אוהב עמו כתב:מצורף בזה מה שכתבתי בעוניי
אפשר בpdf?
אוהב עמו כתב:מצורף בזה מה שכתבתי בעוניי
אוהב עמו כתב:מצורף בזה מה שכתבתי בעוניי
אוהב עמו כתב:מצורף בזה מה שכתבתי בעוניי
יתכן היום ארוע כמו חתונה וכדו' שיגישו חלבי??פרי יהושע כתב:אוהב עמו כתב:מצורף בזה מה שכתבתי בעוניי
ייש"כ
מה שהביא ומהגר"ש דבליצקי, הוא אכן טעם אחר שלא יהיה שבת כחול אלא שונה ממנו
וכן דבעי סעודה שנייה חשובה, (וזה כנראה טעם החת"ס), אולם סעודה חלבית חשובה
שרי, אלא שהדור הקודם לא כ"כ הכיר שיש דבר כזה, כיום זה בעקרון קיים
והטעם משתנה מדור לדור
גם יש כאלה שלא אוכלים בשר, וזה הולך ומתפשט כיום כטרנד עולמי, ומשפיע באופן טבעי כמו כל מגמה עולמית
ואין ספק שאצל אנשים כאלה סעודה חשובה במקרים רבים מורכבת ממוצרי חלב ועוד.
שמואל דוד כתב:אוהב עמו כתב:מצורף בזה מה שכתבתי בעוניי
אפשר בpdf?
שמואל שלומוביץ כתב:יתכן היום ארוע כמו חתונה וכדו' שיגישו חלבי??פרי יהושע כתב:אוהב עמו כתב:מצורף בזה מה שכתבתי בעוניי
ייש"כ
מה שהביא ומהגר"ש דבליצקי, הוא אכן טעם אחר שלא יהיה שבת כחול אלא שונה ממנו
וכן דבעי סעודה שנייה חשובה, (וזה כנראה טעם החת"ס), אולם סעודה חלבית חשובה
שרי, אלא שהדור הקודם לא כ"כ הכיר שיש דבר כזה, כיום זה בעקרון קיים
והטעם משתנה מדור לדור
גם יש כאלה שלא אוכלים בשר, וזה הולך ומתפשט כיום כטרנד עולמי, ומשפיע באופן טבעי כמו כל מגמה עולמית
ואין ספק שאצל אנשים כאלה סעודה חשובה במקרים רבים מורכבת ממוצרי חלב ועוד.
לפעמים בשבע ברכות בגלל שזה סידרת ארועים מגוונים בקוריוז של שבע ברכות חלבי. או בארועים זוטרים יחסית.
זה שישנם מסעדות יוקרה ששמגישים אוכל חלבי לא משנה את צורתה של סעודה מכובדת.
לכאו' אם זה ישתנה מהותית יוכלו לאכול חלבי.
אבל איני בטוח שזה כבר קרה.
אבןטובה כתב:מה אתה אומר? שמי שמתענג לדבר הרבה ל"ש אצלו הא דאז"ל ודבר דבר שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול שבת קיג:
ידידיה כתב:אבןטובה כתב:מה אתה אומר? שמי שמתענג לדבר הרבה ל"ש אצלו הא דאז"ל ודבר דבר שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול שבת קיג:
במקום שאין הדיבור אסור משום ודבר דבר בעצם, כגון דיבור על מלאכה. אלא רק רוב דברים כביום חול, (יש איסור בזה?) למה לא.
הרי הלכה מפורשת היא לגבי הילוך, שבחורים המתענגים לקפוץ, מותר.
שו"ע או"ח שז, א
ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות.
שו"ע או"ח שז, א, הגה
וב"א שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול;
משנה ברורה סימן שז ס"ק ד-ה
(ד) מותר וכו' - ומ"מ יזהר מלהמשיך הרבה בזה דאף בדבר שהוא עונג גמור כמו אכילה ושתיה ושינה מבואר בסימן ר"צ ובב"י בסימן רפ"ח דאין להמשיך הרבה דלאלו שאינם עוסקים בתורה בימות החול ניתן שבת עיקרו לד"ת ואפילו לת"ח היגעים בתורה כל ימות השבוע ג"כ איתא באחרונים שלא ירבו בו יותר מדאי משום בטול תורה:
(ה) לספרם וכו' - לאו משנת חסידים היא והנשמר מלדבר דברי חול קדוש יאמר לו. ואנשי מעשה נזהרים ביותר מזה שלא לדבר בשבת אפילו דברים הכרחיים כ"א בלשון הקודש [ונראה שטעמם הוא למגדר מלתא כדי שלא יבואו לשיחה בטלה] כ"כ בא"ר.
שמואל שלומוביץ כתב:ידידיה כתב:אבןטובה כתב:מה אתה אומר? שמי שמתענג לדבר הרבה ל"ש אצלו הא דאז"ל ודבר דבר שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול שבת קיג:
במקום שאין הדיבור אסור משום ודבר דבר בעצם, כגון דיבור על מלאכה. אלא רק רוב דברים כביום חול, (יש איסור בזה?) למה לא.
הרי הלכה מפורשת היא לגבי הילוך, שבחורים המתענגים לקפוץ, מותר.
זה לא פשוט כל כך.
ראשית יש איסור בריבוי דברים בטלים, וזה פרט מדיני ודבר דבר כמו שהביאו תוס' בשבת מהירושלמי שרשב"י הוה ליה אמא זקינה והוי משתעי סגי, ואמר לה שבתא והיא שתקה. וכן נפסק בשו"ע:שו"ע או"ח שז, א
ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות.
ובוודאי אין ההתר (בזה ובהתר הריצה לבחורים) משום צורך מצוות עונג, דא"כ היה הדבר מצווה, ובמ"ב מבואר היפכא,שו"ע או"ח שז, א, הגה
וב"א שסיפור שמועות ודברי חדושים הוא עונג להם, מותר לספרם בשבת כמו בחול;משנה ברורה סימן שז ס"ק ד-ה
(ד) מותר וכו' - ומ"מ יזהר מלהמשיך הרבה בזה דאף בדבר שהוא עונג גמור כמו אכילה ושתיה ושינה מבואר בסימן ר"צ ובב"י בסימן רפ"ח דאין להמשיך הרבה דלאלו שאינם עוסקים בתורה בימות החול ניתן שבת עיקרו לד"ת ואפילו לת"ח היגעים בתורה כל ימות השבוע ג"כ איתא באחרונים שלא ירבו בו יותר מדאי משום בטול תורה:
(ה) לספרם וכו' - לאו משנת חסידים היא והנשמר מלדבר דברי חול קדוש יאמר לו. ואנשי מעשה נזהרים ביותר מזה שלא לדבר בשבת אפילו דברים הכרחיים כ"א בלשון הקודש [ונראה שטעמם הוא למגדר מלתא כדי שלא יבואו לשיחה בטלה] כ"כ בא"ר.
ובביאור הדבר נראה לבאר, (וזה נוגע בכמה פרטים לנושא האשכול).
הקריאה לשבת עונג היא מדרכי כבודה וקדושתה של שבת, ואין ענינה שיעשה האדם ככל אשר לבו חפץ, אלא שיש משבת הרגלו וחפציו, ויקרא לשבת עונג בדרכי קודש שניכר בהם קדושת היום והבדלו משאר ימים, וזה בעיקר בקריאת מקרא קודש באכילה ושתיה וכסות נקיה, וכדו' מדרכי העונג.
וראה למשל בגמ' "אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו הרי זה עונג", ולמדנו שצורתו של העונג (אפי' זה הפשוט) שהוא נעשה לכבוד שבת, ולא במה שהוא עושה כפי שבא לו בזה מקיים מצוות עונג. אלא שהאכילות נקראות כבוד יום וכבוד לילה, וצריך לכבד כל סעודה כפי מעלתה וענינה.
ומכאן פשוט שאין מצוות עונג בריבוי הדיבור בדברים בטלים בשבת, ולא בריצות וקפיצות שאינם מדרכי כבוד וקדושת היום, ואדרבה נצטוינו למעט בהם,
אלא שמצורתה של מצוות שבת שלעונג ניתנה ול לצער, וזה ענין אחר ממצוות עונג, שכל חיובי הכבוד והעונג, חיובו בהם הוא רק באופן שאין הדבר גורם לו צער אלא עונג, ולכן מי שמניעת הדיבור קשה לו, והוא מתענג בשיחתו דווקא, אף שאין לו מצווה לספר, מ"מ אין לו בזה צד האיסור של ודבר דבר, דלעונג ניתנה ולא לצער, ומ"מ נזהירנו שלא ימשך בזה ושאי"ז כעונג גמור ואדרבה משנת חסידים להמנע...
לא ראיתי שמצווה להם לרוץ ולקפוץ אלא שהתירו להם לחודא, ואם לדעתך יש להם מצוות עונג זה גם דבר שצריך ראיה.ידידיה כתב:ההשלכה של מר מדיבור להליכה שאעפ שמותר לאו משנת חסידים היא, מהווה חידוש גדול וצריכה ראיה.
טרקטור כתב:פרי יהושע כתב:יש לדון מצד מנהג אכילת חמין, אבל אם שותים קפה חם מהני, האם מקיים בזה מש"כ המאור המנהג להשמין כנראה שבהחלט כן.
שמעתי, שהגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, היה שותה כוס תה בשבת בבוקר בכדי לקיים את דברי הבע"מ הנ"ל, ונימוקו עמו, כי אכילת טשולנט מכבידה מאוד, ומפריעה לו אח"כ משקידתו הנוראה בתוה"ק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 117 אורחים