והנה מרים מצורעת כשלג

[פרי יהושע]

כתב רש"י ד"ה אשר בצאתו "ד"א אל נא תהי כמת אם אינך רופאה בתפילה מי מסגירה ומי מטהרה, אני א"א לי לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה נגעים, וכהן אחר אין בעולם".

וקשה בתרתי דאם אין כהן איך נטמאה והא טומאתה תלויה בכהן, [כמש"כ לכא' רש"י בעצמו מי מסגירה], ועוד היכן מצינו טהרה ע"י תפילה?

[עושה חדשות]

תרשה לי לשאול שאלה אחרת באותו ענין,
מה פשר ד' חז"ל שהביא רש"י מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, וכי יש משהו יותר טוב לעשות בשבילה?

[יאיר]

תרשה לי לשאול שאלה אחרת באותו ענין,
מה פשר ד' חז"ל שהביא רש"י מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, וכי יש משהו יותר טוב לעשות בשבילה?

נ"ל דהכוונה היא שלא ירננו אחריו שמרבה בתפילה בגלל שהיא אחותו ודו"ק וק"ל.

[עושה חדשות]

תרשה לי לשאול שאלה אחרת באותו ענין,
מה פשר ד' חז"ל שהביא רש"י מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, וכי יש משהו יותר טוב לעשות בשבילה?

נ"ל דהכוונה היא שלא ירננו אחריו שמרבה בתפילה בגלל שהיא אחותו ודו"ק וק"ל.

יש ב' פירושים בספרי כמובא ברש"י, ומש"כ כת"ר זה הפי' השני.
אבל אולי זה תלוי בגירסאות.

[ביליצר]

תרשה לי לשאול שאלה אחרת באותו ענין,
מה פשר ד' חז"ל שהביא רש"י מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, וכי יש משהו יותר טוב לעשות בשבילה?

נ"ל דהכוונה היא שלא ירננו אחריו שמרבה בתפילה בגלל שהיא אחותו ודו"ק וק"ל.

מקום לעמוד

זה הפשט השני של רש"י עיין שם ,דבר אחר..

לכאורה הפשט הוא שיטפל בה ויעודד אותה במקום להתפלל עליה,

[פרי יהושע]

כתב רש"י ד"ה אשר בצאתו "ד"א אל נא תהי כמת אם אינך רופאה בתפילה מי מסגירה ומי מטהרה, אני א"א לי לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה נגעים, וכהן אחר אין בעולם".

וקשה בתרתי דאם אין כהן איך נטמאה והא טומאתה תלויה בכהן, [כמש"כ לכא' רש"י בעצמו מי מסגירה], ועוד היכן מצינו טהרה ע"י תפילה?

לכא' נראה ליישב דזה היה ברור שנטמא ע"י הבוי"ת בעצמו "הלא אביה ירוק ירק בפניה", ורק שלטהר הייתה יכולה באופן הרגיל ע"י הסגר וכו', וזה לא היה אפשר דבעי כהן והוא קרוב, ולכן אמר אהרן למשה שיתפלל עליה והיינו הא גופא שיטהר אותה הבוי"ת בעצמו, וכן הוה שהסגירה וטיהרה, אשרי מי שזכה לטיפול כזה מידי של בורא עולם בעצמו, והלא ידוע מה שאמרו בגמ' סוטה על עכסה...

[עזריאל ברגר]

כתב רש"י ד"ה אשר בצאתו "ד"א אל נא תהי כמת אם אינך רופאה בתפילה מי מסגירה ומי מטהרה, אני א"א לי לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה נגעים, וכהן אחר אין בעולם".

וקשה בתרתי דאם אין כהן איך נטמאה והא טומאתה תלויה בכהן, [כמש"כ לכא' רש"י בעצמו מי מסגירה], ועוד היכן מצינו טהרה ע"י תפילה?

לי נראה שחלק מעונשו וכפרתו של המצורע הוא ההסגר וההחלט והציפרים והבאת הקרבן וכו׳, ומכיוון שאין מי שיסגירנה - יהיה חסר בכפרתה.

[חיימקה]

יעויין זבחים קב. ובתוס' שם ד"ה "אני".

[עזריאל ברגר]

יעויין זבחים קב. ובתוס' שם ד"ה "אני".

תוס׳ שם נשארים ב"תימה" בדיוק עם קושיית פותח האשכול, שיכול עתה לומר "ברוך שכיוונתי לקושיית התוספות".

[עושה חדשות]

מה פשר ד' חז"ל שהביא רש"י מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, וכי יש משהו יותר טוב לעשות בשבילה?

ראיתי שעמדו בזה.

הכת"ס מבאר שהענין להאריך בתפילה הוא רק באופן שאינה בכוונה כ"כ ובלב נשבר, וזהו שיתמהו על משה האם כשאחותו נתונה בצרה הוא זקוק לאריכות.

באמרי שפר כ' בשם מהרש"ל שהתפילה נענית בסופה, ולפיכך אם יאריך בתפילה הרי הוא מאחר את רפואתה של מרים. (וצ"ע).

וע"ע מש"כ הגרא"ב ויכטפוגל בספר הזיכרון ברכת מנחם על ברכות.

[פרי יהושע]

יעויין זבחים קב. ובתוס' שם ד"ה "אני".

תוס׳ שם נשארים ב"תימה" בדיוק עם קושיית פותח האשכול, שיכול עתה לומר "ברוך שכיוונתי לקושיית התוספות".

אכן תוס' שם נשארים בתימה, וברוך שכוונתי, אולם באמת לאחר העיון לכא' לא קשה מידי כמו שכתבתי כיון שמוכח שאכן הייתה טמאה עפ"י הדיבור, רק קשה קצת הלשון "מי מסגירה", כי ההסגרה אינה דרך ההיטהרות וצ"ע.

[תוכן]

כתב רש"י ד"ה אשר בצאתו "ד"א אל נא תהי כמת אם אינך רופאה בתפילה מי מסגירה ומי מטהרה, אני א"א לי לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה נגעים, וכהן אחר אין בעולם".

וקשה בתרתי דאם אין כהן איך נטמאה והא טומאתה תלויה בכהן, [כמש"כ לכא' רש"י בעצמו מי מסגירה] ... ?

אע"ג דהכהן מטמאה, אבל אין זה אלא תנאי, אבל טומאה יש כאן.

[פרי יהושע]

כתב רש"י ד"ה אשר בצאתו "ד"א אל נא תהי כמת אם אינך רופאה בתפילה מי מסגירה ומי מטהרה, אני א"א לי לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה נגעים, וכהן אחר אין בעולם".

וקשה בתרתי דאם אין כהן איך נטמאה והא טומאתה תלויה בכהן, [כמש"כ לכא' רש"י בעצמו מי מסגירה] ... ?

אע"ג דהכהן מטמאה, אבל אין זה אלא תנאי, אבל טומאה יש כאן.

מה הכוונה תנאי ומה נפק"מ בטומאתה זו?, וגם עמש"כ שהקב"ה טימאה בעצמה, העירוני דכעת מנ"ל כן לאהרן, והלא לא נתחדש כן אלא לאכ"מ שאמר הכתוב הלא אביה ירק וגו', וכקו' התוס'.

[תוכן]

הכוונה שיש כאן מציאות של טומאה, אפילו שהכהן לא טימא אותו, ונאמרו כמה דינים על טומאה זו, ולמשל שאפשר לדחות להראות הנגע לכהן ברגל או לחתן. ומשום כך, אפילו שמרים לא היתה טמאה הלכה למעשה, אבל מציאות של טומאה היתה כאן.

[פרי יהושע]

הכוונה שיש כאן מציאות של טומאה, אפילו שהכהן לא טימא אותו, ונאמרו כמה דינים על טומאה זו, ולמשל שאפשר לדחות להראות הנגע לכהן ברגל או לחתן. ומשום כך, אפילו שמרים לא היתה טמאה הלכה למעשה, אבל מציאות של טומאה היתה כאן.

לא הבנתי, הלא לדחות ראית הטומאה לרגל לכא' מוכיח להפך שאין כאן מציאות כלל של טומאה!

[הכהן]

תרשה לי לשאול שאלה אחרת באותו ענין,
מה פשר ד' חז"ל שהביא רש"י מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, וכי יש משהו יותר טוב לעשות בשבילה?

מעין זה גם בפרשת בשלח:

מה תצעק אלי. למדנו, שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה, לא עת עתה להאריך בתפלה, שישראל נתונין בצרה.

[תוכן]

הכוונה שיש כאן מציאות של טומאה, אפילו שהכהן לא טימא אותו, ונאמרו כמה דינים על טומאה זו, ולמשל שאפשר לדחות להראות הנגע לכהן ברגל או לחתן. ומשום כך, אפילו שמרים לא היתה טמאה הלכה למעשה, אבל מציאות של טומאה היתה כאן.

לא הבנתי, הלא לדחות ראית הטומאה לרגל לכא' מוכיח להפך שאין כאן מציאות כלל של טומאה!

דוקא מזה אני בא לאפוקי.

[גבול ים]

כתב רש"י ד"ה אשר בצאתו "ד"א אל נא תהי כמת אם אינך רופאה בתפילה מי מסגירה ומי מטהרה, אני א"א לי לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה נגעים, וכהן אחר אין בעולם".

וקשה בתרתי דאם אין כהן איך נטמאה והא טומאתה תלויה בכהן, [כמש"כ לכא' רש"י בעצמו מי מסגירה] ... ?

אע"ג דהכהן מטמאה, אבל אין זה אלא תנאי, אבל טומאה יש כאן.

יש נגע, לא טומאה, ועל הנגע יש דינים שצריך להראותו לכהן ויש ימים שאינו רואה בהם, אבל אין לא טומאה לא הסגר ולא טהרה.
היעב"ץ בשאלת יעבץ מחדש מכח קו' זו שנגע שדינו ברור נטמא גם בלא ראיית כהן !

[תוכן]

שוב אני חוזר ואומר, שכהן הוא רק תנאי, אבל טומאה יש כאן בכל מקרה.

[גבול ים]

שוב אני חוזר ואומר, שכהן הוא רק תנאי, אבל טומאה יש כאן בכל מקרה.

אולי יבאר לנו את תוכן כוונתו, מה הכוונה טומאה ? הוא מותר בביאת מקדש ? הוא מטמא במגעו ? או סתם שורה בו איזה רוח שנקראת טומאה.
דברים קרובים לדבריך, אך בעדינות יותר, כתובים בפי' הטור ' מ"מ בנ"א מרחקין אותה'.

[עזריאל ברגר]

בפוסקים נאמר במפורש שכל זמן שלא הובא המצורע לפני הכהן - הוא מותר בביאת מקדש ובאכילת קדשים.
אמנם לעבוד בביהמ"ק הוא פסול מדין בעל מום (הרמב"ם מונה במומים "נגעים טהורים").

[גבול ים]

ואגב ידוע בשם הגר"ח מבריסק של"ש בספק נגעים דין ספק טומאה ברה"י מכיון שללא אמירת הכהן אין כאן טומאה וממילא הספק שעומד בפני הכהן הוא ספיקא דאוריתא רגיל.

[תוכן]

אין חלים עליו דיני טומאה בכלל, אבל הטומאה עצמה יש כאן.

[עזריאל ברגר]

אין חלים עליו דיני טומאה בכלל, אבל הטומאה עצמה יש כאן.

אל מה ירמזון מליך "הטומאה עצמה"?

[תוכן]

הכוונה שיש פה איזה שהיא טומאה רוחנית הושרה על האדם, וביסוד הוא טמא, אלא שתנאי יש בדבר שהכהן צריך לטמא אותו. אבל כל עוד שהכהן לא מטמא אותו, יש עדיין חיובים עליו מדין טומאת הצרעת. והנה אין להביא ראיה מקוצץ בהרתו, כי התוספות כתבו שאיסור קוצץ בהרת איירי אפילו בטהור, אבל מכל מקום, כל החיובים שבטומאת צרעת אפילו שלא נטמא וכיוצא, חיובם מצד טומאת הצרעת, ולא מצד הכתם שהוא טהור לעכשיו.