יבנה כתב:לפני כעשר שנים היה ארגון "פיקוח" על בתי דין לגיור שהמציאו פסקים כאלו, ועשו מעשי זמרי ובקשו שכר כפנחס. ובשעתו הכחישו ר' אפרתי ור' אייזנשטיין דברים אלו. וידועים דברי האחיעזר ור' משה שאסרו זאת.
שו"ת הרשב"ש סימן שסח
עוד שאלת. הבא להתגייר וידענו באמת שלא בא אלא לאהבת אשה בת ישראל שנתן עיניו בה, מהו מקבלין אותו או לא. ואני ראיתי בקצת ספרי המפרשים ז"ל שצריך לבדוק אחריו ואם ידוע שלא בא אלא לאהבת אשה או כיוצא בו שאין מקבלין אותו, ואם אנוסי זמן בכלל זה כיון שידוע שלא באו אלא לדרך זאת, עכ"ל.
תשובה. אין מקבלין אותו לכתחילה, דאמרינן בפ"ב דיבמות אחד איש שנתגייר לשם אשה ואחד אשה שנתגיירה לשם איש וכו' אינם גרים. ואעפ"י שנפסקה ההלכה שם דכל גרים, היינו בדיעבד, אבל לכתחילה לא משום הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך. וכן אמרו בפרק איזהו נשך כדי שלא יאמרו לא נתגייר זה אלא מפני מעותיו של זה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק י"ג מהלכות איסורי ביאה כשיבא הגר והגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להכנס לדת ואם איש הוא בודקין אותו שמא נתן עיניו באשה יהודית ואם אשה היא שמא נתנה עיניה בבחור מישראל וכו'.
מיהו זהו בגוי הבא להתגייר, אבל מהאנוסים אלו או מזרעם אין דוחין אותם מפני זה, אבל המקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה עליו נאמר אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, ור' יוחנן אמר לריש לקיש אי הדרת בך יהיבנא לך אחתי דשפירא מנאי, שריש לקיש היה לסטים ור' יוחנן אמר לו אם תחזור בתשובה אתן לך אחותי, וחזר בתשובה ויצא ממנו חכם גדול כדאיתא בפרק הפועל.
עושה חדשות כתב:אבל באיזו אגרת של הרמב"ם יש להיתלות?
לעומקו של דבר כתב:יבנה כתב:לפני כעשר שנים היה ארגון "פיקוח" על בתי דין לגיור שהמציאו פסקים כאלו, ועשו מעשי זמרי ובקשו שכר כפנחס. ובשעתו הכחישו ר' אפרתי ור' אייזנשטיין דברים אלו. וידועים דברי האחיעזר ור' משה שאסרו זאת.
לא עירבת בין להקל בגיור לבין לקרבם ולא לדחותם?
יבנה כתב:לעומקו של דבר כתב:יבנה כתב:לפני כעשר שנים היה ארגון "פיקוח" על בתי דין לגיור שהמציאו פסקים כאלו, ועשו מעשי זמרי ובקשו שכר כפנחס. ובשעתו הכחישו ר' אפרתי ור' אייזנשטיין דברים אלו. וידועים דברי האחיעזר ור' משה שאסרו זאת.
לא עירבת בין להקל בגיור לבין לקרבם ולא לדחותם?
הארגון הנ"ל רדפו אחרי בני המתבוללים ושלחו אותם לבתי מלון מפוארים עם מיטב המרצים כדי לשכנעם להתגייר. והמציאו בשם ר' אלישיב ור' משה ואחרים שכך צריך לעשות, מה שכמובן לא היה ולא נברא.
בתבונה כתב:בעברהיו מקבלים בעל תשובה לקהילה (לכן יש את הדין על אלו שכל באיה לא ישובון שאין מקבלים אותם וראה בריש הל' תשובה בכ"מ שאף שהקב"ה מקבלם אנו אין לנו לקבלם)
הרשב"ש מדובר באנוסים או זרעם דהיינו אלו שהמירו את דתם או זרעם שחזרו בתשובה לשם אישות, ולכן מביא את המעשה מר"ל שר"י החזירו בתושבה לשם אישות.
בשו"ת הרמב"ם מדובר על אדם שהייתה לו שפחתו הכנענית ונטען עליו שבא עליה, שמתיר לו לשחרר אותה ולישא אותה לאחר שחרורה בלי איסור שפחה.
ושחרור עבדים הוא בע"כ של העבד, (אף שלכתחילה הנטען על השפחה לא ישאנה משום לעז שלא יאמרו אמת היה הקול הראשון).
לא שייך כלל לדיני גירות וקבלת מצוות
שו"ת הרמב"ם סימן ריא
שאלה מה יאמר אדוננו בדבר בחור, שקנה שפחה יפת תואר והיא אצלו בחצרו, והחצר גדולה והוא דר עם אשת אביו ושלש בנותיה הקטנות. נפלו דין ודברים בינו ובין אחיו. תבעו (האח) אל השופט ואירעו ביניהם דין ודברים הרבה. אחר כך הלשין אחיו אותו אל השופט, שקנה שפחה נוצריה וגיירה והוא מתיחד עמה באה השפחה (לפני השופט), ושאלה השופט, מה היא, אמרה: יהודיה. הציע לה הפשעות וסרבה ואמרה: אני, יהודיה בת יהודיה אני. החזיר אותה לו השופט ולקחה לביתו ורננה עליו העיר והיא עכשו נשארה בביתו. האם צריכים בית דין להוציאה מביתו משום יחוד, אף על פי שלא יתיחד עמה, משום שנאמר והייתם נקיים מי"י ומישראל, או נאמר, משום שאשת אביו עמו בחצר, איננו חייבים להוציאה מאצלו. ואם בית דין צריכים להוציאה, מאיזה טעם תהיה הוצאתה, לפי שלא מצינו שאסרו אלא יחוד פנויה ויחוד בגויה, ומאיזה טעם נאסור ישיבתה בביתו? והאם לה דין יפת תואר אם לאו? יורנו רבינו ושכרו כפול מן השמים.
התשובה [אין לה דין יפת תואר], לפי שזאת נתייחדה בדין תורה, משום שהותר ליקחה לאשה באותה העת, ר"ל בעת הכבוש, כשהיא בגיותה, מפני שלא דברה תורה אלא כנגד היצר כמו שהותר להם באותה העת לאכול האסורים ובתים מלאים כל טוב אפילו קדלי דחזירי, ואין להקיש על זה. וצריכים בית דין אחר זאת השמועה אשר לא טובה (לכפותו) להוציאה או ישחררה וישאנה לאשה, אעפ"י שיש בזה כעין עברה, לפי שהנטען על השפחה ונשתחררה אסור לו לישאנה לכתחלה, לפי שכבר פסקנו פעמים אחדות בכגון אלו המקרים, שישחררה וישאנה. ועשינו זאת מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו. וסמכנו על דבריהם ז"ל עת לעשות לי"י הפרו תורתך. ומסייעין לו לישאנה בעדינות וברוך, ויקבעו לו מועד לישאנה או להוציאה, כמו שעשה עזרא ע"ה. והאלהים יתעלה יתקן קלקולנו, כמו שהבטיח ואמר ואסירה כל בדיליך וכתב משה.
אוצר החכמה כתב:צודק בתבונה. וחוץ מזה קצת קשה להוכיח מהרמב"ם הזה בכלל, כי יתכן שיש כאן גם איזה חשש ממה שיקרה עם השופט הגוי אם לא יתייחסו אליה כאל יהודיה וישאנה רק שהרמב"ם מסיבות מובנות לא פירשם.
שש ושמח כתב:מה הבעיה להזמין את הנ"ל לסמינר במלון מפואר כדי לשכנעו להתגייר? ואיפה מצאת באחיעזר ואגרו"מ שאסרו זאת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 195 אורחים