איתא בשו"ע או"ח סימן י"א סעיף י' בהג"ה
הגה: ונוהגין לעשות אימרא סביב הנקב שלא ינתק שם ויהיה פחות מכשיעור וכן עושין אימרא בשפת הבגד למטה, מהאי טעמא (בית יוסף בשם סמ"ק וכל בו)
ושם במשנ"ב ס"ק נ"א
פחות מכשיעור - אף דבדיעבד כשר מ"מ טוב לעשות כן כדי שלא יבואו הרואים לומר שהוא פסול דכו"ע לאו דינא גמירי [ב"י]
העולה מן הדברים, לפי דברי הבית יוסף שם: שמוטל על האדם לבצע צעדי מניעה ושמירה מפני מצב בו אלה שאינם יודעים את ההלכה יאמרו שהולך עם ציצית פסולה.
וכאן הבן שואל:
א. האם זהו המקרה היחיד, שדבר כזה נדרש מאיתנו בגלל אי ידיעת ההלכה של מאן דהוא?
ב. מה בדיוק הגדר, מתי צריך להישמר מפני "עמי הארץ" שאינם יודעים את ההלכה, ומתי לא?
ג. לדוגמא: האם צריך למנוע עצמו מלקחת אתרוג שכשר רק בחוה"מ, רק בגלל שיש כאלה שלא מבחינים בהלכות אתרוג בין יו"ט ראשון לחוה"מ.
ד. והאם אפשר לדעת בדיוק מה אנשים יודעים ומה לא יודעים? והאם זה משתנה מקהילה לקהילה? לדוגמא: אולי יהיה מותר שלא לעשות כדברי הרמ"א והבית יוסף הנ"ל בקהילה של תלמידי חכמים גדולים ועצומים...