פרשית בהעלותיך "ויהי בנסוע הארון"

[פרי יהושע]

שאלה לי לחכמי וידעני הפורום, בגמ' בפ' כל כתבי הקודש (שבת קט"ו ב') מבואר שהיא כספר בפני עצמו, ושלפי זה יש שבעה ספרים בספר תורה [חצבה עמודיה שבעה]. לבד מהצלת כתבי הקודש שיש בהן שמונים וחמש אותיות כמספר פרשה זו, יש לכך נפק"מ אחרת?

[פרי יהושע]

לא הייתי מחפש נפק"מ דווקא כי אולי באמת אין, אבל כל העניין נראה עלום ע"פ פשוטו מאין לנו לתת לפרשה זו שם של ספר בפני עצמו רק בגלל המסורת של הנונים ההפוכים בתחילתה וסופה.

[עליך עיננו]

עי' בדברי הגרש"ר הירש באור נפלא בזה מצו"ב

[עליך עיננו]

וע"ע בכלי יקר שכ' שספר זה בא לרמז על מצות פר"ו.

[ש. ספראי]

מתוך ספרי הקט ויאמר שמואל:
ו. כתיבת פרשת "ויהי בנסוע".
ו] שבת קט"ו סוע"ב, ת"ר "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" פרשה זו עשה לה הקב"ה סמניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זו מקומה. רבי אומר לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו, כמאן אזלא הא דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן "חצבה עמודיה שבעה" אלו שבעה ספרי תורה, כמאן כרבי. מאן תנא דפליג עליה דרבי, רשב"ג וכו'.
ואסתפקנא בהא דשבת ק"ד ב' תנא כתב אות אחת והשלימה לספר חייב, ופרש"י: אות אחרונה של אחת מכ"ד ספרים. מה דינו של המשלים אות אחת לפרשת "ויהי בנסוע", דספר שלם הוא כנ"ל.
והנה המנ"ח ביאר בכוונת רש"י דאיירי דוקא בכ"ד ספרים, דבכל הספרים, אף בספרי קודש, אפשר להשלים עוד ועוד כרצון מחברו, ואין מושג של השלמת הספר. אמנם בכ"ד ספרי הקודש, שתיבותיהם ואותיותיהם הכל במספר ובמנין מאת השי"ת, אזי שייך בהם השלמה. וכתב דנראה דלאו דוקא על הקלף, אלא אפילו על הנייר דאין קדושת ספר עליו, מ"מ כיון דהאותיות הם במנין ובמספר ואין להוסיף או לגרוע, שייך השלמה כי נשלם הספר. עכ"ד. ולפי"ז יש להסתפק טובא בנדו"ד, דהכא ל"ש הוספת אותיות כעת, לאחר שהשלים את הספר דויהי בנסוע, והמשך הפסוקים דשם שייכים הלא לספר אחד.
ובגדר ד"ויהי בנסוע" ספר בפנ"ע הוא, לא נתבאר בפוסקים עניינו. ואנן מצינו בהרבה דוכתין בדברי חז"ל "חמשה חומשי תורה" ולא "שבעה שבעי תורה", וכפי שמנאם גאון ישראל האדר"ת נ"ע בס' תפלת דוד (בענין נוסחאות דחג השבועות). ואמנם ראיתי מביאים בשם עמק הנצי"ב בתוספתא דמאחר וספר ד"ויהי בנסוע" ספר קצר הוא, ע"כ צורף לבמדבר, וכדמצינו גבי נבואה מסוימת בישעיה שצורפה לישעיה, מפני קוטנה. ומשו"ה אין מוסיפין ד' שורות לפני ולאחרי ספר ד"ויהי בנסוע". ויעויין בס' תפלה לדוד המוזכר לעיל שנקיט האדר"ת ז"ל מדעתו דבתיקון ליל שבועות צריך להוסיף גם הפסוקים ד"ויהי בנסוע" ו"בנחה", כיון דספר לחוד הוא, ובספרו חשבונות של מצוה (מצוה תרי"ג) כ' דאדם שאין ידו משגת לקנות ס"ת, שיקנה לכה"פ פרשה ד"ויהי בנסוע", דספר בפנ"ע הוא. עכ"ד.
ויש לדון האם להאי ספר ד"ויהי בנסוע" איכא "דין ס"ת" או גם "קדושת ס"ת" לכל דיניה וענייניה, (כגון לעמוד בפניו, להני שיטות דעומדים בפני חומשין, עי' ב"י ורמ"א יו"ד רפ"ב. ולצום כשמפיל האי פרשתא, ובהא דתענית ציינו לשו"ת מנחת אלעזר ח"ב, ואינו תח"י). וראה"כ מוהר"ש מילגרום שליט"א הארני לדעת דהנה בשבת קט"ז א' אמרי' דס"ת שבלה אם יש בו פ"ה אותיות כמנין "ויהי בנסוע" מצילין אותו מן הדליקה. וכן בידים פ"ג מ"ה אמרי' דספר שנמחק ונשתייר בו פ"ה אותיות כפרשת "ויהי בנסוע" מטמא את הידים. והוא צ"ע לכאו', כיון דמנין פ"ה אותיות מועיל לכאו' דוקא בפ' "ויהי בנסוע", לאחר שדין ספר לחוד איכא עלה, וא"כ מאי שייטא בזה לדין פ"ה אותיות, וצ"ע. אלא צ"ל דגדר ד"ויהי בנסוע" הוא דאית ביה "דין אותיות", אך לא "דין ספר", ודפח"ח.
והנה בגיטין ס' א' אמרו דמעיקר הדין שרי לקרות בחומשין בציבור ורק מפני כבוד הציבור ביטלוהו. ולפי"ז יש להסתפק האם קודם תקנה היה באפשרות לקרות פרשת "ויהי בנסוע" בלחוד, כדין חומש מושלם.
הדרן לנדו"ד דסוגיה דהכותב אות א' והשלים אות א'. דהנה במסכת ידים פ"ג מ"ה כתיב: מגילה שכתוב בה פ"ה אותיות כפרשת "ויהי בנסוע" מטמא את הידים. והיינו דגם הכותב יריעה בת פ"ה אותיות קדושה היא. ולפי"ז יש לדון דא"נ דסברת ד' רש"י בהכותב אות א' והשלימה לא' מכ"ד ספרים הוא מצד דהשלים הספר לענין קדושתו, וכמש"כ המנ"ח בצד אחד מדבריו, האם כן הוא הדין בגליון בן פ"ד אותיות שהשלימם לפ"ה אותיות, האם חייב משום כותב, כיון שעי"כ עשאו לספר המטמא את הידים, וצ"ע לעת הפנאי.
עוד רגע אדבר בהאי עניינא, מענין לענין באותו ענין: הנה נחלקו הראשונים בגדר דברי המתני' דהכותב ב' סמניות, אי הכוונה לסימן או לאות, עי' רש"י ופיהמ"ש להר"מ ועוד ראשונים, ויל"ע מה ס"ל לרב האי גאון בזה. דר' האי גאון נקיט דב' סמניות היינו כב' נוני"ן כמו בפרשת "ויהי בנסוע". ויש לידע האם ב' הנוני"ן אלו נחשבים כאות או כסימן, ובס' בני יונה (לרבנו בעל ה"מעיל צדקה" נ"ע) דן בזה בארוכה. ובהא דב' נוני"ן אלו מצינו כמה ביאורים, דבעלי התוס' עה"ת פירשו דרומזים על נ' פרשיות שצריך להקדים בהם פרשה זו ד"ויהי בנסוע" (וכבר הקשו דהא צריכים להקדים פרשה זו רק מ"ט פרשיות, ועיין), ולדבריהם נראה דנוני"ן אלו הם אותיות נוטריקון ולא סימון ורישום בעלמא. אולם המהר"ם שיף בשבת שם פי' דב' נוני"ן אלו הם כסוגריים, והוא ז"ל כנראה סובר דהם כרישום וסימן בעלמא, וצ"ע לעה"פ.

[שיף]

עוד בענין הנוני"ן ההפוכים
viewtopic.php?f=46&t=13569&hilit=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91#p126760