רש"י לתת שכר על כל פסיעה

[לא נורא]

אי' ברש"י פר' לך: אל הארץ אשר אראך - לא גלה לו הארץ מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דבור ודבור. מה הפשט?
הרי שנינו באבות פ' ה': ארבע מדות בהולכי לבית המדרש הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו.
ולמה כאן יש משהו מיוחד על כל פסיעה?

[שומר מצווה]

בזה שאמר אל הארץ אשר הראך ולא הודיעו היכן, זה כדי שלכל מקום שילך יקבל שכר, משא"כ אם יודע להיכן ממילא יש פחות פסיעות. אמנם אברהם הלך ישר אל הארץ הנכונה אבל חשב לעשות מצוות ה' וממילא כאילו הלך כל העולם לקיים רצון ה'.
ע"ד אפשר.

[אTKH]

אמר על כל דיבור ולא על כל פסיעה.
והיינו שכל פעם שיאמר לו כעת לך ימינה, או שמאלה, הרי זה עוד מצוה. משא"כ אם יאמר לך למקום פלוני יש כאן רק מצוה א'. (אמנם יל"ע מהדוגמאות שרש"י מביא מהעקדה וכו').