פורום אוצר החכמה

פסק מרן השו"ע (בסימן קנ"ח) שעל נט"י לאכילת פחות מכביצה פת אין לברך. וכתב בכף החיים שאכילת הכביצה צריכה להיות בכדי אכילת פרס, וכן מוכח מהרוקח שהובא בב"י, שכתב שאין לברך על נטילת ידים בסדר שהרי אינו אוכל אלא כזית, והרי גם לדעת הרוקח חייב לאכול גם כורך ואפיקומן - אלא מוכח שמכיון ואין זה בכא"פ אין לברך על הנטילה.

בפסח דבר זה מצוי שאין אוכלים מצה שלמה (כביצה במצות הדות) בתוך כדי א"פ, ולכן יש להזהיר שלא יברכו ענט"י. ואף בליל הסדר מי שאינו מחמיר לאכול שני כזיתים לא יברך.

איפה מצאנו שיש כדי אכילת פרס לכביצה? (לא ציינת בדיוק איפה בכף החיים אבל אם כוונתך לקנח אות ט הרי זה רק משמעות כי אולי כוונתו שכל כזית ממנו יהיה בכדי אכילת פרס אבל לא שמתחילת אכילתו ועד סיומה יהיה בכדי אכילת פרס)

נהר שלום כתב:פסק מרן השו"ע (בסימן קנ"ח) שעל נט"י לאכילת פחות מכביצה פת אין לברך. וכתב בכף החיים שאכילת הכביצה צריכה להיות בכדי אכילת פרס, וכן מוכח מהרוקח שהובא בב"י, שכתב שאין לברך על נטילת ידים בסדר שהרי אינו אוכל אלא כזית, והרי גם לדעת הרוקח חייב לאכול גם כורך ואפיקומן - אלא מוכח שמכיון ואין זה בכא"פ אין לברך על הנטילה.

בפסח דבר זה מצוי שאין אוכלים מצה שלמה (כביצה במצות הדות) בתוך כדי א"פ, ולכן יש להזהיר שלא יברכו ענט"י. ואף בליל הסדר מי שאינו מחמיר לאכול שני כזיתים לא יברך.

לאט לך עם הקביעות הנחרצות הללו להפוך סדרי בראשית.
גם אם מצאת איזה ראיה לחומרה זו אשר לא שמענו מעולם, הרי זו דעת יחיד, וגם כך, הרי רוב ישראל מקפידים לפחות על כזית בשיעור הגדול לאכילת מצה, שיש בו 2 כזיתים קטנים, ודי בזה לנט''י דרבנן.

נהר שלום כתב:פסק מרן השו"ע (בסימן קנ"ח) שעל נט"י לאכילת פחות מכביצה פת אין לברך. וכתב בכף החיים שאכילת הכביצה צריכה להיות בכדי אכילת פרס, וכן מוכח מהרוקח שהובא בב"י, שכתב שאין לברך על נטילת ידים בסדר שהרי אינו אוכל אלא כזית, והרי גם לדעת הרוקח חייב לאכול גם כורך ואפיקומן - אלא מוכח שמכיון ואין זה בכא"פ אין לברך על הנטילה.

בפסח דבר זה מצוי שאין אוכלים מצה שלמה (כביצה במצות הדות) בתוך כדי א"פ, ולכן יש להזהיר שלא יברכו ענט"י. ואף בליל הסדר מי שאינו מחמיר לאכול שני כזיתים לא יברך.

ספר הרוקח הלכות פסח סימן רפג
"ונוטלין ידיהם ומברכין על נטילת ידים מפני שצריך לטבל טיבול שני במרור אבל על אכילת מצה שהוא יוצא בכזית א"צ נטילה דעל פחות מכביצה א"צ נטילה כדאמרי' בסוכה ובברכות."
והכוונה ברורה שעל אכילת כזית של מוציא מצה לבדו לא היה צריך לברך על הנטילה מאחר שכזית פחות מכביצה, אבל מאחר שגם ימשיך לאכול גם כזית מרור וביחד זה כביצה, לכן צריך לברך על הנטילה. וה"ה שיכל להשיב מכזית דכורך וכן ממה שיאכל בסעודה כל צרכו וכן באפיקומן, רק נקט כזית של מרור כיון שהוא מגיע תחלה.
וכ"ה בב"י סי' קנ"ח, רק שנפל ט"ס בדבריו וכתב דעל מפחות מכזית, במקום כביצה.

נהר שלום כתב:פסק מרן השו"ע (בסימן קנ"ח) שעל נט"י לאכילת פחות מכביצה פת אין לברך. וכתב בכף החיים שאכילת הכביצה צריכה להיות בכדי אכילת פרס, וכן מוכח מהרוקח שהובא בב"י, שכתב שאין לברך על נטילת ידים בסדר שהרי אינו אוכל אלא כזית, והרי גם לדעת הרוקח חייב לאכול גם כורך ואפיקומן - אלא מוכח שמכיון ואין זה בכא"פ אין לברך על הנטילה.

בפסח דבר זה מצוי שאין אוכלים מצה שלמה (כביצה במצות הדות) בתוך כדי א"פ, ולכן יש להזהיר שלא יברכו ענט"י. ואף בליל הסדר מי שאינו מחמיר לאכול שני כזיתים לא יברך.

ייש"כ שעוררת עניין מצוי כזה..., ואכילת כא"פ, היא כדי ג' או ד' ביצים שהוא הפרס, וכזית (אמתי) אפשר לאכול בבליעה אחת כמפורש בגמ'.

חיימשה כתב:הרי רוב ישראל מקפידים לפחות על כזית בשיעור הגדול לאכילת מצה, שיש בו 2 כזיתים קטנים, ודי בזה לנט''י דרבנן.

ארחיב על דבריך, שיש ג מחלוקות בשיעור כזית מצה:
א. האם כזית הוא כחצי ביצה, או פחות משליש. לדעה המקטינה ביותר את הכזית - יוצא שכזית הוא שישית ביצה, ולכן אפילו למנהגנו שאוכלים חמשה כזיתים (2 במוציא מצה, אחד בכורך ו2 באפיקומן - אחד כנגד הפסח ואחד כנגד המצה הנאכלת עמו) - לא מגיעים לכביצה. אבל מסתמא לא לדעה זו התכוונת.
ב. הגרא"ח נאה והחזו"א - אכן כזית חזו"א מרווח הוא כביצה דהגרא"ח נאה.
ג. המחלוקת הנקראת "לפי נפח או לפי משקל", וגם בזה רובא דעלמא מחמירים כפי השיעור הנקרא "לפי משקל" (כלומר שמחשבים את נפח המצה כאילו היא טחונה ודחוסה) ולכאורה העיקר בזה כדעת המקטינים את השיעור, וגם כאן מי שאוכל כזית בשיעור הגדול - כנראה אכל כביצה בשיעור הקטן.

ועוד יש לעיין, דהא בכל סעודת שויו"ט איכא למ"ד שחייבים לאכול יותר מכביצה פת, כדי שלא תהא כסעודת עראי שמותר לאוכלה מחוץ לסוכה.

חיימשה כתב:

נהר שלום כתב:פסק מרן השו"ע (בסימן קנ"ח) שעל נט"י לאכילת פחות מכביצה פת אין לברך. וכתב בכף החיים שאכילת הכביצה צריכה להיות בכדי אכילת פרס, וכן מוכח מהרוקח שהובא בב"י, שכתב שאין לברך על נטילת ידים בסדר שהרי אינו אוכל אלא כזית, והרי גם לדעת הרוקח חייב לאכול גם כורך ואפיקומן - אלא מוכח שמכיון ואין זה בכא"פ אין לברך על הנטילה.

בפסח דבר זה מצוי שאין אוכלים מצה שלמה (כביצה במצות הדות) בתוך כדי א"פ, ולכן יש להזהיר שלא יברכו ענט"י. ואף בליל הסדר מי שאינו מחמיר לאכול שני כזיתים לא יברך.

לאט לך עם הקביעות הנחרצות הללו להפוך סדרי בראשית.
גם אם מצאת איזה ראיה לחומרה זו אשר לא שמענו מעולם, הרי זו דעת יחיד, וגם כך, הרי רוב ישראל מקפידים לפחות על כזית בשיעור הגדול לאכילת מצה, שיש בו 2 כזיתים קטנים, ודי בזה לנט''י דרבנן.

אין זו דעה יחידית, לא מצאתי חולק. כמובן שצריך ליטול ידים אבל לברכה צריך כביצה כשיעור הגדול (לכל הפחות לדעת הפוסק' שראיתי)

יבנה כתב:ספר הרוקח הלכות פסח סימן רפג
"ונוטלין ידיהם ומברכין על נטילת ידים מפני שצריך לטבל טיבול שני במרור אבל על אכילת מצה שהוא יוצא בכזית א"צ נטילה דעל פחות מכביצה א"צ נטילה כדאמרי' בסוכה ובברכות."
והכוונה ברורה שעל אכילת כזית של מוציא מצה לבדו לא היה צריך לברך על הנטילה מאחר שכזית פחות מכביצה, אבל מאחר שגם ימשיך לאכול גם כזית מרור וביחד זה כביצה, לכן צריך לברך על הנטילה. וה"ה שיכל להשיב מכזית דכורך וכן ממה שיאכל בסעודה כל צרכו וכן באפיקומן, רק נקט כזית של מרור כיון שהוא מגיע תחלה.
וכ"ה בב"י סי' קנ"ח, רק שנפל ט"ס בדבריו וכתב דעל מפחות מכזית, במקום כביצה.

אני הבנתי שלדעת הרוקח מברכים על נט"י לטיבול במשקה, כמ"ש "נמצא מה שנוטל עבור עבור הטיבול".

פרי יהושע כתב:ייש"כ שעוררת עניין מצוי כזה..., ואכילת כא"פ, היא כדי ג' או ד' ביצים שהוא הפרס, וכזית (אמתי) אפשר לאכול בבליעה אחת כמפורש בגמ'.

אי אפשר לבלוע חצי מצה... ע"פ דבריך יש לומר שבפסח שיעור כדי אכילת פרס ארוך יותר... חצי שעה לפחות...

אוצר החכמה כתב:איפה מצאנו שיש כדי אכילת פרס לכביצה? (לא ציינת בדיוק איפה בכף החיים אבל אם כוונתך לקנח אות ט הרי זה רק משמעות כי אולי כוונתו שכל כזית ממנו יהיה בכדי אכילת פרס אבל לא שמתחילת אכילתו ועד סיומה יהיה בכדי אכילת פרס)

אכן לא מצאתי עד שראיתי את הכף החיים (אות ט'), אולם גם ע"פ סברא בפשטות אם אינו אוכל בכדי א"פ הוי כאילו לא אכל כביצה.
מש"כ כוונתו שכל כזית ממנו יהיה בכדי אכילת פרס אבל לא שמתחילת אכילתו ועד סיומה יהיה בכדי אכילת פרס. לכאורה יש להבין כפי שביאר המשנ"ב בסי' תע"ה סקמ"ב. ויש לעיין במקורות שהביא הכה"ח.

לפי מי שאינו מצריך שהאכילה תהיה בכא"פ, יוצא חידוש גדול, שגם אם אוכל ד' כזיתים של פת הבא בכיסנין בזמן ארוך, צריך לברך ענט"י אף שאינו מברך המוציא וברכת המזון.
אלא ודאי שחכמים תיקנו נט"י רק לקביעות סעודה בכדי א"פ.

נהר שלום כתב:אני הבנתי שלדעת הרוקח מברכים על נט"י לטיבול במשקה.

זה נכון שלרוקח מברך על נט"י של טיבולו במשקה וכפי שכתב לענין כרפס: "ונוטל ידיו ומברך על נטילת ידים מפני שצריך לטבול במשקה ולוקח כרפס הוא אפיא או ירק אחר ומטביל ביין או בחרוסת."
אך הנטילה וברכה כאן, מבואר בדבריו שזה קודם אכילת המצה ולא סמוך לאכילת מרור. וע"כ משום שיש כביצה בין המצה ומרור.
ואם לא תגיד כן קשה שהרי גם במרור רק חייב לאכול כזית ומה הרויח.

א. על טיבול במשקה מברכים גם על פחות מכביצה כדמוכח מכרפס.
ב. נט"י לטיבול במשקה ופת הם שתי גזירות שונים ואינם מצטרפים (לענ"ד)
ג. יתכן שלדעת הרוקח נוטלים ידים לאחר אכילת המצה או שגם לשיטתו יש ליטול ידים ללא ברכה לפחות מכביצה.

אוצר החכמה כתב:איפה מצאנו שיש כדי אכילת פרס לכביצה? (לא ציינת בדיוק איפה בכף החיים אבל אם כוונתך לקנח אות ט הרי זה רק משמעות כי אולי כוונתו שכל כזית ממנו יהיה בכדי אכילת פרס אבל לא שמתחילת אכילתו ועד סיומה יהיה בכדי אכילת פרס)

לעניין כביצה בלילה ראשונה של סוכות אומר המטה אפרים שצריך לאכלו בכדי אכילת פרס, כנראה שסובר שיותר מכדי אכילת פרס אין צירוף והוי כשתי אכילות לא משנה השיעור, וגם לעניין אכילה ביום כיפור מצינו ששיעור כותבות הוא בכדי אכילת פרס, וכן לעניין שתיית רביעית, הרי שכדי אכילת פרס הוא שיעור של צירוף לכל סוגי השיעורים.

שו"ר בהליכות עולם (ח"ב עמוד קיג) שחלק על דברי הכף החיים (במק"א) שצריך לאכול הכביצה בכא"פ, ופסק שדי לאכול כל כזית בכא"פ, ושבין כזית למשנהו גם לא יהיה הפסק של כדי א"פ.
מכל מקום בליל הסדר בין מוציא מצה כורך ואפיקומן יש הפסק של יותר מכדי אכילת פרס.

נהר שלום כתב:אי אפשר לבלוע חצי מצה... ע"פ דבריך יש לומר שבפסח שיעור כדי אכילת פרס ארוך יותר... חצי שעה לפחות...

אם זה באמת חצי מצה, אבל זה באמת לא מסתבר, וחו"מ שאם לועסים טוב כנראה שכן אפשר לכה"פ קרוב לכך.

נהר שלום כתב:ב. נט"י לטיבול במשקה ופת הם שתי גזירות שונים ואינם מצטרפים (לענ"ד)

בביאור הלכה מבואר שלא כדבריך, שהרי מדמה אותם ולמד מפת לכרפס לעניין אכילת כזית.

נהר שלום כתב:אי אפשר לבלוע חצי מצה... ע"פ דבריך יש לומר שבפסח שיעור כדי אכילת פרס ארוך יותר... חצי שעה לפחות...

שו"ר באול"צ ח"ב עמוד קכד שכתב, דבאמת לדעת הרמב"ם זמן כדי אכילת פרס משתנה לפי המאכל.

שוב מצאתי בתשובות והנהגות שעורר בזה

שתי תשובות בדבר