סגולה מרזיאל המלאך? [מילת נער בפי היילוד]

[פלגינן]

ישנה סגולה המובאת בשל"ה (מסכת חולין, פרק נר מצוה, ענין מילה, אות מח): "שמירה יתירה לילד היולד בפני לילית המוכנת להמית ילדים בר מינן ... ליקח מילת נער קטן שאינו יודע עדיין משום יצר, וישים מילתו בפי זה הילד היולד. זה בשר קודש המושם בפי הילד מועיל, ומצוה להדר אחר כל זה שכתבתי לעשות שמירה ושמירה יתירה, וסימנך (בראשית יז ט): 'ואתה את בריתי תשמר'". הסגולה מובאת גם בשבט מוסר (ח"ב פרק לא) ובספר יסוד יצחק (על מילה, פערמישלא תר"ע, דף נד ע"א) בשם ספר רזיאל, ובעוד כמה ספרי סגולות (זכירה, אות ברית קודש, אמתחת בנימן [=ישימו אות ברית קודש מתינוק המהול בפיו], הנהגות אדם [=ליקח מילת נער קטן ... וישים מילתו בפי הילד זה הנולד], וכמובן במראה הילדים).

א. ראשית, אני חוכך האם הכוונה לאבר המילה עצמו של ילד חי, או שהכוונה לערלה שהסירו מהנימול, כעין הסגולה של בליעת הערלה [אלא שכאן זה ללא בליעה, מה שמשנה את התמונה, כמובן]. מצד אחד, המשמעות היא שמדובר במילת נער/ילד שלאו דוקא נימול לאחרונה וא"כ הערלה כבר מזמן כלתה בעפר, ומדובר במילתו ממש [ואולי גם מתאים יותר ללשון 'מילת' ולא 'ערלת']. מאידך, המשמעות של הלשונות [שאת חלקם העתקתי] "ליקח מילת" / "וישים מילתו" מורים על כך שזה דבר קטן הנלקח ומושם בשלמותו בפיו של הילד, וא"כ הכוונה לערלת הברית לאחר שהוסרה מהנער. [אין ראיה מהצורך בכך שלא יהא הנער יודע משום יצר, שכן צורך זה מובן לשני הצדדים ודוק].

ב. כמו"כ, מחיפוש שלי ברזיאל המלאך, לא מצאתי דבר כזה. האם יתכן שהשבט מוסר והיסוד יצחק מתכוונים למהדורה לא מוכרת של 'רזיאל המלאך' או שמא התחלף להם בספר אחר?

אשמח לשמוע דברים מבוססים ומוכחים.

[אוהב אוצר]

לגבי התמיהה הראשונה, ל"ק, משום שאה"נ, סגולה זו יכולה להיעשות ע"י מילה 'טריה' שנעשתה והערלה שהוסרה עדיין לא כלתה בעפר.
בענין המציאה בספר רזיאל המלאך, עשיתי מס' חיפושים של תיבות הקשורות לזה ולא מצאתי כלום בכמה הוצאות ובכמה ווריאציות שונות, כך שזה החלק [לדעתי העניה] הכי ברור בשאלתך.

[פלגינן]

לגבי התמיהה הראשונה, ל"ק, משום שאה"נ, סגולה זו יכולה להיעשות ע"י מילה 'טריה' שנעשתה והערלה שהוסרה עדיין לא כלתה בעפר.

קשה לקרוא לזה 'מילת נער קטן', ואם כבר היה לו לכתוב להשתמש לכל תינוק עם ערלתו וכדו'.
מכל מקום מה שכתבת "ל"ק" לא מתאים כאן, כי לא הקשיתי כלום, רק הסתפקתי בכוונת הדברים, ואני נזקק כעת למקור יותר מאשר לסברא.

בענין המציאה בספר רזיאל המלאך, עשיתי מס' חיפושים של תיבות הקשורות לזה ולא מצאתי כלום בכמה הוצאות ובכמה ווריאציות שונות, כך שזה החלק [לדעתי העניה] הכי ברור בשאלתך.

אכן גם אני חיפשתי בתוכנות ובספרים פיזיים [כולל ההוצאה האחרונה של 'רזיאל' שמקופיא לא ראיתי מה הוסיפו, חרף דבריהם בהקדמה]. אלא שיש לעתים שטעו בספר מסוים ויש לכך סיבה והיגיון [כשם שישנם שטעו בין גליא רזא לסודי רזיי וכדו'].

[תוכן]

יש סגולה דומה לזה בספר שבחי האר"י. אני חושב שזה אחד הדברים שאנחנו לא נוכל להבין בהתאם לשינויים המפליגים שקרו באורחות חיים, בהשקפת עולם, בהתנהגות וכיוצא בעולם המערבי בכל הקשור להנאות, שהשפיעו בין אם נרצה בין אם לא נרצה, על הציבור החרדי. כך שכל דיון בנושא זה, הוא לא ראוי כפי מצבנו היום.

[פלגינן]

יש סגולה דומה לזה בספר שבחי האר"י. אני חושב שזה אחד הדברים שאנחנו לא נוכל להבין בהתאם לשינויים המפליגים שקרו באורחות חיים, בהשקפת עולם, בהתנהגות וכיוצא בעולם המערבי בכל הקשור להנאות, שהשפיעו בין אם נרצה בין אם לא נרצה, על הציבור החרדי. כך שכל דיון בנושא זה, הוא לא ראוי כפי מצבנו היום.

אשמח אם תציין למקור בשבחי האר"י.
לגבי המשך דבריך, צר לי לדווח לך כי הפעם נבואתך על צרכי אחרים והנפק"מ שלהם, אִכזבה..

[צעיר_התלמידים]

ראה ספר תולדות האר"י למאיר בניהו עמ' 224-225

[מה שנכון נכון]

התיבות מספר רזיאל שבשבט מוסר שייכות ללעיל מיניה - ליה"ר שהביא לומר בפתיחת הלימוד, שמקורו בספר רזיאל בסגולות לשכחה, ואח"כ מתחיל משפט חדש 'מצאתי סגולה וכו'. [ובזה ניחא הלשון מספר רזיאל מצאתי]. ואם נמצא כן בשם ספר רזיאל בספרים שמאוחרים לשבט מוסר הר"ז משום שהעתיקו ממנו וטעו בלשונו.
לענ"ד ברור לגמרי שאין הכונה לערלה. [אינני מבין למה יש לחשוש ליצר בנתינת הערלה לבדה אצל זה שהוסרה ערלתו].

[אוהב אוצר]

האמת, שלא הייתי צריך להביע את דעתי, יש כאן ת"ח גדולים [תשואות חן למה שנכון נכון] ובענין כזה אני בגדר הדיוט קופץ בראש.

[גבול ים]

לפו"ר הלשון זה בשר קודש, מתאימה לאבר המילה אחר שנימול, ולא לערלה שאין לה יחס של קדושה.

[גבול ים]

שו"ר שכבר נו"נ בזה כמצורף.

[פלגינן]

התיבות מספר רזיאל שבשבט מוסר שייכות ללעיל מיניה - ליה"ר שהביא לומר בפתיחת הלימוד, שמקורו בספר רזיאל בסגולות לשכחה, ואח"כ מתחיל משפט חדש 'מצאתי סגולה וכו'. [ובזה ניחא הלשון מספר רזיאל מצאתי]. ואם נמצא כן בשם ספר רזיאל בספרים שמאוחרים לשבט מוסר הר"ז משום שהעתיקו ממנו וטעו בלשונו.

שו"ר שכבר נו"נ בזה כמצורף.

נפלא ביותר! וזה אומר שרוב דפוסי ה'שבט מוסר' במיוחד החדשים טעו בזה, כמו גם כמה ספרים שהעתיקו מהשב"מ.

לענ"ד ברור לגמרי שאין הכונה לערלה. [אינני מבין למה יש לחשוש ליצר בנתינת הערלה לבדה אצל זה שהוסרה ערלתו].

יש משמעות גדולה בזוהר ועוד מקורות שיש קשר בין הנימול לערלתו, ויתכן שבמקום שיש חשש שהנער כבר חטא, הדבר משפיע על תועלת ערלתו לסגולה זו. עכ"פ א"א לפשוט לצד זה מכח קושיה זו. כך שעדיין לא מצאתי ראייה ברורה. [ואם מסברא, יש שטענו לי בתוקף להיפך. לכן גם בעל ה'זכירת מנחם' שהעלה הרב גבול ים, לא מקדם אותי במיוחד].

[גבול ים]

עי' גם בקב הישר פנ"א ושם כתב הברית קודש, ומשמע ג"כ שכוונתו לאיבר הנימול.

[שבט מוסר]

התיבות מספר רזיאל שבשבט מוסר שייכות ללעיל מיניה - ליה"ר שהביא לומר בפתיחת הלימוד, שמקורו בספר רזיאל בסגולות לשכחה, ואח"כ מתחיל משפט חדש 'מצאתי סגולה וכו'. [ובזה ניחא הלשון מספר רזיאל מצאתי]. ואם נמצא כן בשם ספר רזיאל בספרים שמאוחרים לשבט מוסר הר"ז משום שהעתיקו ממנו וטעו בלשונו.

ליתר דיוק, התפילה המובאת שם קודם לכן מקורה בספר שולחן ערוך - חקי חיים (בריש הספר, תפילה חדשה), ושם מביא בסוף התפילה: כ"כ בס' רזיאל המלאך.

חקי חיים.jpg (94.63 KiB) נצפה 4612 פעמים

ואף שאי"צ עוד ראיה לזה, מ"מ אכתוב.
בספרו 'עיני העדה' (פרשת בשלח) מביא רבינו השבט מוסר לסגולה זו, ושם אכן מתחיל רק במילים מצאתי:

עיני העדה.jpg (22.26 KiB) נצפה 4612 פעמים