חזקה על הצד

[עושה חדשות]

זכור לי כמה מקומות (ראשונים/אחרונים) שמבואר בהם ששייך "חזקה על הצד".
לדוגמא -
אשה שהיא ספק נשואה, וכעת קיבלה גירושין בספק. חזקה ש"על הצד" שהיא נשואה, נשארה כך ולא נתגרשה.
ראובן מחוייב בדבר מספק, ונפל ספק האם פרע את חיובו. חזקה שאם הוא חייב, אז הוא נשאר חייב.

מכירים משהו?

[דרומי]

דוגמא שעולה לי ואולי קצת תעזור לחפש.

על טמא שירד לטבול והתעורר איזה ספק נאמר שהוא נשאר טמא כי 'רגליים לדבר' והעמד טמא על חזקתו. יש לבדוק האם דין זה נאמר גם במי שהוא טמא מספק.

ובאמת שלא הבנתי את הטעם לחשוב שלא.

[סגי נהור]

האם מה שאתה קורא "חזקה על הצד" הוא מה שנקרא במלים אחרות... ספק ספיקא?...

או שלא הבנתי משהו?

[בן ראובן]

האם מה שאתה קורא "חזקה על הצד" הוא מה שנקרא במלים אחרות... ספק ספיקא?...

או שלא הבנתי משהו?

זו כנראה השאלה, האם חזקה לחומרא על אחד הספיקות מועילה שלא נאמר ס"ס לקולא.

[סגי נהור]

האם מה שאתה קורא "חזקה על הצד" הוא מה שנקרא במלים אחרות... ספק ספיקא?...

או שלא הבנתי משהו?

זו כנראה השאלה, האם חזקה לחומרא על אחד הספיקות מועילה שלא נאמר ס"ס לקולא.

יש נידון של ס"ס במקום חזקה דמעיקרא. האם זאת השאלה?

[בן ראובן]

האם מה שאתה קורא "חזקה על הצד" הוא מה שנקרא במלים אחרות... ספק ספיקא?...

או שלא הבנתי משהו?

זו כנראה השאלה, האם חזקה לחומרא על אחד הספיקות מועילה שלא נאמר ס"ס לקולא.

יש נידון של ס"ס במקום חזקה דמעיקרא. האם זאת השאלה?

חזקה דמעיקרא היא נגד שני הספיקות, וכאן כוונת הכותב היא כנראה לחזקה שעומדת רק נגד ספק אחד ולא נגד שניהם.

[עזריאל ברגר]

מהגמ' ריש פסחים גבי בדיקץ חמץ משמע שספק אם נכנס חמץ וספק אם יצא - אינו מצריך אפילו בדיקה.
ולכאורה היינו בעיין.

[היא שיחתי]

זה חזקה שלא נתבררה בשעתה

[עושה חדשות]

תודה להרב 'בן ראובן' שפירש להרב 'סגי נהור' את שיחתי.
ולהרב 'היא שיחתי' שפירש להרב 'דרומי' את הצד לחשוב שלא.

וכעת אכתוב מה שמצאתי בינתיים.

גי' רעק"א אבהע"ז סי' קנב - עוד מבואר שם דאם הי' תרי ותרי על קדושי' ואח"כ הי' תרי ותרי על הגרושין מותר מטעם ס"ס שלא הי' קדושין ס' נתגרשה ולענ"ד יש לדון וכו' מ"מ י"ל דהספק על הגרושין מקרי חזקה שלא נתגרשה וצ"ע לדינא.

שו"ת רעק"א קמא סי' כה - ולדינא מסתפקנא בנשים שאכלו כדי שביעה ומסופקות אם בירכו בהמ"ז די"ל דא"צ לחזור ולברך דלגבי דאורייתא הוי ס"ס, ספק שאינה מחויבת וספק אם כבר בירכה וכו' ואפשר להפוסקים בס"ס באתחזק אסורא לחומרא, י"ל דהכא לענין ס' אם בירכו דהוי חזקת חיוב לא מקרי ספק.

מאידך, בנובי"ק חו"מ סי' ד, ובבית אפרים אבהע"ז סי' מז, נראה לכאו' שנקטו שיש בזה את החיסרון של "חזקה שלא נתבררה בשעתה".

[עושה חדשות]

יש כאן גם שאלה הפוכה, למה בכל חזקה שלא נתבררה בשעתה, לא נימא עכ"פ 'חזקה על הצד'.
אפרט: שי' התוס' דאם שחטו בהמה ונמצאת טריפה, כל הגבינות שנעשו ממנה למפרע אסורות. ואפילו שהיא חייתה יותר משנה אחת, ובהכרח שלא נולדה טריפה, מ"מ א"א לעשות מזה חזקה כי כשרותה לא היתה מבוררת בשעתו אלא רק אחרי שנה. אבל לכאו' עדיין נעשה חזקה, ש'על הצד' שנולדה שלימה נשארה כך ולא נטרפה, ואחרי שנה מתברר לנו שהצד הזה הוא גם הצד הנכון.
וצע"ג.

[עושה חדשות]

וע"ע שו"ת הרשב"א ח"א סי' שסא.

[עושה חדשות]

ומענין לענין, לא הבנתי את דברי הנצי"ב כאן, מהיכן המציא מקור לדין 'חזקה שלא נתבררה בשעתה'.

ובגבינות פליגי התוס' והרמ"א ז"ל בסברא אחרת דכו"ע מודי בחזקה דאינו מבוררת לאו חזקה היא ומקורה מתוספתא טהרות (פ"ז) לענין קבר הנמצא ברה"ר אלא מטעם רובא יש לומר דהשתא יצאה מרובה דבהמות כמש"כ הרשב"א והר"ן ז"ל.

[אליהו בן עמרם]

יש כאן גם שאלה הפוכה, למה בכל חזקה שלא נתבררה בשעתה, לא נימא עכ"פ 'חזקה על הצד'.
אפרט: שי' התוס' דאם שחטו בהמה ונמצאת טריפה, כל הגבינות שנעשו ממנה למפרע אסורות. ואפילו שהיא חייתה יותר משנה אחת, ובהכרח שלא נולדה טריפה, מ"מ א"א לעשות מזה חזקה כי כשרותה לא היתה מבוררת בשעתו אלא רק אחרי שנה. אבל לכאו' עדיין נעשה חזקה, ש'על הצד' שנולדה שלימה נשארה כך ולא נטרפה, ואחרי שנה מתברר לנו שהצד הזה הוא גם הצד הנכון.
וצע"ג.

אולי אפשר לבאר שיטת הרעק'א, דשאני חזקה המבוססת על המציאות, כגון שנולדה ללא טריפות, ממצב בו יש ספק האם האשה נתקדשה. בספק נתקדשה אין אפשרות להעמיד דבר על חזקת מציאותו. כי המציאות לא מבוררת. מה שנקרא: לא נתבררה בשעתה. אבל כן אפשר לשלול התפתחות ספק נוסף אם נתגרשה על גבי הספק הראשון אם נתקדשה. כי הצד שנתקדשה, בנוסף לצד המציאותי שהוא בעצם לא ברור, העמדתי בעצם צד דיני, לתת לה דין מקודשת מאז ועד היום (וזה בעצם החזקה על הצד), וצד זה עומד ומפריע להתפתחות הספק אם נתגרשה. אילולא הייתי מעמיד צד דיני של נתקדשה לא היה מתפתח על גביו ספק אם נתגרשה, כי רק מחמת המציאות המסופקת אין בזה די, כי מציאות מסופקת היא מציאות בלתי מבוררת ועליה לא ניתן להמשיך לעוד ספק נוסף. רק אם נעמיד צד דיני אז אפשר להמשיך להסתפק בספק נוסף. וברגע שהועמד צד דיני, מהיכי תיתי שעוד ספק מציאותי אם נתגרשה יוציא ממצבו הדיני.
אך כל זה לא נוגע לחזקה רגילה המבוססת על המציאות, שאם לא נתבררה בשעתה אינה חזקה, כי לא היתה מציאות מבוררת.
האם הובנתי?

[עושה חדשות]

ודברי התוס' בנדה ב: על חזקה שאינה 'ודאי טמאה', לכאו' ג"כ שייכים לנידון האשכול.

[עושה חדשות]

שו"ת רעק"א קמא סי' כה - ולדינא מסתפקנא בנשים שאכלו כדי שביעה ומסופקות אם בירכו בהמ"ז די"ל דא"צ לחזור ולברך דלגבי דאורייתא הוי ס"ס, ספק שאינה מחויבת וספק אם כבר בירכה וכו' ואפשר להפוסקים בס"ס באתחזק אסורא לחומרא, י"ל דהכא לענין ס' אם בירכו דהוי חזקת חיוב לא מקרי ספק.

מענין לענין,
אני מחפש עוד הפניות ומ"מ על "חזקת חיוב במצוות",
והאם מצינו שהיא מצטרפת ל"תרתי לריעותא"?

[עושה חדשות]

שו"ת רעק"א קמא סי' כה - ולדינא מסתפקנא בנשים שאכלו כדי שביעה ומסופקות אם בירכו בהמ"ז די"ל דא"צ לחזור ולברך דלגבי דאורייתא הוי ס"ס, ספק שאינה מחויבת וספק אם כבר בירכה וכו' ואפשר להפוסקים בס"ס באתחזק אסורא לחומרא, י"ל דהכא לענין ס' אם בירכו דהוי חזקת חיוב לא מקרי ספק.

מענין לענין,

אני מחפש עוד הפניות ומ"מ על "חזקת חיוב במצוות",

והאם מצינו שהיא מצטרפת ל"תרתי לריעותא"?

בנובי"ת סי' א פשיטא ליה דליכא חזקת חיוב במצוות.
ברמב"ן קידושין דס"ו מבו' דאיכא חזקת חיוב קרבן. ושמא יש לחלק.

ולענין תרת"ל, מקופיא נראה לתלות במה שדנו האחרונים האם חזקת ממון מצטרפת לתרת"ל כשהעדים נמצאו אח"כ רשעים וכד'.

[עושה חדשות]

אגב שחיפשתי באוצר על ענין אחר, הנידון כאן,
מצאתי דברים ערוכים ונפלאים בענין חזקת חיוב במצוות, וצירפתים באשכולינו.

חזקת חיוב במצוות וחזקת פטור ממיתה - הרב זכריש.PDF

(1.59 MiB) הורד 200 פעמים

[עושה חדשות]

ומענין לענין, לא הבנתי את דברי הנצי"ב כאן, מהיכן המציא מקור לדין 'חזקה שלא נתבררה בשעתה'.

ובגבינות פליגי התוס' והרמ"א ז"ל בסברא אחרת דכו"ע מודי בחזקה דאינו מבוררת לאו חזקה היא ומקורה מתוספתא טהרות (פ"ז) לענין קבר הנמצא ברה"ר אלא מטעם רובא יש לומר דהשתא יצאה מרובה דבהמות כמש"כ הרשב"א והר"ן ז"ל.

המהרי"ט (א-לז) מחדש להביא מקור מהדין של "ראוהו חי מבערב". קצת קרוב אולי, אבל עדיין לא מפענח את החידה.