האם "ילדים" כולל ילדות?

[סתם יהודי]

האם "ילדים" כולל ילדות?
זכריה: "ילדים" וילדות משחקים ברחבתיה. פר' משפטים: וילדה לו בנים או בנות האשה "וילדיה" תהיה וכו'?

[חכם באשי]

צריך לבדוק בספרו של רש"א ורטהיימר, השמות הנרדפים (בערכים: ילד, בן). כנראה הוא מדבר על זה.

[זקן ששכח]

צריך לבדוק בספרו של רש"א ורטהיימר, השמות הנרדפים (בערכים: ילד, בן). כנראה הוא מדבר על זה.

עברתי מקופיא, וככל הנראה אינו מביע דעתו בענין.

ואולי גם זה בין השינויים של שפת לשוה"ק ועברית.

[סתם יהודי]

ואולי גם זה בין השינויים של שפת לשוה"ק ועברית.

האם כבר הוברר לך מהי שיטת שפת לה"ק בנדו"ד, עד שאתה כבר נחפז לעלות לקומה הבאה ולצדד - שאולי גם יש בזה הבדל בין לה"ק לבין העברית המדוברת?

[שמואל דוד]

ילדים כולל ילדים וילדות...
בנים כולל בנים ובנות...
וכו'

[סתם יהודי]

ילדים כולל ילדים וילדות.

א"כ למה הוצרך זכריה לומר "ילדים וילדות משחקים ברחבתיה"? לכאו' לשיטתך די אם היה אומר "ילדים משחקים ברחבתיה" - ואנא ידענא דה"ה ילדות - שהרי אתה אומר ש"ילדים" כולל גם ילדות.

בנים כולל בנים ובנות

א"כ למה הוצרך הפסוק שבפרשת משפטים לכתוב "בנים או בנות"? לכאו' לשיטתך די אם היה כתוב "בנים", ואנא ידענא דה"ה בנות - שהרי אתה אומר ש"בנים" כולל גם בנות.

[שמואל דוד]

כלפי בנות , בנים דוקא אבל בנים לחוד כולל גם בנות

[יאיר]

וכן אתה מוצא ''ויקרא את שמם אדם'' (וגם בנות נקראים 'בני אדם' דאדם כולל שניהם).

[סתם יהודי]

ילדים כולל ילדים וילדות.

א"כ למה הוצרך זכריה לומר "ילדים וילדות משחקים ברחבתיה"? לכאו' לשיטתך די אם היה אומר "ילדים משחקים ברחבתיה" - ואנא ידענא דה"ה ילדות - שהרי אתה אומר ש"ילדים" כולל גם ילדות.

בנים כולל בנים ובנות

א"כ למה הוצרך הפסוק שבפרשת משפטים לכתוב "בנים או בנות"? לכאו' לשיטתך די אם היה כתוב "בנים", ואנא ידענא דה"ה בנות - שהרי אתה אומר ש"בנים" כולל גם בנות.

כלפי בנות , בנים דוקא אבל בנים לחוד כולל גם בנות

אני שב וחוזר, והפעם ביתר פירוט, על שאלתי שציטטת: למה הוצרך זכריה לומר "ילדים וילדות משחקים ברחבתיה"? לכאו' לשיטתך די אם היה אומר "ילדים משחקים ברחבתיה" דבהכי הוו ילדים לחוד - ואנא ידענא דה"ה ילדות - שהרי לשיטתך "ילדים/בנים" לחוד זה כולל גם ילדות/בנות (כפי שהתכוונת לבאר את הפסוק של פרשת משפטים).

[זקן ששכח]

לגבי מה שטענו שכשאומרים 'ילדים' הרי זה כולל גם ילדות. נכון הדבר אך לא מטעמא שבאמת כולל אותן, אלא שדרך התורה שכשמזכירה זכרים ונקבות, תתייחס בלשון זכר ותכלול בלשון זו גם את הנקבות, והדוגמאות רבות.

לגבי השאלה מפני מה טרח הכתוב לכתוב 'ילדים וילדות', אולי נבין זאת על פי ספר חסידים (סימן קסח):
אל תערב בנים ובנות, פן יחטיאו, אז תשמח בתולה במחול לבדם, אבל בחורים וזקנים יחדיו (ירמי' לא יב) וכן ילדים וילדות משחקים ברחובותיה (זכרי' ח ה), ילדים לבד וילדות לבד, וכן בסוף תהלים (קמח יב) בחורים וגם בתולות ולא אמר בחורים עם בתולות, כמו זקנים עם נערים גם לרבות נשים לבד.

[יורד ומתעה]

והוא פשוט לכל יודע עברית

[סתם יהודי]

לגבי השאלה מפני מה טרח הכתוב לכתוב 'ילדים וילדות', אולי נבין זאת על פי ספר חסידים (סימן קסח):
אל תערב בנים ובנות, פן יחטיאו, אז תשמח בתולה במחול לבדם, אבל בחורים וזקנים יחדיו (ירמי' לא יב) וכן ילדים וילדות משחקים ברחובותיה (זכרי' ח ה), ילדים לבד וילדות לבד, וכן בסוף תהלים (קמח יב) בחורים וגם בתולות ולא אמר בחורים עם בתולות, כמו זקנים עם נערים גם לרבות נשים לבד.

אני צריך עיון גדול כדי להצליח להכניס את דברי ספר חסידים בתוך פשט הפסוק (לאפוקי דרש וכדומה), דלטעמיה - כי כתיב (בפרשת נח) "איש ואשתו" - אטו בעי קרא למימר דאיש לבד ואשתו לבד? אתמהה...
ומכל מקום, בתור דרש (לאפוקי פשט) - אשר לענ"ד רק אליו התכוון ספר חסידים - נאים הם הדברים, ויישר כחך על שזיכיתנו לראות את דברי קודשו, ודברי פי חכם חן.

[רבותיי]

לגבי מה שטענו שכשאומרים 'ילדים' הרי זה כולל גם ילדות. נכון הדבר אך לא מטעמא שבאמת כולל אותן, אלא שדרך התורה שכשמזכירה זכרים ונקבות, תתייחס בלשון זכר ותכלול בלשון זו גם את הנקבות, והדוגמאות רבות.

לגבי השאלה מפני מה טרח הכתוב לכתוב 'ילדים וילדות', אולי נבין זאת על פי ספר חסידים (סימן קסח):
אל תערב בנים ובנות, פן יחטיאו, אז תשמח בתולה במחול לבדם, אבל בחורים וזקנים יחדיו (ירמי' לא יב) וכן ילדים וילדות משחקים ברחובותיה (זכרי' ח ה), ילדים לבד וילדות לבד, וכן בסוף תהלים (קמח יב) בחורים וגם בתולות ולא אמר בחורים עם בתולות, כמו זקנים עם נערים גם לרבות נשים לבד.

איני בטוח. אך האם אין גמרא שלעת''ל יוכלו לשחק ילדים וילדות יחד ולא תשלוט בהם יצה''ר? וכמדומני שמסתמכים על פסוק זה.
עריכה: יתכן והגמרא מדברת על העבר, שבזמן הבית לא היו מהלכים ילדים וילדות בלא חטא. ואולי זה רוצה הנביא להדגיש שכן יהא לעת''ל.

[הכהן]

נשאל את השאלה הפוך: "ושננתם לבניך - ולא לבנותיך". האם בכל מקום שכתוב בנים הכוונה למעט בנות?

[סתם יהודי]

נשאל את השאלה הפוך: "ושננתם לבניך - ולא לבנותיך". האם בכל מקום שכתוב בנים הכוונה למעט בנות?

בכוונה לא דנתי על בנים ובנות - כי לגביהם אין קושיא מעיקרא, מה שאין כן ילדים וילדות - יש קושייה משני פסוקים סותרים לכאורה (כמובא בכותרת של האשכול) - ולכן רק בזה דנתי.

ולגבי גוף שאלתך, שכמובן אינה קושייא - אלא רק שאלה: אלה גמרות מפורשות, דבנים הוא לאפוקי בנות ("בני ישראל ולא בנות ישראל"), חוץ מאשר כשבפסוק יש ריבוי מיוחד לרבות בנות, וכן חוץ מפסוקי ברכה - כגון בפסוק "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" (כמובא בב"ב קי ע"ב).

[הכהן]

ויצא מעמך הוא ובניו עמו א''ר שמעון אם הוא נמכר בניו ובנותיו מי נמכרים מכאן שרבו חייב במזונות בניו

[סתם יהודי]

מהגמ' הנ"ל עולה כעת קושיה חדשה: איך מצד אחד - אומרת הגמ' במקום אחר - "בני ישראל ולא בנות ישראל", אך מצד שני - לגבי הפסוק "הוא ובניו עמו" - היא מקשה "בניו ובנותיו מי נמכרים".
ומ"מ, אין קשר בין זה לבין קושייתי המקורית, שהיא איננה על הגמרא אלא על הפסוקים עצמם, ולכן נשאלה דווקא על ילדים ולא על בנים.

[הכהן]

ואני אחזור ואשאל מהמשך הפסוק בו פתחת:
אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו: ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי:

[סתם יהודי]

אה"נ. ובדידך עדיפא לאקשויי מבדידי, וה"ט משום דבדידי מקשינן - מקרא חדא (בתורה) - אקרא אחרינא (בנביאים), ובדידך מקשינן - מקרא (בתורה) - אגופיה!

[שמואל דוד]

עיין תוספות יו"ט כתובות סוף פרק ד

[הא לחמא עניא]

פוק חזי שכל אחד ואחד כותב היום בהזמנות של החתונות "להשתתף בשמחת בנינו היקרים" והכוונה היא על החתן וגם על הכלה, ונקטו בלשון בנינו.
[אכן ראיתי כמה שמדייקים וכותבים צאצאינו היקרים, אבל רוב העולם כותב בנינו]