מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

זיבה לאנשים בזמן הזה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' אפריל 29, 2017 10:50 pm

הקריאה מעוררת הזכרון:

זיבה בזמן הזה אין בה כל נפק"מ פרט למעפילים עולי הר הבית. אכן בזכרוני שיש בראשונים ואולי בחז"ל שבזה"ז אין אנו בקיאים בבדיקות שבודקים את הזב ואולי גם במראה הזיבה ומה שמבדילתה מן הקרי. אלא שבעיון באנצ"ת/ אנצ' הלכתית רפואית/ חיפוש באוצר, לא הצלחתי למצוא כלום.

יש היודע?

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 178
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ש' אפריל 29, 2017 11:12 pm

זה ברור שזיבה היא מחלה בכלי הזרע ככה הבינו כל המפרשים (הרמב"ם שהיה רופא הכיר את המחלה), כמו כן מוכח בגמ' בכמה מקומות שבסתם לא חוששים לזיבה,
כיום מקובל לזהות את הזיבה עם מחלת זרע הנקראת גנוראה gonorrhoea אני לא יודע כלום על המחלה מלבד מה שקראתי בויקיפדיה ולדעתי צ"ע קצת אם זה מתאים למה שמבואר במקורותינו על הזיבה.

העתקתי קישור מאנציקלופדיה רפואית הלכתית (שע"י שערי צדק) ערך זב
http://www.medethics.org.il/website/ind ... 7-09-17-63

זכור לי שבאורחות רבינו בפולמוס העליה להר הבית מביא מהסטיפלר שגם אם איןבקיאים במהות הזיבה ניתן לבדוק שבעה נקיים שלא יצא שום דבר חשוד ואחרי זה לטבול במיים חיים.

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי בקרו טלה » ש' אפריל 29, 2017 11:27 pm

-
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב א' אפריל 30, 2017 1:24 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מעט דבש
הודעות: 3979
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי מעט דבש » ש' אפריל 29, 2017 11:42 pm

מקורות שביקש אי"ס אין לי, רק אציין למקומות קשורים בפורום:
viewtopic.php?p=325419#p325419
viewtopic.php?p=176877#p176877
viewtopic.php?p=80683#p80683

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' אפריל 29, 2017 11:46 pm

יש"כ.
אם לא הוזכרו שיטות אלו בפולמוס העליה להר, כנראה שאין שיטות כאלה.

נקדש, הזכרתי למעלה את האנצ' של הרב פרו' שטיינברג.

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' אפריל 29, 2017 11:53 pm

יעויין בהר הכרמל או"ח סימן כ ע"ד המ"א שכהן בן יומו שראה קרי אסור בחלה, שר"ל משום דחיישינן שזו זיבה, כי אין אנו בקיאים בבדיקות ובהבדל בין ש"ז לזיבה.

דמשק
הודעות: 1140
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי דמשק » א' אפריל 30, 2017 12:05 am

אין אומרים וכו' אלא בקרו טלה
מצורף בזה מהעמק דבר פרשתינו (מצורע)
קבצים מצורפים
העמק דבר.png
העמק דבר.png (26.3 KiB) נצפה 5966 פעמים
העמק דבר 1.png
העמק דבר 1.png (21.71 KiB) נצפה 5966 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אפריל 30, 2017 12:20 am

משנ"נ יש"כ!

הרב דמשק, תודה רבה מאד.
זכור לי מאמר חז"ל כיו"ב עה"פ על תראוני שאני שחרחורת, שנדרש על הלכות בית הכסא או על הלכות כתמים. אבל כרגע איני מוצא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אפריל 30, 2017 12:28 am

איש_ספר כתב:זכור לי מאמר חז"ל כיו"ב עה"פ על תראוני שאני שחרחורת, שנדרש על הלכות בית הכסא או על הלכות כתמים. אבל כרגע איני מוצא.

הרב עילם שת כסאו מצא ויש"כ!

הנה עה"פ שחורות כעורב:

ויקרא רבה (וילנא) פרשת מצורע פרשה יט

ג ר' יהודה ב"ר סימון פתר קרא בתלמידי חכמים כתוב אחד אומר (שיר /השירים/ ה) שחורות כעורב וכתוב אחד אומר (שם /שיר השירים ה'/) מראהו כלבנון בחור כארזים וכתיב (נחום ב) מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו אלא אלו בני תורה שהן נראין כעורים ושחורים בעולם הזה אבל לעתיד לבא מראיהן כלפידים ר' שמואל בר יצחק פתר קריא בפרשיותיה של תורה אף על פי שנראות כאלו הן כעורות ושחורות לאומרן ברבים כגון הלכות זיבה ונגעים נדה ויולדת אמר הקדוש ברוך הוא הרי הן עריבות עלי שנאמר (מלאכי ג) וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים וגו' תדע לך שהוא כן שהרי פרשת זב וזבה לא נאמרו כאחת אלא זו בפני עצמה וזו בפני עצמה, איש איש כי יהיה זב מבשרו ואשה כי יזוב זוב דמה וגו'.

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי בתבונה » א' אפריל 30, 2017 12:50 am

בחלת חו"לכהן שראה קרי אוכל לאחר טבילה במקווה ולא בעינן מים חיים גם למ"א כי לא חישינן לזיבה, דברי הר הכרמל ורצה לומר שקטן בן יומו אינו מצוי אצלו שיהי לו קרי ולכן אפשר שחיישינן לזיבה.

ואפילו ראייה שנראית כזיבה וגם באה ללא תאווה וללא קישוי היינו דווקא כשאין שום דבר שיכול לגרום לקרי במאכל, ובמשתה, במשא, ובקפיצה, בחולי, כל זמן שמצטער ובמראה שגרם לתאווה מעת לעת , ומעת לעת בהרהור על עסקי בעילה ,או שראה קרי מעת לעת

אמנם קטן מבואר בהל מחוסרי כיפורים
קטן אין תולין לו לא במראה ולא בהרהור שאין לקטן מראה והרהור המביא לידי זוב, לפיכך בודקין אותו בחמשה דרכים בלבד.
וכשם שתולין לקטן בחליו כך תולין לו בחולי אמו אם היה יונק ממנה או צריך לאמו,

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי בתבונה » א' אפריל 30, 2017 12:53 am

כגון הלכות זיבה ונגעים נדה ויולדת
לטעם העמק דבר למה הלכות נגעים בכלל?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 30, 2017 9:38 am

נפק"מ גם לאכילת חלת חו"ל ביו"ט של פסח, ובשו"ע הרב התיר לאוכלה לאחר טבילה ולא חייש לזיבה.

פלוריש
הודעות: 2378
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי פלוריש » ב' מאי 01, 2017 12:44 am

עסק בזה הרב עדס בספרו דברי יעקב - בענייני הר הבית ובית המקדש, סי' ז.
בתוך הדיון נידונים דברי הסטייפר, הרב פרופ' שטיינברג, הפוסקים באו"ח תנז על חלת חו"ל ועוד.
[א"כ לענ"ד חלק מהמסקנות שם אינן מוכרחות כלל]

פלוריש
הודעות: 2378
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי פלוריש » ב' מאי 01, 2017 12:53 am

אני מצרף דברים שפרסם הרב הלל בן שלמה לפני כשנתיים (כחלק מחיבור בתהליכי כתיבה):

הזיבה – מחלה ולא הפרשה טבעית
מכמה מקורות יש ללמוד, כי בניגוד לטומאת הקרי או לטומאת הנידה, שאינן מעידות על מחלה כלשהיא, טומאת הזיבה איננה הפרשה טבעית אלא הפרשה בלתי רגילה המעידה על בעיה רפואית. רמז לדבר ניתן ללמוד כבר מפסוקי התורה, המשווים בין זיבת הזכר לזיבת הנקבה (בויקרא סוף פרק טו "והזב את זובו לזכר ולנקבה") - שבזיבת הנקבה מפורש, שהמדובר באשה הרואה דם "בלא עת נידתה", כלומר, מחוץ לעונת המחזור הטבעי של ראיית הדם.
בספר שמואל ב (ג,כט) אנו מוצאים, כי דוד מקלל את יואב (בעקבות הריגת אבנר): "ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע...". כמובן, שאם טומאת הזב היא טבעית ומצויה, אין מקום לקללה זו; וכך נאמר במדרש תנחומא: "מי שהוא זב – אין חלש ממנו" (וראה גם ברד"ק בשמואל שם). מציאות של זבים ומצורעים כקללה מופיעה בהקשרים שונים בדברי חז"ל, כמו גם במצות שילוח הזבים והמצורעים מן המחנה (ספרי נשא פסקה א): "בוא וראה מה כח עבירה קשה - שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה לא היה בהם זבים ומצורעים, ומשפשטו ידיהם בעבירה היו בהם זבים ומצורעים". וכן הוא במדרש ויקרא רבה (מצורע פרשה יח), לגבי מעמד הר סיני: "באותה שעה לא היה בהן לא זבים ולא מצורעין לא חגרים ולא סומים... וכיון שחטאו, לא שהו ימים קלים עד שנמצא בהן זבים ומצורעים".
וכך כותב הרמב"ם בפירושו לזבים (ב,ב): "הזיבות היא מחלה ממחלות כלי הזרע..."; ובהלכות מחוסרי כפרה (ב,א): "הזב האמור בתורה הוא שכבת זרע הבא מחוליי החללים שהיא מתקבצת בהן...". גם הרמב"ן בביאורו לתורה (ויקרא טו,יא) מסביר שהזיבה היא מחלה, והוא אף מציין שזו מחלה מדבקת. באופן זה מבאר בשו"ת התשב"ץ (חלק א סימן קא) את האמור בפסוק לגבי הזב "רר בשרו", שזיבה זו אינה יוצאת בדרך טבעית, אלא כמו ריר הנפרש בדרך מחלה (ובשמואל א כא,יד רש"י מפרש, כי כל דבר הנוטף נקרא ריר, והוא מביא כדוגמא את הפסוק האמור בזב).
דברי הרמב"ן מובאים גם בספר החינוך (מצוה קעח), המרחיב לבאר את טעם טומאת הזיבה: "ואין ספק כי ענין הזיבה יקרה באדם בצאתו מדרך היושר בהתמדה במאכליו ושיקוייו, ויגדל בגופו מתוך כך אותו המותר הסרוח המאוס והטמא, וכמו שאמרו זכרונם לברכה [קידושין ב' ע"ב] דרכא דמיכלא יתירא לאיתויי לידי זיבה. והודיעתנו התורה שהאדם שיהיה בו כן נקרא טמא, והטומאה שם כולל כל דבר נמאס ונאלח, ובהרחיקנו מזה נקנה בנפשנו מדת היושר וההשויה בכל דעתנו ובכל כחנו" (וראה עוד בעניין זה באנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך 'זב', שם מובאים מחקרים המצביעים על קשר ישיר בין תופעות של זנות למחלת הזיבה).

הזיבה - שכבת זרע מקולקלת
דברי הרמב"ם בהלכותיו הנ"ל, המזהים בין הזוב לבין שכבת הזרע, מתבארים בפירושו למשנה בזבים שם: "הזיבות היא מחלה ממחלות כלי הזרע, והוא, שכלי הזרע נחלש כחם המחזיק והמעכל, ושאר כחות הגוף עומדים במצבם הטבעי, ואז יזל הזרע כשאינו בשל ויצא בלי הנאה בלי קשוי". המקור לדברים אלו, כפי שמציין שם הרמב"ם בפירושו, הוא התוספתא לזבים (ב,ד; נזכרת גם בגמרא בנידה לה,ב), המחלקת בין שכבת הזרע, היוצאת מן הבשר החי, לבין הזוב, אשר יוצא מבשר המת. ההבנה הפשוטה היא, כי "הבשר החי", הוא הבשר בעודו בקישויו, ואילו "הבשר המת", הוא כאשר הבשר איננו בקישוי, ובכל זאת יוצאת ממנו ההפרשה (ראה ברש"י שבועות יד,ב ד"ה חייב: "שימות האבר ויפרוש בלא קושי").
הבנה זו של הרמב"ם נראית מתאימה גם לסדר פסוקי התורה. מיד אחרי תיאור טומאות האיש, של זיבה ושכבת זרע, מופיעות טומאות האשה – הנידה והזבה. לגבי האשה בודאי שהמדובר בשתי הטומאות באותה הפרשה של דם היוצאת מאותו המקום (ורק בזמנים שונים), ומסתבר לומר, שהוא הדין לגבי הטומאות של האיש, שאין מדובר בהפרשה אחרת בזיבה מאשר בהפרשה של יציאת הזרע. נכון הוא, שבניגוד לטומאות האשה, שם כתוב בשתי הטומאות שהמדובר בדם, בטומאות האיש לא נזכר בשניהם שהמדובר בזרע, אולם יש לומר, כי מאחר שהפרשה זו מקולקלת ואינה ראויה להזריע, היא אינה ראויה להיקרא "שכבת זרע".
אמנם, רש"י בפירושו ליומא (יח,א ד"ה זב) כותב, ש"אין הקרי והזוב באים ממקום אחד", ומשמע מדבריו, שהזוב היא הפרשה אחרת לגמרי, ואין כל קשר בינה לבין שכבת הזרע. אולם דברי רש"י הללו נראים כמוקשים מדברי הגמרא בבבא קמא (כה,א), שם אומר רבי יהושע, כי שכבת זרעו של זב מטמאה במשא, לפי שאי אפשר לו בלא צחצוחי זיבה. מכאן יש ללמוד, כי הזיבה ושכבת הזרע מגיעים מאותו המקום. (וייתכן לבאר בדעת רש"י, כי אכן המדובר בהפרשות היוצאות ממקומות שונים, אולם כאשר האדם הוא זב הן מתערבבות יחד, ואי אפשר להבדיל ביניהם).
דברי הרמב"ם על כך שהזיבה היא בעצם שכבת זרע מקולקלת, מתאימים גם להבדל נוסף הנזכר בתוספתא בזבים שם, שבניגוד לשכבת הזרע, שהיא דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת, הזיבה דומה ללובן ביצה המוזרת. ביצה המוזרת היא ביצה שאינה ראויה לגדל אפרוחים (ראה בחולין סד,ב: "ביצים מוזרות", וברש"י שם: "שאינן של זכר ואין אפרוח קלוט בהם לעולם"); ובהשוואת הזוב לביצה כזו יש לומר, כי כשם שביצה המוזרת אינה ראויה לגדל אפרוחים, כך גם הזוב אינו ראוי להזריע ולהוליד.

כל זמן שלא הוכח אחרת – האדם אינו זב
במשנה בזבים (ב,ב מופיעה גם בנזיר ט,ד) נאמר: "בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה – במאכל, ובמשתה, ובמשא, בקפיצה, בחולי, במראה ובהרהור" (כלומר, אם הוא אכל או שתה הרבה, או עשה פעולה שיש לתלות בה, שהיא גרמה לו לראות את מראה הזיבה, הוא אינו טמא). משמעותה של בדיקה זו מתבארת בלימוד מפסוק בתורת כהנים על מצורע (פרשת זבים פרשה א א,ז): "מבשרו טמא – ולא מחמת דבר אחר". כלומר: אם היתה כאן סיבה חיצונית הגורמת לטומאתו, האדם אינו טמא (ובגמרא בנידה לה,א הגרסה היא "מבשרו ולא מחמת אונסו", אם כי מבואר שם, שהמדובר דווקא בראיה שניה, ואילו בראייה הראשונה של הזוב, אף אם היא היתה מחמת אונס, הרי הוא טמא כבעל קרי – שהרי בבעל קרי לא נזכר הלשון "מבשרו").
הגר"א בביאורו לתוספתא בפרה (יא,א) כותב, כי לא רק כאשר ידוע לנו שהיתה קפיצה אנו תולים בקפיצה זו (והוא הדין כמובן לשאר הדברים שתולים בהם את הזיבה), אלא אף במקרה שיש ספק אם היתה קפיצה, אנו משאירים אותו בחזקת טהרתו. הגר"א מדקדק זאת מהמשך המשנה בזבים, המתייחסת למי שכבר ראה זיבה ודאית, לגביו נאמר: "אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים". משמע מכאן, כי כאשר לא היתה זיבה ודאית, במקרי הספק, הוא יהיה טהור (להבנת הגר"א, כך גם יש לבאר את המובא שם בתוספתא "ספק הקפצין טהור"; אם כי יש שביארו את דברי התוספתא באופן אחר – ראה בערוך ערך 'קפץ' ובחסדי דוד שם).
יש לציין, כי בגמרא בנזיר (סו,א) מבואר, כי הספק בו יש להחמיר באדם שראה טומאה ודאית קודם לכן, הוא דווקא במקרה שהיתה ראייה באופן ודאי, אלא שיש ספק לגביו אם הוא מטמא או לא. אולם במקרה שלא ברור שהיתה ראייה כלל, אין להחמיר מספק – גם לאדם שכבר מוחזק בטומאה. על פי הדברים הללו ברור, שאדם המסופק אם היתה לו ראייה של זוב, והוא לא היה מוחזק כטמא קודם לכן, אינו צריך לחשוש שמא הוא זב – ואף אם היתה ראייה, שהוא סבור שיש להסתפק לגביה, הרי הוא בחזקת טהור, כל זמן שלא יוכח אחרת.

האם צריך לחשוש כיום לזיבה?
הדברים הנזכרים לעיל מתאימים לפסיקת הרמב"ם (ביכורים ה,יא; תרומות ז,ח), השולחן ערוך (יורה דעה שכב,ה) והרמ"א (אורח חיים תנז,ב) לגבי חלת חוץ לארץ, שאינם מזכירים חשש מספק שמא האדם הוא זב (ובניגוד למופיע בספר "חלת לחם" מאת הרב שמחה יואל רובינשטיין – לבוב תרי"ג, שיש לחשוש מספק ועל כן אין לכהן לאכול חלת חוץ לארץ; וייתכן להבין כמותו מהשגת הראב"ד בהלכות תרומות שם, המעדיף לפי אפשרות אחת לתת את חלת חוץ לארץ דווקא לכהן קטן ולא לגדול, מחשש זיבה); וכן הם מתאימים לדברי כמה מהאחרוניםאשר כתבו כן אף ביחס להר הבית (הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי בספרו "עיר הקודש והמקדש" - חלק ד פרק ז אות ב) או לחידוש עבודת הקרבנות (הרב צבי פסח פרנק בספרו "הר צבי" בחלק הנקרא "טור מלכא" פרק ט אות ג), שבסתמא אין לחשוש לזיבה.
כל זה, בניגוד למכתב הנדפס בספר "ארחות רבינו" (חלק ב עמוד קנו) – על הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) – ולפי המובא שם, הסטייפלר ניסח מכתב המזהיר מפני העלייה להר הבית, עליו חתומים עוד כמה רבנים (הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב חיים מאיר הגר – האדמו"ר מויז'ניץ, הרב משה יחיאל הלוי – האדמו"ר מאוז'רוב), ואחד הטיעונים המופיעים שם, הוא החשש שמא האדם נטמא בזיבה.

אחריות זבים
יש להוסיף על האמור, כי במשנה בזבים שם מובאת דעת רבי עקיבא הסובר, כי אפילו אכל כל מאכל (והוא מדגיש, בין רע ובין יפה), ושתה כל משקה, אין הוא מיטמא בזיבה. החכמים תמהו עליו ואמרו לו, כי לשיטתו אין יותר מציאות של זבים – ורבי עקיבא השיב להם "אין אחריות זבים עליכם". כלומר, אין כל הכרח שאכן תהיה מציאות של זבים, וכפי שמבאר הר"ש: "ואם לא יהו זבין עד עולם - מה אתם חוששין?".
גם לפי רבי עקיבא מציאות של טומאת זיבה קיימת, אלא שהיא נדירה ביותר, וכפי שכותב הרמב"ם בפירושו: "ולא יהיה זה זוב אלא אם ראה בקיבה ריקה ובהסח הדעת ולא תקדם לכך יגיעה ולא מצב מן המצבים שתוארו לעיל". הרמב"ם והרע"ב בפירושיהם כותבים, שאין הלכה כרבי עקיבא, והכרעה זו מתאימה לכללי הפסיקה המקובלים, שיחיד ורבים הלכה כרבים. אולם ישנה גם סברה לפסוק להלכה כרבי עקיבא, שהרי החכמים לא השיבו לו על דבריו, והוא אומר את המילה האחרונה - ונראה, כי הכרעת הרמב"ם באמת אינה מוסכמת.
בתוספתא לזבים (ב,ה) המובאת בגמרא ביומא (יח,א) נאמר: "זב תולין לו במאכל וכל מיני מאכל". רש"י במקום מבאר דברים אלו, על פי הנאמר, שאין טומאת זיבה בראייה באונס, וכותב: "אם אכל מאכל הרבה מכל מין שהוא, תולין לומר שמחמת רוב מאכל ראה". ניתן להבין דברים אלו כדעת חכמים במשנה, שהמאכל הוא הדבר הראשון מתוך שבעת הדברים בהם בודקים את הזב. כך נראה להבין בדעת הרמב"ם, המבאר בדעת רבי עקיבא, שאפילו אכילה מועטת מצילה אותו מלהיות טמא בטומאת הזיבה. אולם בתוספות רי"ד על יומא שם מבאר, כי רבי עקיבא מדגיש שגם מאכל רע וגם מאכל יפה מועילים לתלות לטומאת הזיבה, משום שלדעת חכמים דווקא במאכל רע – שהוא מביא לידי זיבה - אפשר לתלות, ולא במאכל יפה, גם אם הוא אכל הרבה ממנו. אבל אם הוא אכל מעט, גם לדעת רבי עקיבא אין לתלות בזה (וכך עולה מדברי הרא"ש בפירושו לנזיר שם). על פי הדברים הללו כותב בתוספות רי"ד, שדברי התוספתא מתאימים דווקא לדעת רבי עקיבא ולא לדעת חכמים. ממילא יש גם מקום לומר בדעתו, שההלכה היא כרבי עקיבא (שהרי בגמרא ביומא דברי התוספתא מובאים ללא דעה חולקת), ובאמת מציאות הזבים היא נדירה מאוד. (אמנם, אין אנו מוכרחים לומר כן בדעתו, כי ייתכן שאף הוא סובר להלכה כדעת חכמים, שהרי במשנה בנזיר סה,ב דברי תנא קמא מובאים ללא דעה חולקת; אך ניתן לבאר, ששם הם נשנו אגב דין ספק הנגעים האמור שם, ואין ללמוד מכך).
גם אם נאמר, שההלכה היא כדעת חכמים ולא כדעת רבי עקיבא, עצם סיום דברי המשנה עם תשובת רבי עקיבא יכולה ללמדנו, כי תשובה זו אינה דחויה לגמרי, וגם לפי חכמים החולקים עליו, אין אנו מוכרחים לקחת אחריות על הזבים, ולהתאמץ להגיע למצב בו אנו מכריזים על אנשים שהם אכן טמאים בטומאה זו (אלא שמציאות זו לדעתם היא יותר שכיחה מהמציאות בה לפי רבי עקיבא היא יכולה להיות).

לסיכום: הזיבה היא מחלה נדירה, שאדם רגיל אינו צריך לחשוש שמא הוא נטמא ממנה. אף במקרים שהיה מראה ודאי של זיבה, יש מקום לתלות את הזיבה בדברים חיצוניים אשר גרמו למראה זה, ובכל אופן, האדם אינו נחשב לטמא בטומאה זו מספק.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 178
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ב' מאי 01, 2017 11:01 am

הרב פלוריש, בקשר לדברים שהבאת מהרב הלל בן שלמה, ציינת שזה חלק מחיבור, אם תוכל להביא חומר שמזהה/סותר את זיהוי הזיבה עם מחלת הgonorrea גנוראה, זה יהיה לעזר רב, כי אם נפסוק שאנו מכירים את התופעה לא צריך לחשוש כלל (אף ללא הראיות שהביא) כי כל אדם יודע אם חלה במחלה זו או לא (זה מחלה עם תסמינים בולטים, שאין אפשרות כמעט שאדם לא ידע מזה).

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי בתבונה » ב' מאי 01, 2017 11:53 am

נקדש את שמך בעולם כתב:הרב פלוריש, בקשר לדברים שהבאת מהרב הלל בן שלמה, ציינת שזה חלק מחיבור, אם תוכל להביא חומר שמזהה/סותר את זיהוי הזיבה עם מחלת הgonorrea גנוראה, זה יהיה לעזר רב, כי אם נפסוק שאנו מכירים את התופעה לא צריך לחשוש כלל (אף ללא הראיות שהביא) כי כל אדם יודע אם חלה במחלה זו או לא (זה מחלה עם תסמינים בולטים, שאין אפשרות כמעט שאדם לא ידע מזה).

בזיבה gonorrhoeae חלק גדול [גם בקרב הגברים] עם סימפטומים קלים בלבד או ללא סימפטומים.

פלוריש
הודעות: 2378
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי פלוריש » ה' מאי 04, 2017 12:44 am

באנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך זב (הערה 11) הביא כמקור לזיהוי הזיבה עם מחלה זו את קצנלסון ופרויס.
את דברי פרויס אין לי, ודברי קצנלסון מצויים באוצה"ח ומצ"ב:
זיבה - קצנלסון.PDF
(525.76 KiB) הורד 281 פעמים

קו ירוק
הודעות: 5780
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' מאי 04, 2017 12:49 am

אמר לי מאן דהוא שהיתה לו תקופה של כמה שנים לסירוגין (כפי שציין לי, זה קרה גם אחרי אכילה מרובה - כמו סעודה מפסקת, אבל לא רק אחר אכילה מרובה, ונלווה בתקופה זו כאב עמום בכלי הזרע, מלבד שיצאה לו שכבת זרע, עם או אחרי הטלת מימיו, אך לא בקישוי אלא מחמת החולי), וזה ממש התיאור של הרמב"ם. באותה תקופה הוא גם התקשה מאוד לחובתו כלפי ביתו, וזה ממש המשנה דשבת כיו"ב לא יאכל הזה עם הזבה מפני הרגל עבירה, והרבותא אף שתשמיש קשה לשניהם. ההוא לא נועץ ברופאים.

נקדש את שמך בעולם
הודעות: 178
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

Re: זיבה לאנשים בזמן הזה

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ב' יולי 09, 2018 11:15 am

ראיתי בחומש דעת מקרא ששלחו למאמר שהתפרסם בקובץ 'הרפואה' (כרך פד חוברת ג כט שבט תשלג פברואר 1973 עמ' 167-168 מ ממיכאל)
שם טוען הכותב שהיבה אינה 'גונוריאה' אלא 'non gonococcal urethritis' (דלקת בקנה השתן).
זיהוי הזיבה בתורה.pdf
(176.76 KiB) הורד 327 פעמים

אשמח לקבל תגובות.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 133 אורחים