תפילה בציבור - בריסק

[ספרים וועלט]

האם ידוע הטעם למה נהג מרן הרב ז"ל מבריסק להתפלל ביחידות?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני הבנתי שטעם פרטי היה לו, בהיותו סובל קת מעצבנות, אשר כרגיל היה עובד להתגבר עליו, אבל בעת התפלה רצה שיהיה לבו וראשו פנוי לתפלה, ע"כ בחר להתפלל ביחידות.

אני לא בטוח שענין תפלה בצבור היה קנה מדה של חרדיות במושגים של פעם. בטח שהיו מתפללים בציבור, אבל זה שאדם גדול בחר להתפלל ביחידות עבור טעמים פרטיים לא היה מן הנמנע. היו שהתפארו בזה שהתפללו במנין, משמע שלא היה דבר נפוץ כמו היום שמי שלא מתפלל במנין חושדים את החרדיות שלו. כך זכור לי מכמה סיפורים של גדולים שחיפשו מנין בגלל שהיה להם יארצייט או משהו כזה, משמע שלולי זה לא היו מקפידים כ"כ. אם מישהו יכול להאיר יותר ע"ז, ולהביא המראה מקומות אשר השפעתם זכורים לי ולא מיקומם, אודה לו.

[ברים]

תפילה בציבור היא חיוב גמור מדינא, ואין שם קשר לחרדיות.

[משה נטע]

תפילה בציבור היא חיוב גמור מדינא, ואין שם קשר לחרדיות.

ולא תמיד יכלו לקיים את החיוב הזה ולכן היו רבים שהיו במצב שלא יכלו להתפלל בציבור, משא"כ היום זה מתקשר מיד לחרדיות וכנ"ל.

[ספרים וועלט]

הלא גם ביתו אחריו לא מתפללים בציבור, כידוע.
מה הפשר?
האם הרב ז"ל ידע ממנהג שלהם? הסכים? לא הבחין שהוא מחדש מנהג חדש (שזה - אולי - קולא ולא נכון)?

[חברא]

viewtopic.php?t=10464#p97806

[איש לוי]

תפילה בציבור היא חיוב גמור מדינא, ואין שם קשר לחרדיות.

לשון השו"ע 'ישתדל' וידועים הדברים בזה

[משה נטע]

הלא גם ביתו אחריו לא מתפללים בציבור, כידוע.
מה הפשר?
האם הרב ז"ל ידע ממנהג שלהם? הסכים? לא הבחין שהוא מחדש מנהג חדש (שזה - אולי - קולא ולא נכון)?

אולי זה קבלה מסוימת אצלם במשפחה ואינו מפורסם.

[עמקן]

אני לא בטוח שענין תפלה בצבור היה קנה מדה של חרדיות במושגים של פעם. בטח שהיו מתפללים בציבור, אבל זה שאדם גדול בחר להתפלל ביחידות עבור טעמים פרטיים לא היה מן הנמנע. היו שהתפארו בזה שהתפללו במנין, משמע שלא היה דבר נפוץ כמו היום שמי שלא מתפלל במנין חושדים את החרדיות שלו. כך זכור לי מכמה סיפורים של גדולים שחיפשו מנין בגלל שהיה להם יארצייט או משהו כזה, משמע שלולי זה לא היו מקפידים כ"כ. אם מישהו יכול להאיר יותר ע"ז, ולהביא המראה מקומות אשר השפעתם זכורים לי ולא מיקומם, אודה לו.

זה שמספרים על מה שחיפשו מנין הוא משום שלא היה שטיבלאך בשכונתם. פעם לא כולם גרו בין ריכוז גדול של יהודים, ויעידו על זה כל התשובות על החיוב לשכור אנשים להשלים מנין לימים נוראים. ואין להסיק מזה שאנשים זלזלו בתפילה בצבור.

[שיר ורננים]

תפילה בציבור היא חיוב גמור מדינא, ואין שם קשר לחרדיות.

לשון השו"ע 'ישתדל' וידועים הדברים בזה

משמעות העניין שהתפילה בציבור מקובלת יותר ולא בתורת עניין של חיוב אלא למעליותא. מה גם שנאמר ע"ז בגמ' ברכות ו: כמדו' שיש עניין בשעה שהציבור מתפללים אפי כשמתפלל ביחיד כפי המתבאר במו"מ בעובדא דר"נ (תקנוני אם אני טועה). אולם מה שיש לחקור עפ"י הידוע שישנם חיובים מדין ציבור כידוע לגבי קרה"ת שהיא חובת ציבור -ואגב בבריסק כמדו' מטו לה הכי. ומאידך האם תפילה ש חיוב על כל יחיד להשתדל מצד בין אדם לחבירו להצטרף למניין בשביל המעלה של תפילה המקובלת יותר? ונפק"מ אי יש מקום לכוף היחיד לכך

[הרוצה להחכים]

שמעתי פעם הסבר בדבר שחשש לדין 'צואה במקומה במשהו' ואולי אחד המתפללים (ובפרט הש"ץ) לא קינח כראוי ושייך חששא ד"ולא יראה בך ערות דבר".
האם שמועה זו נכונה?!

[סטפנסקי]

שמעתי פעם הסבר בדבר שחשש לדין 'צואה במקומה במשהו' ואולי אחד המתפללים (ובפרט הש"ץ) לא קינח כראוי ושייך חששא ד"ולא יראה בך ערות דבר".
האם שמועה זו נכונה?!

לא יתכן כיון שפעמים רבות התפלל במנין

[פלוריש]

שמעתי פעם הסבר בדבר שחשש לדין 'צואה במקומה במשהו' ואולי אחד המתפללים (ובפרט הש"ץ) לא קינח כראוי ושייך חששא ד"ולא יראה בך ערות דבר".
האם שמועה זו נכונה?!

שיחות הר"ן, ל:
על המבלים זמן בשביל נקיות ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד, והתלוצץ מאותן האנשים מאד, והאריך הרבה בענין זה. והכלל: כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת (ברכות כה:), ואין צריך להחמיר יותר מן הדין, ועל פי הדין האיסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא (שם כג.): ״הנצרך לנקביו אל יתפלל״, הנצרך דיקא. ואפלו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא בשלחן ערוך (סימן צ"ב) עיין שם במגן אברהם, שהרי"ף מתיר לכתחילה ביכול לעמוד עצמו עד פרסה וכו'. נמצא, שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש, אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחנם מחמת חששות וחומרות יתרות ושגעון בעלמא. רק טוב להתפלל בבקר תכף אחר עמידתו ממטתו. אם אפשר בקל לפנות אפשר, ואם לאו לאו, ויתפלל כך. ואפלו אם חושש במעיו, לא ישגיח ולא יסתכל על זה כלל. גם אין צריכין להאריך בבית הכסא, כי הוא מזיק מאד לבריאות הגוף, וכמה חלאים באים מזה בפרט בבית הכסא שלנו, שצריכים להיות תולה בהם, והתולה בבית הכסא מזיק מאד מאד, בפרט החולי הידוע שקורין "מורידין" בא מזה מאד, רחמנא ליצלן. על כן צריכין ליזהר מאד מלהאריך בבית הכסא. ואין לחפש אחר חומרות ומרה שחורה בזה, כי לא נאמר כלל בדורות הללו. והוא עצמו היה גם כן בזאת הטעות מקודם, והיה עושה דברים זרים מאד בשביל נקיות, וכמעט שבא לידי סכנה על ידי זה, וגם לא נמלט מחלאים רחמנא ליצלן על ידי זה. ועתה הוא יודע ואומר שהכל שגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה. ובאמת אי אפשר בשום אופן שיהיה הגוף נקי לגמרי ולא ישאר בתוכו כלום, כי הלא אפילו מי שמתענה משבת לשבת, הוא צריך לנקביו גם בסוף השבוע, אף על פי שלא אכל מקודם כמה ימים, כי בהכרח שישאר קצת בהגוף. ואמר שדבר גדול הוא אצלו, שדיבר מענין זה, כי יוצא מזה דבר גדול מאד דהיינו שלא לבלות זמן בשביל זה ושלא להאריך שם. ואפלו אם לפעמים הוא מוכרח להאריך, טוב לצאת ולחזור מלישב הרבה שם:

(מחילה אם צורם למישהו דיבורים כאלו בפרהסיה..)

[משה נטע]

שמעתי פעם הסבר בדבר שחשש לדין 'צואה במקומה במשהו' ואולי אחד המתפללים (ובפרט הש"ץ) לא קינח כראוי ושייך חששא ד"ולא יראה בך ערות דבר".
האם שמועה זו נכונה?!

שיחות הר"ן, ל:
על המבלים זמן בשביל נקיות ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד, והתלוצץ מאותן האנשים מאד, והאריך הרבה בענין זה. והכלל: כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת (ברכות כה:), ואין צריך להחמיר יותר מן הדין, ועל פי הדין האיסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא (שם כג.): ״הנצרך לנקביו אל יתפלל״, הנצרך דיקא. ואפלו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא בשלחן ערוך (סימן צ"ב) עיין שם במגן אברהם, שהרי"ף מתיר לכתחילה ביכול לעמוד עצמו עד פרסה וכו'. נמצא, שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש, אין צריך להחמיר ולבטל עצמו מתורה ותפילה בחנם מחמת חששות וחומרות יתרות ושגעון בעלמא. רק טוב להתפלל בבקר תכף אחר עמידתו ממטתו. אם אפשר בקל לפנות אפשר, ואם לאו לאו, ויתפלל כך. ואפלו אם חושש במעיו, לא ישגיח ולא יסתכל על זה כלל. גם אין צריכין להאריך בבית הכסא, כי הוא מזיק מאד לבריאות הגוף, וכמה חלאים באים מזה בפרט בבית הכסא שלנו, שצריכים להיות תולה בהם, והתולה בבית הכסא מזיק מאד מאד, בפרט החולי הידוע שקורין "מורידין" בא מזה מאד, רחמנא ליצלן. על כן צריכין ליזהר מאד מלהאריך בבית הכסא. ואין לחפש אחר חומרות ומרה שחורה בזה, כי לא נאמר כלל בדורות הללו. והוא עצמו היה גם כן בזאת הטעות מקודם, והיה עושה דברים זרים מאד בשביל נקיות, וכמעט שבא לידי סכנה על ידי זה, וגם לא נמלט מחלאים רחמנא ליצלן על ידי זה. ועתה הוא יודע ואומר שהכל שגעון וחלילה לבלות זמן היקר על זה. ובאמת אי אפשר בשום אופן שיהיה הגוף נקי לגמרי ולא ישאר בתוכו כלום, כי הלא אפילו מי שמתענה משבת לשבת, הוא צריך לנקביו גם בסוף השבוע, אף על פי שלא אכל מקודם כמה ימים, כי בהכרח שישאר קצת בהגוף. ואמר שדבר גדול הוא אצלו, שדיבר מענין זה, כי יוצא מזה דבר גדול מאד דהיינו שלא לבלות זמן בשביל זה ושלא להאריך שם. ואפלו אם לפעמים הוא מוכרח להאריך, טוב לצאת ולחזור מלישב הרבה שם:

(מחילה אם צורם למישהו דיבורים כאלו בפרהסיה..)

אבל זו אך שיטת ברסלב, בבריסק ישנם הרבה דברים במיוחד בעניינים כאלו שבברסלב לא אוחזים מזה כלל, נהרא נהרא ופשטיה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

פלוריש - לא נראה שצריכים לענות על הדברים, ובכל זאת אגיד לך שאין זה ראיה כלל.
הרב נחמן היה לו גישה מיוחדת בזה, שלא הסכימו לה הרבה מגדולי דורו והדורות שלאחריו. הוא לא רק התלוצץ מהמחמירים בביה"כ אלא בכל המחמירים, ולא היה שותף להיהדות הגורסת עצבים וחומרות והידורים.
ולא כן היתה דרכו של הגרי"ז מבריסק, וכן לא הגר"ח מבריסק ולא הגר"ח מוואלאזין ולא הגר"א, שהם אחזו לדקדוק הדין כעיקר גדול בעבודת ה'. וכן כתב החזו"א במקומות אחדות ואטו כי רוכלא ליחשב וליזיל.
וע"ז נאמר גברא אגברא קרמית, ואין בזה שום שייכות.

אמנם ההסבר הזה לא נראה לי כלל, ודבר מוזר הוא לומר שחשב והביט על כל בן אדם כעל מלוכלך בצואה, ובפרט במקום שאין סיבה לחוש לזה.

[שבע]

''נער פון באד ארויס''

מוהר''ן דיבר אך ורק על ''חומרות יתירות''
המסתעפות בדר''כ אצל רובא דעלמא ל''עצבות'' ו''עצבים'' וכו'

ואין כאן שום ענין לנושאי ''הידור-מצוה'' וכדומה

וכל המלעיג על דברי חכמים...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

דברתי עם חבר בלעיקוואוד שאמר לי שמנסיונו, כל אשכול בפורום אוצה"ח מתדרדר מהר לצעקות אישיות. הבה נבדה אותו.

ועל תגובת שבטי ישראל - להתקיף יחידים בשמם, במקום שאין להם שום השפעה על אחרים, ולא ראינו שיש בזה שום סכנה, אכן הוא נגד התורה. חז"ל השתמשו בלשונותיהם כדי ללמד משהו. אם אין לימוד אין היתר. אם אתה רוצה, תפתח אשכול (או פורום) שמטרתו להתקיף בני אדם שלא נראים לך.

אוי, עכשיו נזכרתי! יש כזה דבר כבר באינטרנט. תעשה את מעשים אלו שם. פה נקרא אוצר ה׳חכמה׳ משום איזה סבה.

[סעדיה]

מחלוקת במי שלומד תמיד בביתו איפה עדיף לו להתפלל (עי' סי' צ' סי"ח), בצירוף ענין הכונה וכו' (עי' ביאור הלכה סי' ק"א ד"ה דאתי למיטרד).

[בברכה המשולשת]

נכב"ב בהמשך האשכול הזה
viewtopic.php?f=17&t=4876&hilit=%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%94#p38828

[קו ירוק]

מעניין שגם רבה של בריסק שקדם להם, הלא הוא הגרי"ל דישקין זיע"א, גם התפלל בביתו ביחידות בימות החול, והיה מכוין תפילתו לזמן תפילת הציבור.

[גל של אגוזים]

מצאתי היום דבר נפלא בס' עמק ברכה (פומרנצ'יק) (עי' בקטע בסוף העמוד) שמוכיח בטוטו"ד כי תפלה בציבור אינו חיוב, ע"ש. ובלי נדר עוד חזון למועד לפלפל בדבריו הק'.
אבל כנראה כתב הדברים בעקבות מנהג רבו הגדול זצ"ל.

[דעת ותבונה]

1. עי' בספר משנת רבינו מאיר הלוי, כמדו' באורך, גערת הגר"מ במי שהחליט לעצמו ללמוד בדבר הלכה מפי מעשה, עיי"ש.
2. יש להדגיש את הקפדתם היתרה של כל גאוני בריסק על קריה"ת ללא שום הוראת היתר, וכמו כן על תפילה בציבור בשבתות ומועדים.
3. מי ששמע את גאוני בריסק מפללים תפילה בריסקאית אמיתית עם ניחוח מבית הטאטע/ הזיידע, מבין שבלתי אפשרי להתפלל כך בציבור בכל יום ויום..

[סעדיה]

1. עי' בספר משנת רבינו מאיר הלוי, כמדו' באורך, גערת הגר"מ במי שהחליט לעצמו ללמוד בדבר הלכה מפי מעשה, עיי"ש

וע"ע -