איך ביטלו את יצרא דע"ז?

[עושה חדשות]

11.png (235.68 KiB) נצפה 4880 פעמים

[עושה חדשות]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... it#p308501

האם יש לכם מה להוסיף על דברי החת"ס, בדבר השייכות בין תקנת סדר תפילה בציבור לענינא דביטול יצרא דע"ז.

[עושה חדשות]

הרי בגמ' ב"ק מבו' דאף קודם תקנת עזרא כבר תיקן משה לקרוא בתורה, אלא שעזרא הוסיף עוד פסוקים וכו', וע"ע כאן. ויל"ע האם קריה"ת של תקנת משה אינה צריכה 'עשרה', או שבאמת קודם שתיקנו אכנה"ג תפילה בציבור, מ"מ היו מתכנסים בשני וחמישי ושבת לקרוא בתורה בציבור. גם יל"ע האם נתפרש בהדיא שענין חובת תפילה בציבור הוא מזמן אנכה"ג, או שבסתמא זה כך.

[עושה חדשות]

הרי בגמ' ב"ק מבו' דאף קודם תקנת עזרא כבר תיקן משה לקרוא בתורה, אלא שעזרא הוסיף עוד פסוקים וכו', וע"ע כאן. ויל"ע האם קריה"ת של תקנת משה אינה צריכה 'עשרה', או שבאמת קודם שתיקנו אכנה"ג תפילה בציבור, מ"מ היו מתכנסים בשני וחמישי ושבת לקרוא בתורה בציבור. גם יל"ע האם נתפרש בהדיא שענין חובת תפילה בציבור הוא מזמן אנכה"ג, או שבסתמא זה כך.

בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פרק לח
וגם דורות הראשונים הקודמים לאנשי כנסת הגדולה שתקנו נוסח כל הברכות, היו שומרים ענין כוונת כל ברכה וברכה בדברים ההכרחיים לה כברית ותורה וחיים ומזון בברכת המזון, גם כי לא יהיה הנוסח שסדרו לנו אחר כך אנשי כנסת הגדולה, והיו מברכין קודם שיהנו מן העוה"ז כעין מה שהיו נהנים ממנו, שהיו מברכים על הלחם ברוך שברא לנו מזון זה, ועל פרי עץ או אדמה ברוך שברא לנו פרי זה לאכול, וכיוצא במלות אלו המורות על כוונת הברכה שלא יהנו מן העולם הזה בלתה, וכן כל אחד היה מתפלל לאל ית' והיה מסדר שבחו של מקום קודם, ואחר כך שאלת צרכיו, ואחר כך נתינת הודאה על חלקו, גם כי לא היה כנוסח זה שאנחנו מתפללים אלא כל אחד כפי צחות לשונו, כי מזמן משה רבינו ע"ה עד כנסת הגדולה היתה השכינה נגלית במקום הקרבן והיתה נבואה עדיין בישראל והיתה נשמעת תפלת כל יחיד ויחיד וברכתו לאל ית' על הנאתו מזה העולם. וזהו הטעם אצלי על מה שנראה כי באותו הזמן לא היו מתקבצים ישראל בכל מקומות מושבותם ערב ובקר וצהרים במקום מיוחד להתפלל בו תפלת ציבור אלא כל אחד היה מתפלל ביחיד במקום שיזדמן לו, כי לא מצאנו בנביאים וכתובים תפלת ציבור עד אחר החרבן שתקנו אנשי כנסת הגדולה י"ח ברכות ודברים שבקדושה שאינן בפחות מעשרה, וגם כי משה תקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה בשני ובחמישי ושבת והוא בכלל הדברים שאינן בפחות מעשרה, אפילו הכי לענין התפלה שלא היתה סגנון אחד בפי הכל אלא כל אחד כפי צחות לשונו, נראה שכל אחד היה מתפלל ביחיד במקום שיזדמן לו והיתה תפלתו נשמעת כשל רבים לפני השכינה הנגלית במקום הקרבן, ואפשר ג"כ שהיו מתקבצים בבתי כנסיות בשני ובחמישי לפחות מימות משה רע"ה שתקן קריאת התורה בהם והיו מתפללים ג"כ אז בצבור כל אחד כפי כחו, ולא היתה שם חזרת תפלה כי לא היה נוסח מיוחד לה אלא כל אחד היה יודע ובקי בטיב הלשון ויודע לסדר תפלתו למה שנצטרך.

[אליהו בן עמרם]

הרי בגמ' ב"ק מבו' דאף קודם תקנת עזרא כבר תיקן משה לקרוא בתורה, אלא שעזרא הוסיף עוד פסוקים וכו', וע"ע כאן. ויל"ע האם קריה"ת של תקנת משה אינה צריכה 'עשרה', או שבאמת קודם שתיקנו אכנה"ג תפילה בציבור, מ"מ היו מתכנסים בשני וחמישי ושבת לקרוא בתורה בציבור. גם יל"ע האם נתפרש בהדיא שענין חובת תפילה בציבור הוא מזמן אנכה"ג, או שבסתמא זה כך.

איתא בדברי הרא"ש, לפי הבנת התרומת הדשן (הובא גם בשעה"צ סימן תרפ"ה) דמנין "עשרה" לקריאת "זכור" הוא מדאורייתא.
אם נימא, שזה מצד "דבר דבקדושה" (ולא מצד חובת "ציבור" מיוחדת לקריאת זכור, כפי שכתבתי באשכול אחר בענין זה), הרי מצאנו קריאת התורה בעשרה עוד לפני תקנות חז"ל.

[עושה חדשות]

ומענינא דיומא אשאל -

האם מצינו בספרי הקדמונים והדרושים לשייך את הא ד'הדר קבלוה מאהבה' להא דביטלו יצרא דע"ז?

[ובפרט לפ"מ שאמרו חז"ל "אימתי נעקר יצר עבודת כוכבים רבי בנייה אמר אלו מרדכי ואסתר"
ובתוספת דברי הרמב"ן ד"כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון"].

[נוטר הכרמים]

שייכות ביטול ע"ז למרדכי ואסתר, עי' קדושת לוי קדושה שלישית ובדברי סופרים לר"צ הכהן אות לג

[סעדיה]

ובסוף שו"ת שערי ציון בדרוש (א') לפרשת זכור.

[בקרו טלה]

נועם אלימלך - אגרת הקודש [מבנו הרה"ק ר' אלעזר]

ושמעתי מגדול אחד שאמר זה היצר הרע של עבודה זרה אנשי כנסת הגדולה הרגו אותו (יומא סט:), זהו תמיה גדולה האיך אפשר להרוג המלאך שהוא גוף נקי זך ורוחני, אלא רק שהעבירו מאומנתו ראשונה, אם כן מה הוא אומנתו עתה, הלא כל מלאך נברא לאיזה שליחות. אלא שנותנין לו אומנות הממון לבלבל בני אדם ברדיפת ממון ועושר שזהו קרוב לעבודה זרה בעוונותינו הרבים וכו'

[ר_חיים_הקטן]

ומענינא דיומא אשאל -

האם מצינו בספרי הקדמונים והדרושים לשייך את הא ד'הדר קבלוה מאהבה' להא דביטלו יצרא דע"ז?

[ובפרט לפ"מ שאמרו חז"ל "אימתי נעקר יצר עבודת כוכבים רבי בנייה אמר אלו מרדכי ואסתר"
ובתוספת דברי הרמב"ן ד"כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון"].

שייכות ביטול ע"ז למרדכי ואסתר, עי' קדושת לוי קדושה שלישית ובדברי סופרים לר"צ הכהן אות לג

ובסוף שו"ת שערי ציון בדרוש (א') לפרשת זכור.

יש באוצה"ח המון ספרים ששמם "שערי ציון" לאיזה מהם אתה מתכווין?

[סעדיה]

יש באוצה"ח המון ספרים ששמם "שערי ציון" לאיזה מהם אתה מתכווין?

להג"ר בן-ציון מבילסק זי"ע

[עזריאל ברגר]

נועם אלימלך - אגרת הקודש [מבנו הרה"ק ר' אלעזר]

ושמעתי מגדול אחד שאמר זה היצר הרע של עבודה זרה אנשי כנסת הגדולה הרגו אותו (יומא סט:), זהו תמיה גדולה האיך אפשר להרוג המלאך שהוא גוף נקי זך ורוחני, אלא רק שהעבירו מאומנתו ראשונה, אם כן מה הוא אומנתו עתה, הלא כל מלאך נברא לאיזה שליחות. אלא שנותנין לו אומנות הממון לבלבל בני אדם ברדיפת ממון ועושר שזהו קרוב לעבודה זרה בעוונותינו הרבים וכו'

וכעין זה אומרים גם בשם בעל התניא, שאמר שכשביטלו את היצר דע"ז החליפוהו ביצר של ממון, וסיים "ואיני יודע אם הרוויחו"...

[אליעזר ג]

בס"ד

א. קשה לקבל את ההסבר שזה רק קביעת חיובי תפילה בציבור כי:
1. הרי אין אנו מבינים כלל מה מושך לבקש צרכיו מעצים ואבנים ולהאמין שזה מועיל כדי שימש תחליף לבקשה מאלוקי האמת.
2. גם ללא הטענות שנכתבו לעיל שהיה חיוב קודם לתפילה מה מנע מאדם לבקש צרכיו אפילו אם לא היה חיוב שכזה וכן לכנס מניין לצורך זאת עד כדי כך שהיה צריך לרדוף אחרי החמורה שבחמורות?
3. מהסוגיא של מנשה המופיע בחלום, רואים לא כך.
4. העוצמה האדירה של הע"ז עד כדי שהצליחה להטותם 40 יום אחר מעמד הר סיני , וכן עד כדי כך שמיכה מיוצאי מצריים סגד לה בתקופת השופטים ועוד ועוד .
5. המושג של ביטול היצר ולא יצירת תחליף אינו מתאים וכן תיאור המהלך לגבי יצרא דעריות ועוד.
6. מה הקשר לביטול הנבואה שלכאורה מוצגת זה לעומת זה?
7. איך בכלל שדבר שנראה בעיננו מטופש לחלוטין הצליח לסחוף את כל העולם כמעט כל הזמן.
8. וכמובן אפשר להוסיף עוד ראיות.
ב. אלא שצ"ל שהמציאות לפני הביטול ואחריו היו שונות מאוד ,לפני הביטול היה הרבה יותר חיבור לחלק מהעולמות העליונים דבר שהתבטא מחד בנבואה ומאידך באפשרות לסחוב שפע רוחני באופן שנאסר וכנראה גם תוך שימוש בכוחות רוחניים טמאים זה בעבודה זרה בהיבטה הקיצוני . דומני ששמעתי משהו כעין זה בשם ר משה שפירא זצ"ל
ג. הפיתוי להשתמש במסלול הטמא היה פשוט ומוכר גם לנו לגבי הנאות אחרות ביחס להנאה מתורה ומצוות . ניתן היה לקבל את השפע הלז ללא קבלת עול מלכות השם ללא הכנת הלב כראוי , אלא בשיטות הרבה יותר קלות ולא מכבידות והוא היה נחזה לאנשים במבט שטחי חיצוני כשקול לשפע המתקבל מהקדושה.
ד. ביטול ייצר הרע של עבודה זרה פרושו ביטול האפשרות לקבל את השפע בדרכים הנ"ל ולכן לעומתו בוטלה גם הנבואה כי שניהם מקורם בחיבור לעולמות העליונים והביטול הושג על ידי מעשה ניתוק מהעולמות העליונים ע"י אנשי הכנסת הגדולה שיצר את שתי התוצאות הנ"ל-גם זה דומני ששמעתי בשם ר משה.
ה. אומנם נושא התפילה בציבור היומיומית הוא אכן סוג של תחליף לקשר שאבד ולכן קשור לעניין ,אך להבנתי אינו עיקרו.
ו. ראיתי שנשאלה השאלה לעיל האם יש לכך קשר לנושא הקבלה מאהבה להבנתי בהחלט כן ,אך הארכתי מדי ואנסה להתייחס בתגובה נוספת בהמשך.

[אליעזר ג]

.

[אליעזר ג]

הזכיר לי "עושה חדשות", שאני בעל חוב בעניין ביאור הקשר בין ביטול יצרא דעבודה זרה לקבלה מאהבה. והבהיר לי שיש מי שמעוניין לגבות אותו

הקב"ה ברא באדם אני עצמאי שממהותו אינו רוצה להשתעבד לשום גורם בבחינת עבדות כולל הקב"ה בעצמו וזו מחיצת האני שישנה בין בני האדם לבוראם , וההכרח לסלק מחיצה זו בכדי להגיע לקרבת הבורא .

הדרך לעשות זאת היא דווקא בקבלת מלכות ועבדות הבורא ,אבל קבלת מלכות אמתית כלומר לא כעסקה. ולכן טמון בתורה ובהנהגת העולם הקבועה שאדם לא יכול לקבל לאורך ימים באופן יום יומי ומלא עול תורה על כל דקדוקיה והמאמץ שהיא מחייבת רק בגלל הבטחת חיי נצח נעלים ומאושרים . אלא יש שני מניעים אפשריים בלבד שבכוחם לעשות זאת .

היראה ובתחילתה יראת העונש- שהיא בדיוק הדבר שגורם להתקוממות האני מול השעבוד .ומעוררת את כוח המרד שהוא כוח יסודי באדם [ הרב וולבא], ולמבין כל חטאי דור המדבר וכן עיקר חטאי בית ראשון צורתם הייתה בדיוק זו מרד נגד שיעבוד האני המוחלט מיראה.

האהבה- פורצת את מחיצת האני מכוח ההתאחדות עם הנאהב והרצון לעשות רצונו נובע מכך ולזאת אין התנגדות בנפש אדרבה היא בסיס העולם והאדם הנעלה.

הבסיס של קבלת התורה הייתה ברית דו צדדית אתם תקבלו מלכותי ואני ארומם אתכם למציאות גבוה שטמונים בחובה חיי נצח של אושר בלתי ניתן לשיעור , באופן הזה אין פגיעה באני כי זאת עסקה ולא שעבוד ולכן קבלו כולם בלב שלם נעשה ונשמע.

אבל כמה ימים אחר כך נאלץ לכפות עליהם הר כגיגית , כי פתח להם כל הרקיעים הראה להם את ההנהגה המחייבת שיעבוד האני והראה להם את חומר דרישות התורה דקדוקיה ודקדוק הדין עליה וחז"ל רומזים זאת במתק לשונם שזה מתייחס לתורה שבע"פ, שזו אכן עניינה לא דרך הבערך האנושית של ערכים עמומים שניתנים לפרשנות בהרבה אפשרויות כפי שחשבו ביחס לטקסט כתוב, אלא דרך הבדיוק והדקדוק דרכה של תורה שבע"פ. ממילא הבינו שהעסקה לא תספיק להם אלא חייבים להיכנע ולקבל מלכות ביום יום באופן טבעי במובן הפשוט מיראת העונשים והתמרדו כנגד זאת והמרד הזה בצבץ מדי פעם כל ימות המדבר, ולתקופות ארוכות בימי בית ראשון.

מרד זה הצטרף והעצים את היצר של עבודה זרה , כי הרי היא בדיוק ההפרה היסודית של הברית וקבלת מלכות השם, לא הפרה פרטית במצווה מסוימת אלא כללית בכל הברית וקבלת מלכות אחרת =זרה.

הקבלה מאהבה במלכות אחשוורוש היא שיצרה מציאות של אפשרות עבודה אמתית ללא פגיעה במהות האני היראה עדיין קיימת , אבל היא כוח מונע התפרצות של מרד במקרים מיוחדים , כדברי חזל אין הירא בועט ,ואת זה האני מבין ומעכל, אבל אינה בסיס העבודה היום יומית, בסיסה הוא בסיס הקבלה מאהבה ממילא בוטלו שני העמודים עליהן מבוססת העבודה זרה והפרה כוללת של הברית.

[בריה נמוכה]

הרמ"ק בביאור אור יקר כותב בתקוני זוהר סו
בד"ה עתיד לאתגליא הנה מעת שעמדו כנסת הגדולה והתפללו על יצר הרע דעבודה זרה נשתכחה חכמה זאת מן העולם ואינה ידועה אלא ביני חבריא שהם יודעים סדר עליון המרכבות והשרים אשר תחתיהן מפני שהם לומדים להבין ולהורות ע"כ

היינו שפירש שע"ז הוא חכמה וזה נשתכח ע"י אנשי כנה"ג

[אליעזר ג]

הרמ"ק בביאור אור יקר כותב בתקוני זוהר סו
בד"ה עתיד לאתגליא הנה מעת שעמדו כנסת הגדולה והתפללו על יצר הרע דעבודה זרה נשתכחה חכמה זאת מן העולם ואינה ידועה אלא ביני חבריא שהם יודעים סדר עליון המרכבות והשרים אשר תחתיהן מפני שהם לומדים להבין ולהורות ע"כ

היינו שפירש שע"ז הוא חכמה וזה נשתכח ע"י אנשי כנה"ג

להבנתי לא זאת כוונתו , אלא שהחיבור לעולם הרוחני הוא שנתן טעם לע"ז והוא שאפשר לרבים להבין את פנימיות הדברים בחוכמת הקבלה.