ופירש רש"י: "שירי מצוה - מצוה שהיא שירים, שאינה עיקר לעכב כפרה, אף על פי כן חשובה היא לעכב את הפורענות". וכיוצא בכך פירש רש"י בעוד כמה מקומות, ולכאורה פירושו מוכרח מהסוגיה שם.
אבל נראה שרב נטרונאי גאון פירש באופן שונה:
ולהטיל מים בכוס של הבדלה לאחר ששותהו, כך אנו רגילין (לעשות) וכך שמענו מרבותינו שמצוה לעשות כך, כלומר (סוכה לח רע"א) שירי מצוה מעכבין את הפורעניות. ומה שנשתייר מן המים {אנו} מטילין {אותו} על ידינו ומעבירין {אותן} על פנינו, כדי לחבב את המצוה (תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אורח חיים סימן צ).
כאן מתפרש "שיירי מצוה" במשמעות של המשתייר מן המצוה, כלומר: "מה שנשתייר מן המים" שהטילו להבדלה.
שאלותי:
1. האם כן יש להבין את דברי רב נטרונאי?
2. אם כן, כיצד הוא הסביר את סוגיית התלמוד בסוכה שם (ובעוד מקומות)?
3. ואולי הגאון השתמש רק בביטוי התלמודי ולא התכוון שזהו באמת פירושו? אך אם כן הדבר, מה מקור הרעיון שהנותר מן המצוות מגין מן הפורענות?
ועתה ראיתי את דברי הב"ח, סי' רצט סוף אות א.