מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"הקב"ה מתאוה" ביאור

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

"הקב"ה מתאוה" ביאור

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' מאי 16, 2018 12:15 am

אחד שאל את מו"ר הגר"י שוורץ שליט"א על לשון התורת כהנים בריש פרשת בחוקותי " מלמד שהקב"ה מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה" וקשה מה שייך לשון מתאוה אצל הקב"ה, שלשון זה משמע שיש חלילה חסרון. והשיב לו שכן מצינו שהקב"ה התאוה לתפילת האבות והאמהות ולכן היו עקרים, וביאר הענין, (שהרי אין שייך אצל הקב"ה השתנות ח"ו במידותיו, אלא שפועל השתנות כלפינו, ועיין חי' מרן רי"ז הלוי עה"ת פרשת נח עה"פ ויעבר אלקים רוח על הארץ) שהקב"ה יצר בעולם מצב של חסרון כדי שהם ישלימוהו על ידי תפילתם, וה"נ, הקב"ה עשה שלא תהיה שלמות בתורה בלי עמל, וזהו ענין 'מתאוה'.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: "הקב"ה מתאוה" ביאור

הודעהעל ידי דרומי » ד' מאי 16, 2018 12:23 am

בכתבי בעל התניא וממשיכי דרכו מדברים הרבה על לשון 'נתאווה' אצל הקב"ה, ונקודת הדברים היא ש'תאווה' היא ענין שאינו מבוסס על חסרון ומבוקש כלשהו, אלא על רצון עצמי שאין לו כל סיבה מוקדמת. ראה לדוגמא בהקובץ המצורף בסעיף ט, אצל הערה 68 והלאה
קבצים מצורפים
הליקוט שמות תשל עם תרגום חפשי לקריאה.pdf
(671.77 KiB) הורד 142 פעמים

ביליצר
הודעות: 1785
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: "הקב"ה מתאוה" ביאור

הודעהעל ידי ביליצר » ד' מאי 16, 2018 5:36 pm

ידוע בחב"ד מהאלטער רבי על התאוה הקבה להיות לו דירה בתחתונים ,אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קושיות.



חבדפדיה
תאווה
תאווה הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב - מקום משכנה של הנפש הבהמית[1].

בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מספירת המלכות, והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש המידות שהוא רצון הנפש - ספירת הכתר. על כך ידוע מאמרו של אדמו"ר הזקן כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר "אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות" באידיש:"על תאוה אין שואלים קושיות" [2].

תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש רש"י את הפסוק "כמה לך בשרי"[3] - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש הבעל שם טוב שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של דוד המלך לאלקות[4].

לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו[5], ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מהחכמה - קובע הרמב"ם כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.

למרות זאת, מסביר אדמו"ר הזקן כי עניינה של מצוות פרה אדומה הוא להפריד מתוך ארבעת היסודות ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד מחשבה דיבור ומעשה שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו טמאים. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה[6].


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 144 אורחים