אסיר ציון כתב:תלוי בחברה המייצרת, יש חברות ש80% זה סוכר כך שאין מה לדבר על בפה"ע.
יאיר כתב:לדר וקוקוס - שהכל ('וזאת הברכה').
הגרש"ז אויערבאך - אין זה נקרא ניכר.
פרי יהושע כתב:יאיר כתב:לדר וקוקוס - שהכל ('וזאת הברכה').
הגרש"ז אויערבאך - אין זה נקרא ניכר.
אני זוכר מהגרש"ז שהתפלא אפי' על שוקלד למה לא נהגו לברך העץ, וק"ו ממתק קוקוס ואפי' לדר.
קו ירוק כתב:פעם שמעתי בעת שמחה, מרב מעדות המזרח 'אצלנו נוהגים על 'פירה' תפוחי אדמה שהכל (לא שביבים במים).
איש גלילי כתב:כן המנהג גם בויז'ניץ.קו ירוק כתב:פעם שמעתי בעת שמחה, מרב מעדות המזרח 'אצלנו נוהגים על 'פירה' תפוחי אדמה שהכל (לא שביבים במים).
יואל שילה כתב:אם הסוכר מיועד רק להפוך את האתרוג לראוי לאכילה - מדוע שברכתו לא תהיה העץ?
הרי אין זה סוכר בטעם אתרוג, אלא אתרוג בטעם אתרוג, אלא שניטרלו את מרירותו.
כדכד כתב:לא אתרוג בטעם אתרוג ולא סוכר בטעם אתרוג אלא אתרוג בטעם סוכר.
אם האתרוג אינו ראוי לאכילה בשל מרירותו והוסיפו לו סוכר למתקו הרי שזה אתרוג בטעם סוכר ולא באטעם אתרוג שהרי הטעם של האתרוג אינו אכיל...
לייטנר כתב:אתרוג, כידוע מהמשנה אכיל ואכיל.
אלא שדווקא האתרוגים "התימנים" ראויים לאכילה כמות שהם, ואינם נוחים לבישול ולמיני מרקחות.
יואל שילה כתב:אני מתכוון לאתרוג שמכינה גיסתי - שהוא אתרוג בטעם אתרוג, אבל מתוק
יואל שילה כתב:אני מתכוון לאתרוג שמכינה גיסתי - שהוא אתרוג בטעם אתרוג, אבל מתוק
איש גלילי כתב:יואל שילה כתב:אני מתכוון לאתרוג שמכינה גיסתי - שהוא אתרוג בטעם אתרוג, אבל מתוק
טעמת את האתרוג באמצע ההכנה לפני הוספת הסוכר והלימון?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 114 אורחים