פורום אוצר החכמה

היום למדתי עם תלמידי את המשנה והגמרא במסכת ר"ה יח. על ששה חדשים השלוחין יוצאין וכו'.

אחד התלמידים שאל: מדוע שלא יצאו על כל החודשים, כדי שאנשים ידעו איזה תאריך לכתוב בשטרות, כדי שלא יווצר מצב של שטר מוקדם או מאוחר?

נדהמתי מהשאלה, שמעולם לא חשבתי עליה.

אח"כ התבוננתי, שבדרך כלל לא יהיה שטר מוקדם אלא מאוחר. דוגמא: בגולה כתבו בשטר א' אייר, ואח"כ התברר שעיברו את ניסן. א"כ ההלוואה הייתה בעצם בל' ניסן, והזמן הנקוב הוא מאוחר - א' אייר. באופן זה אין כ"כ סיבה להטריח שלוחים, כי שטר מאוחר כשר.

אמנם, אם לא יצאו שלוחין על אייר, סיוון ותמוז, פשוט שאנשים מבינים שאחד החודשים הללו היה מעובר. א"כ עלולים לכתוב א' תמוז, והאמת היא שסיוון היה חסר וזה כבר ב' תמוז. באופן זה השטר מוקדם ופסול, ושלוחים היו מונעים עיוות כזה.

מה דעתכם?

היש מי שמדבר על זה?

א. בשטרי מקח וממכר - גם שטר מאוחר פסול.
ב. אפשר לזהות את התאריך הנכון לפי היום בשבוע.

עיין ר"ן [נדרים ס:] שדעתו שלעולם כותבים בשטרות כאילו היה החודש הקודם חסר, וז"ל:

ומהא שמעינן - דבשטרות נמי כשהוא כותב ביום החדש הראשון כותב ביום החדש פלוני ואין כותבו על שם חדש שעבר ואם עשה כן השטר מוקדם ופסול שהשטר נעשה בחדש השני ויאמרו שקודם לכן נעשה שאין יום ראשון של חדש שני נקרא על שם החדש שעבר בלשון בני אדם וביום החדש השני כותב ביום שני לחדש פלוני ומחרתו יום שלישי ואם יכתוב יום שני יפסל משום מוקדם דכיון דלענין נדרים אמרי' דיום ראשון דחדש חסר ריש ירחא קרו ליה הכי נמי דיינינן בשטרות דהא לקמן בסוף פרקין מדמינן שטרות לנדרים וכן בדין דשטרות וחיובין בלשון בני אדם הן בכל מקום מיהו כתב הרשב"א ז"ל בשם התוספות דבגיטין צריך לכתוב ביום שלשים לחדש תשרי שהוא ראש חדש מרחשון כדי להחמיר.

זה נושא אחר, לכאורה. הר"ן מדבר באופן שידוע מתי ר"ח, ודן כיצד כותבים בשני ימי ר"ח (בגלל הספק הזה, אגב, לא כותבים גיטין בר"ח). אני דיברתי במקום שיש ספק בקביעותא דירחא מה יכתבו ואם יש חשש פסלות.

כמדומני שבאה"ע סי' קכ"ו איתא שאם היום והתאריך אינם תואמים ויש ביניהם הפרש של יום אחד, אין זה שטר מוקדם, דתלינן שהסופר טעה בקביעות החודש.

אפרקסתא דעניא כתב:זה נושא אחר, לכאורה. הר"ן מדבר באופן שידוע מתי ר"ח, ודן כיצד כותבים בשני ימי ר"ח (בגלל הספק הזה, אגב, לא כותבים גיטין בר"ח). אני דיברתי במקום שיש ספק בקביעותא דירחא מה יכתבו ואם יש חשש פסלות.

הר"ן כותב בפירוש שבל' ניסן יכתבו א' אייר ובא' אייר יכתבו ב' אייר וכן הלאה, ולכן לגבי שטרות אין שום נ"מ האם קידשו את החדש או לא כי בכל מקרה התאריך ל' ייחשב בשטר כא'.