פורום אוצר החכמה

קו ירוק כתב:קראתי במקום כלשהוא, שמנהג החזו"א להדליק נרות אחרי י"ח מינוט שלפי הגר"א זהו לילה גמור, והוא אחרי צאה"כ דגמ', זה משום שגם אביו עשה כן. ויתכן שבמקמו נהגו כהשקיעה וצאה"כ של ר"ת.

חומרת החזו"א להמתין 40 דק. באמת חומרה יתירה (וכך נוהגים בב"ב). יתכן שכבר כתבתי זאת במקום כלשהוא בפורום:
סיפר לי רבי יצחק זאב הלוי פיש שליט"א אחד המייסדים של ביהכ"נ היכל יצחק בקרית ספר, שבשעתו לגבי קביעת תפילת ערבית, הסתפק מה יהיה המנין הראשון, ושאל את ר' דוד הלחמי (ויסבורד) ז"ל, הרב הישיש של ביהכ"נ פא"י ע"ש חיסדא (ברח' הרב דסלר בבני ברק), מדוע הם מתפללים 30 דק. אחרי השקיעה תפילת ערבית, והשיבו כי בשעתו הוא שאל את החזו"א כמה להקדים, כי הבע"ב זמנם דחוק אחרי יום עבודה ארוך, והשיבו 30 דק. וכך נהגו שם מאז.

יש בנותן טעם להבין את שיטתו של החזו"א, ושנים שאני מתקשה בה: הרי המציאות של צאה"כ מצד הראיה נתונה לשיעורים, שהרי זיהום האור בערים, אף במקומו ושעתו של החזו"א, משפיעה רבות על ראיית הכוכבים הראשונים, ולא זו בלבד אלא שחוש הראות של הדורות האחרונים נחלש, כי בעוד שידוע במפות של התוכנים הסינים ואחרים על מיפוי של 6,000 כוכבים בכיפת השמים (מקסימלי), כיום עין האדם במקומות הטובים ביותר לצפיה (שאין זיהום אור) יכולה להבחין רק ב-3,000 כוכבים - כמחצית מאשר בתקופות קדומות. מה שמכריח את החלשות כח הראיה.
והיות וחז"ל נתנו סימן ג' רבעי מיל, ושיעור זה אינו משתנה, מדוע חוששים ליותר מזה, אפי לגבי ברית מילה? תינח מי שנהג כר"ת, אבל מי שנוהג כהגאונים, מכה"ת שמזניח את שיטת הגר"א.

קו ירוק כתב:להוי ידוע שלא בכל גלילות ליטא זאמוט ורייסין נהגו כהגר"א בענין שקיעת הגאונים.

בברכה המשולשת כתב:[ועכ"פ "הכסיף העליון והשווה לתחתון", השווה ממש, גם לצד שהכוונה ב"הכסיף" להלבין, מ"מ אינו שווה זה לזה אחרי 3/4 מיל שלנו, וצ"ע לכא' להבין שיטת הגאונים]

מעט דבש כתב:

שבות יצחק חנוכה פרק ד עמ' עא - זמן השקיעה.GIF

בברכה המשולשת כתב:בקשוני לההעיר


מאד יתכן שהחזו"א חשש לשיטות רבים מהראשונים ש"הכסיף העליון והשווה לתחתון" הכוונה השחיר, והוא בערך 40 דקות.
[ועכ"פ "הכסיף העליון והשווה לתחתון", השווה ממש, גם לצד שהכוונה ב"הכסיף" להלבין, מ"מ אינו שווה זה לזה אחרי 3/4 מיל שלנו, וצ"ע לכא' להבין שיטת הגאונים]

אוצר החכמה כתב:

מעט דבש כתב:

שבות יצחק חנוכה פרק ד עמ' עא - זמן השקיעה.GIF

בעיני הטענה הזו תמוהה ביותר. להגיד שהשקיעה היא איזה שהוא זמן אחר השקיעה הנראית לעין כשלא קורה שום דבר מובחן באותו זמן שאפשר לקרותו שקיעה.

להגר"א לשיטתו חמיר יותר דלדידיה שפוסק כשיטת הגאונים תיכף משתשקע החמה דהיינו משעה שנכסה החמה לעינינו הוא בכלל בהש"מ.

בברכה המשולשת כתב:

קו ירוק כתב:להוי ידוע שלא בכל גלילות ליטא זאמוט ורייסין נהגו כהגר"א בענין שקיעת הגאונים.

יש על זה תשובה באגר"מ.

מעט דבש כתב:

בברכה המשולשת כתב:

קו ירוק כתב:להוי ידוע שלא בכל גלילות ליטא זאמוט ורייסין נהגו כהגר"א בענין שקיעת הגאונים.

יש על זה תשובה באגר"מ.

viewtopic.php?p=325082#p325082

בברכה המשולשת כתב:בקשוני לההעיר


מאד יתכן שהחזו"א חשש לשיטות רבים מהראשונים ש"הכסיף העליון והשווה לתחתון" הכוונה השחיר, והוא בערך 40 דקות.
[ועכ"פ "הכסיף העליון והשווה לתחתון", השווה ממש, גם לצד שהכוונה ב"הכסיף" להלבין, מ"מ אינו שווה זה לזה אחרי 3/4 מיל שלנו, וצ"ע לכא' להבין שיטת הגאונים]

אוצר החכמה כתב:בעיני הטענה הזו תמוהה ביותר. להגיד שהשקיעה היא איזה שהוא זמן אחר השקיעה הנראית לעין כשלא קורה שום דבר מובחן באותו זמן שאפשר לקרותו שקיעה.

קו ירוק כתב:[
ר"ח ביניש כתב סברא יפה, שאחרי שפשט המנהג בכל א"י לא כר"ת, אז כך היא ההלכה. ע"ש.
בשערי חסד היו עושים 18 דק. ואמר לי בשעתו זקן מילידי שערי חסד ז"ל שהיום התקלקלו ועושים בביה"כ הגר"א 25 דק. ...