?

ת: כן. אמנם יש שנהגו לא לברך שהחיינו על ראיית פני חברו מטעמים שונים (עיין פס"ת רכה אות ב. וכן אמר הגר"ח קניבסקי שאין לברך שהחיינו על ראיית פולארד כדברי המ"ב סק"ב. עלון דברי שי"ח – פרשת ראה תשע"ה – גליון 131). אבל רבנו הרב צבי יהודה מביא בסידור עולת ראיה ברכה זו כפי הדין הפשוט (עי' עולת ראיה א שפ-שפב שמביא את כל הברכות האלו. ועי' שו"ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו).

ש: אבל שהחיינו זה רק על חברו שעתה שמח לפוגשו, ולא על מי שלא ראה מעולם (שו"ע שם ב)? וגם מי שביקר אותו בבית הסוהר פעם אחת, כמו שעשה הרב בעצמו, האם בגלל זה, הוא כבר נהפך לחברו?!

ת: פה זה יוצא מן הכלל (עיין פס"ת שם ב), הוא חבר שלנו שהציל אותנו מנשק בלתי קונבנציונלי של האויב, אז אנחנו חברים שלו. כשהנצי"ב פגש לראשונה את האדר"ת בירך שהחיינו על אף שלא הכירו (עי' פירושו של הרב על קצשו"ע נט כא).

ש: זה מיוחד! האדר"ת היה גאון עולם! והרי גם האדמו"ר ממונקאשט בירך שהיינו על ראיית הסבא קדישא לפעם הראשונה (שו"ת יין הטוב סי' מח-מט), וכן הגרי"ח זוננפלד על האדמו"ר ממונקאשט (מסעות ירושלים עמ' כא). והגר"א גרינבלט פסק שיש לברך שהחיינו על ראיית הגר"מ פיינשטיין בפעם הראשונה (שו"ת רבבות אפרים ו קד). נראה שזה דין מיוחד אצל גדולי תורה?!

ת: מי שמציל את חברו, קל וחומר מציל את הרבים, יש צד שהוא כמו תלמיד חכם. עיין פלא יועץ ערך הצלה, שמסביר מאמר חז"ל הידוע: אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון. הא כיצד?! כי הם מצילים נפשות. והוא מדגיש: המציל נפשות, גדול הוא מתלמיד חכם.
(מאתר סרוגים)

[צונאמי]

כל הדיונים כאן הם על הגומל, הטוב והמטיב ושהחיינו,
ליונתן ולאחוזת מרעהו,
אבל כאשר נתפס או נגמר דינו, ודאי היה מחוייב בברכת "דיין האמת",
ו"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"

[אוצר החכמה]

בסדר ברכות הנהנין מבעל התניא, פוסק שגם "מי שהיה מעונה בכבלי ברזל" מברך הגומל, אף שלא היתה סכנת נפשות כלל.
אינני יודע אם אזיקי-מתכת נכללים בזה או לא.

מה ההבדל בין אזיקי מתכת לכבלי ברזל?

[עזריאל ברגר]

בסדר ברכות הנהנין מבעל התניא, פוסק שגם "מי שהיה מעונה בכבלי ברזל" מברך הגומל, אף שלא היתה סכנת נפשות כלל.
אינני יודע אם אזיקי-מתכת נכללים בזה או לא.

מה ההבדל בין אזיקי מתכת לכבלי ברזל?

מקרא מלא דיבר הכתוב "אסירי עני וברזל", וזה בדיוק הספק שלי האם ברזל דווקא או כל מתכת.

[אוצר החכמה]

א. אני משער שאזיקי מתכת הם מפלדה (היינו ברזל) ולא מאלומיניום.
ב. מקרא מלא דבר הכתוב הכביד נחשתי.
ג. למה שיהיה חילוק בזה בין מתכת למתכת?

[עזריאל ברגר]

א. אני משער שאזיקי מתכת הם מפלדה (היינו ברזל) ולא מאלומיניום.
ב. מקרא מלא דבר הכתוב הכביד נחשתי.
ג. למה שיהיה חילוק בזה בין מתכת למתכת?

א. אם אכן כך - אז אתה צודק.
ב. לא קשור. דיברתי על פסוק שמדבר על החייבים להודות, ששם נאמר "אסירי עני וברזל", וכמדומני שזהו המקור לכך שמברכים הגומל על יציאה מכבלי ברזל.
ג. גם אני סבור שאין חילוק בין סוגי המתכות, אבל לא יודע אם אפשר לברך ברכה על סמך סברות הכרס שלי...

[צונאמי]

בסדר ברכות הנהנין מבעל התניא, פוסק שגם "מי שהיה מעונה בכבלי ברזל" מברך הגומל, אף שלא היתה סכנת נפשות כלל.
אינני יודע אם אזיקי-מתכת נכללים בזה או לא.

מה ההבדל בין אזיקי מתכת לכבלי ברזל?

מקרא מלא דיבר הכתוב "אסירי עני וברזל", וזה בדיוק הספק שלי האם ברזל דווקא או כל מתכת.

במחילה אין שחר לחלק,
וכי כאן הנושא הוא בליעת איסור?
כל העניין הוא העינוי, אפילו כבל מסיליקון מוקצף.
ולעצם העניין, "מעונה בכבלי ברזל" זה שהוא אסור באזיקים על גופו ממש או כמו בתמונה המצו"ב,
ולא מי שנמצא בתא נעול.

[צונאמי]

מהיום

[בן הרב]

[איני יודע אם לפני שלושים שנה הוא התפלל בית כנסת....]

[לייטנר]

כתב הנצי"ב בהעמ"ד בראשית לה א:

... ומכאן יש ללמוד שמי שאירעה לו צרה ונמלט ממנה ונצרך להביא תודה או לברך הגומל, ועד שלא הגיע לזה אירעה לו צרה אחרת, אין לו להביא תודה או לברך הגומל עד שיהיה ניצל גם מאותה צרה שהוא נכנס שנית

(וראה גם דבריו בשמות ב כב, בבראשית כד כז ובהעמק שאלה שאי' כו)