כרמי שלי כתב:ב"ה
נתפרסם לאחרונה בא' השבועונים החרדיים ('משפחה' גליון 1334 - י"ב כסלו תשע"ח) ראיון שנערך עם יהודי ממשפחה לבנונית שורשית שעלו ארצה בשנות הכ"ף המאוחרות - בו (ע' 66) הוא מסביר בין הדברים, אשר (בלשונו) "כמו שיהודי שעובר דירה מבאר שבע לחצור לא מרגיש 'מהגר', ככה גם אנחנו. מבחינתנו - כפי שסבורים רוב הפוסקים - ביירות היא חלק מארץ ישראל השלמה. בביירות לא חגגנו יום טוב שני של גלויות. הרגשנו חלק מארץ הקודש". ע"כ.
הישנם אזכורים נוספים למנהג מאוחר זה? ההי' ברצון חכמים? ומטעם שאמר, או מפני דעת הרמב"ם דתלי בשלוחים ולא בא"י?
עזריאל ברגר כתב:האם אין התייחסות בספרים הדנים בזה, כגון יוט"ש כהלכתו?!
מה שנכון נכון כתב:לענין המנהג בדורות האחרונים בצידון (הדרומית יותר) ראה בדברי יוסף (שווארץ) ח"ב ס"א.
כרמי שלי כתב:ב"ה
נתפרסם לאחרונה בא' השבועונים החרדיים ('משפחה' גליון 1334 - י"ב כסלו תשע"ח) ראיון שנערך עם יהודי ממשפחה לבנונית שורשית שעלו ארצה בשנות הכ"ף המאוחרות - בו (ע' 66) הוא מסביר בין הדברים, אשר (בלשונו) "כמו שיהודי שעובר דירה מבאר שבע לחצור לא מרגיש 'מהגר', ככה גם אנחנו. מבחינתנו - כפי שסבורים רוב הפוסקים - ביירות היא חלק מארץ ישראל השלמה. בביירות לא חגגנו יום טוב שני של גלויות. הרגשנו חלק מארץ הקודש". ע"כ.
הישנם אזכורים נוספים למנהג מאוחר זה? ההי' ברצון חכמים? ומטעם שאמר, או מפני דעת הרמב"ם דתלי בשלוחים ולא בא"י?
קו ירוק כתב:כרמי שלי כתב:ב"ה
נתפרסם לאחרונה בא' השבועונים החרדיים ('משפחה' גליון 1334 - י"ב כסלו תשע"ח) ראיון שנערך עם יהודי ממשפחה לבנונית שורשית שעלו ארצה בשנות הכ"ף המאוחרות - בו (ע' 66) הוא מסביר בין הדברים, אשר (בלשונו) "כמו שיהודי שעובר דירה מבאר שבע לחצור לא מרגיש 'מהגר', ככה גם אנחנו. מבחינתנו - כפי שסבורים רוב הפוסקים - ביירות היא חלק מארץ ישראל השלמה. בביירות לא חגגנו יום טוב שני של גלויות. הרגשנו חלק מארץ הקודש". ע"כ.
הישנם אזכורים נוספים למנהג מאוחר זה? ההי' ברצון חכמים? ומטעם שאמר, או מפני דעת הרמב"ם דתלי בשלוחים ולא בא"י?
ובכן, הלום ביררתי אצל ידידי שליט"א יליד ביירות, שנמלט עם הוריו ואחיו מביתם - עם פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון בתשל"ו, כשהיה ילד בן 5 (המחבלים גרשום מהבית באיומי רובים).
ונשאל מעמדי אודות מנהג יו"ט שני של גלויות בביתם, ושאל את אמו לאוי"ט. והשיבתו; כי בוודאי שנהגו שני יו"ט של גלויות בבירות. וסיפרה לו על שני לילות הסדר שערכו כל שנה.
קו ירוק כתב:דוקא 'הלבנון' שבתחילת פר' ואתחנן, לא מתפרש - אפילו לא לפי פשוטו, על ארץ הלבנון, אלא על בית המקדש שנקרא 'לבנון' (כבזכרי' יא א 'פתח לבנון דלתיך').
ומ"מ אה"נ כדבריך, ארץ הלבנון היא בתוך גבולות פרשת אלה מסעי.
כרמי שלי כתב:קו ירוק כתב:כרמי שלי כתב:ב"ה
נתפרסם לאחרונה בא' השבועונים החרדיים ('משפחה' גליון 1334 - י"ב כסלו תשע"ח) ראיון שנערך עם יהודי ממשפחה לבנונית שורשית שעלו ארצה בשנות הכ"ף המאוחרות - בו (ע' 66) הוא מסביר בין הדברים, אשר (בלשונו) "כמו שיהודי שעובר דירה מבאר שבע לחצור לא מרגיש 'מהגר', ככה גם אנחנו. מבחינתנו - כפי שסבורים רוב הפוסקים - ביירות היא חלק מארץ ישראל השלמה. בביירות לא חגגנו יום טוב שני של גלויות. הרגשנו חלק מארץ הקודש". ע"כ.
הישנם אזכורים נוספים למנהג מאוחר זה? ההי' ברצון חכמים? ומטעם שאמר, או מפני דעת הרמב"ם דתלי בשלוחים ולא בא"י?
ובכן, הלום ביררתי אצל ידידי שליט"א יליד ביירות, שנמלט עם הוריו ואחיו מביתם - עם פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון בתשל"ו, כשהיה ילד בן 5 (המחבלים גרשום מהבית באיומי רובים).
ונשאל מעמדי אודות מנהג יו"ט שני של גלויות בביתם, ושאל את אמו לאוי"ט. והשיבתו; כי בוודאי שנהגו שני יו"ט של גלויות בבירות. וסיפרה לו על שני לילות הסדר שערכו כל שנה.
אין החי מכחיש את החי, ואין מחלוקת במציאות. וע"כ יש להניח שזה וזה אמת: היו שנהגו יום א' והיו שנהגו יומיים.
השאלה היא א"כ (בתקוה שאין אלו מגדלים פורחים באויר) מתי ומדוע אירע פילוג זה, מי היו הקבוצה המרכזית, וכיצד התייחסו אלו לאלו הלכתית (לענין מלאכה, צירוף למנין, ועוד)
בנוגע למה שאבא שלי (ר' אליהו הי"ו) דיבר איתכם בעניין הדיון בפורום אוצר החכמה בעקבות ראיון שנעשה עם אבא בעיתון משפחה (גליון 1334) בהתמקדות בנושא יו"ט שני של גלויות בלבנון.
בפורום צוטט דברי אבא בצורה מעוותת ומסולפת שכאילו שהוא אמר שבביירות הם עשו יו"ט אחד של גלויות.
דבר זה פשוט לא נכון! דבריו של אבא הוצאו מהקשרם בתכלית!
אבא שיחיה ציין בריאיון שני נושאים שונים נפרדים:
א. ראשית, דיבר על כך שבעיר צידון שהיא כחלק מארץ ישראל השלמה לפי רוב ככול הפוסקים, נהגו לעשות יו"ט אחד בלבד כמו ארץ ישראל. וזה עפ"י דברי הרמב"ם בתשובותיו ועוד.
ב. אבא נשאל מדוע המשפחה חיכתה עם העליה לארץ עד לכשנה לאחר מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ח (1968 למניינם) ולא עלתה לארץ מיד עם קום המדינה בשנת תש"ח (1948 למניינם)? תשובתו לכך היתה: כמו שיהודי שעובר דירה מבאר שבע לחצור לא מרגיש עצמו "מהגר", ככה גם אנחנו. והתכווין שהיהודים בבירות הרגישו את עצמם כחלק מהארץ ולכן לא מיהרו "לעלות" לארץ משום שמבחינתם הרגישו כאילו הם בארץ. אך לעניין מנהגי יו"ט, וודאי שהתכווין שנהגו שני ימים טובים כשאר בני חו"ל.
בכל אופן אשמח אם תוכלו בבקשה לטפל בעניין כמו שאבא דיבר איתכם, ולהעמיד דברים על דיוקם.
חזקו ואמצו ותודה רבה!
איש_ספר כתב:אין שום מחלוקת ואין מציאות. בבירות שמרו יו"ט שני . .
כלומר בשבועון.ר' אברהם זייתוני כתב:
בפורום צוטט דברי אבא בצורה מעוותת ומסולפת . .
ישא ברכה כתב:האם מי שסובר שצריך לעשות יו"ט שני באילת, סבור גם שלא צריך להניח תפילין?
מקדש מלך כתב:מה עושים שלוחי חב"ד במצפה רמון? בישובי הערבה? (במידה ואכן יש שם שלוחים)
ישא ברכה כתב:האם מי שסובר שצריך לעשות יו"ט שני באילת, סבור גם שלא צריך להניח תפילין?
מקדש מלך כתב:יש קולא נוספת לחרדי שמגיע שם לביקור ואינו מתגורר שם, היות ומעיקר הדין הוא פטור וכל חיובו אינו אלא משום שלא לשנות מן המנהג, וכיון שאין נוהגים שם יום טוב שני (בצדק או שלא בצדק), שוב יתכן שניתן להקל.
קו ירוק כתב:מקדש מלך כתב:יש קולא נוספת לחרדי שמגיע שם לביקור ואינו מתגורר שם, היות ומעיקר הדין הוא פטור וכל חיובו אינו אלא משום שלא לשנות מן המנהג, וכיון שאין נוהגים שם יום טוב שני (בצדק או שלא בצדק), שוב יתכן שניתן להקל.
אבל החזו"א הורה לר' מאיר שורץ הי"ו תושב קיבוץ חפץ חיים, לא להגיע בטיסה לאילת ביוט"ש של חג השבועות תשי"ב.
קו ירוק כתב:מקדש מלך כתב:יש קולא נוספת לחרדי שמגיע שם לביקור ואינו מתגורר שם, היות ומעיקר הדין הוא פטור וכל חיובו אינו אלא משום שלא לשנות מן המנהג, וכיון שאין נוהגים שם יום טוב שני (בצדק או שלא בצדק), שוב יתכן שניתן להקל.
אבל החזו"א הורה לר' מאיר שורץ הי"ו תושב קיבוץ חפץ חיים, לא להגיע בטיסה לאילת ביוט"ש של חג השבועות תשי"ב.
אין עשיית יום טוב אחד תלוייה בקריבת המקום, כיצד אם יהיה מקום בינו ובין ירושלם מהלך חמשה ימים או פחות שבודאי אפשר שיגיעו להן שלוחין, אין אומרין שאנשי מקום זה עושין יום טוב אחד, שמי יאמר לנו שהיו השלוחים יוצאין למקום זה, שמא לא היו השלוחים יוצאין למקום זה מפני שלא היו שם ישראל ואחר שחזרו לקבוע על החשבון ישבו שם ישראלים שהן חייבין לעשות שני ימים, או מפני שהיה חירום בדרך כדרך שהיה בין יהודה וגליל בימי חכמי משנה, או מפני שהיו הגוים מונעין את השלוחין לעבור ביניהן.
ואילו היה הדבר תלוי בקריבת המקום היו כל בני מצרים עושין יום אחד, שהרי אפשר שיגיעו להם שלוחי תשרי, שאין בין ירושלם ומצרים על דרך אשקלון אלא מהלך שמנה ימים או פחות וכן רוב סוריא, הא למדת שאין הדבר תלוי בהיות המקום קרוב.
יוצא פוניבז' כתב:ראיתי בעלון של שיעורי הרב הראשי שליט"א, שפוסק שבאילת אי"צ לנהוג בה יו"ט שני כיון שהיא קרובה לא"י.
ונעלם ממנו דברי הרמב"ם הברורים בהל' קה"ח פ"ה ה"ט וה"י
נהר שלום כתב:יוצא פוניבז' כתב:ראיתי בעלון של שיעורי הרב הראשי שליט"א, שפוסק שבאילת אי"צ לנהוג בה יו"ט שני כיון שהיא קרובה לא"י.
ונעלם ממנו דברי הרמב"ם הברורים בהל' קה"ח פ"ה ה"ט וה"י
וכן נעלם מכל הפוסקים:
מצאנו לרבים מהפוסקים שדעתם להקל שאין צריך לעשות יום טוב שני באילת, וכאשר כתב הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל בספרו ארץ ישראל (פרק ז אות ד-ה) ובספרו עיר הקדש והמקדש חלק ג' (פרק יט אות ה-ו), ע"ש. וכ"כ הגרב"צ עוזיאל זצ"ל בשו"ת משפטי עזיאל חלק ח' (סימן מז) והגרי"א הרצוג זצ"ל בפסקים וכתבים (סימן פח) והגרצ"פ פראנק זצ"ל במקראי קודש על פסח חלק ב' (סימן נח אות ב). וכן פסק בשו"ת שמחת כהן (חלק אורח חיים סימן קנז). וכן העלה באריכות בשו"ת ציץ אליעזר חלק ג' (סימן כג). וכ"כ בספר ברוך שאמר על הלכות יום טוב (עמוד רסח-רסט) ששמע מבעל הציץ אליעזר זצ"ל שכן דעת החזון איש זצ"ל, ע"ש. וכן דעת הגר"פ עפשטיין זצ"ל והובא בספר מועדים וזמנים שם.
נהר שלום כתב:וכ"כ בספר ברוך שאמר על הלכות יום טוב (עמוד רסח-רסט) ששמע מבעל הציץ אליעזר זצ"ל שכן דעת החזון איש זצ"ל, ע"ש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים