הואיל ואי מיקלעי אורחים

[מן הדרום]

מחפש מ"מ האם אומרים זאת כשידוע שלא שכיחי אורחים חוץ מתוס' פסחים מ"ו, חכמת שלמה ביצה ב

[החתן סופר]

https://m.youtube.com/watch?v=YX6JHWmZBTg מרן הגריש"א מזכיר שהמג"א אומר את זה בדקה- 1:06:42
ולכאורה הכוונה למג"א בסימן תקכז בהקדמה לסימן ותראה מחצה"ש שהאריך בהקדמה ובביאור

[עושה חדשות]

מאירי פסחים שם, רבינו דוד פסחים סב, ר"י מלוניל ביצה כא, ועוד.

[עדיאל ברויאר]

עי' תוספות ר"פ לפסחים שם והשווה לתוספות ביצה ב' ע"ב. ושים לב שככל הנראה תוס' ביצה מאותו בית מדרש

[אפרים זלמן]

מתוך חו''ב הערות פסחים מ''ו ב'.

1.PNG (24.83 KiB) נצפה 4782 פעמים

2.PNG (5.39 KiB) נצפה 4782 פעמים

[עושה חדשות]

נפק"מ למעשה במכין תבשיל של אגוזים בר"ה עבור שבת, ואין בנמצא מי שיאכל אגוז בר"ה...

[ביליצר]

נפק"מ למעשה במכין תבשיל של אגוזים בר"ה עבור שבת, ואין בנמצא מי שיאכל אגוז בר"ה...

חמוד ,
הרבה אין אוכלים אגוזים עד שמח"ת
ולטעם דמרבה לחה לית לן בה אחרי התפילות ,

[עזריאל ברגר]

נפק"מ למעשה במכין תבשיל של אגוזים בר"ה עבור שבת, ואין בנמצא מי שיאכל אגוז בר"ה...

וכן דנו בקטניות בשש"פ בארה"ק.

ויש שהביאו ראיה מהמג"א שכותב (בסי' תנט ס"ק יג) שדבר שאינו אסור עליך באכילה ביו"ט אלא משום "חומרא בעלמא" מותר לאפותו ביום טוב, למרות שאף אחד לא יאכל אותו, ואינך אופה אותו אלא כדי להינצל מאיסור חמץ!

ואמנם הבא"ח כתב שמי שאינו אוכל אורז בפסח - לא יבשלנו עבור האוכלים,
אבל לפני דור האינסטנט נהגו אמותינו לבשל קטניות עבור הילדים גם ביו"ט של פסח, וכנראה לא חששו לחומרת הבא"ח (בפרט שאשכנזים לא מחויבים לקבל חומרות של פוסק ספרדי...).

ומסתמא נכב"ב.

[יושב סתר]

האם להמבו' בביה"ל תקי"ח שעניין עירוב תבשילין הוא מפני שאולי יזדמנו לו אורחים, אם ימשיך המצב של איסור הזמנת אורחים יש מקום לדון על עירוב תבשילין לחג השבועות הקרב שיחול בערש"ק.
יש ממש בדבריי?

[צביב]

אם יבואו אורחים לעירו, ישלח להם כדי סעודה.

[ברוך00]

האם להמבו' בביה"ל תקי"ח שעניין עירוב תבשילין הוא מפני שאולי יזדמנו לו אורחים, אם ימשיך המצב של איסור הזמנת אורחים יש מקום לדון על עירוב תבשילין לחג השבועות הקרב שיחול בערש"ק.
יש ממש בדבריי?

עדיין יכול לבוא אחד השכנים לבקש אוכל

[בברכה המשולשת]

האם להמבו' בביה"ל תקי"ח שעניין עירוב תבשילין הוא מפני שאולי יזדמנו לו אורחים, אם ימשיך המצב של איסור הזמנת אורחים יש מקום לדון על עירוב תבשילין לחג השבועות הקרב שיחול בערש"ק.
יש ממש בדבריי?

הנושא נדון בקובץ התשובות של הגאון רבי הרשל שכטר שליט"א שהועלה לאשכול אחר.

[הצעיר באלפי]

האם להמבו' בביה"ל תקי"ח שעניין עירוב תבשילין הוא מפני שאולי יזדמנו לו אורחים, אם ימשיך המצב של איסור הזמנת אורחים יש מקום לדון על עירוב תבשילין לחג השבועות הקרב שיחול בערש"ק.
יש ממש בדבריי?

הנושא נדון בקובץ התשובות של הגאון רבי הרשל שכטר שליט"א שהועלה לאשכול אחר.

לא ראיתי מש''כ הרב שכטר, אך בזכרוני שיש פמ''ג מפורש שדן במקרא שמושל העיר אינו מרשה לאנשים ליכנס לעיר, וכתב שם דאעפ''כ אמרינן דיש סברת הואיל. וה''ה בנידו''ד כמובן

[לבי במערב]

לא ראיתי מש''כ הרב שכטר, אך בזכרוני שיש פמ''ג מפורש שדן במקרא שמושל העיר אינו מרשה לאנשים ליכנס לעיר, וכתב שם דאעפ''כ אמרינן דיש סברת הואיל. וה''ה בנידו''ד כמובן

יעויין משב"ז סי' שצא ס"ק ג.

[הצעיר באלפי]

מחפש מ"מ האם אומרים זאת כשידוע שלא שכיחי אורחים חוץ מתוס' פסחים מ"ו, חכמת שלמה ביצה ב

פמ''ג תק''ג משב''ז סק''ב
דגם אם ציווי המושל שלא יבואו אורחים אעפ''כ אומרים הואיל

[הצעיר באלפי]

יל''ע בתקופה זו (קורונה) שאין מכניסים אורחים בדרך כלל, ובפרט הזקנים, אם שייך הואיל ?
יל''ע אם זה דומה למש''כ הפמ''ג או לא, כי הפמ''ג כתב רק שגם אם אינו שכיח שייך הואיל, אך כאן אם למשל אסור ממש לילך אצל אביו מחמת זקנותו וכדו' גרע טפי, כי המציאות הוא שמפני ציווי המושל תמיד הסתדרנו, אך במי שאסור לבקר אצלו משום חשש גרם רציחה.... בזה המדובר הוא אחרת לכאורה.....

[הוה אמינא]

בפשטות סוגיית הגמרא ביומא דס"ב ב וס"ג א משמע דהואיל אינו שמא באמת יהיה כך, אלא הואיל והיה יכול להיות בעלמא. ודוק.

[הצעיר באלפי]

לא ראיתי מש''כ הרב שכטר, אך בזכרוני שיש פמ''ג מפורש שדן במקרא שמושל העיר אינו מרשה לאנשים ליכנס לעיר, וכתב שם דאעפ''כ אמרינן דיש סברת הואיל. וה''ה בנידו''ד כמובן

יעויין משב"ז סי' שצא ס"ק ג.

משב''ז תק''ג סק''ב
''ודין הואיל אי מקלעי אורחים, משמע אף בנמנע, עד''מ, צוה המושל שלא יבוא ממקום אחר כלל וכדו', מ''מ הואיל מקרי כה''ג''

[הצעיר באלפי]

ראיתי בספה"ק ייטב לב (פר' תולדות עה"פ עקב אשר שמע אברהם בקולי) דבר חדש:

דהנה בגמ' מבואר דמשום טעמא דהואיל ומקלעי אורחים שלא סעדו, מותר מדאורייתא לבשל גם אחר גמר סעודתו לצורך מחר, אך חכמים אסרוה, אך בגמ' אינו מבוא טעמא דאסרוה חכמים, וכמה טעמים נאמרו בדברי הפוסקים (עי' בספר הישר לר"ת סי' שפ"ה, ים של שלמה ביצה פ"ב סי' ג', שו"ע הרב סעי' א' ועוד).
וכתב הייטב לב לבאר:
דהואיל אי מקלעי אורחים שייך רק במי שאכן יכניס אורחים לביתו, אך מי שאינו נותן מפתו לזולתו, לא בחינם ולא בשכר, כי חרפה הוא לו, א"כ אל איש כזה לא יבואו אורחים, כי אפילו עופות מכירין בצרי עין ובורחין, ק"ו בני אדם, וא"כ ליכא למימר הואיל אי מקלעי אורחים, ולכן אסרו חכמים לסמול על הואיל לחודי', כיון דאיכא אינשי דל"ש למימר גבייהו הואיל, ולכן גזרו על הכל משום לא פלוג עכ"ד.

יל"ע בדבריו, כי מצד אחד הוא סובר דלכן אסרו חכמים לסמוך על הואיל, אך מצד שני הוא מסכים דבצירוף עירוב תבשילין שייך לסמוך על הואיל כזה וצ"ע

[הצעיר באלפי]

מתוך חו''ב הערות פסחים מ''ו ב'.

1.PNG

2.PNG

הגם שהוא טוען דבר פשוט ומסתבר, אך האם מצינו בראשונים או בגדולי האחרונים ז"ל שיאמרו סברא זו, הרי אדרבה לכאורה כולם דנו על כל מיני ציורים ואופנים שונים, האם יגיעו אורחים וכו' וכדו', והרי לדבריו אין נידון כלל וצל"ע.