'אף על פי שיצא - מוציא' - באיזה ברכות?

[ארזי הלבנון]

באיזה ברכות נקטינן דאע"פ שיצא מוציא?

[אוצר החכמה]

מה כוונת השאלה?
וודאי ידועה לך הגמרא ר"ה כט סע"א.
אולי תפרט על מה אתה שואל מעבר לכך.

[ארזי הלבנון]

מה כוונת השאלה?
וודאי ידועה לך הגמרא ר"ה כט סע"א.
אולי תפרט על מה אתה שואל מעבר לכך.

נכון, ושיטות ראשונים רבות.
כוונתי לפסיקת אחרוני זמנינו, באילו ברכות נאמר הכלל: ברכות המצוות, הנהנין, הראיה, השבח וכו'.
לדוגמא, לברך תפילת הדרך עבור נוסע אחר שאינו יודע לברך כדי להוציאו יד"ח, או ברכת הגומל וכו'

[כדכד]

אילו שיטות ראשונים רבות?
בענין ברכות המצוות והנהנין מפורש בשו"ע שלא היה בזמננו אמנם שבברכהות המצתוות אפשר להוציא אע"פ שיצא ובברכות הנהנין לא

[אוצר החכמה]

מה כוונת השאלה?
וודאי ידועה לך הגמרא ר"ה כט סע"א.
אולי תפרט על מה אתה שואל מעבר לכך.

נכון, ושיטות ראשונים רבות.
כוונתי לפסיקת אחרוני זמנינו, באילו ברכות נאמר הכלל: ברכות המצוות, הנהנין, הראיה, השבח וכו'.
לדוגמא, לברך תפילת הדרך עבור נוסע אחר שאינו יודע לברך כדי להוציאו יד"ח, או ברכת הגומל וכו'

כל שכן שלא ברור מה אתה שואל. אולי תציין יש שיטות ראשונים כאלה וכאלה (אני למשל לא מכיר) ואז תגיד מה אתה בעצם שואל.
כשאתה פותח אשכול בסגנון כזה

באיזה ברכות נקטינן דאע"פ שיצא מוציא?

לא מובן לנו מה אתה בעצם רוצה. מה אתה יודע ומה אתה שואל את חברי הפורום.

[ארזי הלבנון]

כל שכן שלא ברור מה אתה שואל. אולי תציין יש שיטות ראשונים כאלה וכאלה (אני למשל לא מכיר) ואז תגיד מה אתה בעצם שואל.
כשאתה פותח אשכול בסגנון כזה

באיזה ברכות נקטינן דאע"פ שיצא מוציא?

לא מובן לנו מה אתה בעצם רוצה. מה אתה יודע ומה אתה שואל את חברי הפורום.

העניין כאן הוא לא הלמדנות בראשונים. לדוגמא, שיטת המאירי נתונה במחלוקת אחרונים כיצד להבינו, עי' לדוגמא בילקוט יוסף סימן קי' שפלפל בדבריו.
אני מחפש את השורה התחתונה המובאת בפוסקים בני זמנינו.
אני שואל זאת בעקבות שאלתו של מפקד בצה"ל ששואל האם רשאי לברך עבור חייליו תפילת הדרך למרות שיצא, כשיודע שלא יברכו מעצמם, אך אם יברכו עבורם ישמעו כולם וישמחו מכך. אגב כך הוא התעניין באילו מצבים נוספים הכלל הנ"ל שריר וקיים ובאילו ברכות לא נוקטים כמותו.
לצורך העניין, בדבר שאלתו של המפקד הנ"ל - בילקו"י המצויין לעיל פסק לעניין תפילת הדרך שאינו יכול להוציא יד"ח אם כבר יצא.
השאלה לענ"ד ברורה ופשוטה עבור מי שראה התייחסות לכך בפוסקים האחרונים...

[כדכד]

אז בעצם אתה שואל האם בתפלת ה דרך יש מי שחולק על הילקוט יוסף ומתיר לברך כדי להוציא את מי שלא יצא גם אם המברך כבר יצא?

[ארזי הלבנון]

לא הבנתי מה מסובך בשאלתי...

על כל פנים מצאתי באחרונים את ההגדרות המדוייקות. אשתף במסקנה, כמובן אשמח לקבל תגובה במידה ויש חולקים או שיש לחדד אותה יותר.

ההגדרה להלן היא יבשה, בנויה בעיקרה על דברי הרב משה לוי בברכת ה' (ה', פרק ג סעיפים ב-ג ועוד). לא אתעכב על הסבר הדוגמאות המובאות או המקורות, הרוצה להרחיב את הבנתו יעיין שם. אני כותב את ההגדרה (כפי הבנתי אותה) בעיקר כדי להמחיש את כוונתי בפתיחת האשכול.

כלל זה נאמר רק בברכת המצוות, ודווקא מצוות שקיומן אינו תלוי בתנאי (כגון קריאת מגילה ותקיעת שופר). אך מצוות התלויות בתנאים שונים (מילה, פדיון הבן) לא אמרינן אע"פ שיצא מוציא.
שונה היא ברכת הגפן שבקידוש, לדוגמא, שגם בה אמרינן אע"פ שיצא מוציא, דהגם שהיא ברכת הנהנין - ההנאה מוכרחת עבור קיום המצווה, ולכן רואים אוצה כחלק מברכת המצוות.

[יהודה בן יעקב]

כוונתי לפסיקת אחרוני זמנינו, באילו ברכות נאמר הכלל: ברכות המצוות, הנהנין, הראיה, השבח וכו'.

ראיתי ספר 'שמן המור' לר' אברהם מרמורשטיין שליט"א מרח' פנים מאירות 3 י-ם. העובר על כל הברכות המצויות לפי סדר השו"ע, ומברר אם קיים בזה הכלל אע"פ שיצא מוציא.
לא ראיתיו באוצר.