אורי אגסי כתב:כידוע הגמ' בגיטין כח אומרת שיהודי בן מאה כיון דאיפליג איפליג, והיינו שאם הלך למדינת הים, יכול השליח לתת הגט לאשתו גם אחר זמן, דלא חיישינן שמא מת, דנשאר בחזקת חיים שלו, דמגיל תשעים או מאה כיון דאיפליג - איפליג.
אך נשאלת השאלה:
עד אימתי נמשכת חזקה זו?
האם נמשכת גם אחר עשר עשרים שנה ויותר?
וא"כ עד מתי?
הרי זה לא סביר שאדם יחיה כל כך הרבה בזמן שאנו יודעים סטטיסטית שאנשים לא חיים כ"כ הרבה
(דהיינו גם אלו שזכו לאיפליג למעלה ממאה לא חיים למשל מאה וחמישים שנה).
מי מהמפרשים או הפוסקים דן בענין זה?
בור ריק כתב:אורי אגסי כתב:כידוע הגמ' בגיטין כח אומרת שיהודי בן מאה כיון דאיפליג איפליג, והיינו שאם הלך למדינת הים, יכול השליח לתת הגט לאשתו גם אחר זמן, דלא חיישינן שמא מת, דנשאר בחזקת חיים שלו, דמגיל תשעים או מאה כיון דאיפליג - איפליג.
אך נשאלת השאלה:
עד אימתי נמשכת חזקה זו?
האם נמשכת גם אחר עשר עשרים שנה ויותר?
וא"כ עד מתי?
הרי זה לא סביר שאדם יחיה כל כך הרבה בזמן שאנו יודעים סטטיסטית שאנשים לא חיים כ"כ הרבה
(דהיינו גם אלו שזכו לאיפליג למעלה ממאה לא חיים למשל מאה וחמישים שנה).
מי מהמפרשים או הפוסקים דן בענין זה?
בירושלמי שם אפילו שהה השליח בדרך עוד מאה שנה נותן לה בחזקת שהוא קיים ועי' רמב"ן שם דיותר ממאה לא ודלא כירושלמי הנ"ל
ישראל אליהו כתב:החזו"א אומר שכיון שכל אדם מת מסיבה מסויימת [כגון דלקת ריאות אי ספיקת כליות וכדו'], ולא תמצא אצל הרופאים שכתבו :סיבת המוות - זיקנה",
כלומר, כל אחד שמת, ישנה סיבה אחרת למותו.
ולכן אמרינן שנמשכת חזקת חיים.
אורי אגסי כתב:בור ריק כתב:אורי אגסי כתב:כידוע הגמ' בגיטין כח אומרת שיהודי בן מאה כיון דאיפליג איפליג, והיינו שאם הלך למדינת הים, יכול השליח לתת הגט לאשתו גם אחר זמן, דלא חיישינן שמא מת, דנשאר בחזקת חיים שלו, דמגיל תשעים או מאה כיון דאיפליג - איפליג.
אך נשאלת השאלה:
עד אימתי נמשכת חזקה זו?
האם נמשכת גם אחר עשר עשרים שנה ויותר?
וא"כ עד מתי?
הרי זה לא סביר שאדם יחיה כל כך הרבה בזמן שאנו יודעים סטטיסטית שאנשים לא חיים כ"כ הרבה
(דהיינו גם אלו שזכו לאיפליג למעלה ממאה לא חיים למשל מאה וחמישים שנה).
מי מהמפרשים או הפוסקים דן בענין זה?
בירושלמי שם אפילו שהה השליח בדרך עוד מאה שנה נותן לה בחזקת שהוא קיים ועי' רמב"ן שם דיותר ממאה לא ודלא כירושלמי הנ"ל
בור, לא זכיתי להבין דבריך!
בירושלמי מודגש שאפילו יצא בן מאה שנים והשתהה כבר עוד מאה שנים - דהיינו שהבן אדם כבר בן למעלה ממאתיים! - עדיין הוא בחזקת חי, ומשמע דה"ה יותר מכך.
בבלי מבואר רק שבן מאה שיצא עדיין הוא בחזקת חי, אך לא מבואר כמה זמן נשאר בחזקה זו, אך אין סתירה בין הבבלי לירושלמי כיון שבבלי כאמור לא מוזכר עד מתי.
לא מצאתי את הרמב"ן שלך, על מה כתוב בדיוק ברמב"ן "דיותר ממאה לא"? ואיך זה מראה שלא כירושלמי?
שמואל דוד כתב:עיין חידושי רמ"ש עירובין ב:
בור ריק כתב:שמואל דוד כתב:עיין חידושי רמ"ש עירובין ב:
לא מצאתי שיש לו חי' על ב:
בור ריק כתב:החזו"א הוא באה"ע סי' ל"א ס"ק ב' לבאר למה לא אזלינן בתר רוב דרוב זקנים בגיל זה במקום הזה אינם חיים אבל אין שם ביאור היכי אמרינן שהוא חי בגיל כזה
שמואל דוד כתב:בור ריק כתב:שמואל דוד כתב:עיין חידושי רמ"ש עירובין ב:
לא מצאתי שיש לו חי' על ב:
רב מתתיהו שטראשון
)ישראל אליהו כתב:בור ריק כתב:החזו"א הוא באה"ע סי' ל"א ס"ק ב' לבאר למה לא אזלינן בתר רוב דרוב זקנים בגיל זה במקום הזה אינם חיים אבל אין שם ביאור היכי אמרינן שהוא חי בגיל כזה
יש"כ.
לפי מ"ש החזו"א, לא צריך ביאור איך בגיל כזה הוא חי,
כי אף אחד לא יכול לומר שהוא קיבל דלקת ריאות או שבץ או כל מחלה אחרת.
ישראל אליהו כתב:החזו"א אומר שכיון שכל אדם מת מסיבה מסויימת [כגון דלקת ריאות אי ספיקת כליות וכדו'], ולא תמצא אצל הרופאים שכתבו :סיבת המוות - זיקנה",
כלומר, כל אחד שמת, ישנה סיבה אחרת למותו.
ולכן אמרינן שנמשכת חזקת חיים.
אפשר כתב:כמדומני שראיתי פעם על המשנה דאבות סופ"ה בן מאה כאילו מת ובטל מן העולם שאחד מן המפרשים כתבו שאז איבד חזקת חיים, איני יכול להיזכר היכן ראיתי, ואם על המשנה, או סתם ספר. [אבל מפאת החי' שבדברים נשאר בזכרוני].
ובאמת דכ"ה קצת לשון רש"י בגיטין שם.
אפשר כתב:עכשיו מצאתי ברש"ש גיטין שם שמדבר ע"ז והביא משנה דאבות, אולי משם בארי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 118 אורחים