האם מותר ללכת לקבר צדיק בניגוד לדעתו ?

[שלח]

למשל האם מותר ללכת לקבר של הגר"א ?כי הגר"א התנגד שילכו לקברים כידוע

[איש גלילי]

זה נראה לי משום מה, דומה לשאלה האם אפשר להניח תפלין דר"ת אחרי השקיעה, לפני זמן ר"ת (למי שפוסק כהגאונים).
או אם מותר - למי שפוסק כר"ת לגבי צה"כ - לצאת יד"ח ק"ש לפני זמן ר"ת, שהרי לדעת ר"ת אפשר לקרוא ק"ש לפני השקיעה.
אם אינני פוסק כהגר"א לגבי הליכה לקברים, זה אומר שאני לא סובר שהוא צדיק (וממילא יש חשיבות בקברו כשאר קברי הצדיקים)?

תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.

[סעדיה]

תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.

לפי ר' יהודה שאי"ז זמן מנחה הרי הוא התפלל ערבית?

[איש גלילי]

תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.

לפי ר' יהודה שאי"ז זמן מנחה הרי הוא התפלל ערבית?

נכון. אבל לדעת ר' יהודה היה צריך להתפלל שתי תפלות, ובראשונה לכוין לשם ערבית, ובשנייה לשם תשלומין של מנחה (אם זה היה באונס).

[סעדיה]

תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.

לפי ר' יהודה שאי"ז זמן מנחה הרי הוא התפלל ערבית?

נכון. אבל לדעת ר' יהודה היה צריך להתפלל שתי תפלות, ובראשונה לכוין לשם ערבית, ובשנייה לשם תשלומין של מנחה (אם זה היה באונס).

המתפלל בחצות הלילה ומכוין לשם מנחה יצא ידי ערבית או לא?

[מה שנכון נכון]

הרי מסתמא התפלל שם גם עם חזרת הש"ץ וקדושה.

[לעומקו של דבר]

בקבר האדמור מקאצק נכנסים בלי ספודיק כי הוא אמר שלא ילבשו בזמן גזירת המלבושים

[הסרפד]

תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.

הסיפור מובא באחד מספרי המ"מ ר' פסח קראהן, ואותו חסיד הלא הוא הרה"ג ר' שמואל אונסדארפער מחותנו של הרב מקלויזענבורג זצ"ל.

[איש גלילי]

המתפלל בחצות הלילה ומכוין לשם מנחה יצא ידי ערבית או לא?

עיין ברכות דף כו: ברש"י ד"ה שניה לא עלתה לו.

הסיפור מובא באחד מספרי המ"מ ר' פסח קראהן, ואותו חסיד הלא הוא הרה"ג ר' שמואל אונסדארפער מחותנו של הרב מקלויזענבורג זצ"ל.

יתכן, לא ראיתי. מ"מ אני לא שמעתי את זה מהרב הנזכר, שמעתי את זה מחסיד פשוט (שלקח אותי טרמפ מצפת למירון, ובדיוק עברנו ליד קבר ר"י, והוא נזכר בסיפור) שהיה שם.

[משולש]

אגב אביא מה שכתב ת"ח אחד בעניין דומה:

לא נהגו להניח פתקאות בקברי צדיקים, ואין מדליקים נרות בשום קבר, נוהג שהיה ידוע באשכנז כחוקות הנכרים, והורו גדולי אשכנז שעדיף ליתן ממון זה לצדקה. מה שנהגו כיום יוצאי ארצות אחרות להדליק נרות על קברי מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, ועל קברי שאר גדולי אשכנז בבתי הקברות של וורמיישא, פפד"מ וכיו"ב, אין זה דרכם של אותם מצוקי ארץ, ואפשר שלא ניחא להו שמשחיתים את מצבותיהם בטפטוף השעוה והשחרת האבן בלהב האש.

[מנצפך]

אגב אביא מה שכתב ת"ח אחד בעניין דומה:

לא נהגו להניח פתקאות בקברי צדיקים, ואין מדליקים נרות בשום קבר, נוהג שהיה ידוע באשכנז כחוקות הנכרים, והורו גדולי אשכנז שעדיף ליתן ממון זה לצדקה. מה שנהגו כיום יוצאי ארצות אחרות להדליק נרות על קברי מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, ועל קברי שאר גדולי אשכנז בבתי הקברות של וורמיישא, פפד"מ וכיו"ב, אין זה דרכם של אותם מצוקי ארץ, ואפשר שלא ניחא להו שמשחיתים את מצבותיהם בטפטוף השעוה והשחרת האבן בלהב האש.

מיהו הת"ח, והיכן כתב כן?

[פרי יהושע]

זה נראה לי משום מה, דומה לשאלה האם אפשר להניח תפלין דר"ת אחרי השקיעה, לפני זמן ר"ת (למי שפוסק כהגאונים).
או אם מותר - למי שפוסק כר"ת לגבי צה"כ - לצאת יד"ח ק"ש לפני זמן ר"ת, שהרי לדעת ר"ת אפשר לקרוא ק"ש לפני השקיעה.
אם אינני פוסק כהגר"א לגבי הליכה לקברים, זה אומר שאני לא סובר שהוא צדיק (וממילא יש חשיבות בקברו כשאר קברי הצדיקים)?

תוך כדי כתיבה נזכרתי, שיש לי כן קצת סייעתא לסברא זו, ע"פ מה ששמעתי מחסיד אחד שהיה עם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בקבר ר"י בר אלעי, והתפלל מנחה אחרי השקיעה כדרכו. ואח"כ הצטער מאד, ואמר: איך יכול הייתי להיות כ"כ עז פנים, להתפלל אצל ר' יהודה מנחה לאחר פלג המנחה? ובהזדמנות בא לשם שוב להתפלל קודם פלג המנחה, כדי לבקש סליחה על כבוד ר' יהודה.

אמנם גם זה סיפור אבל כביכול על הלכה, אולם בעניין הגר"א זה כבר שאלה של מיסטיקה!

[שנדע אשר לא נדע]

שמעתי פעם שנהגו באחת הקהילות שלא לומר בספירה 'ל"ג לעומר' אלא 'ל"ג בעומר' כיוון שזה היארצייט של הרמ"א שסבר שצריך לומר 'ל"ג בעומר'.
האם זה נכון?

[לענין]

אגב אביא מה שכתב ת"ח אחד בעניין דומה:

לא נהגו להניח פתקאות בקברי צדיקים, ואין מדליקים נרות בשום קבר, נוהג שהיה ידוע באשכנז כחוקות הנכרים, והורו גדולי אשכנז שעדיף ליתן ממון זה לצדקה. מה שנהגו כיום יוצאי ארצות אחרות להדליק נרות על קברי מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, ועל קברי שאר גדולי אשכנז בבתי הקברות של וורמיישא, פפד"מ וכיו"ב, אין זה דרכם של אותם מצוקי ארץ, ואפשר שלא ניחא להו שמשחיתים את מצבותיהם בטפטוף השעוה והשחרת האבן בלהב האש.

מיהו הת"ח, והיכן כתב כן?

מי זה יכול להיות?
http://www.moreshetashkenaz.org/old/life2_11.htm

שמעתי פעם שנהגו באחת הקהילות שלא לומר בספירה 'ל"ג לעומר' אלא 'ל"ג בעומר' כיוון שזה היארצייט של הרמ"א שסבר שצריך לומר 'ל"ג בעומר'.
האם זה נכון?

לג.PNG (50.99 KiB) נצפה 5965 פעמים

[דרומי]

כמדומה שהרמב"ם הסתייג מענין קברי צדיקים כו' וכבר נכתב בזה

ואעפ"כ עולים על ציונו

[תורה מפוארת]

זה מזכיר את הדיון מה עושים החסידים שלכל יו"ד של צדיק לא אומרים תחנון האם אומרים תחנון ביו"ד של החפץ חייםן למשל, [יו"ד של הגר"א זה בתשרי ואינו שאלה],כי הח"ח לא אחז מאי אמירת תחנון.
כמדומה לי יש סיפור אינני זוכר כעת בדיוק על שני גדו"י שנאמר שם שכעת אחר שעלה לשמים ברור שרואה כי הצד השני צודק וא"כ אין זה פגיעה בכבודו, וע"פ זה יש לומר כי אולי מן השמים מסכימים גדו"י שלא נמנו על עדת החסידים למנהג זה.

[אוצר החכמה]

כי ברור שהחסידים צודקים והחפץ חיים טועה...

[אוהב עמו]

שאלתי את הגר"י זילברשטיין האם אפשר לומר תהילים ליד קברו של החזון איש, והוא השיב לי שאפשר והחזון איש יסלח לנו על זה.
(ייתכן שאינני מדייק עם הנוסח, אבל זו היתה רוח הדברים)

ובענין ספירת העומר, יש מעשה שבבעלזא טעו פעם אחת בספירת העומר ולא אמרו לשם יחוד, ואמר רבי אהרון בעלזער שזהו מחמת כבודו של הנודע ביהודה שהתנגד לאמירת לשם יחוד

[דרומי]

יש ענין דומה לגבי תפילין דר"ת, שמי שמקפיד על ר"ת מזמנים לו מהשמים פעם אחת שהוא מתבלבל ומברך על תפילין דר"ת

וכבר נכתב בזה באריכות

[איש גלילי]

כי ברור שהחסידים צודקים והחפץ חיים טועה...

אינני מבין מה אתה רוצה.
לא צפוי שהחסידים יסברו שהם צודקים? ראית פעם מישהו שטוען משהו ואיננו סבור שהוא צודק?

[אוצר החכמה]

אם טענתך היא כללית. לעולם מותר לי לעשות כדעתי ולא לחוש לכבודו של המת כי באותה מידה שאני חושב שאני צודק אני גם טוען שבעולם האמת הוא כבר יודע שאני צודק. אז טענתי אינה צודקת.

אבל כיוון שחשים לכבוד המת ולדעותיו על כרחך שאנחנו לא טוענים את הטענה הזאת על כל דבר והטעם הוא כי אנחנו מקבלים את האפשרות שיש שתי דעות ולא רק שאחד צודק והשני טועה.
והמקרה שטוענים אותו הוא המקרה שבו סבורים שאותו אדם טעה טעות גמורה ולא מדובר במחלוקת תורנית או הלכתית אלא בסתם טעות. (למשל כך חושבים, שלא בצדק לדעתי, החסידים על הגר"א).
אבל כאן מדובר בנושא הלכתי שוודאי יכול להיות לחפץ חיים דעה אחרת משלך ואין זה טעות אלא מחלוקת ולכן הטיעון אינו נכון.

[תוכן]

למשל האם מותר ללכת לקבר של הגר"א ?כי הגר"א התנגד שילכו לקברים כידוע

מי שהולך לקברים סבור שכך הוא הנכון. וא"כ בודאי הגר"א שהוא נמצא בעולם האמת כבר חזר בו מהתנגדותו.

[יוֹסֵפֶר]

הגר"א התנגד להליכה לקברות רק משום שיזיק למי שמגיע לקבר ולא למת עצמו, אדרבה הוא עצמו עלה לקבר אמו פעם אחת ואמר אח"כ שידוע לו שלה זה עשה קורת רוח מרובה, אך לו זה הזיק והפריע.

[תורה מפוארת]

ובענין ספירת העומר, יש מעשה שבבעלזא טעו פעם אחת בספירת העומר ולא אמרו לשם יחוד, ואמר רבי אהרון בעלזער שזהו מחמת כבודו של הנודע ביהודה שהתנגד לאמירת לשם יחוד[/quote]
תיקון טעות: הרה"ק מבעלזא לא היה אומר לשם יחוד כל ל"ב בעומר [י"ז אייר] יו"ד של הנודע ביהודה מפני כבודו, כנ"ל.

[אוהב עמו]

ובענין ספירת העומר, יש מעשה שבבעלזא טעו פעם אחת בספירת העומר ולא אמרו לשם יחוד, ואמר רבי אהרון בעלזער שזהו מחמת כבודו של הנודע ביהודה שהתנגד לאמירת לשם יחוד

תיקון טעות: הרה"ק מבעלזא לא היה אומר לשם יחוד כל ל"ב בעומר [י"ז אייר] יו"ד של הנודע ביהודה מפני כבודו, כנ"ל.[/quote]

כך גם אני שמעתי, אך מונח בזכרוני שבדבר בעתו (גנוט) מביא עדויות שלא כך...

[תורה מפוארת]

ובענין ספירת העומר, יש מעשה שבבעלזא טעו פעם אחת בספירת העומר ולא אמרו לשם יחוד, ואמר רבי אהרון בעלזער שזהו מחמת כבודו של הנודע ביהודה שהתנגד לאמירת לשם יחוד

תיקון טעות: הרה"ק מבעלזא לא היה אומר לשם יחוד כל ל"ב בעומר [י"ז אייר] יו"ד של הנודע ביהודה מפני כבודו, כנ"ל.

כך גם אני שמעתי, אך מונח בזכרוני שבדבר בעתו (גנוט) מביא עדויות שלא כך...[/quote]

[דרומי]

בעידן פולמוס התכלת יש לדון האם ראוי ללכת לקברו של מי שהתנגד לחידוש זה עם ה'תכלת'?

[תורה מפוארת]

בעידן פולמוס התכלת יש לדון האם ראוי ללכת לקברו של מי שהתנגד לחידוש זה עם ה'תכלת'?

איני מונח היטב בסוגיא אך נראה לי שגם הרה"ק מראדזין לא סבר שמי שהולך ללא תכלת הרי הוא כמבטל מצוה, דהתכלת אין מעכב את הלבן, וכן אין לנו עשויות שמי שבא אליו ללא תכלת היה מסלקו וכדו', וברור שאחז שראוי לילך עם תכלת אך זה לא עניין של נגד רצונו, האשכול למיטב הבנתי מדבר על ניגוד דעת הצדיק, כעובדת הרבי מקוצק שהתנגד ללכת עם כיסוי ראש, וצדיקים שלא הסכימו שיכתבו עבורם קוויטלאך.

[עזריאל ברגר]

בעידן פולמוס התכלת יש לדון האם ראוי ללכת לקברו של מי שהתנגד לחידוש זה עם ה'תכלת'?

ע"ד הצחות, זהו פשט וטעם חדש בדברי רבותינו שהזהירו לכסות את הציצית (או במקור בפרק מי שמתו "תכלתא"(!)) בבית החיים...