וורטים/דרושים "חסידיים" בספרי גאוני וגדולי ליטא ותלמידי הגר"א

[קרית מלך]

בשופטני עסקינן שאינם יודעים גמרא של כתה ו'?

על זה כבר אמרו א קשיא אויף א מעשה [בלשון אחר: עובדא דהוי הכי הוי].

[בקרו טלה]

נחלת יעקב בראשית פרק יח פסוק ד
ורחצו רגליכם. ופרש"י כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם ייע"ש. ולכאורה אין ענין לומר שיש אומה שמאמינים שעפר הנדבק בכף רגליהם נעשה אלהים. ועוד קשה אטו בבית אברהם לא היה אבק על הקרקע. ונראה לפרש דהרמב"ם (מורה נבוכים ח"א פרק כח) כתב דרגל הוא שם המושאל על הסיבה, שהסיבה נקרא רגל כמו ויברך אותך לרגלי (בראשית ל, ל) שהוא כמו בסיבתי. וזהו כוונתו כאן על דרכי המשל, שיש אומה שמאמינים שהסיבה שמסבבין בחכמתן הוא הנותן להם מחיה, ובאמת זה שבא ע"י סיבתן נמשל לאבק פורח, וזהו אמרו שמשתחוים לאבק שברגליהם דהיינו לזה שבא מסיבותיהן. ולזה אמר להם אברהם ורחצו רגליכם, פי' הטהרו עצמיכם מסיבותיכם, והאמינו שאין ממש בסיבותיכם בלי עזר הקב"ה. והשענו תחת העץ, פי' הצדיק מכונה עץ כמו שפרש"י בקרא (במדבר יג, כ) דהיש בכם עץ, ואמר להם שישענו בצל הצדיקים שיגינו עליכם.

דברי יחזקאל - פרשת וירא
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ (יח, ד). פרש"י ורחצו רגליכם כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם וכו'. וקשה היתכן שיהיו בעולם שוטים כאלו שמשתחוים לאבק רגליהם. אך י"ל הכוונה דערבי כינוי לסוחר בש"ס ורש"י בכמה דוכתי. כמאחז"ל (ב"ב עה, א) ואין כנענים אלא תגרים שנא' כנען בידו מאזני מרמה וגו' ואי בעית אימא מהכא אשר סוחריה שרים כנענים נכבדי ארץ. וכן פרש"י (בפ' וישב) בת איש כנעני. תגרא. וכנענים וערביים הם אחד. ודרך הסוחרים לדמות בנפשותם כי כחם ועוצם חרוצותם ורוב השתדלותם במסחרם. יומם ולילה לא ייעפו ולא ייגעו לעבור ימים ונהרות ולרוץ ברגליהם למרחקים. שהוא הנותן להם כח לעשות חיל. ומפני זה אינם נותנים צדקה. כי ידמה להם שכחם ועוצם ידם עשה להם את החיל ע"י שעבדו בידיהם ורגליהם. וזהו עבודה זרה שמשתחוים לאבק רגליהם. כי כל איש ישראל צריך להאמין כי לא בכח יגבר כי הכל הוא בהשגחה פרטית. והשי"ת ב"ה נותן לו כח לעשות חיל. וזהו כסבור שהם ערביים היינו סוחרים שמשתחוים לאבק רגליהם. פי' שתולים שע"י מרוצת רגליהם עד שמעלים אבק הוא הגורם להם לצבור הון ועושר. ולכך אמר להם אאע"ה ורחצו רגליכם. היינו שיסירו מדות הגרועות והדמיונות הכוזבות מאתם. והשענו תחת העץ. שידעו שאין לנו להשען כי אם על אבינו שבשבמים שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל. וז"ש רש"י תחת העץ. תחת האילן. היינו והשענו תחת אילנא דחיי בצלא דמהימנותא עילאה.