לפי רבא (סנהדרין כז) שדווקא מומר אוכל נבילות להכעיס כשר לעדות ואוכל לתיאבון פסול (דכיון שמשום ממון קעביד דהא שכיחא בזול טפי הוי ליה כרשע דחמס- לשון רש"י שם) כשרואים יהודי אוכל נבילות היכי נידיינוה דייני להאי דינא? מצד אחד יש לו חזקת כשרות שזה רק לתיאבון ( ויש חזקת כשרות למחצה כדמוכח מתוספת הרא"ש בחולין כגון שהיה אביו ואמן חבושין וכו' וי"ל אדרבה נעמוד המכה בחזקת צדיק ולא הכה את אביו ולמרות שיש לאו להכות כל אדם) וממילא פסול לעדות מצד רשע דחמס ומצד שני יש לו חזקת כשרות שעד עכשיו היה כשר לעדות ונאמר שאכל להכעיס ואולי יפסול לשחיטה ויש הרבה מקום לפלפל בזה.
ואקיים בזה לע"ע אל יפטר מחבירו אלא מתוך דבר הלכה (אם כי לא מדובר בהלכה פסוקה) ותודה לכל החכמים פה בביהמ"ד שהחכימוני באלפי"ן עייני"ם ובאין אלפים אבוס בר (ופרש"י שקאי על ת"ח).