מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4811
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מיללער » ה' ינואר 25, 2018 12:14 am

אפתח אנא פיתחא לנפשאי, בוורט מעניין שראיתי היום בספר 'קרן אורה' על מסכת זבחים, כמי שמעיין לא מעט ספר קרן אורה ופירושיו וחידושיו הנפלאים בכו"כ מסכתות הש"ס, נפלאתי מאד לראות את הדברים הבאים בספרו, שבאימוץ עינים על כותרת הספר הייתי אומר שאני לומד כעת בספר מאור ושמש או תפארת שלמה למאורי וגדולי החסידות, והמה דבריו של חד מגאוני ליטא מבית מדרשו של רבי חיים מוואלאזשין זצ"ל ותלמיד תלמידיו של הגר"א

הנה דבריו הנפלאים על דברי ריש לקיש במסכת זבחים ה. כשהיה 'רמי על מעוהי בבי מדרשא' ופתח פחתא לנפשיה:
getimg.jpg
getimg.jpg (61.75 KiB) נצפה 3905 פעמים


אכילה לשם שמים, לעשות רצונך אלקי חפצי - אף בענינים גשמיים - אז - ותורתך אף בתוך מעי,עם הברכה בכוונה לפניה ולאחריה מעלים את האכילה שיהא לרצון וכו' דברים 'חסידיים' בסיסיים ועסייסים

כרב בעיר קארלין האם הושפע הקרן אורה מהחסידים בעירו, ישנו ידיעות על שייכות לאדמור"י קרלין-סטולין והקרן אורה?

מענה איש
הודעות: 687
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מענה איש » ה' ינואר 25, 2018 1:10 am

הרבה מהוורטים החסידיים שייכים לחלק הדרש שבתורה וכדוגמתם תמצא בהרבה ספרים

והנה לך דרוש חסידי מהגאון המובא באורות הגר''א
אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ר''ל אפילו רדוף אחר התאוות והרהורי תאוות רודפים אותו מ''מ לא יחדל מהתפילה

מכון חכמי ליטא
הודעות: 65
הצטרף: ה' אפריל 06, 2017 11:26 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מכון חכמי ליטא » ה' ינואר 25, 2018 6:23 am

או כלך לדרך זו, שמעולם לא נחלקו בדברים כאלו

הרואה
הודעות: 1449
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי הרואה » ה' ינואר 25, 2018 8:49 am

מענה איש כתב:הרבה מהוורטים החסידיים שייכים לחלק הדרש שבתורה וכדוגמתם תמצא בהרבה ספרים

והנה לך דרוש חסידי מהגאון המובא באורות הגר''א
אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ר''ל אפילו רדוף אחר התאוות והרהורי תאוות רודפים אותו מ''מ לא יחדל מהתפילה

לענ"ד אינו דרוש חסידי כלל אלא ע"ד הדרש, אלא יש מהות של נחש שהוא תמיד היצה"ר, ויש מהות של עקבו של אדם.
ולדבריך אפשר כבר לעשות כותרת הרבה יותר מפוצצת "וורטים חסידיים ברש"י על התורה" ותמצא לכך ראיות כל שורה...
לגבי הקרן אורה איני יודע.

קראקובער
הודעות: 2835
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי קראקובער » ה' ינואר 25, 2018 9:08 am

בתור צעירים ישבנו פעם לפני רבי יצחק שלמה זילברמן ואחד השמיע ווארט שלא מצא חן בעיניו בלשון המעטה ואחר כך סיפרו לו שזה ווארט של הגאון...והגיב נו, זה מיעוט שאינו מצוי אצלו.

הא לחמא עניא
הודעות: 1606
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' ינואר 25, 2018 9:52 am

ספר משך חכמה עה"ת מהגאון רבי מאיר שמחה מלא וגדוש ברעיונות מוסריים חסידיים.

פלגינן
הודעות: 2891
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי פלגינן » ה' ינואר 25, 2018 10:00 am

הא לחמא עניא כתב:ספר משך חכמה עה"ת מהגאון רבי מאיר שמחה מלא וגדוש ברעיונות מוסריים חסידיים.

הבה נא דוגמאות מפרשת השבוע. מספיק שתיים-שלוש.

מכון חכמי ליטא
הודעות: 65
הצטרף: ה' אפריל 06, 2017 11:26 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מכון חכמי ליטא » ה' ינואר 25, 2018 11:01 am

עד שלא נגדיר היטב מה בין ווארט חסידי לווארט לא חסידי, לא נגיע לשום מקום

פלגינן
הודעות: 2891
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי פלגינן » ה' ינואר 25, 2018 11:30 am

פלגינן כתב:
הא לחמא עניא כתב:ספר משך חכמה עה"ת מהגאון רבי מאיר שמחה מלא וגדוש ברעיונות מוסריים חסידיים.

הבה נא דוגמאות מפרשת השבוע. מספיק שתיים-שלוש.

הוער לי באישי, כי כנראה כוונת הא לחמא עניא לקטעים כגון אלו, ממש "נוטפי חסידות" (ואולי ע"ד "גמרא חסידית"...):
1. ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים מעצמם, חלילה! השם יתברך שורה בתוך בניו, ואם 'המה כאדם עברו ברית', הוסר מהם כל קדושה, והמה ככלי חול 'באו פריצים ויחללוה', וטיטוס נכנס לקודש הקדשים ושנה עימו ולא ניזוק... סוף דבר: אין שום עניין קדוש בעולם מיוחס לו העבודה והכניעה, ורק השי"ת שמו הוא קדוש במציאותו המחויבת, ולו נאוה תהילה ועבודה, וכל הקדושות המה מצד צווי שציוה הקב"ה לבנות משכן לעשות בו זבחים וקורבנות לשם יתברך בלבד... (פירושו לשמות לב, יט, מהדורת הרב קופרמן, עמ' תקה-תקו).

2. משה רבנו לא קראו התורה רק סרסור (על פי דברים ה', ה') אבל אין התייחסות התורה לו. וכו' והנה דל השכל קצרה ידו מלהשיג מציאות מחויב המציאות. ולכן חתרו להם מסילות לעשות צורות ודמיונות וכו' והמה כאשר ראו כי בושש משה, נפלו מאמונתם ובקשו לעשות להם עגל וכו'. ועל זה צווח משה: האם תדמו כי אני 'ענין'? ואיזה 'קדושה' בלתי מצות ה', עד כי בהעדר כבודי עשיתם לכם עגל? חלילה, כי אני איש כמוכם, והתורה אינה תלויה בי. ואף אם לא באתי, היתה התורה במציאותה בלי שינוי. [=כלומר טעו בני הדור לתלות כל הצלחתם ואושרם ביציאתם ממצרים על ידי צדיק מסוים. הרי צריך האדם להיות מקושר לבוראו, כי הצדיק הוא רק מורה דרך ומחנך לדור..] (מש"ח שמות לב יט)

3. הסיבה שאין בן סורר חמורה בירושלים - בתוספתא דנגעים אמר ר' נתן דאין בן סורר ומורה נעשה בירושלים. ונראה לי הטעם... ולפי זה גם בירושלים היה תודה ושלמים ומעשר שני, וחצרות של ירושלים בדוקות משום נותר, והיו אוכלים בשר הרבה ויין מעשר שני. לכן אין חטא אם בא הנער אל מידת הזוללות, ופשוט. (מש"ח דברים כא יח)

[כמובן שנושא האשכול הוא הפרשנות החסידית, והפירושים הנ"ל סותרים רק עקרונות אחרים של החסידות, ובכל זאת הדברים ראויים לציון.]
(ייש"כ לרב קראקובער)

הרואה
הודעות: 1449
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי הרואה » ה' ינואר 25, 2018 2:02 pm

קראקובער כתב:בתור צעירים ישבנו פעם לפני רבי יצחק שלמה זילברמן ואחד השמיע ווארט שלא מצא חן בעיניו בלשון המעטה ואחר כך סיפרו לו שזה ווארט של הגאון...והגיב נו, זה מיעוט שאינו מצוי אצלו.

שמעתי פעם מעשה על ר' ירוחם ממיר, שהיה רגיל ללעוג על וורטים חסידיים. פעם בחורים ממיר שהיו חסידי גור אמרו לו את הגמ' בגיטין על קינה ודימונה ועדעדה בשם רבם, לגלג עליהם, ופתחו לו את הגמרא.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4811
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מיללער » ה' ינואר 25, 2018 2:22 pm

מכון חכמי ליטא כתב:עד שלא נגדיר היטב מה בין ווארט חסידי לווארט לא חסידי, לא נגיע לשום מקום

בדיוק

דבריו הקדושים של המשך חכמה מלאים מוסר, אבל תמיד הם קולעים אל הפשט, אף לא בדרך דרוש וכש"כ שלא בדרך ספרי חסידות מבית מדרשם של גדולי החסידות תלמידי תלמידיו של הבעש"ט הק'.

הבאתי את דברי הקרן אורה כדוגמא, זה דוגמא קלאסית של ווארט חסידי, התלהבות לעשות דברים גשמיים לשם שמים, איך להכניס את האכילה שיהי' בזה עבדות השם, פירוש בדברי ריש לקיש במסכת זבחים שלא ממין הפשט בכלל אלא בדרך מוסר, חיזוק למי ששפל בדעתו שאינו מגיע להדרך הנבחר בעבדות השם שלכה"פ יש לו הברכות לפניה ולאחריה שבזה מעלה את כל האכילה שיהא לריצוי וכו'

בקיצור, לדמות ספר משך חכמה לספר תפארת שלמה - שניהם תורת אמת ותורה מסיני - יכול רק מי שלא למד לכה"פ באחד מהם כלל.

מכון חכמי ליטא
הודעות: 65
הצטרף: ה' אפריל 06, 2017 11:26 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מכון חכמי ליטא » ה' ינואר 25, 2018 3:28 pm

הרואה כתב:שמעתי פעם מעשה על ר' ירוחם ממיר, שהיה רגיל ללעוג על וורטים חסידיים. פעם בחורים ממיר שהיו חסידי גור אמרו לו את הגמ' בגיטין על קינה ודימונה ועדעדה בשם רבם, לגלג עליהם, ופתחו לו את הגמרא.

קשה להאמין שהג"ר ירוחם זצ"ל בזבז את זמנו עם כהאי גוונא ללא מטרה

מאור עינים
הודעות: 159
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מאור עינים » ה' ינואר 25, 2018 4:33 pm

הרואה כתב:
מענה איש כתב:הרבה מהוורטים החסידיים שייכים לחלק הדרש שבתורה וכדוגמתם תמצא בהרבה ספרים

והנה לך דרוש חסידי מהגאון המובא באורות הגר''א
אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ר''ל אפילו רדוף אחר התאוות והרהורי תאוות רודפים אותו מ''מ לא יחדל מהתפילה

לענ"ד אינו דרוש חסידי כלל אלא ע"ד הדרש, אלא יש מהות של נחש שהוא תמיד היצה"ר, ויש מהות של עקבו של אדם.
ולדבריך אפשר כבר לעשות כותרת הרבה יותר מפוצצת "וורטים חסידיים ברש"י על התורה" ותמצא לכך ראיות כל שורה...
לגבי הקרן אורה איני יודע.

בהבחנה מהו ווארט חסידי יש כמה נקודות, אבל אחת מהם שהדרש אינו מקביל לפשט, היינו הפשט הוא שבח והדרש הוא גנאי ולהיפך, או שהוא ממש נוגד את הפשט [דוגמא ידועה הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו, ותמה אחד האדמורים, האם הירא ורך הלבב דווקא הוא ישוב לביתו, תירץ הירא ורך הלבב ילך [למלחמה] מובטח לו שישוב לביתו[ברי ושלם]
משא"כ מה שהביא בשם הגר"א, הלוא מדברים על הפרעה בתפילה והיכולת להתמודד עם זה, עד שבא הגר"א ודרש [בדרך דרש] שהעכב והמפריע היינו הנחש הידוע, ואעפ"כ לא יפסיק מתפילתו. [והרי זה דומה למדרשים רבים וכגון חושך זו יון כי באמת החושך מסמא ומסתיר את הבריאה ובעומק, יון החשיכו את ישראל] ודוק

הרואה
הודעות: 1449
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי הרואה » ה' ינואר 25, 2018 4:44 pm

מכון חכמי ליטא כתב:
הרואה כתב:שמעתי פעם מעשה על ר' ירוחם ממיר, שהיה רגיל ללעוג על וורטים חסידיים. פעם בחורים ממיר שהיו חסידי גור אמרו לו את הגמ' בגיטין על קינה ודימונה ועדעדה בשם רבם, לגלג עליהם, ופתחו לו את הגמרא.

קשה להאמין שהג"ר ירוחם זצ"ל בזבז את זמנו עם כהאי גוונא ללא מטרה

כנראה (כמובן אם הסיפור נכון, לענ"ד הקושיא היותר גדולה איך ר' ירוחם לא דגדג לו משהו שזה גמרא) שבניגוד אליך הוא ראה בזה מטרה, וכידוע יש סיפורים רבים איך היה "יורד" על בחורים אמריקאים/חסידיים/נובהרדוקאים וכו' (כמובן עכשיו ידרשו ממני להוכיח, מה שאני זוכר כעת זה בראיון עם ר"ח זייצ'יק במפיהם, תיאור קל בצמח אטלס, ובעוד סיפורי זכרונות של בוגרי מיר).

הא לחמא עניא
הודעות: 1606
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' ינואר 25, 2018 6:36 pm

פלגינן כתב:
פלגינן כתב:
הא לחמא עניא כתב:ספר משך חכמה עה"ת מהגאון רבי מאיר שמחה מלא וגדוש ברעיונות מוסריים חסידיים.

הבה נא דוגמאות מפרשת השבוע. מספיק שתיים-שלוש.

הוער לי באישי, כי כנראה כוונת הא לחמא עניא לקטעים כגון אלו, ממש "נוטפי חסידות" (ואולי ע"ד "גמרא חסידית"...):
1. ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים מעצמם, חלילה! השם יתברך שורה בתוך בניו, ואם 'המה כאדם עברו ברית', הוסר מהם כל קדושה, והמה ככלי חול 'באו פריצים ויחללוה', וטיטוס נכנס לקודש הקדשים ושנה עימו ולא ניזוק... סוף דבר: אין שום עניין קדוש בעולם מיוחס לו העבודה והכניעה, ורק השי"ת שמו הוא קדוש במציאותו המחויבת, ולו נאוה תהילה ועבודה, וכל הקדושות המה מצד צווי שציוה הקב"ה לבנות משכן לעשות בו זבחים וקורבנות לשם יתברך בלבד... (פירושו לשמות לב, יט, מהדורת הרב קופרמן, עמ' תקה-תקו).
2. משה רבנו לא קראו התורה רק סרסור (על פי דברים ה', ה') אבל אין התייחסות התורה לו. וכו' והנה דל השכל קצרה ידו מלהשיג מציאות מחויב המציאות. ולכן חתרו להם מסילות לעשות צורות ודמיונות וכו' והמה כאשר ראו כי בושש משה, נפלו מאמונתם ובקשו לעשות להם עגל וכו'. ועל זה צווח משה: האם תדמו כי אני 'ענין'? ואיזה 'קדושה' בלתי מצות ה', עד כי בהעדר כבודי עשיתם לכם עגל? חלילה, כי אני איש כמוכם, והתורה אינה תלויה בי. ואף אם לא באתי, היתה התורה במציאותה בלי שינוי. [=כלומר טעו בני הדור לתלות כל הצלחתם ואושרם ביציאתם ממצרים על ידי צדיק מסוים. הרי צריך האדם להיות מקושר לבוראו, כי הצדיק הוא רק מורה דרך ומחנך לדור..] (מש"ח שמות לב יט)
3. הסיבה שאין בן סורר חמורה בירושלים - בתוספתא דנגעים אמר ר' נתן דאין בן סורר ומורה נעשה בירושלים. ונראה לי הטעם... ולפי זה גם בירושלים היה תודה ושלמים ומעשר שני, וחצרות של ירושלים בדוקות משום נותר, והיו אוכלים בשר הרבה ויין מעשר שני. לכן אין חטא אם בא הנער אל מידת הזוללות, ופשוט. (מש"ח דברים כא יח)
[כמובן שנושא האשכול הוא הפרשנות החסידית, והפירושים הנ"ל סותרים רק עקרונות אחרים של החסידות, ובכל זאת הדברים ראויים לציון.]
(ייש"כ לרב קראקובער)

ברכת תודה מיוחדת על ציוני הדברים, אני זכרתי ממס' 3 מהווארט העצום על הקדושה בי-ם, ושכויח על שאר ההפניות.
תשואות חן חן לו.

פלגינן
הודעות: 2891
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי פלגינן » ה' ינואר 25, 2018 6:41 pm

הא לחמא עניא כתב:
פלגינן כתב:3. הסיבה שאין בן סורר חמורה בירושלים - בתוספתא דנגעים אמר ר' נתן דאין בן סורר ומורה נעשה בירושלים. ונראה לי הטעם... ולפי זה גם בירושלים היה תודה ושלמים ומעשר שני, וחצרות של ירושלים בדוקות משום נותר, והיו אוכלים בשר הרבה ויין מעשר שני. לכן אין חטא אם בא הנער אל מידת הזוללות, ופשוט. (מש"ח דברים כא יח)
[כמובן שנושא האשכול הוא הפרשנות החסידית, והפירושים הנ"ל סותרים רק עקרונות אחרים של החסידות, ובכל זאת הדברים ראויים לציון.]
(ייש"כ לרב קראקובער)

ברכת תודה מיוחדת על ציוני הדברים, אני זכרתי ממס' 3 מהווארט העצום על הקדושה בי-ם, ושכויח על שאר ההפניות.
תשואות חן חן לו.

טוב שציינת את מספר 3. אפילו בקטע האנטי חסידי, לקחו החסידים (אולי מבית גור?) את דברי המש"ח והפכום על פיהם, כשהם מביאים בשמו שמאכילה של קדושה לא תצא תקלה, בעוד שלמעשה הוא אומר הפוך. כך שיש כאן פרשנות חסידית של לומדי המש"ח בדבריו, ולא שלו עצמו.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1669
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' ינואר 25, 2018 7:53 pm

מכון חכמי ליטא כתב:
הרואה כתב:שמעתי פעם מעשה על ר' ירוחם ממיר, שהיה רגיל ללעוג על וורטים חסידיים. פעם בחורים ממיר שהיו חסידי גור אמרו לו את הגמ' בגיטין על קינה ודימונה ועדעדה בשם רבם, לגלג עליהם, ופתחו לו את הגמרא.

קשה להאמין שהג"ר ירוחם זצ"ל בזבז את זמנו עם כהאי גוונא ללא מטרה

הסיפור היה גם היה.
לא עם בחורים חסידי גור, אלא עם העסקן ר' זלמן ינקלביץ, בביקורו במיר לצורך אגודת ישראל,
וכמובן לא היה עם הגמרא - שאין ספק שר' ירוחם הכיר אותה - אלא עם מדרש המובא בתוספות ישנים בסוטה על 'נוהג כצאן יוסף' שנתנו את עצמות יוסף בתוך עור כבש.
ור' זלמן סיים, שכאשר ר' ירוחם תפס את עצמו שלעג לדברי חז"ל (לאחר שלעג לפירוש החסידי על 'נהג כצאן יוסף') אחז בפיאותיו בחזקה מרוב צער.


אגב, ר' זלמן ניסה את ה'טריק' האמור גם אצל החזון איש - דומני שהיה זה בחוה"מ סוכות בה נאספו התלמידים לשמחה. והסובבים הביעו את 'דעתם' על הפירוש הנ"ל, והחזו"א המתין בשתיקה. אולם לאחר שר' זלמן 'גילה את הסוד', שמדובר בתוספות בסוטה, תיקנו החזון איש - שזה בתוספות ישנים...

שיבר
הודעות: 747
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי שיבר » ה' ינואר 25, 2018 8:26 pm

אולי גם זה, ממשך חכמה הפטרת פר' וירא:

הענין מבואר. דאלישע היה סבור דיחיי' מת בשביל זכות הספקתו וזה שאמר ושמת משענתי על פני הנער זכות שהשונמית היתה משענת להנביא במעון ומזונות אבל אינו כן רק עיקר תחיית המת הי' באמונתה התמימה בהנביא ובשביל האמונה צדיק יחיה את בנה לכן ע"י גחזי שלא האמינה בו שידעה כמדרשם הוא קדש ואין משרתיו קדש וכן אמרה חי ד' כו' אם אעזבך לכן לא החיה הנער אבל אלישע שהאמינה בו הוא החי' הנער לכן לנסות גודל אמונתה בהנביא אלישע עשה השי"ת שהעלים ממנו והוא שלח לשאול השלום לילד ובכ"ז האמינה בו ולא נפל מלבבה שום חסרון אמונה בהנביא כי הבן אשר נתן לה יהי' בן קיימא וחי' יחי' לכן בזכות זה החיה בנה ולכן לא נאמר וישמע ד' בקול אלישע כמו שכתוב באליהו ודו"ק.

עמקן
הודעות: 1313
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי עמקן » ה' ינואר 25, 2018 8:27 pm

מיללער כתב:
מכון חכמי ליטא כתב:עד שלא נגדיר היטב מה בין ווארט חסידי לווארט לא חסידי, לא נגיע לשום מקום

בדיוק

דבריו הקדושים של המשך חכמה מלאים מוסר, אבל תמיד הם קולעים אל הפשט, אף לא בדרך דרוש וכש"כ שלא בדרך ספרי חסידות מבית מדרשם של גדולי החסידות תלמידי תלמידיו של הבעש"ט הק'.

הבאתי את דברי הקרן אורה כדוגמא, זה דוגמא קלאסית של ווארט חסידי, התלהבות לעשות דברים גשמיים לשם שמים, איך להכניס את האכילה שיהי' בזה עבדות השם, פירוש בדברי ריש לקיש במסכת זבחים שלא ממין הפשט בכלל אלא בדרך מוסר, חיזוק למי ששפל בדעתו שאינו מגיע להדרך הנבחר בעבדות השם שלכה"פ יש לו הברכות לפניה ולאחריה שבזה מעלה את כל האכילה שיהא לריצוי וכו'

בקיצור, לדמות ספר משך חכמה לספר תפארת שלמה - שניהם תורת אמת ותורה מסיני - יכול רק מי שלא למד לכה"פ באחד מהם כלל.

ההבדל בין גישה החסידות לגישה המכונה היום 'ליטאי' אינו כ"כ בעצם הענינים [הגם שאף זה קיים] אלא בהמינון. א"א ללקט דרוש מספרים לא חסידיים ולהשוותם לספרים חסידיים, בלי להשוות הספרים בכלליות, מה עוד נמצא בהם, ובאיזה מינון.

פלוריש
הודעות: 935
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ינואר 25, 2018 8:55 pm

יחסו של הגר"א לפלפול ובעיית המסורות בע"פ - הרב רפאל שוח"ט
http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/sh ... tview=true

עושה חדשות
הודעות: 8051
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 25, 2018 10:10 pm

עתניאל בן קנז כתב:הסיפור היה גם היה.
לא עם בחורים חסידי גור, אלא עם העסקן ר' זלמן ינקלביץ, בביקורו במיר לצורך אגודת ישראל,
וכמובן לא היה עם הגמרא - שאין ספק שר' ירוחם הכיר אותה - אלא עם מדרש המובא בתוספות ישנים בסוטה על 'נוהג כצאן יוסף' שנתנו את עצמות יוסף בתוך עור כבש.
ור' זלמן סיים, שכאשר ר' ירוחם תפס את עצמו שלעג לדברי חז"ל (לאחר שלעג לפירוש החסידי על 'נהג כצאן יוסף') אחז בפיאותיו בחזקה מרוב צער.
אגב, ר' זלמן ניסה את ה'טריק' האמור גם אצל החזון איש - דומני שהיה זה בחוה"מ סוכות בה נאספו התלמידים לשמחה. והסובבים הביעו את 'דעתם' על הפירוש הנ"ל, והחזו"א המתין בשתיקה. אולם לאחר שר' זלמן 'גילה את הסוד', שמדובר בתוספות בסוטה, תיקנו החזון איש - שזה בתוספות ישנים...

תנסו את הטריק, קחו את הסיפור הזה מהירושלמי, ותספרו אותו בשם "סיפורי חסידים"...

הפשוט בפשטותו
הודעות: 244
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 9:34 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי הפשוט בפשטותו » ה' ינואר 25, 2018 10:24 pm

עוד משהו נחמד לנסות מישהו. על הפסוק "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי" מסביר לא אחר מאשר המהר"ם שיף [בפירושיו על אגדה, מובא בסוף חולין] שתפילה שהתפללו שלא בכוונה נשארת עומדת וכשצדיק מתפלל הוא מעלה את התפילה עמו, וזו כוונת אסתר 'ועמי' - תפילות עמי - 'בבקשתי' ע"י תפילתי. ודפח"ח.

מה כל זה אומר לגבינו? שהלעג שעושים הוא מיותר, והרי כל ווארט ברגע שנאמר ע"י המהר"ם שיף או הגר"א או בזוה"ק הוא קדוש, הרי שלא התוכן הוא שמגחיך אלא חוסר ההיכרות של המגחך עם ענקי התורה והחסידות שעומדים מאחורי ווארט כזה - במידה ואכן נאמר ע"י הצדיק! מכיון שסוג וארטים כאלו קלים ג"כ לחקות אותם ולעשות מהם בסיטונאות זה יצר זלזול. חלילה וחלילה!
ודו"ק היטב בדברים אלו!

דמשק
הודעות: 725
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי דמשק » ה' ינואר 25, 2018 11:01 pm

פלגינן כתב:אפילו בקטע האנטי חסידי, לקחו החסידים (אולי מבית גור?) את דברי המש"ח והפכום על פיהם, כשהם מביאים בשמו שמאכילה של קדושה לא תצא תקלה, בעוד שלמעשה הוא אומר הפוך. כך שיש כאן פרשנות חסידית של לומדי המש"ח בדבריו, ולא שלו עצמו.

לקחו את דברי החסידים והפכום על פיהם

הנה מספר בית ישראל פר' כי תצא תש"ט

במשך חכמה מביא תוס' נגעים שאין נעשה בן סורר ומורה בירושלים, וכותב הטעם שאוכלין שם הרבה בשר קדשים וגם יין מעשר שני לכן אין חטא על הנער אם בא למדת הזוללות עכ"ל. ולי נראה שאין בא למדת הזוללות מפני שאוכלין שם בקדושה כדאי' יוחנן בן נרבאי כו', וגם מעשר שני ובפירוש יש בפסוק ואכלת כו' שם כו' למען תלמד ליראה כאשר הגיד זקיני החי' הרי"ם ז"ל, ועי"ז לא יכול אפילו הזולל וסובא להגשם כ"כ והבן.

בקרו טלה
הודעות: 3025
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' ינואר 26, 2018 12:34 am

-
קבצים מצורפים
אוצר מכתבים א - פני מנחם.pdf
(351.19 KiB) הורד 165 פעמים

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 949
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ו' ינואר 26, 2018 9:12 am

בדורות הראשונים של חסידות לא מצינו שילגלגו על דברי תורה שלהם, ולא בזה נבדלו מתנגדים וחסידים, כי כולם ידעו שיש בחז"ל גם חלק דרוש וישנם ספרי דרוש מגדולי הדורות. רק בדור האחרון שנתמעט הלימוד במדרשי חז"ל ובספרי השל"ה, יערות דבש וכו' וכו', נתחדש לגלוג זה.

עמקן
הודעות: 1313
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי עמקן » ו' ינואר 26, 2018 1:49 pm

חבר פורום אוצר החכמה כתב:בדורות הראשונים של חסידות לא מצינו שילגלגו על דברי תורה שלהם, ולא בזה נבדלו מתנגדים וחסידים, כי כולם ידעו שיש בחז"ל גם חלק דרוש וישנם ספרי דרוש מגדולי הדורות. רק בדור האחרון שנתמעט הלימוד במדרשי חז"ל ובספרי השל"ה, יערות דבש וכו' וכו', נתחדש לגלוג זה.

לא כ"כ מדויק, הן מצד העובדות, והן מצד הפרשנות.
אבל לא ברור שאשכול זו מקום המתאים לדון בזה, ועוד פחות ברור אם יהיה ברצוני להשתתף בדיון, גם במקום המתאים.

ברי היזיקא
הודעות: 202
הצטרף: ד' נובמבר 20, 2013 2:30 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי ברי היזיקא » ש' ינואר 27, 2018 8:07 pm

מענה איש כתב:הרבה מהוורטים החסידיים שייכים לחלק הדרש שבתורה וכדוגמתם תמצא בהרבה ספרים

והנה לך דרוש חסידי מהגאון המובא באורות הגר''א
אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ר''ל אפילו רדוף אחר התאוות והרהורי תאוות רודפים אותו מ''מ לא יחדל מהתפילה


זה מופיע להדיא בביאור הדר"א לתקוני זהר, הוא מבחין בין נחש - שהוא תאווני, ולכן לא יפסיק. לבין עקרב - שהוא כעסני, כופר בעק"ר, ולכן יפסיק.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1669
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ש' ינואר 27, 2018 10:28 pm

חבר פורום אוצר החכמה כתב:בדורות הראשונים של חסידות לא מצינו שילגלגו על דברי תורה שלהם, ולא בזה נבדלו מתנגדים וחסידים, כי כולם ידעו שיש בחז"ל גם חלק דרוש וישנם ספרי דרוש מגדולי הדורות. רק בדור האחרון שנתמעט הלימוד במדרשי חז"ל ובספרי השל"ה, יערות דבש וכו' וכו', נתחדש לגלוג זה.

דבריך הם אולי משאלות לב, אבל רחוקות מלעמוד במבחן ההסטורי.
יותר נכון הוא שתלוי הוא מיהו האומר. לפעמים יש גבול דק מאוד בין 'דרוש' שנאמר ברצינות ע"י גדול בישראל, או 'פורים תורה' שנאמר על דרך החידוד וההלצה.
המבחן העיקרי הוא בדרך כלל - מיהו האומר, ובאיזה הקשר נאמר.

בדור (גם הראשון)כאשר התנגדו לאישי החסידות, גם התייחסו לדרושים שנאמרו ע"י רבותיהם, בהתאם להאמור - בלגלוג ובליצנות. צא ולמד.
[אני מניח שגם אצל החסידים, מתייחסים באותו דרך לאותם דרושים עצמם, כאשר הם נאמרים ע"י אישיים שאין הם ראוים - לפי השקפת החסידות - לאותה איצטלא].

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 949
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » ש' ינואר 27, 2018 11:31 pm

עתניאל בן קנז כתב:בדור (גם הראשון) כאשר התנגדו לאישי החסידות, גם התייחסו לדרושים שנאמרו ע"י רבותיהם, בהתאם להאמור - בלגלוג ובליצנות. צא ולמד.

אולי יש תחת ידך איזה מראה מקום? (מקור מהדורות הראשונים ולא מה שנכתב 150 שנה אחרי)

עתניאל בן קנז
הודעות: 1669
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' ינואר 28, 2018 6:44 pm

חבר פורום אוצר החכמה כתב:
עתניאל בן קנז כתב:בדור (גם הראשון) כאשר התנגדו לאישי החסידות, גם התייחסו לדרושים שנאמרו ע"י רבותיהם, בהתאם להאמור - בלגלוג ובליצנות. צא ולמד.

אולי יש תחת ידך איזה מראה מקום? (מקור מהדורות הראשונים ולא מה שנכתב 150 שנה אחרי)


מקורות קדומים אין תח"י כעת - אי לי פנאי לעבור על כל הכתבים שהביא וילנסקי.
אבל מקורות מאוחרים המייחסים סיפורים לדורות הראשונים, אכן יש.
למשל
viewtopic.php?f=55&t=30888&p=413519&hilit=%D7%A2%D7%9C+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93+%D7%90%D7%97%D7%93+%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A9+%D7%9C%D7%92%D7%A8+%D7%97+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F#p413519
[המקור אינו 'שרי המאה'..., לא זוכר כרגע].

חבר פורום אוצר החכמה
הודעות: 949
הצטרף: א' ינואר 15, 2017 9:05 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי חבר פורום אוצר החכמה » א' ינואר 28, 2018 8:59 pm

חבר פורום אוצר החכמה כתב:אולי יש תחת ידך איזה מראה מקום? (מקור מהדורות הראשונים ולא מה שנכתב 150 שנה אחרי)

עתניאל בן קנז כתב:אבל מקורות מאוחרים המייחסים סיפורים לדורות הראשונים, אכן יש.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4811
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי מיללער » ד' מרץ 07, 2018 8:24 pm

כעת ראיתי בקרן אורה סוטה ד: על דברי רבי עוירא כל האוכל בלא נט"י כאילו בא על אשה זונה, שכ' ג"כ בחינה 'חסידית' בענין אכילה במחשבות טהורות לתיקון חטא עץ הדעת עיי"ש.

ברוז
הודעות: 1280
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי ברוז » ה' מרץ 15, 2018 11:41 pm

וכי הווארט של רבי עקיבא בסוף יומא, "מה מקוה וכו'", אינו ווארט שאילולי היה נאמר מפיו היינו בטוחים שזהו מהרה"ק מפרמישלאן זי"ע ?!

גימפעל
הודעות: 2599
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי גימפעל » ד' מאי 09, 2018 7:32 am

בספורנו פרשת בחוקותי,
ללא שם.jpg
ללא שם.jpg (189.84 KiB) נצפה 2713 פעמים

פרנקל תאומים
הודעות: 2751
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' יולי 15, 2019 2:05 pm

עמקן כתב:
מיללער כתב:
מכון חכמי ליטא כתב:עד שלא נגדיר היטב מה בין ווארט חסידי לווארט לא חסידי, לא נגיע לשום מקום

בדיוק

דבריו הקדושים של המשך חכמה מלאים מוסר, אבל תמיד הם קולעים אל הפשט, אף לא בדרך דרוש וכש"כ שלא בדרך ספרי חסידות מבית מדרשם של גדולי החסידות תלמידי תלמידיו של הבעש"ט הק'.

הבאתי את דברי הקרן אורה כדוגמא, זה דוגמא קלאסית של ווארט חסידי, התלהבות לעשות דברים גשמיים לשם שמים, איך להכניס את האכילה שיהי' בזה עבדות השם, פירוש בדברי ריש לקיש במסכת זבחים שלא ממין הפשט בכלל אלא בדרך מוסר, חיזוק למי ששפל בדעתו שאינו מגיע להדרך הנבחר בעבדות השם שלכה"פ יש לו הברכות לפניה ולאחריה שבזה מעלה את כל האכילה שיהא לריצוי וכו'

בקיצור, לדמות ספר משך חכמה לספר תפארת שלמה - שניהם תורת אמת ותורה מסיני - יכול רק מי שלא למד לכה"פ באחד מהם כלל.

ההבדל בין גישה החסידות לגישה המכונה היום 'ליטאי' אינו כ"כ בעצם הענינים [הגם שאף זה קיים] אלא בהמינון. א"א ללקט דרוש מספרים לא חסידיים ולהשוותם לספרים חסידיים, בלי להשוות הספרים בכלליות, מה עוד נמצא בהם, ובאיזה מינון.

דברי טעם.

הא לחמא עניא
הודעות: 1606
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ג' יולי 16, 2019 6:56 pm

בספר קהלת יצחק [שפעם היה מאוד נפוץ ומקובל כמו היום גן רוה, כמוצא שלל רב וכדומה] שהמבוגרים שבינינו מכירים את הספר,
באמצע פרשת בלק הוא מביא ווארט בשם הבעש"ט הק'.

בברכה המשולשת
הודעות: 10626
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' יולי 16, 2019 9:13 pm

הא לחמא עניא כתב:בספר קהלת יצחק [שפעם היה מאוד נפוץ ומקובל כמו היום גן רוה, כמוצא שלל רב וכדומה] שהמבוגרים שבינינו מכירים את הספר,
באמצע פרשת בלק הוא מביא ווארט בשם הבעש"ט הק'.


נכון, אבל זה היחידי בכל הספר (יש שם עוד שניים שלושה ציטוטים של רבנים חסידיים)
(ספר זה חביב עלי ביותר, מסיבות מובנות, והייתה תקופה שהייתה חוזר עליו מדי שבת, אך ליתר ביטחון, בדקתי שוב כעת)

קרית מלך
הודעות: 362
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי קרית מלך » א' יולי 21, 2019 4:47 pm

ביום שבת אחד לאחר קריאת התורה במעונו של רה"י הגרמ"ד הלוי שליט"א שאל את תלמידיו מי הוא בעל המימרא "היא העולה על מוקדה, הוי אומר שבעל גאוה נידון בשריפה", כמובן שהם גיחכו עד כדי... ולאחר מכן ניסו את כוחם בשמותיהם של גדולי החסידות ששמעו את שמעם, לאחר שנתן להם רבם לגחך במדה מרובה, נענה ואמר להם דעו נא כי זוהי דרשת חז"ל על פסוק זה בויק"ר (ז, ו) "אָמַר רַבִּי לֵוִי נִימוּס וְקִלּוּסִים הוּא, שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה", כעת לאחר שאזל סומקא ואתי חיורא וכו', הוסיף ואמר לתלמידיו בחריפותו רצוני היה שתדעו ששיטת הדרוש של גדולי החסידות בפסוקי התורה היא גם דרך מדרכי התורה.

[מעניין להוסיף כי כשספרתי עובדא זו לאחד מגדולי צדיקי הדור זי"ע אשר כל ימיו התעצם בעבודה נשגבה לראות טוב בבני ישראל כל אחד באשר הוא שם, ואכהמ"ל] תחת אשר תנוח דעתו מכך חשב כרגע ואמר לי כך הוא הרמז בדבריהם ז"ל שמי שמתגאה נידון בשריפה היינו שעליו להאזר באש התלהבות הנפש ולהתגבר על מדותיו כדי להכניע את מדת הגאוה המאוסה]. והרבה יש ללמוד מכ"ז.

וכבר מחו אמוחא בעת לומדי בישיבה לאחד שלגלג וכו' [ומפני כבודו אין לכתוב את שמו] ששאלוהו מה דעתו על פירוש הפסוק כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה בדרך זו (ב"ק ס.) "אר''ש בר נחמני א''ר יונתן אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים, אימתי אש יוצאה בזמן שקוצים מצוין לה, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר ונאכל גדיש, ואכל גדיש לא נאמר אלא ונאכל גדיש שנאכל גדיש כבר". וכשנמתלאה סאת לגלוגו הראו לו דברי הגמ' ועזב במהרה בחרי אף ובבושת פנים.

נחלי אפרסמון

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי נחלי אפרסמון » א' יולי 21, 2019 5:12 pm

קרית מלך כתב:ביום שבת אחד לאחר קריאת התורה במעונו של רה"י הגרמ"ד הלוי שליט"א שאל את תלמידיו מי הוא בעל המימרא "היא העולה על מוקדה, הוי אומר שבעל גאוה נידון בשריפה", כמובן שהם גיחכו עד כדי... ולאחר מכן ניסו את כוחם בשמותיהם של גדולי החסידות ששמעו את שמעם, לאחר שנתן להם רבם לגחך במדה מרובה, נענה ואמר להם דעו נא כי זוהי דרשת חז"ל על פסוק זה בויק"ר (ז, ו) "אָמַר רַבִּי לֵוִי נִימוּס וְקִלּוּסִים הוּא, שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה", כעת לאחר שאזל סומקא ואתי חיורא וכו', הוסיף ואמר לתלמידיו בחריפותו רצוני היה שתדעו ששיטת הדרוש של גדולי החסידות בפסוקי התורה היא גם דרך מדרכי התורה.

[מעניין להוסיף כי כשספרתי עובדא זו לאחד מגדולי צדיקי הדור זי"ע אשר כל ימיו התעצם בעבודה נשגבה לראות טוב בבני ישראל כל אחד באשר הוא שם, ואכהמ"ל] תחת אשר תנוח דעתו מכך חשב כרגע ואמר לי כך הוא הרמז בדבריהם ז"ל שמי שמתגאה נידון בשריפה היינו שעליו להאזר באש התלהבות הנפש ולהתגבר על מדותיו כדי להכניע את מדת הגאוה המאוסה]. והרבה יש ללמוד מכ"ז.

וכבר מחו אמוחא בעת לומדי בישיבה לאחד שלגלג וכו' [ומפני כבודו אין לכתוב את שמו] ששאלוהו מה דעתו על פירוש הפסוק כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה בדרך זו (ב"ק ס.) "אר''ש בר נחמני א''ר יונתן אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים, אימתי אש יוצאה בזמן שקוצים מצוין לה, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר ונאכל גדיש, ואכל גדיש לא נאמר אלא ונאכל גדיש שנאכל גדיש כבר". וכשנמתלאה סאת לגלוגו הראו לו דברי הגמ' ועזב במהרה בחרי אף ובבושת פנים.

בשופטני עסקינן שאינם יודעים גמרא של כתה ו'?

קרית מלך
הודעות: 362
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

הודעהעל ידי קרית מלך » א' יולי 21, 2019 5:59 pm

נחלי אפרסמון כתב:
קרית מלך כתב:ביום שבת אחד לאחר קריאת התורה במעונו של רה"י הגרמ"ד הלוי שליט"א שאל את תלמידיו מי הוא בעל המימרא "היא העולה על מוקדה, הוי אומר שבעל גאוה נידון בשריפה", כמובן שהם גיחכו עד כדי... ולאחר מכן ניסו את כוחם בשמותיהם של גדולי החסידות ששמעו את שמעם, לאחר שנתן להם רבם לגחך במדה מרובה, נענה ואמר להם דעו נא כי זוהי דרשת חז"ל על פסוק זה בויק"ר (ז, ו) "אָמַר רַבִּי לֵוִי נִימוּס וְקִלּוּסִים הוּא, שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה", כעת לאחר שאזל סומקא ואתי חיורא וכו', הוסיף ואמר לתלמידיו בחריפותו רצוני היה שתדעו ששיטת הדרוש של גדולי החסידות בפסוקי התורה היא גם דרך מדרכי התורה.

[מעניין להוסיף כי כשספרתי עובדא זו לאחד מגדולי צדיקי הדור זי"ע אשר כל ימיו התעצם בעבודה נשגבה לראות טוב בבני ישראל כל אחד באשר הוא שם, ואכהמ"ל] תחת אשר תנוח דעתו מכך חשב כרגע ואמר לי כך הוא הרמז בדבריהם ז"ל שמי שמתגאה נידון בשריפה היינו שעליו להאזר באש התלהבות הנפש ולהתגבר על מדותיו כדי להכניע את מדת הגאוה המאוסה]. והרבה יש ללמוד מכ"ז.

וכבר מחו אמוחא בעת לומדי בישיבה לאחד שלגלג וכו' [ומפני כבודו אין לכתוב את שמו] ששאלוהו מה דעתו על פירוש הפסוק כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה בדרך זו (ב"ק ס.) "אר''ש בר נחמני א''ר יונתן אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים, אימתי אש יוצאה בזמן שקוצים מצוין לה, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר ונאכל גדיש, ואכל גדיש לא נאמר אלא ונאכל גדיש שנאכל גדיש כבר". וכשנמתלאה סאת לגלוגו הראו לו דברי הגמ' ועזב במהרה בחרי אף ובבושת פנים.

בשופטני עסקינן שאינם יודעים גמרא של כתה ו'?


על זה כבר אמרו א קשיא אויף א מעשה [בלשון אחר: עובדא דהוי הכי הוי].


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים