ליד הספסלים הקדמיים באוטובוס וכד' מופיעה כרזה "מפני שיבה תקום", לשכנע לוותר על המקומות הללו ולפנותם עבור קשישים הזקוקים להם.
ומימים ימימה סברתי שיש כאן משחק מילים, כי כידוע ציווי התורה הוא להדר את הזקן ע"י קימה לכבודו כשהוא עובר, אבל פינוי המקום בעבורו, אף כי הוא רצוי ואולי גם מחוייב לפעמים, אבל אינו נכלל בהאי מצ"ע ד"מפני שיבה תקום".
אמנם יש קצת לפלפל בזה, שאם הקשיש לא ימצא לעצמו מקום וישאר עומד, אז עדיין אין רשות לכל העומדים בד' אמותיו להתיישב בחזרה, וממילא נתפנה עבורו המקום. אבל באמת צ"ע מה השיעור בזה, (וגם יל"פ קצת בדין רכוב כמהלך, ואכמ"ל).
אמנם כעת ראיתי במושב זקנים פרשת קדושים, שכתב בזה דברים בשם הרוקח ~
וחלק מזה כתוב גם בפי' רבינו אפרים עה"ת, אמנם פי' הרוקח עה"ת אינו תח"י ואיני יודע אם כתיב ביה.
ואמנם גם לדבריו זה רק מידת חסידות, (ולמד כן מפשוטו של מקרא), אבל מבו' עוד דס"ל דלעולם ענין הקימה לכבוד הזקן הוא משום שכביכול מציעים לו עי"ז מקום ישיבה בדרך כבוד.
וראיתי שכבר עמדו בזה, עי' במצורף ~