לפני עיוור - לאו כולל

[עושה חדשות]

הא דאקשינן ודילמא רתח ואיכא משום ולפני עור לא תתן מכשול ופרקינן דמחיל ליה ליקריה. קשיא לי דהא מכל מקום לא ידע בריה דמחיל ליה ליקריה, והוי כמי שעלה בידו בשר כבש ונתכוין להעלות בשר חזיר שצריך כפרה כדאיתא ביבמות ונדרים, ואפשר דבלאו דלפני עור לא תתן מכשול כיון שהוא לאו כולל לא מחמרינן כולי האי ושרינן בהכי כדי לנסותו ולהדריכו בדרך ישרה אי רתח.

למה "לאו כולל" זה סיבה להקל לפי הצורך? ולמה יש להקל דוקא כשעולה בידו בשר טלה?

[עושה חדשות]

ראיתי שהמהדיר בהוצ' מוה"ק הזכיר בזה את הענין של לאו שבכללות. אבל לש' הריטב"א לא משמע כן לכאו'.

ולענ"ד נראה שיש כאן 'אמירה' חדשה, והיינו דמכיון דהלאו של לפני עיור הוא כוללני על כל מיני ההכשלה וההיזק, לכן יש טעם להתיר כדי להדריך בדרך ישרה. (ואמנם מבו' שההיתר הוא רק כאשר מוחל לו, ובכל זאת נצרך היתר על הכוונה לאכול בשר חזיר. אבל יש לדחות, דבאמת היה מקום להתיר לגמרי, אבל מכיון שיכול למחול אז אין צורך להכשילו כ"כ ע"מ להדריכו וכו'. וצ"ע בזה).

ואולי יש ליישב בזה את תמיהתו של החו"י, בסי' קמב, מה הגדר של הלעיטהו לרשע וימות, והיכן נעלם הדין של לאפרושי מאיסורא. וכמדומני שהריטב"א הנ"ל מהווה פתח ליישב, ודו"ק.

ובכלל, אולי אפשר לקחת את זה לעוד מקומות, וכמו למשל מה שנראה ברמב"ם (הל' אבל יד-א) שיש מצוה כוללת של ואהבת לרעך כמוך ומצוות פרטיות של ביקור חולים וכד', ולא מבו' החילוק כ"כ. ועפ"ז ניחא כי במצווה כוללת יש היתרים רחבים יותר וכדלעיל. (ואולי שייך ג"כ למש"כ הרמב"ן על הפסוק ועשית הישר והטוב, ובמגיד משנה סוף הל' שכנים).

מה דעתכם?

[עושה חדשות]

ראיתי שהמהדיר בהוצ' מוה"ק הזכיר בזה את הענין של לאו שבכללות. אבל לש' הריטב"א לא משמע כן לכאו'.

וז"ל הריטב"א ביבמות פד: "וא"ת בלאו הכי נמי תיפוק ליה משום לפני עור לא תתן מכשול, י"ל דאי משום ההוא כיון שאינו מיוחד לאיסור זה ולאו כולל הוא בכל מצות התורה (ואינו) [אינה] לוקה עליו".

[מאיר סובל]

מהריטב"א אין משמעות לדחות שזה מצד לאו שבכללות.

אבל מה להלכה? כרבא או כאביי? כרב יהודה או כרב הונא? כרש"י או כר"ת? לוקין על לאו שבכללות או שלא?

[עושה חדשות]

כעת ראיתי עוד ריטב"א, בע"ז ו:
ואף על גב דבמכירה לנכרי או להשאיל ולתת לו מידי דעביד בה עבירה או תקרובת לעבודה זרה איכא משום לפני עור דבר תורה, מכל מקום אין כאן בשביל כך יהרג ואל יעבור, ואף על גב דקיימא לן (סנהדרין ע"ד א') דע"ז וכל אביזרא אפי' להנאת עצמן יהרג ואל יעבור, שאני איסורא דלפני עור דלא מיחד לע"ז אלא לאו כולל הוא לכל האיסורין, ולא אמרינן יהרג ואל יעבור אלא כשהוא איסור מיוחד לע"ז, והיינו הנהו קוקי ודומאנקי דמושלינן להו משום דלהנאת עצמן שאני כדאיתא התם בסנהדרין.