האם ללמוד קבלה חייבים רב?

[ישא ברכה]

מקובל משמיה דמרן החזו"א כי ללמוד קבלה א"א אלא מרב וכיום בזה"ז אין רב. [ולענ"ד זה אחת הסיבות למיעוט הוגי תורת הקבלה בציבור הליטאי בדורינו].

ומצאתי מציאה רבתי [לדעתי] בערוך השולחן והנני מעתיקו, ביורה דעה סימן רמו

ולעניין לימוד חכמת הקבלה אשרי מי שזוכה לה כי היא מאירת עינים להבין עומק תורתינו הקדושה אמנם צריך לזה קדושה וטהרה זריזות ונקיות וידיעה גדולה בתלמוד ויש שכתבו שלא ילמוד זה קודם מ' שנה דבן ארבעים לבינה ורתיחת הבחרות חלף הלך לו ורוב המתפרצים לעלות בלא עת קומטו בלא זמן כמו שכתבו חכמי האמת [ש"ך סק"ו] וחכמה זו ראוי ללומדה מרב מפה לאוזן אך עתה בעוה"ר אין לנו זה אך כנגד זה יש ספרים קדושים המורים לנו דרך בהתחלת לימוד חכמה זו והיינו ספר שפע טל שערי אורה עבודת הקודש ודומיהם והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים:

[ביליצר]

כך כתב בתשובות הריב"ש עם עוד כמה תנאים

[יבנה]

החוות יאיר סי' ר"י האריך בזה שאסור, והביא כן גם בשם הקדמת תורת העולה לרמ"א ור"מ גבאי ע"ש.

[בברכה המשולשת]

יעויין במכתבו של מרנא הלשם זיע"א למרן הגריא"ה הרצוג (מופיע בקונטרס ארי במסתרים של מרן הגר"ש דבליצקי ושם ונדפס בספרו בינו שנות דור ודור)

[עיק]

אין צורך להביא את הש"ך המפנה לשערי אורה - עצם קיומו של ספר כמו שערי אורה בנוי על כך שאין צורך ברב על מנת ללמוד את יסודות חכמת הקבלה. זהו הרי כל עניינו של הספר. פשוט שהמקובלים שחיברו ספרים כגון אלו סברו שלפחות את היסודות ניתן ללמוד גם שלא מרב.

[אשרי יושבי]

הזוהר עם פירוש מתוק מדבש מותר ללמוד? וכן כל שאר ספרים שמפרשין האם נקרא לגבי זה שלמידין מרבי?

[לייטנר]

מקובל משמיה דמרן החזו"א כי ללמוד קבלה א"א אלא מרב וכיום בזה"ז אין רב.

אגב, זכור לי תיאור של ניסיון של החזו"א ללמוד קבלה מפי רב. האם יש לתיאור יסוד אמין?

[ההוא גברא]

יש לשאול כך: הרמב"ן בפירושו לתורה לא רצה ללמד קבלה למי שאינוראוי, ולכן כתב ברמזים. הרשב"א תלמיד והריטב"א תלמיד הרשב"א (בחידושיו לש"ס על אספקלריא המאירה) סברו גם הם שאין ללמד קבלה לציבור. אבל רבנו בחיי כותב בביאור את כל הקבלה שבפירוש הרמב"ן. וכי לומדי חידושי הריטב"א על הש"ס לא הגיעו לדרגתם של לומדי פרוש רבנו בחיי על התורה, או שזו מחלוקת? ואם זו מחלוקת, וודאי שהרמב"ן והרשב"א והריטב"א מכריעים נגד רבנו בחיי ומקובלים אחרים שאינם פוסקים.
לפי הסיפורים, האריז"ל הזהיר לפני פטירתו את תלמידיו שלא ילמדו קבלה בפני עצמם, כי לא הבינו את דבריו ויבואו מהם לידי טעויות חמורות, ורק מהרח"ו הבין את דבריו. מהרח"ו ציוה לקבור חלק מכתביו, ואת מה שלא ציוה לקבור השאיר בידי מהר"ש ויטאל בנו וציוה שלא יוציא מביתו ולא יתן להעתיק, כדי שלא יגיעו לידי מי שאינו ראוי.
אחרי כל זה, וכי בדור הזה הגיעו לדרגה גדולה יותר מתלמידי האריז"ל?
כתב המהרש"א בחגיגה, שאם קבלה היא בדרגת מעשה מרכבה מי בדורו הגיע לדרגות שנאמרו בגמרא על מעשה מרכבה, שכמה מגדולי האמוראים לא רצו ללמוד כי חשבו שאינם ראויים. ואם קבלה היא למעלה ממעשה מרכבה, כל שכן שאיננו ראויים.

אבל כתב הרמ"א בשו"ת, שבדור הזה כל בעל בית שאינו יכול להבין פרשת השבוע עם רש"י בעצמו קופץ ללמוד קבלה, כי הוא בטוח שהוא מבין.

[אבקברד]

יעויין במכתבו של מרנא הלשם זיע"א למרן הגריא"ה הרצוג (מופיע בקונטרס ארי במסתרים של מרן הגר"ש דבליצקי ושם ונדפס בספרו בינו שנות דור ודור)

לא מצאתי בקונ' ארי במסתרים.
התוכל להפנות לעמוד?

[אבקברד]

שו"ר שהמכתב מופיע בקונ' ארי במסתרים
שנדפס בתוך הספר בינו שנות דור ודור [תשס"ו, עמ' מג],
אך לא נדפס כנראה בקונ' ארי במסתרים שנדפס בנפרד [תשל"ו]

[סגי נהור]

לפי הסיפורים, האריז"ל הזהיר לפני פטירתו את תלמידיו שלא ילמדו קבלה בפני עצמם, כי לא הבינו את דבריו ויבואו מהם לידי טעויות חמורות, ורק מהרח"ו הבין את דבריו. מהרח"ו ציוה לקבור חלק מכתביו, ואת מה שלא ציוה לקבור השאיר בידי מהר"ש ויטאל בנו וציוה שלא יוציא מביתו ולא יתן להעתיק, כדי שלא יגיעו לידי מי שאינו ראוי.
אחרי כל זה, וכי בדור הזה הגיעו לדרגה גדולה יותר מתלמידי האריז"ל?

יפים הסיפורים, אולם לא כן מובא בשם האר"י:

...גם כל חכמת הקבלה היתה נסתרה בימיהם ונעלמה מכל תלמידי חכמים כ"א ליחידי סגולה ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים כדאיתא בגמרא וכמ"ש האריז"ל דדוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה ולא בדורות הראשונים. (אגרת הקדש לבעל התניא, סי' כו)

[ראיתי מציינים מקור הדברים בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות, אבל עד כה לא מצאתי זאת שם].

[בברכה המשולשת]

יעויין הקדמה לעץ חיים