א. מותר להמית עצמו כדי שיתכפר לו - ר' חייא ברב אשי קידושין פא: שישב בתנור אחרי שחשב שבא על זונה ופרש"י להמית את עצמו. וכמדומה שבפני משה לבעל הקיצור שו"ע ביאר דלצורך תשובה שרי. וכן עוד אחרונים שם. וכן ההוא כובס שהפיל עצמו מהגג כתובות קג: ועי' חידו' מהרי"ט שהכובס קיים בעצמו מיתה לפי שחילל שבת וזכה לעוה"ב. וכתב עלה ברכ"י שמה סק"ג דמשמע מיניה דשרי למיעבד כן לשם תשובה והביא דכ"כ שבות יעקב ח"ב קיא. והביא שם גם חולק ע"ז. ובאמת בשיטמ"ק שם כתב ג"כ כמהרי"ט ז"ל "והשתא ניחא שהרג הכובס את עצמו מדעת משום דחילל שבת ולא נתעסק בהספידו ולהכי סליק לאיגרא ונפל לאגמא ומית דהיינו סקילה כדין מחלל שבת. וכן שמעתי מפי' הר' קלונימוס ז"ל." והובא ג"כ בברכ"י. וע"ע שו"ת אבן השוהם סי' מד שהסכים למהרי"ט.
ב. מותר להמית עצמו בכדי שלא לעבור על בועל ארמית כדמצינו בקידושין מ. דעביד הא נפיל בהא וכן רב כהנא שם שהפיל עצמו מהגג שלא להכשל עם נכרית. ובאמת עי' יו"ד קנז ובנו"כ שנחלקו קמאי אי שרי ליה לאיניש למסור נפש על כל העבירות ורק חיוב גמור יש על ג' ואם רוצה למסור על כולם רשאי ויש אוסרין. וכבר מצינו ארבע מאות ילדים שמסרו נפשם ומתו בים על אף שכולם היו קרקע עולם ואין עליהם תביעה עי' באחרונים שם שזה היה לפנים משורת הדין ולכן שאלו אם יעשו כן האם יקבלו עוה"ב היינו כיון שממיתים עצמם אף שאין להם עבירה וע"ז השיב גדול שביניהם מקרא דשרי להם.