ביניתא דבי כרבא פי' ר"ת דג קטן הנמצא במחרישה וקמ"ל דאע"ג דנמצא במים היה מותר לפי שיש לו קשקשים אפ"ה לוקה אף על גב דאי הוי במים טהור.
ויש בזה ויכוח באחרו', (ראה מש"כ הבית אפרים בהקד' לטיב גיטין ומש"כ בחזו"א יו"ד סי' יד סקי"ב), האם מדובר על דג ממש שעיקר גידולו במים, או שעיקר מקומו ביבשה. ועי' רמב"ן וריטב"א מכות שם.
גם בזמנים האחרונים מצינו דג כזה, (אולי תעזרו לי להבין על מי מדובר?), כפי המקובל בשם הבעש"ט זי"ע, הנה לפניכם מתוך "דרכי תשובה" -
- דרכי תשובה פג-ז.png (76.57 KiB) נצפה 2125 פעמים
אז אולי מישהו יודע מה זה "שלייען" או "ציגייער פיש"?
===
בס' העמק דבר כותב הנצי"ב חידוש מופלג עוד יותר,
ז"ל ויקרא יא-ט:
- העמק דבר.png (18.79 KiB) נצפה 2125 פעמים
וזה כבר מזכיר את הרס"ג (או הקראים?) על דין אסיפה בדגים. ואולי כוונתו של הנצי"ב דוקא בביניתא דבי כרבא ולא בכל הדגים, וצ"ע.
===
אז בעצם צריך לשאול, למה כל דג טהור שנלקח מהמים ופרפר קצת על האדמה, לא נאסור אותו כדין שרץ השורץ אל הארץ?
ובס' "חיי עולם נטע", (הסכמות מצ"פ אחיעזר מרחשת וכו'), דן בזה בארוכה, עי"ש נטע רבעי סי' כח.
===
יתכן לומר בפשיטות דל"ש שרץ השורץ על הארץ בדגים, מכיון שהדג אינו יכול לחיות ולהתקיים על הארץ. סברא זו כתבה כבר השפ"א (יו"ד סי' פד).
אבל א"כ יוצא לדינא, שדגים טמאים שגדלו בתוך בריכות, (דהיינו בבורות ושיחין ולא בימים ונחלים), מותרים באכילה! כי בתוך המים הרי לא חל עליהם איסור, אלא שבפרישתם אמורים להיאסר, (ולדעת הרמב"ם אף בפרישה לאחר מיתה), אבל להנ"ל הרי יוצא שכל דג שאינו יכול להתקיים מחוץ למים, לעולם אינו נכלל ב"שרץ השורץ על הארץ".
ושמעתי שאחד הרבנים שליט"א כתב ע"ז, לייסד ולגדל "שרימפסים כשרים" בתוך בריכות, (דהיינו אם לא נחוש לדעת החזו"א שיש בזה איסור של היוצא מן הטמא), והיה ע"ז פולמוס גדול. אבל לא מצאתי כעת היכן.
===
לאידך גיסא, דן בשאילת דוד חולין סז. שדגים טהורים בתוך בריכות נאסרים בפרישתם! הנה -
- שאילת דוד חולין סז.png (31.98 KiB) נצפה 2125 פעמים
===
שו"ר, בס' "חידושי ירוחם", שהוא דן בזה בארוכה עם הגר"י קלמס, האם מותר לאכול דגי בריכות, עי"ש.
===
מקווה שתחכימו אותי בעוד פרטים.