ביאור מילה: עירוב

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 15, 2016 9:43 pm

עירוב תבשילין
עירוב תחומין
עירוב חצירות
(ויש בראש' שכינו "לחי וקורה" של תקנת מחיצות, ג"כ בשם "עירוב").
מה הקשר ביניהם עד "שנתערבו" כולם בתוך תיבת "עירוב"?

עדיאל ברויאר
הודעות: 2878
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' מאי 15, 2016 11:09 pm

אם כוונתך לשאול מה "עירוב" בכל אחד מהם, בפשטות נראה ש:
עירובי תבשילין - מחברים בין תבשילי שבת ויו"ט.
עירובי תחומין - מחברים בין התחומים.
עירובי חצרות - מחברים בין החצרות.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 15, 2016 11:24 pm

עדיאל ברויאר כתב:אם כוונתך לשאול מה "עירוב" בכל אחד מהם, בפשטות נראה ש:
עירובי תבשילין - מחברים בין תבשילי שבת ויו"ט.
עירובי תחומין - מחברים בין התחומים.
עירובי חצרות - מחברים בין החצרות.


עירוב חצירות אכן "מחבר" בין החצירות כלשונך, או כלש' הרמב"ם "ומה הוא העירוב הזה, הוא שיתערבו במאכל אחד שמניחין אותו מערב שבת, כלומר שכולנו מעורבין ואוכל אחד לכולנו ואין כל אחד ממנו חולק רשות מחבירו אלא כשם שיד כולנו שוה במקום זה שנשאר לכולנו כך יד כולנו שוה בכל מקום שאחז כל אחד לעצמו והרי אנו כולנו רשות אחת".

עירוב תחומין אינו מחבר כלום. אלא הוא קובע שהשביתה איננה כאן אלא במקום שהפת מונחת, אז מה בדיוק "מתערב" פה?

עירוב תבשילין לכאו' ג"כ לא מחבר כלום, זה רק קובע שההכנה לשבת לא התחילה ביו"ט אלא בימות החול.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2878
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' מאי 16, 2016 1:03 am

עושה חדשות כתב:עירוב תחומין אינו מחבר כלום. אלא הוא קובע שהשביתה איננה כאן אלא במקום שהפת מונחת, אז מה בדיוק "מתערב" פה?

עירוב תבשילין לכאו' ג"כ לא מחבר כלום, זה רק קובע שההכנה לשבת לא התחילה ביו"ט אלא בימות החול.


האם אין דרך להסביר שעירובי תחומין מחברים בין התחום המותר עד כה ובין התחום שאחריו וע"י זה מתירים אותו?

לגבי עירובי תבשילין, כמדומני יש בראשונים הסבר שהם מערבים בין התבשילים של הימים וע"י זה עושים אותם כיום אחד לעניין בישול ואפייה (כמובן שהסבר זה לא מתקבל לשיטה שהעירוב נועד לשמור סעודה לשבת).

יתכן גם שדבר אחד נקרא עירוב בגלל המשמעות שלו (עירוב חצרות), והאחרים נקראו עירוב בגלל שהם דומים לאותו עירוב הנ"ל (דהיינו התרת איסור ע"י הנחת מאכל), על אף שבהם אין עירוב במובן של חיבור.

אום אני חומה
הודעות: 797
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי אום אני חומה » ב' מאי 16, 2016 1:07 am

עוד 'ערובין': אונקלוס מתרגם 'כלאים'-ערובין.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 16, 2016 1:08 am

עדיאל ברויאר כתב:האם אין דרך להסביר שעירובי תחומין מחברים בין התחום המותר עד כה ובין התחום שאחריו וע"י זה מתירים אותו?
לכאו' אין לומר כך. הרי יש לו סביב ביתו אלפיים אמה למזרח ואלפיים למערב, וכעת שהניח עירוב בצד מזרח, הפסיד את האלפיים המערביים שהיו לו, והרויח תמורתם עוד אלפיים יותר מזרחיים. כלום לא התערבב ולא התחבר, ס"ה הוא עבר דירה.

עדיאל ברויאר כתב:יתכן גם שדבר אחד נקרא עירוב בגלל המשמעות שלו (עירוב חצרות), והאחרים נקראו עירוב בגלל שהם דומים לאותו עירוב הנ"ל (דהיינו התרת איסור ע"י הנחת מאכל), על אף שבהם אין עירוב במובן של חיבור.
לזה אני חותר, וכמו שציינתי דבר נוסף -
עושה חדשות כתב:יש בראש' שכינו "לחי וקורה" של תקנת מחיצות, ג"כ בשם "עירוב"

סגי נהור
הודעות: 2788
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 16, 2016 1:09 am

עושה חדשות כתב:עירוב תבשילין
עירוב תחומין
עירוב חצירות
(ויש בראש' שכינו "לחי וקורה" של תקנת מחיצות, ג"כ בשם "עירוב").
מה הקשר ביניהם עד "שנתערבו" כולם בתוך תיבת "עירוב"?

עיין רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"ב, בראב"ד ובמ"מ שם.

סגי נהור
הודעות: 2788
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' מאי 16, 2016 1:10 am

עושה חדשות כתב:עירוב תחומין אינו מחבר כלום. אלא הוא קובע שהשביתה איננה כאן אלא במקום שהפת מונחת, אז מה בדיוק "מתערב" פה?

עירוב תבשילין לכאו' ג"כ לא מחבר כלום, זה רק קובע שההכנה לשבת לא התחילה ביו"ט אלא בימות החול.

בשני דברים אלו לא צדקת, עיין ראב"ד שם: שהוא מערב צרכי שבת עם צרכי יו"ט לעשותם יחד.
ובמ"מ שם: ואפשר שאף בתחומין יאמר כן, שהוא מערב התחומין שלא היה יכול לילך בו תחילה עם התחום שהיה יכול לילך בו, ונכון הוא.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 16, 2016 1:13 am

יש"כ!
העמדתנו על האמת.
אמנם ידידנו ר' עדיאל הלא כיון לדברי המ"מ שם - ועיקר מלת עירוב בדברים אלו אינה בתחלת הנחתה אלא גבי חצרות והושאלה לתחומין ולתבשילין לפי שאף הם נעשין באוכל.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 11, 2017 10:16 pm

התבוננתי שוב שיש בזה הרבה הגדרות בראש', (על עירוב תבשילין), הרמב"ם והראב"ד הנ"ל, הריטב"א בתחילת פ"ב דביצה, רשב"א בעבוה"ק, רמ"א בתחילת סימן תקכ"ז, ועוד.

אולי הזדמנות לשאלה אחרת:
בעירוב תחומין קונים שביתה ומגורים במקום אחר מהבית,
בעירוב חצירות משתייכים כולם לסעודה אחת ומטפילים את הכל לשם,
בעירוב תבשילין מכינים מאכל לשבת ואת המשך ההכנות עושים בתור גמר,
(כתבתי בחופזה, לא דייקתי כ"כ בהגדרות).
האם היהודי הפשוט שעושה את א' משלושת העירובין הנ"ל, צריך לעמוד על תוכנם במידה מסויימת, (לכה"פ: שביתה, דיורין, הכנה), או שבאמת די לו בזה שהוא עושה את מצות החכמים, (כסבור שזה פיתרון קסם), ואומר את האמירות הנצרכות: בהדין עירובא יהא שרי וכו' ותו לא מידי.
זאת שאלה מצויה לכאו', ואין לי בהירות בזה, אשמח לעזרתכם.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 15, 2017 9:09 pm

לציין עוד, הנו"כ בסי' תקכז הביאו בשם האחרו' דהעושה עירוב חצירות ותחומין ותבשילין יחד, מברך על הכל ברכה אחת "על מצות עירובין". (וא"כ קשה לומר שיש חילוק מהותי בפי' המילות).

===

הלום ראיתי דבר פלא באור זרוע, ז"ל בהל' יו"ט סי' שמג -
נוכל לפרש דר' יוסי בר בון בעי אם עירובי תבשילין מתירין לטלטל מחצר לחצר בשבת אף על גב דלא עירב עירובי חצירות
הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו?
(ובעירובין דמ"ו: אמרי' שלא לשכח תורת עירוב וכו' מחצירות לתחומין).

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 19, 2017 9:00 pm

כמדומני שאלו שמנו מצוות דרבנן בתוך מנין המצוות, מנו את עירובין כאחד, ולא חילקו בין תבשילין ותחומין וחצירות. כך?

פרי יהושע
הודעות: 2811
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ביאור מילה: עירוב/שיתוף

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' יולי 07, 2017 4:20 pm

מעניין לעניין:
משהו פעם שמע/קרא/חשב, מה שורש החילוק: בין לשון עירוב הנאמר בחצרות, ללשון שיתוף הנאמר במבואות.

בית האלי
הודעות: 13
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 5:53 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי בית האלי » א' יולי 09, 2017 9:49 am

המשותף לכל העירובין, שמצוותן לעשותם מערב שבת (או עיו"ט), וכיון שחשיכה שוב אין לו תקנה, ונראה שזה פירוש מילת" עירוב", מלשון 'ערב' לא מלשון תערובת.

יאיר
הודעות: 9710
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי יאיר » א' יולי 09, 2017 10:03 am

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7 ... 9.D7.9F.22

טעם השם - "עירוב תבשילין"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם כתב שעירוב תבשילין נקרא כך בגלל הדמיון שלו למושג ההלכתי עירוב חצרות - כפי שעירוב חצרות נועד להוות היכר - שלא יבואו בני אדם לטעות ולחשוב שמותר להוציא בשבת מרשות לרשות, כך גם עירוב תבשילין מיועד להיכר וזיכרון - כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו.
בצורה אחרת ניתן לבאר שבעירוב תבשילין בעצם 'מערבים' (כלומר מצרפים) את המאכלים שבושלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו, ועל כן מותר, לדברי חז"ל, לבשל מיום החג ליום השבת שחל לאחריו.

המונח 'עירוב' משמעו ערבוב, והוא מציין את ערבוב 2,000 האמה המותרים לפני הנחת העירוב, עם ה-2,000 אמה הנוספים.

דרומי
הודעות: 4058
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי דרומי » א' יולי 09, 2017 10:55 am

בספרי קבלה מבואר דבר מעניין בקשר למלת 'עירוב', שהיא מורכבת מע"ב (=בגימטריא חסד) ורי"ו (=בגימטריא גבורה), ולכן גם השם עירוב - עירוב והתכללות של חסד וגבורה

וזהו גם סוד המלה 'ויעבר' וכן סוד המלה 'עיבור'

ביקורת תהיה
הודעות: 493
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' יולי 09, 2017 2:43 pm

מה דעתכם על כיוון מחודש, עירוב מלשון 'ערב שבת', ובשפת הירושלמי 'ערובת שבתא'
המשותף לכל העירובין הוא כמו שצויין שקביעות דעת האדם נמשכת אחר מאכלו, ועושים זאת בערב שבת מבעוד יום.
בעירובי חצרות דרי הבתים קובעים את דיורם בחצר, על ידי נתינת מאכל משותף באחד הבתים.
בעירובי תחומין האדם קובע את שביתתו במקום העירוב על ידי הנחת המאכל שם.
בעירובי תבשילין האדם יש כמה פירושים, והמשותף שעל ידי הנחת מאכל נקבעת גמירות דעתו של האדם.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 09, 2017 8:08 pm

יאיר כתב:המונח 'עירוב' משמעו ערבוב, והוא מציין את ערבוב 2,000 האמה המותרים לפני הנחת העירוב, עם ה-2,000 אמה הנוספים.

4000. (2000 לכל צד).
אבל שום דבר לא מתערבב, הקודמים מתבטלים לחלוטין, והכל תלוי במקום העירוב.

שומע ומשמיע
הודעות: 1412
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' יולי 09, 2017 8:10 pm

עושה חדשות כתב:
יאיר כתב:המונח 'עירוב' משמעו ערבוב, והוא מציין את ערבוב 2,000 האמה המותרים לפני הנחת העירוב, עם ה-2,000 אמה הנוספים.

4000. (2000 לכל צד).
אבל שום דבר לא מתערבב, הקודמים מתבטלים לחלוטין, והכל תלוי במקום העירוב.

לא מדויק, הרי יש מושג של עיר שלן בה.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 09, 2017 8:19 pm

זאת טענה מעניינת.
(באמת גם לש' הרי"ף ועו"ר הוא בכיוון הזה, עי' רי"ף ביצה כ: וס' העיתים סי' מד, ועוד).

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב/שיתוף

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יולי 09, 2017 11:53 pm

פרי יהושע כתב:מעניין לעניין:
משהו פעם שמע/קרא/חשב, מה שורש החילוק: בין לשון עירוב הנאמר בחצרות, ללשון שיתוף הנאמר במבואות.
בירושלמי יש 'שיתופי חצירות', ועי' קר"א עירובין עא: ודו"ק.


ולענין נידון האשכול, עי' תשובה מענינת ברשב"ש סי' תקנט.

פרי יהושע
הודעות: 2811
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: ביאור מילה: עירוב/שיתוף

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 10, 2017 8:28 pm

עושה חדשות כתב:
פרי יהושע כתב:מעניין לעניין:
משהו פעם שמע/קרא/חשב, מה שורש החילוק: בין לשון עירוב הנאמר בחצרות, ללשון שיתוף הנאמר במבואות.
בירושלמי יש 'שיתופי חצירות', ועי' קר"א עירובין עא: ודו"ק.


ולענין נידון האשכול, עי' תשובה מענינת ברשב"ש סי' תקנט.


לא הבנתי מה מצא כת"ר בקרן אורה לבד ממש"כ שמשמע בירו' הנ"ל שעירובין הוא לשון רק בפת, אבל הסבר גם לזה לא מצאתי, [וכן לא הבנתי מה מצא כת"ר ברשב"ש].

אך ראה זה מצאתי דבר מעניין בפה"מ להר"מ ולא ראיתי עד כה מה שעמד ע"ז:

בעה"ב שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין כו': שותף ידוע. ואין הפרש בין שיערכו שניהם יינם או שיקנו כלי מלא יין בשתוף וזה הדבר (הוא) [(מהדורת קורח) אינו אלא] בשתופי מבואות ולפיכך אמר שותף:


משמע ברמב"ם שלא מהני בעירובי חצירות בפת שקנו בשיתוף, [ודלא כהרשב"א בעבודת הקודש ש"ד ס"ב וכמש"כ רמ"א ס' שפ"ו עפ"י הטור שס"ו], ומשום שנקרא עירוב ולא שיתוף.

מה דעתכם?.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ביאור מילה: עירוב

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 23, 2018 3:16 pm

דא"ג,

אי' בתוספתא "מפני מה אמרו אין מערבין לאדם אלא לדעתו לפי שאין רוצה שישתתפו אחרים עמו בחלקו", וכן הובא בירושלמי "לית הדא זכו לא בעי בר נש ייעול חברייא לביתיה בר מדעתיה", ולש' הר"מ בפיה"מ "ונתינת רשות הוא שיעשה ערוב מערב שבת", ובסידור רס"ג כתוב "ואם המבוי איננו מפולש ודייריו כלם יהודים, משתתפים ונושאים כרצונם. והשיתוף בדבור אינו מספיק, אלא משתתפין או בככר ככר או במנה מנה של יין או שמן ושמין בכלי אחד ואומרים השתתפנו, וכל אחד נותן לחברו דריסת רגל וזכות בדרכו".

האם מצינו שהשכנים העושים עירוב חצירות ושיתוף מבואות צריכים להרשות כל אחד לחבירו להיכנס ברשותו?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מלפנא, פלתי ו־ 36 אורחים