סח לי ר"מ מעשה שהיה איתו השבוע.
כל בוקר מכניסים לו לשיעור כוס מים וכוס תה חמה, ובכל פעם הוא מברך על הכוס תה ופוטר את המים.
באותו יום המדובר הוא מברך על התה ושותה ממנו לגימה, ומיד חש שבמקום סוכר שמו מלח בטעות.
ומרוב בלבול המשיך את השיעור בלא שירגישו שהיה משהו, ואח"כ כשרצה לשתות מהמים נסתפק האם הברכה שהיתה על התה הועילה למים. ושמא מישך שייך בפלוגתת השו"ע והרמ"א בנפל התפוח וכו'.
וכיון שבאמצע השיעור א"א לברר דבר זה בפרט מפני כבוד הבחור שהכין את הכוס תה, ונשאר כך עד סוף השיעור.
מה דעת החו"ר דכאן שליט"א