מה מברכים על הלדר ועל ממתק קוקוס

[חוקר ודורש]

יש לעיין לגבי לדר העשוי ממישמיש שהוא אינו מזוהה מאחר ומכניסים שם הרבה חומרים נלווים,ובפשטות מברכים על זה שהכל,אך יש לדון לגבי ממתק הקוקוס [בחוץ אדום] שרבו ככולו עשוי מקוקוס,וצ"ת

[פרי יהושע]

כנראה הברכה על קוקוס הייתה צריכה להיות בפה"ע שהרי ניכר, והעולם משום מה נראה שלא מברך כך, וזה נראה טעות גמור דהלא זה ממש ניכר.

[יאיר]

לדר וקוקוס - שהכל ('וזאת הברכה').

הגרש"ז אויערבאך - אין זה נקרא ניכר.

[איש גלילי]

לגבי קוקוס - הגר"ש איצקוביץ מביתר מורה לברך בפה"ע.

[אסיר ציון]

תלוי בחברה המייצרת, יש חברות ש80% זה סוכר כך שאין מה לדבר על בפה"ע.

[פרי יהושע]

תלוי בחברה המייצרת, יש חברות ש80% זה סוכר כך שאין מה לדבר על בפה"ע.

זה לא ממש אומר אם ניכר הפרי.

[אסיר ציון]

כשיש אחוזי סוכר ושאר מרעחן בישין כ"כ גבוה, אתה רק מדמיין שהפרי ניכר, מה שאתה רואה הוא עיבוד אחר עיבוד עד שהפרי פושט ולובש צורה ואין מכיר.

[איש גלילי]

מעניין מה שהרב אסיר ציון טוען, ואכן צריך לשים לב לכתוב ברכיבים (ככל הזכור לי, בקוקוסים שאני ראיתי - היה רשום הקוקוס בראשית הרשימה, לפני הסוכר).
מ"מ אגב אורחא הזכירני הנושא של אתרוגים (היות שב"ב מתמחים בבישול מרקחת זאת), ברור כשמש שאין שום זכר לטעם האתרוג במרקחת, ותמיהני מפני מה נוהגים העולם לברך ע"ז בפה"ע.

[פרי יהושע]

לדר וקוקוס - שהכל ('וזאת הברכה').

הגרש"ז אויערבאך - אין זה נקרא ניכר.

אני זוכר מהגרש"ז שהתפלא אפי' על שוקלד למה לא נהגו לברך העץ, וק"ו ממתק קוקוס ואפי' לדר.

[יאיר]

לדר וקוקוס - שהכל ('וזאת הברכה').

הגרש"ז אויערבאך - אין זה נקרא ניכר.

אני זוכר מהגרש"ז שהתפלא אפי' על שוקלד למה לא נהגו לברך העץ, וק"ו ממתק קוקוס ואפי' לדר.

בעל מחבר 'וזאת הברכה' כותב מפורש שהביא את ממתק הקוקוס לפניו והורהו שמברכים עליו שהכל.

בדקתי ואכן לגבי שוקולד הקשה למה לא מברכים בפה"ע אך להלכה הורה לברך גם על שוקולד 'שהכל' משום ששינה צורתו.

[פרי יהושע]

מפליא

[קו ירוק]

לכאורה השוקולד לא שינה צורתו אלא נמס ומחובר לעוד פולים, וא"כ לכאו' דינו בורא פה"ע, וזו היתה כנראה כוונת הגרשז"א. אבל להאמת הוא נמס לחלוטין ונהיה עיסה נוזלית ורק אח"כ הפץ להיות מוצק בעל צורה, ולכן ברכתו שהכל.
קוקוס א"ז נראה כהפרי. הפרי מוצק ואלו סיבים.
פעם שמעתי בעת שמחה, מרב מעדות המזרח 'אצלנו נוהגים על 'פירה' תפוחי אדמה שהכל (לא שביבים במים).

[איש גלילי]

פעם שמעתי בעת שמחה, מרב מעדות המזרח 'אצלנו נוהגים על 'פירה' תפוחי אדמה שהכל (לא שביבים במים).

כן המנהג גם בויז'ניץ.

[עושה חדשות]

פעם שמעתי בעת שמחה, מרב מעדות המזרח 'אצלנו נוהגים על 'פירה' תפוחי אדמה שהכל (לא שביבים במים).

כן המנהג גם בויז'ניץ.

לאידך גיסא, במהדורה החדשה של 'וזאת הברכה' הוא כותב בשם הפוסקים, לברך בפה"א גם על פירה איסטנט. (ולא כפי שכתב במהדורות הקודמות לברך בכה"ג 'שהכל'). נשמע חידוש.

[יואל שילה]

ומאי שנא מטרימא, כלומר מעיכת תמרים עד שאינה ניכרת צורתה, שברכתה העץ?
אם הסוכר מיועד רק להפוך את האתרוג לראוי לאכילה - מדוע שברכתו לא תהיה העץ?
הרי אין זה סוכר בטעם אתרוג, אלא אתרוג בטעם אתרוג, אלא שניטרלו את מרירותו.

[כדכד]

לא אתרוג בטעם אתרוג ולא סוכר בטעם אתרוג אלא אתרוג בטעם סוכר.
אם האתרוג אינו ראוי לאכילה בשל מרירותו והוסיפו לו סוכר למתקו הרי שזה אתרוג בטעם סוכר ולא באטעם אתרוג שהרי הטעם של האתרוג אינו אכיל...

[איש גלילי]

אם הסוכר מיועד רק להפוך את האתרוג לראוי לאכילה - מדוע שברכתו לא תהיה העץ?
הרי אין זה סוכר בטעם אתרוג, אלא אתרוג בטעם אתרוג, אלא שניטרלו את מרירותו.

כמו שכתב הרב כדכד זה לא אתרוג בטעם אתרוג ולא סוכר בטעם אתרוג. כפי שראיתי צורת הכנתו, מבטלים ממנו כל טעם אתרוג, ואחרי זה שמים בו סוכר ומוסיפים מיץ לימון בשביל טעם ה"אתרוג". האתרוג אינו אלא מקל לטעמים ששמים בו.

[יואל שילה]

אני מתכוון לאתרוג שמכינה גיסתי - שהוא אתרוג בטעם אתרוג, אבל מתוק

[לייטנר]

לא אתרוג בטעם אתרוג ולא סוכר בטעם אתרוג אלא אתרוג בטעם סוכר.
אם האתרוג אינו ראוי לאכילה בשל מרירותו והוסיפו לו סוכר למתקו הרי שזה אתרוג בטעם סוכר ולא באטעם אתרוג שהרי הטעם של האתרוג אינו אכיל...

אתרוג שהורכב בלימון (?) אינו אכיל.
אתרוג, כידוע מהמשנה אכיל ואכיל.

אלא שדווקא האתרוגים "התימנים" ראויים לאכילה כמות שהם, ואינם נוחים לבישול ולמיני מרקחות.

[לבנון]

אתרוג, כידוע מהמשנה אכיל ואכיל.

אלא שדווקא האתרוגים "התימנים" ראויים לאכילה כמות שהם, ואינם נוחים לבישול ולמיני מרקחות.

בגמ' שבת קט ע"ב 'אתרוג חליתא' ופי' רש"י שם אתרוג חליתא: מתוק.
משמע ששאר אתרוגים אינם מתוקים

[לייטנר]

כתבתי: 'אכיל', ולא 'מתוק'.

[כדכד]

אני מתכוון לאתרוג שמכינה גיסתי - שהוא אתרוג בטעם אתרוג, אבל מתוק

לא ראיתי את מה שהיא מכינה ולא אף אחת אחרת. התיחסתי לנתונים שכתב מר בהודעתו ולפיהם יוצא כמו שכתבתי שהטעם אינו טעם של אתרוג

[איש גלילי]

אני מתכוון לאתרוג שמכינה גיסתי - שהוא אתרוג בטעם אתרוג, אבל מתוק

טעמת את האתרוג באמצע ההכנה לפני הוספת הסוכר והלימון?

[דורש טוב לעמו]

אכן הרב דב ליאור שליט"א פוסק שצריך לברך בפה"ע על שוקולד.

[יואל שילה]

אני מתכוון לאתרוג שמכינה גיסתי - שהוא אתרוג בטעם אתרוג, אבל מתוק

טעמת את האתרוג באמצע ההכנה לפני הוספת הסוכר והלימון?

נכון, לא טעמתי באמצע ההכנה.
האם אין חשיבות לכך שכל אכילתו היא באופן הזה, וצורת בישול זו היא המכשירה אותו לאכילה [עכ"פ באתרוגי חזו"א, כי האתרוגים התימניים אכן ראויים לאכילה ללא בישול]?

[איש גלילי]

אינני יודע.
מ"מ את העובדא כתבתי, שמטעם האתרוג עצמו לא נשאר כל זכר באתרוג המסוכר, וכל טעם "אתרוג" שבו אינו אלא טעם לימון.