ראשי ישיבות המונעים מתלמידיהם לישא אשה, האם נוהגים כדין?

[גם זו לטובה]

מצוי בכמה ישיבות, שאף בחור שלטובתו האישית אין מניעה מלישא אשה בגיל צעיר, מ"מ מפני צורך הישיבה שלא לפתוח פתח.. הנהלת הישיבה מנסה למנוע ולשדל את הבחור להימנע מלקיים מצוותו.

והנה באמת איכא חיוב לישא אשה משום מצוות פרו"ר, ורק היכא שבשביל לימוד התורה עדיף לאחר את זמן הנישואים איכא היתרא להתאחר, ומעתה איכא לעיונא האם כדין נוהגים בישיבות הנ"ל.

ובאמת בעיקר דינא דאיחור הנישואין איכא לעיונא דאפשר דאין כל מעלה פורתא של ת"ת מתירה לאחר את קייום המצווה, ולא מצינו אלא במי שלאחר הנישואין צריך לעסוק במלאכתו, דאמרינן ריחיים בצווארו וכו', וצ"ע.

[שברי לוחות]

אם אכן אין זה לטובת הבחור רק לטובת הישיבה פשיטא שיש בזה משום ולפני עור ודבר אסור הוא

[יאיר1]

מי מונע? כאן בישיבה לא מתחתנים רוצה להתפחתן תעזוב את הישיבה, כיון שזה מזיק לציבור.
זו מניעה? יש בזה איזה בעיה?

[לייטנר]

רק להעיר על הכותרת שסגנונה קצת צורם (ואלי רק לי)

[שברי לוחות]

מי מונע? כאן בישיבה לא מתחתנים רוצה להתפחתן תעזוב את הישיבה, כיון שזה מזיק לציבור.
זו מניעה? יש בזה איזה בעיה?

אם אכן אומרים כן אין שום בעיה
השאלה היא אם לטובת הישיבה משתדלים לשדל אותו שישאר ללמוד בישיבה ולא יתחתן

[ישא ברכה]

לשדל אותו להישאר בישיבה שלא לתועלת עצמו ואדרבא תועלת עצמו איננה מתקיימת, לכאו' אסור כי כל אדם ראשית חייב לקיום המצוות שלו, ואף שיכול להועיל לאחרים ראשית צריך לקיים חובתיו ורק אח"כ להועיל לאחריני. ובוודאי המשדלים אותו שלא כדין נוהגים.

ובאמת אם יורשה לי להעיר, הרגשת ליבי שהציבור קצת הושפע מהחופשיים בגיל הנישואין, והם מסתכלים על הנישא בגיל צעיר (כדינא דגמ') בבוז כמי שאינו כשיר וראוי. ואי"ז בא מתוך העיון ברצון ה'. [כמו למשל בענין הגילוח שאין ספק שזו היה תופעה שהגיעה מהחפשיים, ויש מי שקידש נוהג זה כאילו מצווה היה, ולצערינו הרבה ענינים נולדו בצורה זו שנכנסו דרך אגב ונהפכו למצוה..].

[שמש]

אם ראשי ישיבות 'מונעים מלישא אישה' הרי ודאי שאינם 'נוהגים כדין'. ואם כי בד"כ אין ממש מניעה כזו אלא שבאם יתחתן לפני 'ועד X' הרי שצריך לעזוב את הישיבה ובד"כ גם ראש הישיבה ימנע מלסדר לו קדושין וכד', אף זו אינה הנהגה הראויה ביותר לשדל אדם באיומים (של אי נעימות שרבני הישיבה לא יגיעו לחתונה ויש האוסרים אף על החברים) לבטל מצווה דאורייתא בשביל טובתם של אחרים (מהי?). כ"ז כמובן כשלא מדובר במי שעדיין אינו כשיר דיו לחיי הנישואין.

[שיר ורננים]

זכרני שבא' מהצייטונגען הביאו התייחסות שר התורה הגרח"ק שליט"א לנושא . אלא שאיני זוכר איזה ומה בדיוק אמר הגר"ח שליט"א

[שיר ורננים]

לשדל אותו להישאר בישיבה שלא לתועלת עצמו ואדרבא תועלת עצמו איננה מתקיימת, לכאו' אסור כי כל אדם ראשית חייב לקיום המצוות שלו, ואף שיכול להועיל לאחרים ראשית צריך לקיים חובתיו ורק אח"כ להועיל לאחריני. ובוודאי המשדלים אותו שלא כדין נוהגים.

ובאמת אם יורשה לי להעיר, הרגשת ליבי שהציבור קצת הושפע מהחופשיים בגיל הנישואין, והם מסתכלים על הנישא בגיל צעיר (כדינא דגמ') בבוז כמי שאינו כשיר וראוי. ואי"ז בא מתוך העיון ברצון ה'. [כמו למשל בענין הגילוח שאין ספק שזו היה תופעה שהגיעה מהחפשיים, ויש מי שקידש נוהג זה כאילו מצווה היה, ולצערינו הרבה ענינים נולדו בצורה זו שנכנסו דרך אגב ונהפכו למצוה..].

סלח לי! אך ברצוני לתקן את דבריך למען הדיוק.
בעבר התחתנו מבוגרים בישיבות בגלל חוסר הרצון מצד הבנות להינשא לבני תורה עד כדי כך שאמרה אירונית הסתובבה . האם הבחורה שהסכימה להינשא לבן ישיבה חלקה או שמא יש איזה מומין.
לאחמ"כ הגם שב"ה בית יעקב שינה את ההשקפה לטובה. עדיין היה מושג של לקבל את כל מה שאפשר ליטול בימי הישיבה ולספוג את השפעתה לכל החיים. דווקא כיום בציבור החרדי בשונה מציבורים אחרים גיל הנישואין יורד אצל בני ישיבות כך שההשפעה ממקורות חפשיים אינה רלוונטית.
השאלה הנא הלכתית טהורה ומשום מה להפוך כל שאלה הלכתית לעניין השקפתי נראה לי ערוב תחומין.

[ישא ברכה]

אכן ידוע לי שמקובל לומר את הטעם שכתבת, ולכן דקדקתי לכתוב שזו הרגשת ליבי - כוונתי היא שמחשבה זו היא הרושם שנוצר לי מתוך כמה הקדמות, ויתכן שאינו נכון.
אך זאת שמעתי מיהודי מבוגר שזילזל בהגזמה שפעם לא רצו להינשא לבן ישיבה ורק כיום נשתנו העיתים וכו', ואמר שאמנם יש בזה מעט אמת אבל זו גוזמא. [וכמובן זה לא מקור מבוסס לשלול את מה שמקובל, אבל זה קצת מעורר ספק].

ואדרבא אולי באמת נשאל לחכמי הפורום ממתי השתנה גיל הנישואין בכלל ובעולם הישיבות הליטאי בפרט.

[יאיר1]

ישנה כאן הסכמה, שאם משדלים אותו לעשות איסור אז זה אסור, וזה כמובן דבר שקשה או לא ניתן להתווכח איתו.
אלא שפותח האשכול מניח באופן גלוי או סמוי, שיש כזה מצב, שמונעים ממי שכן טוב לו להתחתן באופן שחשיב מניעה, ובזה יש איסור.
אלא שצריך להבין לעומק את התמונה כולה, וכאשר הדברים ישובו לפרופורציות נוכל להבין מהיכן באה הנהגה זו.
והרי ראשי הישיבות הינם יראי שמים ולא יעשו דבר אסור לתועלת כל שהיא לישיבתם או אף תועלת גדולה.
ידוע לי שאפילו בבעלז רצו לאחר את גיל הנישואין [אינני יודע לאיזה גיל] כך שאתה רואה שאף היכן שנהוג להינשא מוקדם ראו צורך לדון בשינוי שלו.
ויש כאן לדון הן בפרט והן בכלל.
גם מי שסבור שטוב לו להינשא מוקדם, קשה לדעת אם הוא מעריך נכון, וכיון שבכלל יש בזה סיכון יש לחשוש, ורק מעטים ממש זה טוב להם.
ובכלל. כיון שאחד מתחתן מכניס את כל הועד למסלול, כאשר לשאר זה לא כל כך טוב, או ממש לא טוב, ממילא מזיק לישיבה, ואם כן יתכן מאד שאסור לו להתחתן, ומה שהניח לעיל ישא ברכה וקצת גם שמש, אינו ודאי.
שהרי אם אדם מקיים מצוה ובכך הוא מזיק לאחרים, מי אומר שמותר לו לעשות כן? וצריך לשקול את זה היטב, כמה הוי ברי היזקא לכלל וכמה הוי ביטול מצוה דיליה, וכו'.
ומאחר ויש בזה הרבה מאד מה לדון והרבה ענין של שיקול דעת, הן בענייני החינוך והן לטווח הארוך שיכול לשנות את צביון הבן תורה. יש להניח ששיקול דעתם של ראשי הישיבות מכרעת בזה. בכל אופן ביחס לדעת מי שאינו עוסק בזה כל כך או בכלל לא.
והדברים אמורים גם לגבי אופן הלחץ המופעל על הבחור...

[לא על כל דבר שקצת נראה לנו אחרת אפשר לבטל, את המצוה של לשחוט פרות קדושות אפשר לקיים בשאר דוכתי].

את הנלענ"ד כתבתי. ואינני אומר קבלו דעתי.

[שיר ורננים]

אגב- מעניין שהגרש" וולבה זלה"ה אחז שאם בחור מרגיש בשלות מצד עצמו להנשא לא למנוע ממנו. וזאת על אף שהוא בא מישיבת מיר שם היו עלטערר'ס וגם הוא עצמו היה כל חייו בעולם הישיבות.

[שמש]

ישנה כאן הסכמה, שאם משדלים אותו לעשות איסור אז זה אסור, וזה כמובן דבר שקשה או לא ניתן להתווכח איתו.
אלא שפותח האשכול מניח באופן גלוי או סמוי, שיש כזה מצב, שמונעים ממי שכן טוב לו להתחתן באופן שחשיב מניעה, ובזה יש איסור.
אלא שצריך להבין לעומק את התמונה כולה, וכאשר הדברים ישובו לפרופורציות נוכל להבין מהיכן באה הנהגה זו.
והרי ראשי הישיבות הינם יראי שמים ולא יעשו דבר אסור לתועלת כל שהיא לישיבתם או אף תועלת גדולה.
ידוע לי שאפילו בבעלז רצו לאחר את גיל הנישואין [אינני יודע לאיזה גיל] כך שאתה רואה שאף היכן שנהוג להינשא מוקדם ראו צורך לדון בשינוי שלו.
ויש כאן לדון הן בפרט והן בכלל.
גם מי שסבור שטוב לו להינשא מוקדם, קשה לדעת אם הוא מעריך נכון, וכיון שבכלל יש בזה סיכון יש לחשוש, ורק מעטים ממש זה טוב להם.
ובכלל. כיון שאחד מתחתן מכניס את כל הועד למסלול, כאשר לשאר זה לא כל כך טוב, או ממש לא טוב, ממילא מזיק לישיבה, ואם כן יתכן מאד שאסור לו להתחתן, ומה שהניח לעיל ישא ברכה וקצת גם שמש, אינו ודאי.
שהרי אם אדם מקיים מצוה ובכך הוא מזיק לאחרים, מי אומר שמותר לו לעשות כן? וצריך לשקול את זה היטב, כמה הוי ברי היזקא לכלל וכמה הוי ביטול מצוה דיליה, וכו'.
ומאחר ויש בזה הרבה מאד מה לדון והרבה ענין של שיקול דעת, הן בענייני החינוך והן לטווח הארוך שיכול לשנות את צביון הבן תורה. יש להניח ששיקול דעתם של ראשי הישיבות מכרעת בזה. בכל אופן ביחס לדעת מי שאינו עוסק בזה כל כך או בכלל לא.
והדברים אמורים גם לגבי אופן הלחץ המופעל על הבחור...

[לא על כל דבר שקצת נראה לנו אחרת אפשר לבטל, את המצוה של לשחוט פרות קדושות אפשר לקיים בשאר דוכתי].

את הנלענ"ד כתבתי. ואינני אומר קבלו דעתי.

צ"ע בעיני מה שייך כאן 'עומק' 'תמונה' ו'פרופורציות'. יש כאן שאלה הלכתית נטו. אדם הכשיר לנישואין חייב מדאורייתא לחפש לו בת זוג! ואין כאן שום שיקול לטובתם הערטילאית של אחרים (הועד יכנס לאוירת השידוכים וכו') ובפרט שאין זה ודאי (וכבר ראיתי מקרים כאלו שלא השפיעו על א"א). ובודאי שלא נחשב ש'מזיק' להם, אלא הוא מתחתן כשיש ביכולתו והם יעשו זאת ברגע שיוכלו (ואם הם טפשים שיעשו זאת גם כשאינם יכולים זו בעיה שלהם ככל אדם המחקה מעשיו של אחר שאינם שייכים במצבו). וודאי שאין לאיים ולהלחיץ בחור ע"כ (מלבד אולי ההרחקה הפיזית מהישיבה בין האירוסין לחתונה). ופוק חזי שגדולי הפוסקים ואנשי ההלכה (הגר"ע יוסף זצ"ל והגר"ח קנייבסקי שליט"א ועוד) התבטאו נגד המניעה הזו והמחזיקים בה הם מקרב ראשי הישיבות שפסיקת הלכה אינה הצד החזק שלהם.

[יאיר1]

ישנה כאן הסכמה, שאם משדלים אותו לעשות איסור אז זה אסור, וזה כמובן דבר שקשה או לא ניתן להתווכח איתו.
אלא שפותח האשכול מניח באופן גלוי או סמוי, שיש כזה מצב, שמונעים ממי שכן טוב לו להתחתן באופן שחשיב מניעה, ובזה יש איסור.
אלא שצריך להבין לעומק את התמונה כולה, וכאשר הדברים ישובו לפרופורציות נוכל להבין מהיכן באה הנהגה זו.
והרי ראשי הישיבות הינם יראי שמים ולא יעשו דבר אסור לתועלת כל שהיא לישיבתם או אף תועלת גדולה.
ידוע לי שאפילו בבעלז רצו לאחר את גיל הנישואין [אינני יודע לאיזה גיל] כך שאתה רואה שאף היכן שנהוג להינשא מוקדם ראו צורך לדון בשינוי שלו.
ויש כאן לדון הן בפרט והן בכלל.
גם מי שסבור שטוב לו להינשא מוקדם, קשה לדעת אם הוא מעריך נכון, וכיון שבכלל יש בזה סיכון יש לחשוש, ורק מעטים ממש זה טוב להם.
ובכלל. כיון שאחד מתחתן מכניס את כל הועד למסלול, כאשר לשאר זה לא כל כך טוב, או ממש לא טוב, ממילא מזיק לישיבה, ואם כן יתכן מאד שאסור לו להתחתן, ומה שהניח לעיל ישא ברכה וקצת גם שמש, אינו ודאי.
שהרי אם אדם מקיים מצוה ובכך הוא מזיק לאחרים, מי אומר שמותר לו לעשות כן? וצריך לשקול את זה היטב, כמה הוי ברי היזקא לכלל וכמה הוי ביטול מצוה דיליה, וכו'.
ומאחר ויש בזה הרבה מאד מה לדון והרבה ענין של שיקול דעת, הן בענייני החינוך והן לטווח הארוך שיכול לשנות את צביון הבן תורה. יש להניח ששיקול דעתם של ראשי הישיבות מכרעת בזה. בכל אופן ביחס לדעת מי שאינו עוסק בזה כל כך או בכלל לא.
והדברים אמורים גם לגבי אופן הלחץ המופעל על הבחור...

[לא על כל דבר שקצת נראה לנו אחרת אפשר לבטל, את המצוה של לשחוט פרות קדושות אפשר לקיים בשאר דוכתי].

את הנלענ"ד כתבתי. ואינני אומר קבלו דעתי.

צ"ע בעיני מה שייך כאן 'עומק' 'תמונה' ו'פרופורציות'. יש כאן שאלה הלכתית נטו. אדם הכשיר לנישואין חייב מדאורייתא לחפש לו בת זוג! ואין כאן שום שיקול לטובתם הערטילאית של אחרים (הועד יכנס לאוירת השידוכים וכו') ובפרט שאין זה ודאי (וכבר ראיתי מקרים כאלו שלא השפיעו על א"א). ובודאי שלא נחשב ש'מזיק' להם, אלא הוא מתחתן כשיש ביכולתו והם יעשו זאת ברגע שיוכלו (ואם הם טפשים שיעשו זאת גם כשאינם יכולים זו בעיה שלהם ככל אדם המחקה מעשיו של אחר שאינם שייכים במצבו). וודאי שאין לאיים ולהלחיץ בחור ע"כ (מלבד אולי ההרחקה הפיזית מהישיבה בין האירוסין לחתונה). ופוק חזי שגדולי הפוסקים ואנשי ההלכה (הגר"ע יוסף זצ"ל והגר"ח קנייבסקי שליט"א ועוד) התבטאו נגד המניעה הזו והמחזיקים בה הם מקרב ראשי הישיבות שפסיקת הלכה אינה הצד החזק שלהם.

מצינו בכמה מקומות, שאדם צריך לכלכל מעשיו מפני הרואים, כך שטענתך הפשוטה שאדם לא צריך לקחת בחשבון נזקים הנגרמים מהרואים, אינה נכונה בהחלט.
אסור ללמוד תורה בחזרת הש"ץ שלא ילמדו ממנו לזלזל בחזרת הש"ץ. אולי הדוגמא לא מספיק טובה אבל הדבר מצוי בחז"ל.
אם אתה סבור שראשי הישיבות צריכים לבטל דעתם לדעת הגרח"ק או הגר"ע זה ענין בפני עצמו ויש לדון בו.
אבל אם אינן מוכרחים לקבל את דעתם, ואתה רוצה לשקול מי מהם יותר צודק, אני סבור שלא ניתן כל כך להכריע בזה, ועביד כמר עביד....
כפי שראשי הישיבות אינם פוסקים, [אגב גם הגרח"ק אינו פוסק] גם הגר"ע אינו ראש ישיבה.
אכן מעניין לדעת מה היא דעת שאר גדולי הדור בענין זה.
אבל לענ"ד דבר זה אינו כל כך משנה, כיון שרה"י מוסמכים להכריע בזה לדידם, כך שלדון אותם כחוטאים אינו נכון.
לדידך מדובר בענין ערטילאי, לדידם של רה"י מדובר בשכיח היזקא. זה ענין של שיקול הדעת, ולא ניתן להפוך אותם למחטיאים בשל כך. וכפי שאתה מבין שמוצדק להרחיק בחור מאורס מהישיבה, כך הם סבורים שיש למנוע גם מלהשתתף בשמחתו.
ואם מצוותו חשובה לו ורוצה לקיימה, אין חיוב להתחתן עם החברים מהישיבה ועם הסידור קידושין של רה"י.

[קטןודל]

זכרני שבא' מהצייטונגען הביאו התייחסות שר התורה הגרח"ק שליט"א לנושא . אלא שאיני זוכר איזה ומה בדיוק אמר הגר"ח שליט"א

כמדומה גם נתפרסם מכתב ממרנן ורבנן וכו' שכהיום יש להתחתן מוקדם, וכמאחז"ל בן שמו"ע לחופה, ולא לאחר.

[יאיר1]

זכרני שבא' מהצייטונגען הביאו התייחסות שר התורה הגרח"ק שליט"א לנושא . אלא שאיני זוכר איזה ומה בדיוק אמר הגר"ח שליט"א

כמדומה גם נתפרסם מכתב ממרנן ורבנן וכו' שכהיום יש להתחתן מוקדם, וכמאחז"ל בן שמו"ע לחופה, ולא לאחר.

אני קצת תמה, האם אתם סבורים שראשי הישיבות אינם מצייתים לדברי מרנן ורבנן!?
או שמא מרנן ורבנן אומרים את דבריהם לפרט, אך הנהגת הישיבות נתונה בידי ראשי הישיבות ועל פי דעתם, ומרנן ורבנן לא מתערבים בזה.

[סעדיה]

זכרני שבא' מהצייטונגען הביאו התייחסות שר התורה הגרח"ק שליט"א לנושא . אלא שאיני זוכר איזה ומה בדיוק אמר הגר"ח שליט"א

כמדומה גם נתפרסם מכתב ממרנן ורבנן וכו' שכהיום יש להתחתן מוקדם, וכמאחז"ל בן שמו"ע לחופה, ולא לאחר.

אני קצת תמה, האם אתם סבורים שראשי הישיבות אינם מצייתים לדברי מרנן ורבנן!?
או שמא מרנן ורבנן אומרים את דבריהם לפרט, אך הנהגת הישיבות נתונה בידי ראשי הישיבות ועל פי דעתם, ומרנן ורבנן לא מתערבים בזה.

אם הבנתי נכון, כונת הרב קטןודל הוא למכתב המורה שאין לראשי ישיבות למנוע את תלמידיהם מלהתחתן מוקדם

[שמש]

כמדומה גם נתפרסם מכתב ממרנן ורבנן וכו' שכהיום יש להתחתן מוקדם, וכמאחז"ל בן שמו"ע לחופה, ולא לאחר.

אני קצת תמה, האם אתם סבורים שראשי הישיבות אינם מצייתים לדברי מרנן ורבנן!?
או שמא מרנן ורבנן אומרים את דבריהם לפרט, אך הנהגת הישיבות נתונה בידי ראשי הישיבות ועל פי דעתם, ומרנן ורבנן לא מתערבים בזה.

האם מנהלי הסמינרים מצייתים לדברי מרנן ורבנן?

[גם זו לטובה]

מצוי בכמה ישיבות, שאף בחור שלטובתו האישית אין מניעה מלישא אשה בגיל צעיר, מ"מ מפני צורך הישיבה שלא לפתוח פתח.. הנהלת הישיבה מנסה למנוע ולשדל את הבחור להימנע מלקיים מצוותו.

והנה באמת איכא חיוב לישא אשה משום מצוות פרו"ר, ורק היכא שבשביל לימוד התורה עדיף לאחר את זמן הנישואים איכא היתרא להתאחר, ומעתה איכא לעיונא האם כדין נוהגים בישיבות הנ"ל.

ובאמת בעיקר דינא דאיחור הנישואין איכא לעיונא דאפשר דאין כל מעלה פורתא של ת"ת מתירה לאחר את קייום המצווה, ולא מצינו אלא במי שלאחר הנישואין צריך לעסוק במלאכתו, דאמרינן ריחיים בצווארו וכו', וצ"ע.