פתאום אני תופס.
אני דיברתי כל הזמן, מהתחלה ועד הסוף, על בריכות רגילות, המובנות בקרקע ע"י חפירה, ששפתן שווה לקרקע החצר.
יתכן שאתה מדבר על משהו כמו בריכות מיטלטלות, כעין כלים גדולים מאוד עם שפתות.
אם כך אין בינינו שום ויכוח.
ושוב, שבת שלום.
עליך עיננו כתב:מה שנכון נכון כתב:עליך עיננו כתב:מה שנכון נכון כתב:עליך עיננו כתב:פשוט שלגבי שחייה ממש אין שום חי' בין ספרדים ואשכנזים לכו"ע זה אסור מצד עובדין דחול וזילותא דשבת,
מה המקור להלכה זו (חוץ מפסק"ת או תחושה אישית)?
כך מובא בכל פוסקי זמננו (אשכנזים וספרדים)
אפשר לפרט לפחות את שמם של חלק מ'הכל', והיכן כתבו כך?
שש"כ פ"יד כ' בפשיטות לאסור אג"מ או"ח ח"ד סי' עה'
ילקו"י סי שא סעי' ט' בשם אביו להורות לאסור וכן כ' בסי' שכו'
יתר10 כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=35739
פי האתון כתב:יש כאן עוד בעיה שלא דובר עליה, שהרי אם נכנס בבגדו (או בגד ים), שרייתו זוהי כיבוסו.
עזריאל ברגר כתב:שמעתי שיש שני סוגי בגדי-ים: יש כאלו שעשויים מבד רגיל, ובהם יש איסור סחיטה, ובמילא איסור מוקצה כשהם רטובים. אבל יש כאלו שעשויים מניילון שלא שייך בו סחיטה, ורק בהם מותר להשתמש בשבת.
פי האתון כתב:סיפר לי אחד שהיה באירוח בבית הארחה בצפון, בליל שבת נתן שם מאן דהוא דרשה, הוא היה עם זקן לבן ארוך, ונשמע שמדבר לעניין, בשבת בבוקר הוא ראה אותו (עם אשתו...) בבריכה של המלון... (הם היו שם לבדם).
לעצם הנדון, יש כאן עוד בעיה שלא דובר עליה, שהרי אם נכנס בבגדו (או בגד ים), שרייתו זוהי כיבוסו.
יעקובי כתב:ועדיין צריך להדגיש.
השו"ע, המשנ"ב והערוך השולחן, כולם לדבר אחד נתכוונו. בריכה ללא שפה, דהיינו בריכה קלאסית העשויה מחפירה בקרקע באופן ששפתה שווה לקרקע החצר - אסורה.
ואם יש לה שפה מוגבהת, וק"ו בריכה העשויה כמו כלי גדול עם שפתות סביב, מצד נידון זה מותרת.
נחומצ'ה כתב:פי האתון כתב:סיפר לי אחד שהיה באירוח בבית הארחה בצפון, בליל שבת נתן שם מאן דהוא דרשה, הוא היה עם זקן לבן ארוך, ונשמע שמדבר לעניין, בשבת בבוקר הוא ראה אותו (עם אשתו...) בבריכה של המלון... (הם היו שם לבדם).
לעצם הנדון, יש כאן עוד בעיה שלא דובר עליה, שהרי אם נכנס בבגדו (או בגד ים), שרייתו זוהי כיבוסו.
ניתן למחוק את ההוספה עם מי היה. [לא קשור לסיפור. ואין אדם משים וכו']
פי האתון כתב:לעצם הנדון, יש כאן עוד בעיה שלא דובר עליה, שהרי אם נכנס בבגדו (או בגד ים), שרייתו זוהי כיבוסו.
בן ראובן כתב:יעקובי כתב:ועדיין צריך להדגיש.
השו"ע, המשנ"ב והערוך השולחן, כולם לדבר אחד נתכוונו. בריכה ללא שפה, דהיינו בריכה קלאסית העשויה מחפירה בקרקע באופן ששפתה שווה לקרקע החצר - אסורה.
ואם יש לה שפה מוגבהת, וק"ו בריכה העשויה כמו כלי גדול עם שפתות סביב, מצד נידון זה מותרת.
היכן נזכר שהכתלים צריכים להיות גבוהים ביחס לקרקע החצר?
לייטנר כתב:נחומצ'ה כתב:פי האתון כתב:סיפר לי אחד שהיה באירוח בבית הארחה בצפון, בליל שבת נתן שם מאן דהוא דרשה, הוא היה עם זקן לבן ארוך, ונשמע שמדבר לעניין, בשבת בבוקר הוא ראה אותו (עם אשתו...) בבריכה של המלון... (הם היו שם לבדם).
לעצם הנדון, יש כאן עוד בעיה שלא דובר עליה, שהרי אם נכנס בבגדו (או בגד ים), שרייתו זוהי כיבוסו.
ניתן למחוק את ההוספה עם מי היה. [לא קשור לסיפור. ואין אדם משים וכו']
ניתן גם למחוק את זקנו הלבן והארוך, אטו אנו מודדים ת"ח לפי אורך זקנו או צבעו?!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 212 אורחים