מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ה' ינואר 20, 2011 6:06 pm

האם בספרות חז"ל חנוכה או פורים או ט"ו בשבט נקראים "חג"?
ומה ההגדרה של "חג" למעשה, כי בפורים נהוג בזמנינו לומר "חג שמח".
ועוד שאלה: האם יש מצוה לעשות סעודה ביום ט"ו בשבט כמו ראש חודש- או שיום זה גרע מראש חודש?
נערך לאחרונה על ידי י. רבינוביץ ב ו' ינואר 21, 2011 12:54 am, נערך 5 פעמים בסך הכל.

אורי אגסי
הודעות: 501
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי אורי אגסי » ה' ינואר 20, 2011 6:37 pm

באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי יאיר » ה' ינואר 20, 2011 7:15 pm

אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%22% ... 7.95.D7.AA

י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ה' ינואר 20, 2011 10:27 pm

יאיר כתב:
אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%22% ... 7.95.D7.AA


סליחה ומחילה ממך, אבל אני מוכרח להעיר שכ"כ הרבה שטויות כתובים שם, אין בהם שום קשר לאמת ולמציאות, סתם ניפוח של מילים.
ניכר שהכותבים שם בורים ועמי ארצות בכל מה שקשור למנהגי ישראל, ולדקדוקי מילים בודאי.
השאלה נותרה במקומה, האם "ט"ו בשבט נקרא חג"?
אצטט כאן מדברי אברהם יערי:
"אף הרמב"ם מזער את ט"ו בשבט רק לעניין תרומות ומעשרות. וזו לשונו:
"אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו, ואם תרם אינה תרומה, שנאמר [דברים י"ד, כ"ב] שנה שנה... וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט אתרוג אחר משבאה השמש, אין תורמין מזה על זה... וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן". (יד החזקה, זרעים, הלכות תרומות, פרק ה, הלכה י"א).
שים-לב, שהרמב"ם משנה מלשון המשנה ואינו כותב "ראש השנה לאילן", כפי גרסתנו במשנה, אלא "ראש השנה למעשרות האילן", ללמדך שאין ראש-השנה זה חג או יום-הדין אלא: תאריך-לוח לגבי מעשרות".
סוף ציטוט.
כאן המאמר במלואו: תולדות ראש השנה לאילן, אברהם יערי http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/toldot-2.htm

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' ינואר 20, 2011 10:32 pm

האם ט"ו בשבט הוא חג? השאלה היא מהי בדיוק ההגדרה של "חג".
איני יודע את ההגדרה המדוייקת, אבל יום זה היה כבר "יומא דפגרא" כבר במנהג א"י הקדמון, שכן נתחברו עבורו פיוטים מיוחדים.

כותב
הודעות: 861
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי כותב » ה' ינואר 20, 2011 10:42 pm

אף שלא ראינו אינו ראיה, אבל מעולם לא מצאתי, וכמדומני שגם אחרים לא מצאו, בשום ספר קדמון (לפני כמה מאות שנים) כינויים דלהלן 'חג חמשה עשר בשבט', 'חג החנוכה', 'חג הפורים', וכיוצ"ב.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' ינואר 20, 2011 10:43 pm

חשבתי היום שאפשר לומר שאדרבה כיוון שאין זה יום דין הרי יש בזה זכות מיוחדת לישראל שעושים בו קצת שמחה וכבוד ליום,
שהרי אין בכבוד זה משום בקשה שייגזר דיננו לטובה אלא כבוד המצווה בלבד, שמכבדים את היום משום שבו ניכר שינוי המצווה במעשרות, וחביבין ישראל שמצוות חביבות עליהן.

מענה לשון
הודעות: 177
הצטרף: א' ספטמבר 12, 2010 7:56 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי מענה לשון » ה' ינואר 20, 2011 10:50 pm

הדבר פשוט וברור הוא שהמילה חג והמשמעות התורנית הוא רק עם מקריבים בה קרבן חגיגה, ולבר מן דין אין שמו חג, אלא יו"ט או מועד וכו'.

צפנת פענח
הודעות: 133
הצטרף: ה' דצמבר 30, 2010 10:59 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי צפנת פענח » ה' ינואר 20, 2011 11:34 pm

תמהני על כל החברים הנמצאים כאן, הרי מפורש הדבר בביאור הגר"א או"ח סי' קל"א על דברי המחבר שם, נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט, וכתב הגר"א: שהוא ראש השנה לאילנות וכמו כל ד' ראשי השנה שהן יום טוב, עכ"ל הגר"א. ומשמעות דבריו שט"ו בשבט הוא יום טוב כמו ראש השנה, ולא רק לגבי דיני ערלה ומעשרות וכדו' הוא ראש השנה, רק עצם היום יש בו גם משום יום טוב, ודו"ק.

י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ו' ינואר 21, 2011 12:00 am

צפנת פענח כתב:תמהני על כל החברים הנמצאים כאן, הרי מפורש הדבר בביאור הגר"א או"ח סי' קל"א על דברי המחבר שם, נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט, וכתב הגר"א: שהוא ראש השנה לאילנות וכמו כל ד' ראשי השנה שהן יום טוב, עכ"ל הגר"א. ומשמעות דבריו שט"ו בשבט הוא יום טוב כמו ראש השנה, ולא רק לגבי דיני ערלה ומעשרות וכדו' הוא ראש השנה, רק עצם היום יש בו גם משום יום טוב, ודו"ק.


אין כאן לא תמיהה ולא פליאה.
הכוונה שלו שמדובר ביום טוב גרידא, כמו ראש חודש- שאף הוא נקרא יום טוב, אבל ברור הוא שלא התכוון לומר שמדובר בחג.

י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ו' ינואר 21, 2011 12:52 am

אוצר החכמה כתב:חשבתי היום שאפשר לומר שאדרבה כיוון שאין זה יום דין הרי יש בזה זכות מיוחדת לישראל שעושים בו קצת שמחה וכבוד ליום,
שהרי אין בכבוד זה משום בקשה שייגזר דיננו לטובה אלא כבוד המצווה בלבד, שמכבדים את היום משום שבו ניכר שינוי המצווה במעשרות, וחביבין ישראל שמצוות חביבות עליהן.


ר' אוצר, אדרבה ביחס למה?
האם אנחנו יכולים לחדש חגים מדעתנו?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ינואר 21, 2011 12:56 am

י. רבינוביץ כתב:
צפנת פענח כתב:תמהני על כל החברים הנמצאים כאן, הרי מפורש הדבר בביאור הגר"א או"ח סי' קל"א על דברי המחבר שם, נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט, וכתב הגר"א: שהוא ראש השנה לאילנות וכמו כל ד' ראשי השנה שהן יום טוב, עכ"ל הגר"א. ומשמעות דבריו שט"ו בשבט הוא יום טוב כמו ראש השנה, ולא רק לגבי דיני ערלה ומעשרות וכדו' הוא ראש השנה, רק עצם היום יש בו גם משום יום טוב, ודו"ק.


אין כאן לא תמיהה ולא פליאה.
הכוונה שלו שמדובר ביום טוב גרידא, כמו ראש חודש- שאף הוא נקרא יום טוב, אבל ברור הוא שלא התכוון לומר שמדובר בחג.


פשוט וברור. וכמו בעל ברית וחתן בימי המשתה שהוא יו"ט שלהם כלשון הפוסקים, אטו חג הוא?

אגב, תמיהני מאוד על המנהג לשורר ניגוני ימים נוראים בט"ו בשבט, ומעניין מאוד קדמותו, בסוף יאמרו שזה יותר גבוה מר"ה, ולהיכן נגיע...

י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ו' ינואר 21, 2011 1:10 am

נוטר הכרמים כתב:אגב, תמיהני מאוד על המנהג לשורר ניגוני ימים נוראים בט"ו בשבט, ומעניין מאוד קדמותו, בסוף יאמרו שזה יותר גבוה מר"ה, ולהיכן נגיע...


קרא את המאמר שצירפתי לעיל- של אברהם יערי, ובו הוא טוען שהמנהג לשיר שירים אלו הוא מזמן הגאונים. עיי"ש יותר מזה.

צפנת פענח
הודעות: 133
הצטרף: ה' דצמבר 30, 2010 10:59 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח") וסעודה

הודעהעל ידי צפנת פענח » ו' ינואר 21, 2011 1:14 am

לדאבוני לא ידעתי חילוק בין חג - ליום טוב, בלשון הפוסקים הכוונה ליום מיוחד יומא דפגרא, ומעולם לא עלה על הדעת שיהי' קדוש בעשיית מלאכה, ועיקר הכוונה שאין יום זה ראש השנה לאילן גרידא, ומחמת זה הוא יו"ט, רק אדרבה מחמת שהוא יום מיוחד ויום נעלה, נקבע בה שהיא ראש השנה לאילנות.
עכ"פ מדברי הגר"א נמצאנו למידין דבר זה, שלא מצאנו במקום אחר בפירוש.

י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח") וסעודה

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ו' ינואר 21, 2011 1:26 am

צפנת פענח כתב:לדאבוני לא ידעתי חילוק בין חג - ליום טוב, בלשון הפוסקים הכוונה ליום מיוחד יומא דפגרא, ומעולם לא עלה על הדעת שיהי' קדוש בעשיית מלאכה, ועיקר הכוונה שאין יום זה ראש השנה לאילן גרידא, ומחמת זה הוא יו"ט, רק אדרבה מחמת שהוא יום מיוחד ויום נעלה, נקבע בה שהיא ראש השנה לאילנות.
עכ"פ מדברי הגר"א נמצאנו למידין דבר זה, שלא מצאנו במקום אחר בפירוש.

בוא ננסה לעשות סדר בדברים:
יש שני סוגי יום טוב,
א- יום טוב שאסור בעשיית מלאכה, וזה נקרא חג.
ב- יום שמותר בעשיית מלאכה- וקדושתו פחותה, לא נקרא חג.

(שו"ע או"ח סימן קפ"ח סעיף ו) טעה ולא הזכיר של שבת, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת; ואם טעה ולא הזכיר של יו"ט, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים; ואם חל יו"ט בשבת, אומר: שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים. וכל ברכות הללו בשם ומלכות. והא דסגי בהך ברכה, דוקא כשנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, צריך לחזור לראש בהמ"ז:

אלו הם החגים בודאות: פסח, שבועות, ראש השנה, יו"כ, סוכות, שמיני עצרת (שכן אומרים ביעלה ויבוא "ביום חג"...) האם בראש חודש אומרים ביום |חג ראש חודש הזה"?

אורי אגסי
הודעות: 501
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי אורי אגסי » ו' ינואר 21, 2011 1:32 am

אחזור שוב על שאלתי, מהו הענין של שמחה ביום זה, הלא לכה"פ תחנון לא אומרים, מדוע?

אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?


י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ו' ינואר 21, 2011 1:50 am

אורי אגסי כתב:אחזור שוב על שאלתי, מהו הענין של שמחה ביום זה, הלא לכה"פ תחנון לא אומרים, מדוע?

אורי אגסי כתב:באותו ענין, מה ההסבר בדרך הפשט (חוץ מעפ"י קבלה, חסידות וכו'), מהו הענין שט"ו בשבט הוא יום "חג" ללא אמירת תחנון וכו'?

אתה מניח הנחה שט"ו בשבט הוא יום ללא תחנון, ואח"כ אתה מקשה על זה...
בעבר, מסמתן שבכל עדות ישראל נהגו לומר תחנון ביום ט"ו באב, בין באשכנז ובין בספרד. וכן משמע דעת הרמב"ם ועוד דלא פלגו בהא.
זהו מנהג שהתפתח במאות האחרונות, (השווה מנהג אי אמירת "התכבדו מכובדים" ועוד) והטעם ראה בהודעה הבאה שלי בשם רב"ג.
בינתיים אני מעתיק לך מקצת מדברי יערי:
זכר אחר לחגיגיותו של ט"ו בשבט נשתמר, אף הוא באשכנז בלבד, שלא לומר תחינות ביום זה. המנהג נזכר בפעם הראשונה במהרי"ל:
"שבט הוא מלך, משום דחמישה עשר בו הוא ראש השנה לאילנות...
ובחמישה עשר בו אין אומרים תחינה.
אך במגנצא ובווירמייזא אומר תחינה".

ובהתאם לכך בספר המנהגים לר' אייזיק. טירנא:
"בחמישה עשר בו [בשבט]. אין נופלין לילה ועם, כי הוא ראש השגה לאילנות,
ואם חל בשבת אין אומרים צדקתך צדק".

וכן בספר "לקט יושר" לר' יוסף ב"ר משה, תלמידו של ר' ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן:
"וזכורני כשחל ט"ו בשבט בשבת, אין אומרים צדקתך צדק באושטרייך,
אבל במישטרי אומרים צדקתך כי בחול אומרים תחינה בערב ט"ו בשבט" 5).

בתחום הספרדי לא היה המנהג קיים כלל, ולא נזכר בספר המנהיג ולא בשבילי הלקט ולא באבודרהם, ואף ר' יעקב ב"ר אשר בעל הטורים אינו מזכירה אבל ר' יוסף קארו בספרו "בית יוסף" (טור או"ח, סימן קל"א) כותב:
"ועכשיו נהגו העולם שלא ליפול על פניהם בו [בט"ו באב]
ולא בט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות".

ובהתאם לכך קבע בשולחן ערוך (סימן קל"ח, סעיף ו):
"נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט".
הדבר בא בהשפעת מנהג אשכנז, שהעולם הספרדי התחיל לבוא במגע הדוק אתו לאחר גירוש ספרד.

י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח") וסעודה

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ו' ינואר 21, 2011 1:54 am

צפנת פענח כתב:לדאבוני לא ידעתי חילוק בין חג - ליום טוב, בלשון הפוסקים הכוונה ליום מיוחד יומא דפגרא, ומעולם לא עלה על הדעת שיהי' קדוש בעשיית מלאכה, ועיקר הכוונה שאין יום זה ראש השנה לאילן גרידא, ומחמת זה הוא יו"ט, רק אדרבה מחמת שהוא יום מיוחד ויום נעלה, נקבע בה שהיא ראש השנה לאילנות.
עכ"פ מדברי הגר"א נמצאנו למידין דבר זה, שלא מצאנו במקום אחר בפירוש.

לא הגר"א חידש דבר זה, הדברים נאמרו דורות הרבה קודם לכן ע"י רבינו גרשום מאור הגולה:
אני שוב מעתיק את דברי יערי במאמר הנ"ל (שהבאתי אליו קישור)
כשנשאל רבנו גרשום מאור-הגולה אם מותר לגזור תענית-ציבור ביום חמישה-עשר בשבט, השיב שאין לעשות כה משום שהיום נקרא ראש-השנה ודומה בזה לשאר ראשי-השנים שאין בהם תענית.

וזה נוסח תשובתו:
"וששאלתם ציבור שביקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגעו בתענית ראשון ט"ו לשבט, יש לחוש לראש השנה ולדחות התענית או לא. כן דעתי נוטה שהתענית נדחה לשבת הבאה ואין קובעין תעניות בה שלא מצינו תענית בראש השנה כלל. ותנן, ארבעה ראשי שנים הם, וכיון דקתני לנו בהדי הדדי דומיא דהדדי נינהו, הכי נמי כיון דשארא לית בהו תעניות, רביעי נמי לית ליה תענית.. ואף על גב ראינהו נמי עדיפי מיניה, כיון דקתני להו בהוי הדדי, להא סילתא דאידמן להדדי". (ציון מקור ראה למטה)

בהתאם לתשובה זו פסק ר' יוסף קארו בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקע"ב, סעיף ג):
"ציבור שביקשו לגזור תענית וחמישי ושני ופגע בתענית ט"ו בשבט, התענית קדמה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תענית בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות" 4.

ברור שההשוואה בין ראש-השנה לאילנות, שהוא ט"ו בשבט, לראש-השנה לשנים, שהוא א' בתשרי - לעניין תענית, אינה אלא אסמכתא בעלמא; שהרי אף לגבי ראש השנה עצמו כתב ר' נטרונאי גאון, והובאו דבריו בהגהות מיימוני, הלכות שופר, ראש פרק א:
"טוב להתענות בשני ימים של ראש השנה".

ואף שר' יוסף קארו פסק בשולחן-ערוך:
"ואין מתענין בראש השנה",
הרי סיים שם:
"יש מקומות שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענות בר"ה,
ומשנה רגילתו ואינו מתענה, אינו משלים שנתו"
(אורח חיים, סימן תקצ"ז, סעיף ב).
אלא שמסורת הייתה בידם של חכמי אשכנז שיום ראש-השנה לאילנות יום חג הוא.

סוף ציטוט

המקור לדברי רבינ וגרשום:
התשובה, החתומה בידי ר' גרשון ב"ר מאיר, הוא רבנו גרשום מאור-הגולה. נדפסה בשאלות ותשובות מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג, סימן ה' (=במהדורת מ. א. בלוך; בודפסט תרנ"ה, דף א ע"ב), ונכללה גם במרדכי (ראש השנה, פרק ראשון, רמז תש"א, ושם לא נזכר שמו של המשיב), והובאה גם בהגהות מימוני (הלכות שופר, פרק א) בשם תשובות ריצב"א; ונכלל
גם בספר תשב"ץ לר' שמשוו ב"ר צדוק, סימן ק"י, ומיוחסת שם לר' ברוך, אביו של מהר"ם מרוטנבורג - ר' יוסף קארו שקבע דין בשולחו ערוך לפי תשובה זו, הכיר את התשובה מתוך הגהות מיימוני. - וב"ספר האגודה", בראש מסכת ראש-השנה, על המשנה הראשונה:

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי מעיין » ו' ינואר 21, 2011 4:29 am

י. רבינוביץ כתב:
אוצר החכמה כתב:חשבתי היום שאפשר לומר שאדרבה כיוון שאין זה יום דין הרי יש בזה זכות מיוחדת לישראל שעושים בו קצת שמחה וכבוד ליום,
שהרי אין בכבוד זה משום בקשה שייגזר דיננו לטובה אלא כבוד המצווה בלבד, שמכבדים את היום משום שבו ניכר שינוי המצווה במעשרות, וחביבין ישראל שמצוות חביבות עליהן.


ר' אוצר, אדרבה ביחס למה?
האם אנחנו יכולים לחדש חגים מדעתנו?

ידועים דברי תשובת מהר"ם אלשקר סי' מ"ט לקבוע פורים על נס פרטי
הביאו מג"א בסי' תרפ"ו
ודעת פר"ח בדיני מנהגי איסור החולק עליו
ותשו' חת"ס או"ח סי' קצ"א שמקיים דברי המהר"ם אלשקר
וידעתי ששונה ט"ו בשבט שלא מטעם נס נגעו בה

י. רבינוביץ
הודעות: 358
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 1:50 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג? (="חג שמח")

הודעהעל ידי י. רבינוביץ » ו' ינואר 21, 2011 9:09 am

מעיין כתב:ידועים דברי תשובת מהר"ם אלשקר סי' מ"ט לקבוע פורים על נס פרטי
הביאו מג"א בסי' תרפ"ו
ודעת פר"ח בדיני מנהגי איסור החולק עליו
ותשו' חת"ס או"ח סי' קצ"א שמקיים דברי המהר"ם אלשקר
וידעתי ששונה ט"ו בשבט שלא מטעם נס נגעו בה


א- מה עניין שמחה פרטית לשמחה ציבורית?
ב- מה עניין פורים שהוא יו"ט מדברי סופרים- כנסת הגדולה, לקביעת יו"ט כללי בזמנינו?

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' דצמבר 21, 2011 7:31 pm

הקפצה

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' דצמבר 21, 2011 7:35 pm

בזוהר מפורש שחנוכה נקרא "מועד"
ובגמ' קבעום ועשאום "ימים טובים"

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 21, 2015 7:39 pm

היא שיחתי כתב:בזוהר מפורש שחנוכה נקרא "מועד"
ובגמ' קבעום ועשאום "ימים טובים"


רש"י בשבת דכ"א כתב הכי גרסינן: ועשאום ימים טובים בהלל והודאה - לא שאסורין במלאכה, שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה.

ואילו הראבי"ה במס' תענית סי' תתיח כתב וכן מפרשינן ההוא דאמרינן התם בכתובות ובין כך ובין כך לא יבעול בערב שבת משום שמא ישחוט בן עוף אבל משום השכמת בית דין לא שבקינין, והא דאמרינן התם מאי איכא בין ברכה לשקדו איכא בינייהו יום טוב שחל להיות בערב שבת, ומשמע ששרו למינסב אלמנה, איכא למימר בפורים או בחנוכה, אי נמי יש לומר (לא) יבעול בלא סעודת שמחת נשואין.

מבואר שהראבי"ה פירש את הגמ' בכתובות על יו"ט של חנוכה, וגם בחנוכה יש מניעה (עכ"פ מנהג) מעשיית מלאכה.

ההוא תלמידא
הודעות: 135
הצטרף: ג' מרץ 13, 2012 1:16 pm

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי ההוא תלמידא » ה' נובמבר 26, 2015 3:55 pm

עי' בחגיגה (י:) ודלמא חוגו חגא קאמר, וכולה סוגיא שם.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' ינואר 31, 2018 12:05 pm

בספר יוסף לקח (להגאון רבי אליעזר אשכנזי מח"ס מעשי ה' על מגילת אסתר ט, יט ד"ה על כן היהודים) כתב:
"כי כל ימי שמחת אומה ישראלית הם בט"ו לחודש, פסח וסוכות, וט"ו בשבט, וט"ו באב, ואם בפסח טעמו עמו שאז נגאלו, הלא בסוכות אין בו טעם זה, וכן ט"ו בשבט לעשותו ר"ה, וט"ו באב, ואפשר להיות כי אומה ישראלית נמשלת ללבנה וראוי לעשות במילואה".
בלבוש (או"ח סימן תרפה ס"א) כתב:
"חמשה עשר בו אין נופלים לילה ויום וכו' כי הוא ראש השנה לאילנות וכו' וכיון שזה היא התחלה לדבר של מצוה [היינו מצות התלויות בארץ]
עשאוהו כמו יו"ט".
בספה"ק בני יששכר (מאמרי תמוז - אב ד, ג) כתב:
"וכן הוא הענין בט"ו בשבט שעושין אותו יום טוב והוא ראש השנה לאילנות, הנה הוא ג"כ ארבעים יום קודם כ"ה אדר, נרמז כי האדם עץ השדה, וכבר ידעת פלוגתת ר' אליעזר ור' יהושע, ר' אליעזר ס"ל בתשרי נברא העולם ור' יהושע ס"ל בניסן (ותרווייהו קשוט לדברי מרן האריז"ל [פרע"ח שער ר"ה פ"ד] זה במעשה וזה במחשבה), וכו' ואעפי"כ גם בט"ו בשבט שעולה השרף באילנות קבעוהו לקצת שמחת יום טוב וקבעוהו ראש השנה לאילנות כיון דגם דברי ר' יהושע אמיתיים".

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' ינואר 31, 2018 12:07 pm

יום ט"ו בשבט - יום קדוש
בכתבי הרמ"ע מפאנו (מאמר שבתות ה' מכת"י, חלק ב') איתא בזה"ל: "אמנם שבת ויו"ט ותוספת שלפניהם בכלל הם קדש קדשים, ופירושו קודש גמור דהיינו קודש שבקודש, ואחריו ימשוך חולו של קדש, פי', החול שבקודש שגם הוא קודש קל, כגון ר"ח וחוש"מ שיש בהם קרבן מוסף, ודומה להם קצת גם כן תוספת של מוצאי שבת, קראוהו בזוהר חולו של שבת, ואחריהם קדש שבחול, כגון חנוכה ופורים ט"ו בשבט וט"ו באב, שכולן חול ואין בהם קרבן מוסף, ולא איסור מלאכה כלל, אלא מנהג במקצתן וריח קדושה שבהם מובלעת בחול", עכ"ל הק'.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' ינואר 31, 2018 12:10 pm

ט"ו בשבט - יו"ט של אדם הראשון
בספר מעגלי צדק (להרה"ק רבי מנחם מענדל מדעעש זי"ע, ט"ו בשבט, תרכ"ה) כתב דבר מחודש וזל"ק:
"ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, שכל אילן שאינו חונט בט"ו שוב אינו עושה פירות בשנה זו, והעולם אומרים שהוא יום טוב של אדם הראשון, מחמת שנתיירא ע"ז כאשר נתקטנו הימים בימות החורף, ואח"כ בט"ו שניכר שהתחיל להתגדל, עשה יו"ט, וגם נתיירא מעונש ארורה האדמה וכו', וראה בימי החורף העלים נשרו מהאילנות וכל עשב נתייבש, חשב שהוא מחמת הקללה הנ"ל ושוב לא יהיה פירות, וכשבא ט"ו בשבט ונכנס כח החנטה
באילנות הבין זה ועשה יום טוב".

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' ינואר 31, 2018 12:13 pm

זכר למקדש
בספר זכרון ירושלים (להג"ר אליקים געציל הורוויץ זצ"ל, פ"ג עמ' כ"ט, ווארשא תער"ב, וכך האדר"ת זצ"ל כותב ע"כ בעצמו בחיבורו נפש דוד) כתב, "שמעתי ממרן הגאון מאור הגולה האדר"ת זצ"ל, כי יו"ט ט"ו בשבט הנהוג אצלנו הוא זכר למקדש, כי בזמן שהיינו בארצנו היה אז ראש השנה אילנות ואנו עושים זכר לזה בכל מה דאפשר, ואין אומרים תחנונים ומרבים בפירות כמבואר במגן אברהם".
ועפי"ד מובן למה זה נחשב קצת כיו"ט.

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' ינואר 31, 2018 12:31 pm

דברים נפלאים של מרן החת"ס (דרשות חת"ס ח"ב ז"ך אלול תקצ"ה ד"ה חדות) על גודל מעלת זה היום:
"...כי הנה יום ראש השנה, אפילו חמשה עשר בשבט שהוא ר"ה לחניטת אילנות, מ"מ הוא יום שמחה ויו"ט, כ"כ הגמ"י ריש הל' ר"ה ע"ש, והסברא נותן שהוא כעין יום כתר מלוכה, שבו חוזר תחלת הבריאה, שחנטו האילנות בפעם הראשון בבריאת העולם, והוא כיום גנוסיא של מלכים".

אותה אבקש
הודעות: 491
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי אותה אבקש » ד' ינואר 31, 2018 12:58 pm

אם אפשר להעלות כקובץ את מאמרו של יערי מתחילת האשכול לתועלת החסומים,
בתודה מראש.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי דרומי » ד' ינואר 31, 2018 2:19 pm

בענין השאלה האם חנוכה ופורים נחשבים 'ימים טובים' בהלכה -

האריך האדמור מחבד בשיחתו בפורים לפני חמשים שנה - תשכ"ח, ושם הביא משו"ע או"ח סתק"ע ס"א ויו"ד סרט"ו ס"ג, וכן במגילת תענית פי"ב. ועיי"ש עוד (תורת מנחם חלק נב עמ' 110 ואילך)

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי כדכד » ד' ינואר 31, 2018 4:44 pm

הא לחמא עניא כתב:זכר למקדש
בספר זכרון ירושלים (להג"ר אליקים געציל הורוויץ זצ"ל, פ"ג עמ' כ"ט, ווארשא תער"ב, וכך האדר"ת זצ"ל כותב ע"כ בעצמו בחיבורו נפש דוד) כתב, "שמעתי ממרן הגאון מאור הגולה האדר"ת זצ"ל, כי יו"ט ט"ו בשבט הנהוג אצלנו הוא זכר למקדש, כי בזמן שהיינו בארצנו היה אז ראש השנה אילנות ואנו עושים זכר לזה בכל מה דאפשר, ואין אומרים תחנונים ומרבים בפירות כמבואר במגן אברהם".
ועפי"ד מובן למה זה נחשב קצת כיו"ט.

זכור לי בשם ה אדר"ת שהמנהג לא לומר תחנון היה כדי להזכיר שזה יוןם מיוחד שיש לו משמעות לענין ערלה ומעשרות

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי כדכד » ד' ינואר 31, 2018 4:44 pm

הא לחמא עניא כתב:זכר למקדש
בספר זכרון ירושלים (להג"ר אליקים געציל הורוויץ זצ"ל, פ"ג עמ' כ"ט, ווארשא תער"ב, וכך האדר"ת זצ"ל כותב ע"כ בעצמו בחיבורו נפש דוד) כתב, "שמעתי ממרן הגאון מאור הגולה האדר"ת זצ"ל, כי יו"ט ט"ו בשבט הנהוג אצלנו הוא זכר למקדש, כי בזמן שהיינו בארצנו היה אז ראש השנה אילנות ואנו עושים זכר לזה בכל מה דאפשר, ואין אומרים תחנונים ומרבים בפירות כמבואר במגן אברהם".
ועפי"ד מובן למה זה נחשב קצת כיו"ט.

זכור לי בשם ה אדר"ת שהמנהג לא לומר תחנון היה כדי להזכיר שזה יום מיוחד שיש לו משמעות לענין ערלה ומעשרות
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ה' פברואר 01, 2018 6:10 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' פברואר 01, 2018 1:28 pm

שמעתי כי מצאו בגניזה הקהירית פיוטים לט"ו בשבט, האם ידוע למישהו על כך, ואם יוכל להעלותם או לכל הפחות לציין את המקור, או שהיא בדותא בעלמא?

יעל
הודעות: 203
הצטרף: ה' מרץ 20, 2014 3:41 pm

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי יעל » א' פברואר 04, 2018 7:52 pm

אני מפנה לתשובה של הרב ח"ד הלוי זצ"ל לנושא הנדון ב"עשה לך רב", חלק ששי, תל-אביב תשמ"ה, סימן נט, עמ' שנג-שנד.
כותר התשובה: "אין לקרוא 'חגים' אלא לשלשה רגלים בלבד".
הרב קבע בפסיקתו כי אין להצמיד את התיבה "חג" לימים טובים שאינם כתובים בתורה, כגון חג הפורים, חג החנוכה, חג העצמאות, משום שהכינוי "חג" הוא על שם קרבן החגיגה שהיו מקריבים במקדש בשלושת הרגלים. ראש השנה ויום הכיפורים, הגם שהם מקראי קודש הכתובים בתורה, אינם קרויים חגים, מכיוון שלא הקריבו בהם קרבן חגיגה.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1368
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » א' פברואר 04, 2018 8:15 pm

יהודה בן יעקב כתב:שמעתי כי מצאו בגניזה הקהירית פיוטים לט"ו בשבט, האם ידוע למישהו על כך, ואם יוכל להעלותם או לכל הפחות לציין את המקור, או שהיא בדותא בעלמא?

הילך, מתוך ספרו של מנחם זולאי 'ארץ ישראל ופיוטיה'.
קבצים מצורפים
קרובות לט''ו בשבט.pdf
(2.49 MiB) הורד 578 פעמים

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם חמשה עשר בשבט נקרא חג (וכן חנוכה ופורים)

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' דצמבר 10, 2018 7:02 pm

י. רבינוביץ כתב:. . בפורים נהוג בזמנינו לומר "חג שמח".

ככל הידוע לי, אומרים (ועכ"פ - ניתן לומר) "פורים שמח".


סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: האם חנוכה ופורים- או ט"ו בשבט נקראים חג?

הודעהעל ידי מאיר סובל » א' ינואר 20, 2019 2:43 pm

היא שיחתי כתב:הקפצה


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: פלוריש ו־ 162 אורחים