פורום אוצר החכמה

שני אחים שהיו נשואים שתי אחיות,
מצד אחד:
כאשר נשא ראובן את רחל, נאסרה רחל על שמעון משום אשת אח,
חזר שמעון ונשא את לאה, אין איסור אחות אשה חל על רחל, לפי שאיסור כולל הוא (שנאסר בשאר האחיות) ואינו איסור מוסיף (שאין רחל נאסרת על איש זולתו).
ומצד שני:
כאשר נשאת רחל לראובן, חל איסור על שמעון כלפי רחל (אשת אח),
חזרה לאה ונשאת לשמעון, נוסף איסור על שמעון כלפי רחל (אחות אשה) באיסור מוסיף, שכן גם שאר האחיות נאסרות בו.
נמצא שאם בא שמעון על רחל בשוגג, הרי שמעון חייב אחת ורחל שתים. היתכן?!

פשוט שאינם חייבים אלא אחד, שאין שייך כלל לדון איסור מוסיף בבעל, מכיון שהחפצא דאיסורא זה האשה, דהיינו שאין איסור לאשה להבעל לבעל אחותה, אלא אסור לאיש לבעול אחות אשתו, ואף הנבעלת מצווה על איסור זה ופ'.

שפיר קאמרת, אך לשון רבי עקיבא במשנה פ"ג דכריתות, 'אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַנִּדָּה וְהַנִּדָּה מוּזְהֶרֶת עָלָיו', אינו מורה כן לכאורה, דהרי קאמר 'הנדה מוזהרת עליו'.

הכונה היא שהיא מוזהרת על איסור זה וק"ל. אתה רוצה להמציא איסור שלא כתוב בתורה על סמך דקדוק קל זה?

תנא דמסייע לך, שכן כתב החזון איש במסכת יבמות (סימן קלד לדף לב ע"ב), וזה תורף לשונו:
איסור עריות, איסור דידה בתריה גרירא, והילכך היכא דלגבי דידיה הוי איסור מוסיף גם היא חייבת שתים, והיכא דגבי דידיה הוי איסור כולל גם היא אינה חייבת אלא אחת. וכל פרשת עריות בתורה בדידיה כתיב, אלא שמרבינן לה מן ונכרתו הנפשות העושות. עכ"ל. ואשריך.
והערת אגב, האזהרה לאשה נלמד מן 'אל כל שאר בשרו לא תקרבו', וכמו שכתב רש"י בפרשתן (והוא מתו"כ): 'לא תקרבו', להזהיר הנקבה כזכר, לכך נאמר לשון רבים. ומן 'הנפשות העושות' מרבינן עונש כרת.

שוב ראיתי בשו"ת נודע ביהודה (מהדורא תנינא סימן קכ) שכתב, דחמותו ונעשית אשת איש – הוא חייב שתים, משום דלגבי דידיה היא נחשבת חתיכת האיסור ונמצא דלדידיה איסור מוסיף הוא; והיא חייבת שתים, משום דלגבי דידה הוא ניהו חתיכת האיסור ונמצא דלדידה איסור כולל הוא.
וסיים: וזה פשוט.
וראה ב'גליון הש"ס' במסכת מכות (דף כב ע"א) דנראה שרבינו עקיבא איגר מסכים לדבריו.