ההבדל בין דרבנן לדאורייתא במלאכות

[שומע כעונה]

שמעתי הבנה חדשה בהגדרת החילוק בין איסור דאוריתא לדרבנן במלאכות שבת [לבר מחיוב חטאת שאינו מגדיר אלא תוצאה], שמדאורייתא התוצאה היא שאסורה והאיסור הוא להחיל ולפעול תוצאה מסוימת כגון בישול, ואילו מדרבנן האיסור אמנם תלוי בתוצאה (גם בזה עצמו יש להסתפק) אך האיסור הוא על כל מהלך הפעולה, שמעתי לפי זה לבאר סוגיא בשבת לט.
אודה לציבור המעיינים אם יועילו להעלות אי אלו ראיות לכאן או לכאן.

[אבי 1000]

אם כבר אז הפוך יותר נכון

[שומע כעונה]

ראיה יש אולי למר? כי מצד הסברא יש נטיה לכאן ולכאן

[אבי 1000]

"כלאחר יד" נאמר גם במקום שהתוצאה שוה אך הצורה המקצועית היא לא לעשות כן ומדרבנן אסור ובדאורייתא מותר.
"שנים שעשו" כנ"ל בין לרבי יהודה ובים לרבי שמעון.
"תולדות דרבנן" ראה בכל ספרי הראשונים האשכנזים [יראים אור זרוע כל בו ועוד] במניינם תולדות דרבנן שהם יותר דומים בתוצאה למלאכה אך העשייה בהם פחות ישירה או חשובה.

[ביליצר]

לגבי דאורייתא הרי כבר כתבו הבית מאיר והחתם סופר דעיקר קפידת התורה הוא שיהא גופו נח ולא שהמלאכה לא תעשה
ולכן אי אפשר לחייב אמירה לעכום מדין שליחות [ועיין בקהלות יעקב שכך תירץ את קושיית הנמו"י לגבי אשו מ"ח]
כוח"ט
בישול הוא מיוחד מן מהמלאכות שמתחייב על גרמא ועסק בזה הרבה האגלי טל ,

[אבי 1000]

לגבי דאורייתא הרי כבר כתבו הבית מאיר והחתם סופר דעיקר קפידת התורה הוא שיהא גופו נח ולא שהמלאכה לא תעשה
ולכן אי אפשר לחייב אמירה לעכום מדין שליחות [ועיין בקהלות יעקב שכך תירץ את קושיית הנמו"י לגבי אשו מ"ח]
כוח"ט
בישול הוא מיוחד מן מהמלאכות שמתחייב על גרמא ועסק בזה הרבה האגלי טל ,

בישול זה ממש לא פעולה יחידה, מעבד , מלבן ע"י שרייה

[ביליצר]

במעבד ומלבן יש פעולה מיידית ,
יש התייחסות לזורה וצידה ובישול בחזו"א,
וכן יש נידון על מלאכת זורע