ארטסקרול כתב:לכל באי הארץ היתה זכות לקבל חלק בארץ, אך ראשי המטות קבעו איזה חלק יגיע לכל אחד, בלא שיהא אפשר לערער על קביעתם, מכחם של ראשי המטות לחלק את הנחלות על פי דעתם, יש ללמוד על כחו של בית דין להפקיע ממון בשעת הצורך.
מצטרף להנל כתב:פתרת ברגע את אחת הקושיות היותר חזקות על הסוברים שהפקר בית דין בכוחו רק להפקיע ממון ולא להכניסו לרשות אחר.
שכן לשיטתך ראשי המטות הנחילו מדין כלשהו, שאינו הפקר בית דין.
אך מה נעשה ורבים מהפוסקים התקשו אם הפקר בית דין יכול רק להפקיר ולא להכניס לרשות אחרת, כיצד יכלו ראשי המטות להנחיל לקטנים. (עי' רשב"א גיטין לו: ד"ה רבא. אבנ"מ סי' כח סקל"ג. שו"ת רעק"א קמא סי' רכא רכב. ועי' במקור חיים - להנתיה"מ סי' תמח סק"ט שיישב שהקטנים זכו מההפקר, ודו"ק)
וצווחו עלי בבי מדרשא דהניחא להך לישנא דמפיק ליה מקרא דכל אשר לא יבא יחרם כל רכושו אין ללמוד רק שיכולין להפקיר אבל להך לישנא דמפיק ליה מהקישא דמה אבות מנחילין וירושה מאבות קנין הוא"
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 326 אורחים