אות חי"ת עפ"י האריז"ל

[חיים ושלו']

כידוע צורת החי"ת עפ"י האריז"ל עפ"י הנהוג וכמו שכתב בשו"ע הרב הוא צורת וי"ו וזיי"ן ודלא כמו שנהוג עלמא שני זייני"ן, ובגמרא מפורש דכי שקליה לגגא דחי"ת הו"ל ב' זיינין, ואם ברור היה לנו שדברים אלו יצא מפי האריז"ל לא היה כאן בית מיחוש, אמנם דא עקא דיש בזה פלוגתא דהרי בפרי עץ חיים לא כתב כן רק במצת שמורים ובמשנת חסידים, ואמנם הרב הגרש"ז ומשאר גדולי החסידות כנראה סמכו על המשנת חסידים, אמנם בשם הרש"ש כתבו לא לסמוך על המשנת חסידים כי אם על הפע"ח, גם הדעת קדושים (למרות היותו מתלמידי תלמידי הבעש"ט) פקפק על צורה זו כין דנמצא כן בפירוש בגמרא דצורתו ב' זייני"ן, ומש"כ במצת שמורים וי"ו וזיי"ן ביאר כוונתו דקרן ראשו הימנית עגול, א"כ אף שברור שאין חלילה להרהר על מצוקי ארץ זי"ע שנהגו כן, אולי לכתחילה היה לנו להוציא נפשן מפלוגתא ולכתוב כצורת ב' זייני"ן דיש לחוש שמא כיון שמפורש כן בחז"ל הרי זה כקוצו של יו"ד, וצריך בירור.

[זרע הארץ]

עי' בשו"ת וישב הי"ם שזה רק בתפלין ולא בס"ת.

[גבול ים]

הדברים ידועים שבאותם שנים לא נתפשטו כתבי האר"י המסולתים ע"י מהרח"ו בשמונת שעריו, ולכן דימו חכמי הדורות בכמה דברים שכן היא דעת האר"י [ודוגמא לדבר מהגרש"ז עצמו שניסה להתחקות אחר נוסח האר"י, וכיום הדברים ברורים שאין סידורו משקף נאמנה את נוסח האר"י] וברור שאילו היו רואים את כת"י מהרח"ו היו חוזרים בהם.

[יוס'ל]

על הכל כבר השיב הדברי יציב בשו''ת ח''א סי' כח' ובעוד ספרים.

2016-02-01_095051.jpg (49.07 KiB) נצפה 5601 פעמים

ומה נענה אנו אזובי הקיר

[חיים ושלו']

גבול ים היקר, וכי רבינו הגרש"ז לא ראה כתבי רבי חיים ויטאל?

[חיים ושלו']

תודה ר' יוסל הל הציון החשוב, עדיין לא נפשט לן, וכי כתבתי חלילה לחלוק על קדשי עליון, רק כתבתי כיון שהוא מחלוקת קיימת בין הרש"ש ובין גדולי החסידות אם לסמוך על המשנת חסידים, אולי עדיף לן לאפוקי נפשן מפלוגתא.

[ירדן ירחו]

לפי מה שהבנתי עד היום, הרש"ש אמר לא לסמוך על המשנת חסידים, כי לא הכל מדויק כמו כתבי מהרח"ו, אך לא שהכל שם לא נכון. ולגדולי החסידות הי' מסורת על דברים מסוימים, שבהם אפשר לסמוך גם על עוד ספרים. ובקשר למה שכתב גבול ים רצוי להזהר לפני שכותבים דברים על גדולי עולם.

[חאצאצקע רבי]

זה לא מסורת על דברים מסוימים, אלא בכלל לא היה להם ענין להקפיד על בלעדיות הרח״ו (ובפרט המשנת חסידים הי׳ מאד חשוב אצל גדולי האדמורי״ם)כמו חכמי ספרד על אף מש״כ הרח״ו בשם האר״י ז״ל שלא לסמוך כי אם ע״מ שכתב הוא.

[יוס'ל]

תודה ר' יוסל הל הציון החשוב, עדיין לא נפשט לן, וכי כתבתי חלילה לחלוק על קדשי עליון, רק כתבתי כיון שהוא מחלוקת קיימת בין הרש"ש ובין גדולי החסידות אם לסמוך על המשנת חסידים, אולי עדיף לן לאפוקי נפשן מפלוגתא.

בנתיים רק החסידים נוהגים לכתוב כך, והם ודאי יכריעו לטובת 'גדולי החסידות' וגם שבידיהם מנהג אבותיהם. ולפום ריהטא נראה שחששו יותר לשינוי ממנהג אבותיהם. ועוד שבפלוגתא דרבוואתא אזלינן בתר מנהגא.

[ירדן ירחו]

זה לא מסורת על דברים מסוימים, אלא בכלל לא היה להם ענין להקפיד על בלעדיות הרח״ו (ובפרט המשנת חסידים הי׳ מאד חשוב אצל גדולי האדמורי״ם)כמו חכמי ספרד על אף מש״כ הרח״ו בשם האר״י ז״ל שלא לסמוך כי אם ע״מ שכתב הוא.

ראה כאן באופן כללי (לא רק על משנת חסידים) בקטע המתחיל כן מ"ש
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=184&hilite=

בספר שערי לימוד החסידות פרק יא מסביר יותר עם מקורות נוספים (ישנו באוצר אך איני מנוי).

[חיים ושלו']

ראיתי בתשובת רבי עקיבה יוסף (שלזינגר) שכתב שבדק בספר תורה של הרמ"א ושם הצד"ין אכן היו כהמסורה ביו"ד ישר, אבל החי"ת היה כהאריז"ל, והפירוש כהאריז"ל לכאורה בוי"ו וזיי"ן, הרי שגם הרמ"א שהיה מבני דורו של האריז"ל ובודאי לא ראהו בכתבי הריז"ל כנראה הבין כן בעצמו מחכמתו וכידו שהיה גדול מאד בחכמת הנסתר, ואולי הכוונה עפ"י האריז"ל דהחטוטרות בצד ימין עב ובצד שמאל דק.

[חיים ושלו']

כמדומני שגם הספר תורה של רבי עזריה פיג'ו בעל גידולי תרומה הצורה בוי"ו וזיי"ן, למרות שהוא בלי חטוטרטות דר"ת.

[שבילי דנהרדעא]

יש סופרים שנוהגים לכתוב אכן בצורת וי"ו וזיי"ן אבל עם בליטה קטנה לצד ימין, יש לברר מדוע הם עושין כן אם שבגלל זה יוצאין ב' השיטות.

[שבטיישראל]

יש סופרים שנוהגים לכתוב אכן בצורת וי"ו וזיי"ן אבל עם בליטה קטנה לצד ימין, יש לברר מדוע הם עושין כן אם שבגלל זה יוצאין ב' השיטות.

זה מקובל מהרה"ק שר שלום מבעלזא זי"ע לכתוב כן, וכנראה זה לצאת ידי ב' השיטות

(אאל"ט בס"ת של השר שלום זה ככה בכל הזייני"ן שהם ויו"ן לדעת האריז"ל אך במציאות נתקבל כהיום אצל הסופרים לכתוב כן רק באות חי"ת)

[שבילי דנהרדעא]

ומה שעושין חטוטרות מצד שמאל דק מאד ובהתמונה בשו"ע הרב הוא כמעט כחוט השערה, וצ"ע דבמהרי"ק כתב שבודאי אין לו להיו כחוט השערה שהרי זה חלק מהאות.