שופריה דרב כהנא (בבא מציעא פד) פרטיה שפתיה (ב"ק קיז)

[שמואל דוד]

בבא קמא קיז-
רב יוחנן גברא סבא הוה ומסרחי גביניה אמר להו דלו לי עיני ואחזייה דלו ליה במכחלתא דכספא חזא דפרטיה שפוותיה סבר אחוך קמחייך ביה חלש דעתיה ונח נפשיה למחר אמר להו רבי יוחנן לרבנן חזיתו לבבלאה היכי עביד אמרו ליה דרכיה הכי.....
וברש"י פריטא שפתיה נקרעה שפתו על ידי מכה.


יש מקשים דהנה "פרטיה שפוותיה" משמע שלא היה יפה כ"כ ובגמרא בבא מציעא חשיב ליה לאחד מהיפים ביותר ומתרצים ע"פ רש"י שם שנקרעה שפתו על ידי מכה והיינו שבאמת נולד שלם ... ומיושב ודוק'
ובאמת אפשר לומר שכוונת רש"י ליישב הסתירה דאל"כ מדוע פירש שנקרעה ע"י מכה ומנ"ל דלא נולד כן. והנה עיין גמרא שם " דרכיה הכי" ולכאורה משמע שדרכו כן כיון שנולד כן. ולכן צריך רש"י לאפוקי מלפרש כן.. ודוק'...


אולם חכ"א שליט"א כתב לי "תרגום דפרטיה היינו נקרעה והיינו שהיה שם קריעה (מעשה) וא"כ אי אפשר שנולד כן "

ודוק'

[שמואל דוד]

עכשיו ראיתי בספר מדרש האיתמרי וז"ל


ובהתר ספק ראשון נראה לומר, דלרב כהנא אפשר דנפל המום הזה בשפתיו לעת זקנתו; אמנם מעיקרא לא היה בו מום כלל, באופן שהיה יפה במזגו בכל פרטיו, ולכן חשיב ליה; כדפירש רש״י ז״ל: "נקרע שפתו מחמת מכה". מה שאין כן גבי ר׳ יוחנן, דהדרת פנים לא הוה לו, וזהו מטבע מזגו שהיה נעדר מיופי זה.

ועוד יש לומר, דחשיב לרב כהנא אף על פי שהיה לו שפתיה פריטא, משום שזה היה מיפה לו; אדרבה, היה נראה כשוחק תמיד, כדרך המשחקים שעושים תנועה ונענוע בשפתיו, והאיש אשר פניו נראים שוחקות הוא יופי. ולכן חשיב לרב כהנא, בהיותו ממזג זה:

עוד יש לומר, דבשלמא לרבי יוחנן, המביט בפניו היה נראה מיד העדר הזקן; מה שאין כן לרב כהנא, שבהיות המום בשפתיו היה צריך השקפה תמידית להסתכל בו ולהבחין ששפתיו פריטא, משום ששפמו היה מכסהו: