עמוד 1 מתוך 1

נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: ב' פברואר 22, 2016 9:27 pm
על ידי עושה חדשות
שבת לג: יתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח רבי יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות רבי יוסי שתק נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג וכו'.

מה שורש הפלוג' בזה? (ועי' בחת"ס המצו"ב, ובתו"ד כתב גם ר"י ור"ש הלכה כר"י, ולהלכה דברי ר"ש הנ"ל הם חטא גדול).

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: ב' פברואר 22, 2016 9:52 pm
על ידי בברכה המשולשת
יעויין בתחילת מס' ע"ז שעתיד הקב"ה להגיד כרשב"י

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: א' מאי 14, 2017 9:26 pm
על ידי עושה חדשות
הראני חכ"א בס' פרחי כהונה שבת דל"ג מש"כ בזה -

דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון וכו' פתח ריה"ו ואמר כמה נאים וכו' נענה רשב"י ואמר כל מה שתיקנו וכו'. שמעתי לפרש בזה דריה"ו ור"ש אזלי לשיטתייהו דפליגי לעיל בדף כ"ב ע"א דריה"ו ס"ל דבר שאינו מתכוין אסור ור"ש ס"ל דבר שאינו מתכוין מותר דאיהו סובר דהכל הולך אחר הכוונה ולכן כל שאינו מתכוין מותר ה"נ כאן כיון דכל מה שתיקנו לא נתכוונו אלא לצורך עצמן אין ראוי לשבחן על זה אבל ריה"ו ס"ל דאזלינן רק אחרי הפעולה מצד עצמה אם היא טובה ולא אחרי הכוונה ולכן כאן משבחן ואומר כמה נאים מעשיהן של אומה זו וכו' דאע"ג דודאי ידע דלצורך עצמן הם עושים עכ"פ ראוי לשבחן כיון דהפעולה מצד עצמה היא נאה וחשובה.

וע"ד הפלפול כבר שייך לכאן.

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: א' מאי 14, 2017 9:37 pm
על ידי אבןטובה
צ"ע מבבא בתרא ד. גם במדעך מלך אל תקלל כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'
ונ"ל כי המהרי"ט בס' צפנת פענח מקשה זאת ואולי מיישבו ג"כ ואינו תחת ידי

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: א' מאי 14, 2017 11:08 pm
על ידי בקרו טלה
אבןטובה כתב:צ"ע מבבא בתרא ד. גם במדעך מלך אל תקלל כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'
ונ"ל כי המהרי"ט בס' צפנת פענח מקשה זאת ואולי מיישבו ג"כ ואינו תחת ידי

פרשת שמות - דרוש ראשון
וכבר אמרו בפרק במה מדליקין (שבת לג, ב), "כשהיה יושב רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב רבי יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר, כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן - תקנו שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן בהם עצמן, גשרים ליטול בהם מכס". והדבר קשה, מי הזקיקו לרבי שמעון לדבר דברים אשר אין בהם חפץ ולסכן עצמו, והלא אמרו בעובדא דבבא בן בוטא (בבא בתרא ד, ב), מי גרע מעשיר, והכתיב (קהלת י, כ) ובחדרי משכבך אל תקלל, והוא עצמו דרש, "אל תתגרו בם וגו' (דברים ב, ה) - אם בזמן שהם מתייראים ממנו אמרה תורה אל תתגרו בם, מכאן אזהרה שלא להתגרות עם בני עשו":
אלא שרבי שמעון קנאת ה' קנא, שזו היא טענת הקדוש ברוך הוא עם האומות ודא היא תברתהון, שאמרו בפרק קמא דעבודה זרה (ב, א), "כל הגוים נקבצו כולם ויאספו לאומים מי בהם יגיד זאת (וגו') וראשונות ישמיעונו (ישעיה מג, ט) - והם אומרים תקננו גשרים, תקננו שווקים, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה, אמר להם הקדוש ברוך הוא תקנתם שווקים להושיב בהם זונות, גשרים ליטול מכס". וכפי דבריו של רבי יהודה נתבטלו טענות שאומר הקב"ה להם ותשובותיהם נשאר מעל, לכך הוזקק להשיב שאין הדברים כן, ואף רבי יהודה אמרה ולאו אדעתיה. ויהודה בן גרים אדם גדול היה בתורה ולא סיפר דברים כאומר דרך לשון הרע, כמו שכתבו התוספות (שבת לג, ב שם, ד"ה הלך), אלא דרך מדרשו אמרו, אלא שסיפר בפני אנשים שאינם מהוגנים ונשמעו למלכות:
ועל זה אמר על כל המעשים הנראים להם פועל טוב, לא לרצון יחשב להם ואפילו כשכר עושי מצוה שלא לשמה - ששכרם למטה מן השמים, בגודל רשעם אשר עשו עם ישראל, "תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'":

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: ב' מאי 15, 2017 2:08 am
על ידי אבןטובה
ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים ע"ז מ: יישר כוחך וחילך לאורייתא

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: ש' ספטמבר 14, 2019 8:42 pm
על ידי עושה חדשות
כמה זמן חלף מאז טבחו הרומאים בביתר והרגו בה הרג רב, עד הסיפור עם ר"י ור"ש הנ"ל?

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: ב' ספטמבר 16, 2019 2:21 pm
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:כמה זמן חלף מאז טבחו הרומאים בביתר והרגו בה הרג רב, עד הסיפור עם ר"י ור"ש הנ"ל?

אם אין לי טעות בחשבון, לכאו' באותו הזמן עדיין הרוגי ביתר לא ניתנו לקבורה. מפליא.

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: ב' ספטמבר 23, 2019 12:23 am
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:כמה זמן חלף מאז טבחו הרומאים בביתר והרגו בה הרג רב, עד הסיפור עם ר"י ור"ש הנ"ל?

אם אין לי טעות בחשבון, לכאו' באותו הזמן עדיין הרוגי ביתר לא ניתנו לקבורה. מפליא.

בהודעה פרטית מאחד החברים קיבלתי תיקון -

חורבן ביתר התרחש בשנת 136 למנינם.
אדריאנוס עוד מלך 2 שנים אח"כ והחליפו אנטונינוס. הוא מלך בין השנים 138-161 למנינם.
בשעה שמת אדריאנוס ניתנו הרוגי ביתר לקבורה כנראה ברשות המלך אנטונינוס.
מאידך קרבתו של אנטונינוס לרבי. מסתבר לא היתה מיד. ורבי היה נשיא שנים טובות אחרי ר' שמעון ור' יהודה ור' יוסי.

רבי עקיבא נהרג בן 120 שנה בגזירות של אדריאנוס. רבי שמעון שהיה תלמידו מסתמא היה בשנות ה-40 שלו. אין מניעה לומר שהסיפור עם המלכות היה בתחילת ימיו של אנטונינוס.

ומסתבר שלא היה עולה בדעתם לשבח את המלכות גם אם זה רק מתוך פחד (לכו"ע, שזו נקודת המח' בין ר' יהודה ור' שמעון), כ"ז שהרוגי ביתר לא נקברו.

עכ"פ אין הכרח שזה היה בזמן שקודם קבורת הרוגי ביתר.

Re: נאים מעשיהן או לצורך עצמן?

פורסם: ג' ספטמבר 24, 2019 9:05 pm
על ידי לפי פשוטו
פליגי האם להחזיק טובה למי שהטיב לך אף שכוונתו לצורך עצמו, ונפק''מ לענין הכרת הטוב.
כמדומני כך ראיתי מהגר''ה זאקס זצ"ל.